חל היום בוטל בחלקו
החל מ־27 במרץ 1971 · תוקן 49 פעמים · משרד אחראי: ביטחון לאומי · ועדה בכנסת: ביטחון לאומי
החליף את: פקודת המשטרה
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
החוק קובע כי תוקם המחלקה לחקירות שוטרים כגוף עצמאי במשרד המשפטים, בעל תקציב נפרד, ותוסמך לחקור ולהעמיד לדין שוטרים בגין עבירות פליליות, לרבות עבירות קלות, וכן לטפל בעבירות שבוצעו בידי מתנדבים במשטרת ישראל. עוד קובע החוק מנגנון חדש למינוי מנהל המחלקה באמצעות ועדת איתור ייעודית, וכן יוצר תפקיד של ממונה על תיאום בעניין חקירת שוטרים, שיהיה מוסמך להכריע במחלוקות בין מח"ש לבין גופי חקירה ותביעה אחרים ולהורות, במקרים המתאימים, על העברת תיקים בין הגופים. בנוסף, החוק קובע הפרדה בין מח"ש לבין מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, כך שתובעי המחלקה יוסמכו בידי מנהל המחלקה, והסמכויות הפליליות הנתונות כיום ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליטות בתיקים המטופלים במח"ש יועברו למנהל המחלקה. עוד קובע החוק כי עררים על החלטות מח"ש לסגור תיק יוגשו לממונה על התיאום. לצד זאת, המחלקה תהיה כפופה להנחיות הכלליות של היועץ המשפטי לממשלה ושל פרקליט המדינה, למעט כאשר ההנחיות מעניקות סמכות לגורם חיצוני למחלקה. כמו כן, החוק כולל תיקונים הנוגעים לאזרוח מלא של מח"ש, וכתוצאה מכך גם הוראות בעניין הגישה של עובדי מח"ש למערכות המידע של המשטרה. לבסוף, החוק קובע הוראות תחילה והיערכות ליישומו, וכן חובת דיווח של שר המשפטים והשר לביטחון לאומי לכנסת על הטיפול בתלונות ובעבירות המיוחסות לשוטרים ועל תוצאות הטיפול בהן.
במסגרת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 44), התשפ"ו–2026, נקבע כי שימוש במכונית להתזת מים (מכת"זית) לשם פיזור הפגנה ייעשה באמצעות מים נקיים בלבד, ללא כל תוספת חומר, ובכלל זה ללא תוספת של צבע או ריח. בנוסף, נקבע כי המשטרה תתעד את השימוש במכת"זית בתיעוד חזותי, בשילוב של תמונה וקול, באופן המאפשר צפייה ושמיעה באיכות הולמת, ונקבע כי תיעוד זה יישמר למשך שנה לפחות. כמו כן, הוסדר כי אדם הטוען כי נפגע או ניזוק מפעולת מכת"זית בהפגנה יהיה רשאי לפנות למשטרה לשם קבלת התיעוד החזותי מהאירוע, והתיעוד יימסר לו במספר סייגים הקבועים בחוק חופש המידע. ההוראות הנוגעות לחובת התיעוד ולזכות הגישה לחומר ייכנסו לתוקף ביום ח' באדר א' התשפ"ז (15 בפברואר 2027).
במסגרת חוק שירות ביטחון נקבעה הוראת שעה, המוארכת מעת לעת, המאפשרת הצבת חיילים בשירות חובה ביחידות משטרת ישראל שאינן משמר הגבול (מסלול שח"ם), ובלבד שעיקר פעילותן קשור לביטחון המדינה ותושביה. כעת, במסגרת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19), התשפ"ו-2025, הוארך תוקפה של הוראת השעה פעם נוספת, כך שתעמוד בתוקפה עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026). בנוסף, כדי להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי על התהליך, עוגן בחוק מנגנון דיווח חדש שלפיו השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשישה חודשים על הצבת החיילים במשטרה, תוך פירוט מספר החיילים ששובצו והיחידות הספציפיות שאליהן נשלחושבהן הוצבו.
התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין.
בהתאם לחוק, עבירות תעבורה שהן עבירות קנס, דהיינו עבירות שלמבצע אותן מוקנית האפשרות לבחור האם לשלם את הקנס או להישפט, יטופלו במישור המנהלי במסגרת בית דין מנהלי חדש וייעודי שיוקם במשרד המשפטים, ויקרא בית הדין לתעבורה. הדיונים בבית הדין לתעבורה, בשונה מהדיונים בבית המשפט לתעבורה, יתנהלו ככלל שלא בנוכחות הצדדים, על בסיס טענות וראיות שיוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן ימצא בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק. אם יחליט בית הדין לדון בנוכחות הצדדים, הדיון יתקיים באמצעים טכנולוגיים, למעט במקרים בהם יחליט בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק, ואז יתקיים הדיון בנוכחות פיזית של הצדדים. בחוק מעוגנת חובת משרד המשפטים להפעיל עמדות שירות שתפקידן לסייע למי שמבקש לעשות שימוש במערכת המקוונת בהליכי ערר בבית הדין לתעבורה. עמדות אלה, שבהן יעמדו לרשות הציבור גם נציגי שירות, יוצבו בפריסה ארצית לפי מחוזות השיפוט, ותינתן בהן האפשרות גם להשתתף בדיונים המקוונים וגם להגיש את מסמכי הערר. החוק כולל הוראות לעניין מינוי חברי בית הדין לתעבורה וכשירותם, וכן הוראות לעניין מרשם תעבורה מינהלי, שתנהל המשטרה ויחליף את מרשם עבירות התעבורה הקיים היום לגבי עבירות התעבורה שיהפכו להפרות תעבורה. מועד תחילתו של החוק הוא 15 חודשים מיום פרסומו ברשומות, אך שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות מועד זה בשתי תקופות, שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום חוק זה. החוק יחול באופן מדורג – תחילה על עבירות תעבורה שהקנס הקבוע להן כיום מצוי בטווח שבין 100 ₪ ל-500 ₪ שהן אינן עבירות מהירות ורק חצי שנה לאחר מכן על עבירות תעבורה ששיעור הקנס הקבוע להן היום מצוי בטווח שבין 750 ₪ ל-1,500 ₪ וכן על עבירות מהירות. חריג למועדי תחילה אלו נקבע ביחס להוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה. שיטת הניקוד היא הסדר לעניין רישום נקודות לחובתו של מי שעובר עבירת תעבורה, שערכן עולה ככל שהעבירה חמורה יותר. על מנת לתת שהות להתאים את התקנות בנושא להפרות תעבורה נקבע כי מועד כניסתה לתוקף של ההוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה יהיה במועד תחילתן של אותן תקנות, ונקבע בחוק מועד להבאתן של תקנות אלו לאישור ועדת הכלכלה.
תיקון מספר 40 לפקודת המשטרה, נועד להסדיר את השימוש במערכות צילום בעלות יכולת ניתוח ועיבוד לזיהוי חד-ערכי של חפצים על מנת לסייע לגורמי אכיפת החוק ולגופי הביטחון למלא את תפקידם באופן יעיל, ויובהר כי התיקון אינו מתייחס למערכות צילום בעלות יכולת זיהוי ביומטרי של בני אדם. השימוש במידע יכול להיות בשני מתווים – באמצעות התראת זמן אמת, שתסייע באיתור החפץ בזמן אמת או באמצעות חיפוש בדיעבד בחומר שצולם במערכות הצילום ונאגר. יצוין כי בעת חקיקת החוק, המערכת היחידה שקיימת ברשות המשטרה היא כזו המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב, אך החוק יוצר מסגרת חוקית שתאפשר את יישומו גם לגבי זיהוי חפצים אחרים, ככל שתהיה טכנולוגיה כזו. הצבת המצלמות תעשה בהתאם למטרות המנויות בחוק, ביניהם מניעה, סיכול או גילוי של עבירות פשע או של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, וכן גילוי מעורבים בתכנונן ובביצוען של עבירות אלה. בנוסף, ניתן יהיה להציב את המצלמות לשם מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, איתור נעדרים או אנשים שיש חשש לשלומם וכן אכיפת איסורי כניסה למקומות ציבוריים. שעה שהופעלו המצלמות, ניתן יהיה להשתמש בחומר שצולם בהן גם למטרות נוספות הקבועות בחוק, לרבות הצלת חיי אדם או הגנה עליהם, גילוי עבירות פשע או עבירות עוון המוגדות בחוק והליכים פליליים בעניינן וחילוט רכוש על פי דין. במסגרת החוק, מוטלות מגבלות על הצבת המצלמות במרחב הציבורי, על השימוש במערכות המצלמות אדם ברשות היחיד, והכל תוך קביעת מנגנוני בקרה על אלו. בנוסף, מוסדר אופן השימוש בחומר שצולם במערכות תוך קביעת מגבלות לעניין זה, לרבות לתקופה בה יישמר המידע הנאגר במערכות וסנקציה פלילית במקרה של הפרת ההוראות. מעבר לכך, החוק מאפשר להעביר מידע ממערכות הצילום גם לגופים אחרים בתחומי אכיפת החוק והביטחון, המנויים בחוק, ובתנאים הקבועים בו.
נוספו בהוראת שעה ההוראות שנקבעו בתקנות שעת החירום לצורך הסדרת הגישה של גופי הביטחון למידע מהמאגר הביומטרי במשרד הפנים לצורך זיהוי ואיתור הנרצחים, הנעדרים והשבויים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, וכן את אפשרות המשטרה לקבל מידע לרבות מידע גנטי ורפואי שיוכל לסייע במשימה זו. עוד נוספו תיקונים הנוגעים לנושא שמירת טביעות האצבעות במאגר הביומטרי ואיסור מחיקתן בתקופת הוראת השעה, השימוש בתמונות תווי פנים ע"י רשות האוכלוסין, וכן הוראות בדבר סמכות דרישת ידיעות ומסמכים ע"י צה"ל. התיקונים עוגנו במסגרת שלוש הוראות שעה: האחת - בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009, השנייה - בפקודת משטרה, והשלישית במסגרת החוק המוצע. הוראות השעה יעמדו בתוקפן למשך שנה מיום תחילת החוק, עד ליום 7.11.24, ובכפוף לסמכות הארכת תקופה זו, על ידי שר הפנים או השר לביטחון לאומי או שר הביטחון, לפי העניין, לתקופות נוספות שלא יעלו על 12 חודשים במצטבר. כן נקבע כי בתקופת הוראת השעה יהיה ניתן להשתמש בסמכויות האמורות גם לצורך איתור נעדרים והרוגים במסגרת אירוע אזרחי רב נפגעים עליו הכריז שר הפנים.
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
החוק מסדיר את כפיפות משטרת ישראל למרות הממשלה, ואת היותו של השר לביטחון פנים ממונה עליה מטעם הממשלה. כן עוגנה סמכותו של השר לביטחון פנים להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, ונקבעה חובת דיווח בעניין מדיניות זו לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אחת לכנס. בנוסף, נקבע כי בתחום החקירות, השר יהיה רשאי לקבוע מדיניות כללית לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והתייעץ עם המפקח הכללי של משטרת ישראל ועם המופקדים במשטרה על תחום החקירות. בצד זאת, הובהר כי מדיניות השר לא תגרע מחובת המשטרה לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, וכן לא תגרע מחובותיה אם נודע לה על ביצוע עבירה. עוד נקבע כי הוראות המשטרה שקובע המפקח הכללי של משטרת ישראל ייקבעו בהתאם למדיניות השר, וכן כי כלל פקודות המשטרה יפורסמו, אלא אם סבר המפקח הכללי באישור היועץ המשפטי לממשלה, כי אין לפרסם פקודה מסוימת.
מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים.
החוק מחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981 ומסדיר את שמירת המידע הפלילי, דרכי העברתו, הגופים הזכאים לקבלו והיקף העברת המידע. בחוק קוצרו תקופות ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי של מי שמעד באופן חד פעמי, ואולם נקבעו בו תקופות ארוכות לעניין מי שחזר וביצע עבירות וכן לעניין מי שביצע עבירות חמורות. בחוק הוסדר המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי, הגופים הזכאים לקבל מידע מהמרשם, היקף העברת המידע מתוכם והסדרת שמירת המידע. כמו כן, נקבעו הסדרים שלא יאפשרו עקיפה של האיסור הקיים בחוק להשגת מידע על ידי גופים ומעסיקים שאינם זכאים לקבלו וימנעו את זליגת המידע. עוד נקבעו בחוק אמות המידה לפיהן יישקל המידע הפלילי על ידי גופים זכאים, וזאת ביתר שאת במקרים של תיקים תלויים ועומדים שטרם הוגש בהם כתב אישום. בנוסף, נקבעה החובה להסמכת אחראים מטעם הגופים המנויים בחוק שיהיו ממונים על המידע הפלילי, ובתוך כך יהיו אחראים לקביעת נהלים לעניין השקילה והשימוש במידע הפלילי. כמו כן, נוסף מנגנון ביקורת במשרד המשפטים אשר תפקידו הוא לבקר את השימוש במידע הפלילי על ידי גופים נותני זכות שרשאים לקבל מידע מהמרשם.
חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 34), התשע"ח-2018 התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ' באדר התשע"ח (7 במרץ 2018) פקודת המשטרה מסדירה את סמכויות המשטרה וגופים נוספים בעת אירוע אסון המוני, המוגדר כ"אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת". החוק החליף את המונח "איורע אסון המוני" במונח "אירוע חירום אזרחי".
חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיקון מס' 33), התשע"ז–2017 התקבל בקריאה השניה והשלישית ביום ג' באב התשע"ז (26 ביולי 2017). החוק קובע הוראות המסדירות בדיקות התאמה למועמדים לתפקיד במשטרה וכן לנושאים בתפקידים בה, וזאת לשם הבטחת השמירה על טוהר המידות, התפקוד הראוי של המשטרה ולחיזוק אמון הציבור במשטרה, במטרה להגן על שלום הציבור וביטחונו. החוק קובע את הנסיבות שבהן ניתן לכלול בבדיקות ההתאמה גם בדיקת פוליגרף, שתכליתה גילוי ומניעה של עבירות פליליות חמורות או מעשים הפוגעים בטוהר המידות המתחייב משוטר, שיש בביצועם כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה באמון הציבור במשטרה. קצינים בדרגת ניצב משנה ומעלה, וכן הנושאים בתפקידים של מפקדי תחנות ויחידות מרחביות, ראשי מפלגים ביחידות ארציות ומרחביות ושוטרים המשרתים ביחידה לביטחון מידע יעברו את הבדיקה אחת לחמש שנים. הבכירים שבהם יעברו בדיקה אף לפני מינויַם לתפקיד ואלו הם: מועמדים לתפקיד של קצין בדרגת ניצב או קצין בדרגת תת ניצב שהוא חבר סגל הפיקוד, ראש יחידה ארצית או ראש חטיבה באגף המבצעים או באגף החקירות והמודיעין. לגבי יתר השוטרים, ניתן יהיה לערוך בדיקת פוליגרף כחלק מהליך ההתאמה, רק אם עלה חשש ממשי לאי-התאמה לתפקיד, וכי המשך נשיאתו בתפקיד עלולה לגרום נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה. ההחלטה על ביצוע בדיקת פוליגרף במקרה זה, תהיה מסורה לוועדה בראשות המפכ"ל או סגנו. החוק קובע גם חיסיון על כלל חומר בדיקת ההתאמה לתפקיד, בסייגים מסוימים, וככלל, לא ניתן יהיה להשתמש בו כראיה במשפט, למעט בהליך משפטי שפתח הנבדק בשל החלטה שהתקבלה בעניינו.
סעיף 9ב לפקודת המשטרה מורה כי פקודות המשטרה אינן מצריכות פרסום ברשומות, אלא אם קבע היועץ המשפטי לממשלה כי יש לפקודות חשיבות או נגיעה לציבור. התיקון לחוק מוסיף כי גם מי שיוסמך על ידי היועץ המשפטי לממשלה יוכל לבחון את הצורך בפרסום פקודות המשטרה האמורות ברשומות.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.
תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון, שנחקק בחודש מרץ 2014, קבע מנגנון חדש לגיוס תלמידי ישיבות לשירות צבאי. במנגנון זה נקבע כי עד שנת 2017 תחול תקופת הסתגלות, במהלכה הממשלה תקבע יעדי לגיוס של תלמידי ישיבות, כאשר יעדים אלה לא יהיו מחייבים. החל משנת 2017 נקבע כי תחול תקופת קבע, בה יעדי הגיוס יהפכו מחייבים ואי עמידה בהם תוביל להחלת גיוס חובה על כלל תלמידי הישיבות, למעט 1,800 תלמידים מתמידים בכל שנה. לצד תיקון מס' 19, נחקק חוק שירות לאומי-אזרחי, שקבע מנגנון משלים של שירות תלמידי ישיבות במסגרת שירות לאומי. התיקון הנוכחי מאריך את תקופת ההסתגלות משלוש שנים לשש שנים, עד שנת 2020, וקובע תקופת הסתגלות שנייה, עד שנת 2023. במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, כל עוד תהיה עמידה ביעדי הגיוס, לא יחול גיוס חובה על כלל תלמידי הישיבות. אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס, שר הביטחון יהיה רשאי להמשיך ולדחות את שירותם של תלמידי ישיבות, בהיקפים שיקבע בשים לב ליעדי הגיוס שקבעה הממשלה. יעדי הגיוס לצה"ל ייקבעו על ידי הממשלה בהמלצת שר הביטחון, בעוד שיעדי הגיוס לשירות הלאומי-אזרחי ייקבעו על ידי הממשלה בהמלצת השר הממונה על השירות הלאומי-אזרחי. עוד קובע התיקון הנוכחי כי יוקם צוות בין-משרדי, בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, שיגבש תכניות רב שנתיות לקידום העמידה ביעדי הגיוס במהלך תקופות ההסתגלות. התיקון קובע גם כי תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי יפוג בשנת 2023, ותבוטל החובה שהוטלה על הממשלה לבחון מתווה קבע לשירות שעיקרו שירות אזרחי-ביטחוני עד 2019.
החוק המקורי: 11 במרץ 1971 · רשומות (PDF)
50 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 3 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.