חל היום
החל מ־22 בינו׳ 1937 · תוקן 17 פעמים · משרד אחראי: האנרגיה והתשתיות | הגנת הסביבה · ועדה בכנסת: כלכלה
החליף את: פקודת המכרות, 1925
ברשומות הכנסת: תקף
החוק קובע הסדר מקיף להובלה וטיפול בפסולת בישראל. על פי החוק, יוקם מרשם לעוסקים בפסולת, לכלי אצירה ולרכבי הובלה, ופעולות של פינוי, הובלה וטיפול בפסולת יחויבו ברישום או ברישיון מתאים. בנוסף, מובילי פסולת יחויבו להשתמש בכלי רכב וכלי אצירה רשומים, שיישאו אמצעי איכון ובקרה ויחוברו למערכת מקוונת שתאפשר מעקב אחר מסלול הפסולת מנקודת האיסוף ועד לאתר הטיפול. הוראות החוק יחולו בשלב הראשון רק לעניין פסולת בניין ובהמשך ניתן יהיה להרחיבם בחקיקה ראשית. החוק קובע מנגנונים שיבטיחו את הבאת הפסולת לאתרי טיפול מוסדרים. כן קובע החוק שתשלומים עבור טיפול בפסולת בניין יבוצעו רק באמצעות מנגנון תשלומים ייעודי. בנוסף, החוק קובע הסדר מיוחד לכמויות קטנות של פסולת בניין, כך שתושבים יוכלו למסור פסולת בכמות מוגבלת לרשות המקומית או לאתר ריכוז שהרשות תקבע ובמקביל חובה על רשויות מקומיות להקים ולהפעיל אתרים לריכוז פסולת קטנה או לפנות ישירות מתושבי הרשות. בנוסף, החוק מחזק את כלי האכיפה: נקבעו עבירות ועיצומים כספיים על הפרות והורחבו סמכויות לפקחי הרשות המקומית לעניין עבירות מסוימות.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
בשנת 2000 תוקנה פקודת המכרות ונוספו לה כלי אכיפה רבים, שמטרתם הייתה מיגור תופעות גניבת חול, כרייה בלתי חוקית וחציבה שלא כדין. בין השאר, נוסף לפקודה סעיף המורה לבית המשפט שלא לשחרר רכב שנתפס בעת ביצוע עבירות אלו, עד תום הליכי המשפט, במקרים בהם בעל הרכב או האחראי מטעמו ביצעו עבירות אלו בעבר, כלומר בטווח של חמש שנים ממועד ביצוע העבירה שבה נתפס הרכב, אלא אם כן ישנם נימוקים מיוחדים שיירשמו. על פי הוראות אותו סעיף, האפשרות להורות על תפיסת רכב עד תום ההליכים קיימת גם כאשר העבירה הקודמת בוצעה באמצעות אחר שאינו בעל הרכב או האחראי מטעמו. הוראה זו היא חריגה, וההצדקה שניתנה לה היא העובדה שהעבריינות בתחום הכרייה והחציבה מתבצעת באמצעות כלי רכב ייחודיים ויקרי ערך, אשר קיים חשש שיועברו בין עבריינים שונים שיש ביניהם היכרות קודמת, כגון קרבת משפחה, במטרה לנתק את זיקת הבעלות של העבריינים בכלי הרכב האמורים. בתיקון זה צומצמה הוראה חריגה זו כך שבית המשפט יהיה רשאי להורות על שחרור כלי הרכב אף שנעברה בו עבירה קודמת שלא על ידי בעלי הרכב הנוכחיים או האחראי מטעמם, בהתקיים נימוקים מיוחדים או אם בעל הרכב הוכיח שלא ידע שבוצעה עבירה קודמת באמצעות הרכב או אם הוכיח שלא הייתה לו זיקה למבצע העבירה הקודמת או למי שהיה בעל הרכב בעת ביצוע העבירה הקודמת, שיש בה כדי להעלות חשד סביר כי ידע שבוצעה עבירה קודמת ברכב, וכן שאם רכש את הרכב לאחר ביצוע העבירה הקודמת – הוא שילם עבורו תמורה הולמת. כמו כן, נוספו לפקודה הוראות הנוגעות להעברה חד פעמית של 500 מיליון ₪ מתוך היתרות המצויות בקרן לשיקום מחצבות לאוצר המדינה, וזאת על רקע הנסיבות הכלכליות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה. המדינה תשיב סכום זה לקופת הקרן, בתוספת ריבית והצמדה. עם זאת, נקבע כי כספים אלו ימשיכו לשמש כמקור תקציבי לפעולות הקרן כ"כרית ביטחון", בהתאם לתוכניות העבודה שייקבעו על ידה, כך שאם צפתה הקרן במועד מסוים כי במהלך שלושת החודשים שלאחריו יתרת המזומנים בקרן צפויה לרדת מ-50 מיליון ש"ח, היא תהיה רשאית להגיש לממונה על התקציבים במשרד האוצר דרישה, חתומה בידי חשב הקרן, להשבת הסכום הדרוש לשם שמירת "כרית הביטחון" לאחר ביצוע התחייבויות הקרן הצפויות בתקופה האמורה, והמדינה תשיב את הסכום הנקוב בדרישת התשלום. מועד השבת יתרת הסכום, כלומר סכום ההעברה החד פעמית בניכוי הסכומים שיועברו מאוצר המדינה לקרן בהתאם לדרישות תשלום שיימסרו במהלך התקופה, ייקבע בצו על ידי שרי האנרגיה והאוצר, וזאת עד לתאריך 31 בדצמבר 2025, ובלבד שמועד ההשבה שייקבע יהיה לא יאוחר מ-31 בדצמבר 2035. ואולם, אם השרים לא יקבעו מועד כאמור עד ל-31 בדצמבר 2025, מועד ההשבה יהיה לא יאוחר מ-31 בדצמבר 2035.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.
החוק המקורי: 31 בדצמ׳ 1933 · רשומות (PDF)
16 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.