בקצרה
קובעת מה עושים כשספינה נטרפת או נקלעת למצוקה במימי ישראל, למי שייכת סחורה שהים פולט, ומה מקבל מי שעוזר בהצלה.
על מי זה חלעל מי שמוצא סחורה מספינה טרופה או עוזר בהצלה, ועל בעלי הספינות והסחורות.
מה זה אומר בפועל- את הטיפול בסחורות טרופות מנהל ״מקבל סחורות נטרפות״ שממנה שר התחבורה, ועוזריו באזורים. כשספינה נטרפת או במצוקה, העוזר מקבל את הפיקוד במקום, ורשאי לדרוש עזרה מאנשים ומספינות קרובות ולהשתמש בסירות, בכלי רכב ובציוד שבסביבה.
- כל אדם רשאי לעבור בקרקע סמוכה כדי לעזור לספינה במצוקה או להציל אנשים ומטען, ובעל הקרקע מקבל פיצוי על נזק.
- מי שמוצא סחורה טרופה חייב למסור אותה לעוזר המקבל, ואם היא שלו — להודיע עליה. מי שמסתיר אותה צפוי לקנס ומאבד את הזכות לדמי הצלה. מי שלוקח ספינה במצוקה או סחורה טרופה לחוף זר ומוכר אותה שם צפוי לשלוש שנות מאסר.
- בעל הסחורה יכול לקבל אותה בחזרה, או את התמורה אם נמכרה, אם הוכיח בעלות תוך שישה חודשים ושילם את דמי ההצלה וההוצאות. סחורה שאיש לא תבע נמכרת, ואחרי תשלום למצילים הכסף עובר לאוצר המדינה.
- מי שהציל אנשים, ספינה או מטען זכאי לסכום הוגן מבעלי הספינה או הסחורה (״דמי הצלה״), ודמי הצלה על הצלת חיי אדם קודמים לכל תביעה אחרת. מחלוקת על הסכום עוברת לבוררות, ואפשר לבקש רשות לערער לבית המשפט המחוזי.
תקנות מכוח החוק
2 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
תקנות הסחורות הנטרפות ודמי הצלה (אגרות ודמי הצלה), תשי"ח-1958
30 בינו׳ 1958
תקנות הסחורות הנטרפות ודמי הצלה (אגרות) (תיקון), תשי"ב-1952
5 ביוני 1952