חל היום
החל מ־28 באפר׳ 1971 · תוקן 20 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
החליף את: פקודת השבועות, 1936 · פקודת העדות
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
הוחלט לקבל תיקונים שנועדו לחזק את מעמד החיסיון על עדות של רופא בקשר לטיפול נפשי, או עדות של פסיכולוג או של עובד סוציאלי, שחל לגבי נפגע עבירה בעבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה. לצד זאת, הוחלט כי נפגע עבירה בעבירות מין מסוימות יהיה זכאי לקבל סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, בכל הנוגע לוויתור על החיסיון ולהליכים הקשורים בגילוי החומר הטיפולי החסוי בעניינו.
הוחלט שבית משפט הדן במשפט פלילי יהיה רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין אם שוכנע שקבלתה תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן, בשים לב למספר שיקולים המפורטים בסעיף.
החוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 18), התשע"ז-2017 מסדיר את מעמדם של פסקי הדין הפליליים הניתנים בערכאות השיפוט ביהודה ושומרון וקובע כי הממצאים והמסקנות של פסק דין של בית משפט צבאי יהיו קבילים כראיה במשפט האזרחי.
חוק סדר הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, קובע בסעיף 74, כי נאשם שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שהיא פשע או עוון וכן סניגורו, רשאים לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום שנמצא בידי התובע ולהעתיקו. תיקון מספר 75 לחוק מצמצם את חומרי החקירה האמורים, העומדים לעיון עבור הנאשם. בתיקון נקבע, כי מידע מודיעיני שאינו קשור בצורה ישירה לכתב האישום (לעובדות, לתוכן עדות, לראיה שתוגש, או למהימנות של עד מרכזי), לא ייחשב חומר חקירה, ולכן לא יועבר לנאשם. חומר מודיעני הוגדר בתיקון, כחומר חקירה שנאסף או נרשם בידי מערך המודיעין של המשטרה צה"ל, מח"ש, מצ"ח, שב"ס, שב"כ, המוסד, רשות המסים, רשות ניירות ערך ורשות ההגבלים העסקיים. בנוסף לכך נקבע בתיקון כי בניגוד לבקשות אחרות בעניין עיון בחומר חקירה, בקשות לעיין בחומר המודיעיני שלא הועבר לנאשם ידונו ככלל בפני השופט הדן בתיק, (או בבית המשפט העליון כשמדובר ברשויות המודיעין של השב"כ, מוסד וצה"ל), אלא אם כן השופט העביר את התיק לשופט אחר – בדומה למצב היום בדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה. במסגרת התיקון האמור, תוקנו גם מספר סעיפים בפקודות הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - הפקודה). סעיפים 44 ו-45 לפקודה תוקנו ונקבע בהם במפורש כי בהליך פלילי, שופט רשאי לגלות את החומר החסוי אם הראיה חיונית להגנת הנאשם או שהיא עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על האינטרס שלא לגלותה. בנוסף בסעיף 45 נקבע כי בירור עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45 לפקודה לא יעכב את בירור התיק העיקרי למעט אם אין ברירה אחרת. בנוסף, נוסף לפקודה סעיף 45א ובו נקבע באופן מפורש כי פגיעה אפשרית מחשיפת מידע בשל צירוף של ראיות שחלקן אינן קשורות לאותו הליך, יכולה להוות עילה לחיסיון המידע ולאפשר הוצאת תעודות חסיון לראייה. עוד נקבע בתיקון לפקודה, כי השר לביטחון פנים יהיה רשאי לאצול את סמכותו לחתום על תעודות חסיון לפי סעיף 45 לפקודה לגורם בכיר, שהוא קצין משטרה בכיר בדימוס, פרקליט מחוז או פרקליט מדינה בדימוס, שופט מחוזי בדימוס, או יועץ משפטי לשעבר בעל ניסיון רלבנטי. לבסוף תוקן סעיף 46 לפקודה, הדן בדיון בעתירה לגילוי ראייה חסויה, ונקבע בו שכדי להכריע במחלוקת בעניין תעודת החיסיון, בית המשפט יתייחס לגדר המחלוקת בין הצדדים, תוך שימת לב לקו הגנה המצדיק את בקשותיו של הנאשם.
סעיפים 3 ו-4 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, (להלן – הפקודה) קובעים כלל לפיו בני זוג והורים וילדים אינם כשרים להעיד זה לחובת זה. אולם, סעיף 5 לפקודה קובע חריג לכלל, לפיו תתאפשר העדות במשפט פלילי בעבירות המנויות באותו סעיף, ביניהן עבירות אלימות, עבירות פגיעה בקטינים ובחסרי ישע, עבירות מין בתוך המשפחה ועבירות של הפרת צו הגנה. בתיקון לפקודת הראיות (מס' 16), התשע"ו–2015, נקבעו מספר תיקונים לסעיף 5 לפקודה. נקבע חריג נוסף לכלל האמור, לפיו אדם הבוחר להתלונן נגד קרובו, יהיה כשר וחייב להעיד נגדו, גם אם מדובר במשפט פלילי בעבירה שאינה מנויה בסעיף. הכשרות להעיד תקום רק מקום בו הקרוב בחר להגיש תלונה במשטרה, ולא במקרה שהוא מסר הודאה למשטרה כשזו ביקשה לגבות ממנו עדות. עוד נקבע כי החריג יחול בין אם הקרוב הגיש את התלונה הראשונה בעניין, ובין אם הוגשה כבר תלונה באותו עניין בידי אדם אחר וכן הובהר לגבי כלל החריגים כי הם חלים בין אם הקרוב הוא הנפגע בעצמו ובין אם לא. בנוסף, נוכח הוראות החלק הכללי של חוק העונשין, התשל"ז–1977 הקובעות כי כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה חל גם על העבירות הנגזרות, בוטלה בסעיף ההוראה המפורשת לעניין ניסיון לביצוע העבירה, ובכך הובהר כי החריגים יחולו גם על ניסיון, על שידול, על ניסיון לשידול ועל סיוע לאותה עבירה כפי שקבוע בחוק העונשין כאמור. בנוסף, סעיף 8 לפקודה תוקן ונוספה בו הגדרה למונח "בן זוג". נקבע שהמנוח "בן זוג" כולל גם ידועים בציבור, אך אינו כולל את מי שחי בנפרד מבן זוגו ואינו מנהל עמו משק בית משותף מתוך כוונה לפרק את חיי המשפחה באופן קבוע, אף אם הם מתגוררים תחת קורת גג אחת. לבסוף, במסגרת התיקון האמור תוקן גם החוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) התשי"ח–1957. תוקן סעיף 2ג והורחבה בו הסמכות של בית המשפט להורות על מסירת עדות שלא מול נאשם, גם לעדות של קטין או חסר ישע נגד קרוב, לפי החריגים שבפקודת הראיות, אם נוכח בית המשפט שמסירת העדות בנוכחותו עלולה לפגוע בעד או בעדות. עדות שלא בנוכחות הנאשם, תימסר בנוכחות סנגורו ויחולו עליה הוראות החוק האמור החלות על מסירת עדות זו.
החוק המקורי: 28 באפר׳ 1971 · רשומות (PDF)
14 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.