פקודת העיריות

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.

החוק מסדיר את אופן ההתקשרות בין רשויות מקומיות לבין חברות הגבייה הפועלת מטעמן, את יחסי הגומלין בניהן ואת הכללים לגביית חובות על ידי רשויות מקומיות. החוק קובע את סוגי הפעולות שתבצע חברת הגבייה למען גביית כספים המגיעים לרשות המקומית לרבות חובות לקופתה, וכן את הכללים המנחים לטובת גבייה זו. בנוסף, החוק מסדיר את הליך אישור העסקת חברה הגבייה ועובדיה, קובע את תנאי הכשירות לחברת הגבייה ועובדיה וכן את הליך הפסקת העסקתם. החוק מטיל חובת סודיות ואבטחת מידע על חברות הגבייה ועובדיהן וכן מטיל חובת פיקוח ובקרה של הרשויות המקומיות על חברות הגבייה.

נקבע כי הוראת השעה אשר התירה לרשויות מקומיות (עיריות ומועצות מקומיות) לפעול ולהסדיר בתחומן עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי, וכן סמכותן להטיל אגרה או היטל שמירה בגין שירותים אלה, תהפוך להוראת קבע; כספי ההיטל או אגרת השמירה ינוהלו בחשבון נפרד, וישמשו למימון הנושאים שנקבעו בתקנות בלבד; על גזבר המועצה להגיש למועצה מדי שנה דין וחשבון על התקבולים וההוצאות שנעשו לצורך שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בהתאם להוראות החוק. החוק קובע כי תחול חובת דיווח שנתית של שר הפנים לוועדת הפנים בעניין יישום הוראות הסעיפים האמורים וסוגי הפעילויות הממומנות בכל שנה מכספי היטל או אגרת השמירה ברשויות המקומיות השונות.

חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון), התשפ"א–2020, התקבל בקריאה השנייה והשלישית בתאריך ו' בטבת התשפ"א (21 בדצמבר 2020). החוק מסדיר את העברת הסמכויות בנוגע לרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול מהמשרד לביטחון הפנים למשרד לחיזוק וקידום קהילתי ומשנה את שמה של הרשות לרשות הלאומית לביטחון קהילתי. בנוסף, החוק מבטל את תחום מניעת העבריינות מתפקידי הרשות, קובע כי הוועדה המייעצת שמונתה לפי החוק תייעץ לשר ולא לרשות, וכן קובע כי המנהלים היישוביים למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול יהיו חברים בוועדות העירוניות למאבק בנגע הסמים ולמיגור האלימות.

הוארכה הוראת השעה המאפשרת לרשויות מקומיות לפעול ולהסדיר בתחומן עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי וכן הטלת אגרת או היטל שמירה בגין שירותים אלה, עד ליום 31 בדצמבר 2021.

החוק מחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981 ומסדיר את שמירת המידע הפלילי, דרכי העברתו, הגופים הזכאים לקבלו והיקף העברת המידע. בחוק קוצרו תקופות ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי של מי שמעד באופן חד פעמי, ואולם נקבעו בו תקופות ארוכות לעניין מי שחזר וביצע עבירות וכן לעניין מי שביצע עבירות חמורות. בחוק הוסדר המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי, הגופים הזכאים לקבל מידע מהמרשם, היקף העברת המידע מתוכם והסדרת שמירת המידע. כמו כן, נקבעו הסדרים שלא יאפשרו עקיפה של האיסור הקיים בחוק להשגת מידע על ידי גופים ומעסיקים שאינם זכאים לקבלו וימנעו את זליגת המידע. עוד נקבעו בחוק אמות המידה לפיהן יישקל המידע הפלילי על ידי גופים זכאים, וזאת ביתר שאת במקרים של תיקים תלויים ועומדים שטרם הוגש בהם כתב אישום. בנוסף, נקבעה החובה להסמכת אחראים מטעם הגופים המנויים בחוק שיהיו ממונים על המידע הפלילי, ובתוך כך יהיו אחראים לקביעת נהלים לעניין השקילה והשימוש במידע הפלילי. כמו כן, נוסף מנגנון ביקורת במשרד המשפטים אשר תפקידו הוא לבקר את השימוש במידע הפלילי על ידי גופים נותני זכות שרשאים לקבל מידע מהמרשם.

בחוק נקבע שגוף ציבורי המפורט בתוספת יאפשר לאדם לפנות אליו באמצעי קשר דיגיטלי, אלא אם כן נקבע אחרת לפי כל דין, או שהגוף הציבורי החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהפנייה אליו באותם עניינים תהיה בדרך מסוימת אחרת; אולם אם הגוף הציבורי מאפשר פניה אליו באמצעות פקסימיליה - הוא יהיה רשאי להחליט שהפניה אליו תהיה בדרך מסוימת אחרת. כן נקבע שגוף ציבורי כאמור יפרסם באתר האינטרנט שלו, לגבי יחידות בו שנותנות שירות לציבור, את עיקרי סוגי השירותים הניתנים ביחידות אלה, פריסתן הגאוגרפית, כתובותיהן ודרכי ההתקשרות עימן, ובכלל זה אמצעי קשר דיגיטלי שבאמצעותו ניתן לפנות לגוף הציבורי ולאותן יחידות. כמו כן נקבע שגוף ציבורי יפרסם דרכי התקשרות עם עובד הגוף הציבורי או היחידה שנותנים שירות לציבור אלא אם כן החליט מנהל הגוף הציבורי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שפרסום כאמור עלול לפגוע פגיעה ממשית ברמת השירות שניתן לציבור; כן יפורסמו דרכי התקשרות עם עובדים שמטפלים באופן מתמשך בפניות.

תיקון זה קובע כהוראת שעה לחמש שנים, כי אם לא אישרה מועצת רשות מקומית עשייה במקרקעין לצורך הקמת תחנת משטרה הנכללת בתכנית הרב־שנתית לפי החלטת הממשלה, בתוך חודשיים מיום שהונחה לדיון הצעת ההחלטה בעניין, לא תהיה עוד עשייה במקרקעין כאמור טעונה החלטה של המועצה. ההוראה לא תחול על עשייה במקרקעין כאמור ברשות מקומית איתנה.

חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 34), התשע"ח-2018 התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ' באדר התשע"ח (7 במרץ 2018) פקודת המשטרה מסדירה את סמכויות המשטרה וגופים נוספים בעת אירוע אסון המוני, המוגדר כ"אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת". החוק החליף את המונח "איורע אסון המוני" במונח "אירוע חירום אזרחי".

חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 120), התשע"ח–2018 התקבל בכנסת בכ' בשבט התשע"ח (5 בפברואר 2018). החוק מתקן את ההסדר הקבוע כיום בחוק התכנון והבנייה לעניין עידוד בניית יחידות דיור שישמשו לדיור בהישג יד בשלושה היבטים עיקריים: האחד – הבהרה והרחבה של סמכויות מוסדות התכנון לכלול בתכניות הוראות הנוגעות לדיור בהישג יד; השני – תיקון התוספת השישית והתנאים הכלולים בה לצורך מימוש תכנית הכוללת דיור בהישג יד; השלישי – הוספת הסדר הנוגע ליחידות דיור להשכרה במחיר מופחת ממחיר השוק. בנוסף, חוזקו אמצעי האכיפה הקבועים בחוק: כך, בין השאר, נקבע כי הפרת הוראות החוק לעניין דיור בהישג יד תיחשב כהפרת חובת נאמנות, ועודכן פרק העיצומים הכספיים בהתאם להוראות שנוספו לעניין יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת. עוד נקבע כאמור עיצום כספי על יזם העורך את ההגרלות לזכאים שלא בהתאם לכללים שנקבעו לפי החוק. לבסוף, תוקנו גם החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד–2014 (חוק הותמ"ל) כך שעל אותן יחידות דיור שיוקצו מכוחו לדיור בהישג יד, בקרקעות שאינן מקרקעי ישראל, יחולו הוראות התוספת השישית, וכן פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות על מנת להבהיר בהן כי לרשות מקומית קיימת סמכות להקים להפעיל ולנהל דיור בהישג יד במקרקעין המצויים בבעלותה.

חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשע"ח–2018 התקבל בכנסת ביום כ"א בטבת התשע"ח (8 בינואר 2018). החוק קובע כי חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה יהיו טעונים הסכמה של שר הפנים לצורך פרסום ברשומות, וכי הסכמת שר הפנים (להלן – השר) תינתן רק אם פתיחת העסקים בימי המנוחה כמוצע בחוק העזר נדרשת כדי לספק צרכים שהם, לדעת השר, צרכים חיוניים. לעניין זה, החוק מגדיר "עסקים" ככל המוסדות או המקומות המנויים כיום בסעיף 249(20) לפקודת העיריות ובכלל זה חנויות, אך למעט מסעדות, בתי קפה, בתי תה, בתי משקה וכל מקום אחר שבו מכינים או מגישים מאכלים או משקאות לצריכה במקום, ובהם חנויות בתחנות תדלוק שנועדו לשרת את משתמשי התחנות שנמצאים בהן מרכזי ההפעלה וקופות התשלום של התחנות, וכן למעט מקומות של עינוג ציבורי כגון הצגות של תאטרון, קולנוע, קונצרטים וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה.

חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ח–2017 התקבל בכנסת ביום ז' בטבת התשע"ח (25 בדצמבר 2017). החוק מאריך בשנתיים נוספות, כהוראת שעה, את סמכותה של רשות מקומית לפעול ולהסדיר בתחומה עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו שר הפנים והשר לביטחון הפנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים.

חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ואלכוהול, התשע"ז–2017 התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום ג' באב התשע"ז (26 ביולי 2017). בשנת 1988 הוקמה הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול כתאגיד סטטוטורי בעלת סמכויות עצמיות, מכוח חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ"ח–1988. תפקידה העיקרי היה לפעול כנגד השימוש לרעה בסמים ובאלכוהול לצורך רווחת החברה, ולשם שיפור איכות חיי תושבי מדינת ישראל. במקביל לפעילותה, הפעיל המשרד לביטחון פנים באמצעות אגף "מצילה" ותוכנית "עיר ללא אלימות", המופעלת על ידי המשרד, תוכניות שונות למניעת אלימות ולהגברת ביטחון התושבים ברשויות מקומיות. החוק החדש קובע כי תוקם במשרד לביטחון פנים רשות ממשלתית אחת שתכלול בתוכה את הרשות למלחמה בסמים, אגף מצילה ותוכנית "עיר ללא אלימות" ותבצע את כלל הפעילויות שגופים אלו ביצעו עד היום. רשות זו תיקרא: "הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול", ותקציבה ייקבע בחוק התקציב השנתי, במסגרת תקציב המשרד לביטחון פנים. החוק מאפשר לקלוט את עובדי הרשות הנוכחית אל תוך הרשות החדשה כעובדי מדינה בפטור ממכרז. תפקידיה של הרשות החדשה יהיו בין היתר: להמליץ לשר לביטחון הפנים על מדיניות כוללת בתחום הפעילות ועל קידום תיקוני חקיקה בנושא; לפתח וליישם תכניות מקצועיות מתחומי המניעה והאכיפה; לפעול להעמקת ההסברה והמודעות הציבורית ולעודד התנדבות בתחום הפעילות; לקדם שיתופי פעולה תוך סיוע למשרדי הממשלה, למשטרה ולגופים רלוונטיים נוספים הפועלים בתחום; קידום קשרים עם גופים בין-לאומיים רלוונטיים. כמו כן, נקבע בחוק כי תוקם על ידי השר לביטחון פנים ועדה מייעצת לרשות החדשה, שחבריה יהיו נציגים של כלל משרדי הממשלה העוסקים בנושא וכן נציגי ציבור שייקבעו על ידי השר.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

החוק מסמיך את שר החינוך לקבוע, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, את התשלום שייגבה מההורים בעד ביטוח תאונות אישיות, שיכלול דמי ביטוח אחידים ועמלה מרבית לסוכני הביטוח. כמו כן, נקבע מנגנון לעריכת מכרז פומבי משותף, לכלל הרשויות המקומיות, שייערך על ידי חברה משותפת שבעלי מניותיה הם רוב הרשויות המקומיות, וזאת לפי דמי הביטוח האחידים והעמלה המרבית שקבע שר החינוך כאמור לפני פרסום המכרז. מטרת עריכת המכרז המשותף לכלל הרשויות המקומיות היא לקדם את השוויון והאחידות בדמי הביטוח ובתנאיו, כך שלא ייווצרו פערים בין תלמידים הלומדים ברשויות שונות.

חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 139), התשע"ו–2016 התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום י"ג באדר א' התשע"ו (22 בפברואר 2016). החוק קובע כי עירייה ומועצה מקומית יפרסמו באתר האינטרנט שלהן את כל הטפסים הנדרשים לקבלת השירותים שהן מספקות ובכל פרסום אחר שבו נכללים פרטים על דרכי פנייה או קבלת השירות מהן, יציינו את כתובות הדואר האלקטרוני שאליהן ניתן לשלוח פניות או טפסים, ויאפשרו לכל פונה אליהן בכתב לשלוח את פנייתו או טופס הנדרש לקבלת שירות באמצעות דואר אלקטורני לפי בחירתו, למעט במקרים בהם נדרשת נוכחותו האישית של הפונה או מבקש השירות.

נקבע בחוק כי הוראת השעה המסמיכה רשויות מקומיות לגבות היטל שמירה או אגרת שמירה תוארך עד ליום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017). במסגרת זאת נקבע כי כספי היטל השמירה ואגרת השמירה ינוהלו על ידי גזבר העירייה, בחשבון נפרד ולצורך מימון ענייני שמירה בלבד. עוד נקבעה הוראת מעבר לפיה רשות מקומית רשאית להמשיך ולגבות היטל שמירה או אגרת שמירה הגבוהים מהסכום המרבי המותר, לפי חוק עזר שהיה בתוקף ערב תחילתו של החוק, עד סוף שנת 2016; ובלבד שעד ליום כ"ד בסיוון התשע"ו (30 ביוני 2016) הובא לידיעת שר הפנים חוק עזר, שאישרה מועצת הרשות המקומית, המאפשר גביית היטל שמירה או אגרת שמירה שאינם חורגים מהסכום המרבי המותר.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורת רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – דיור, שירותי ביוב, חקלאות, גז טבעי וכיוצא באלה.