חל היום
החל מ־29 ביולי 1957 · תוקן 32 פעמים · משרד אחראי: האוצר · ועדה בכנסת: כספים
החליף את: פקודת המכס
ברשומות הכנסת: תקף
בהמשך לתיקוני חקיקה שנחקקו בשנים האחרונות במטרה להסיר חסמים בייבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי, החוק מקל את התנאים הנדרשים לשם ייבוא טובין כאמור, שאינם משתייכים לקבוצה הכוללת טובין שברמת המסוכנות הגבוהה ביותר. צו היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979, מפרט ארבע קבוצות טובין לפי רמת המסוכנות של הטובין, ועל פי חלוקה זו נקבעת רמת הרגולציה החלה על ייבואם של הטובין. כך, ככל שהטובין משתייכים לקבוצה המדורגת גבוה יותר ברמת המסוכנות, תחול לגביהם רגולציה מחמירה יותר. מרבית הטובין המיובאים כיום לישראל אינם משתייכים לקבוצה שברמת המסוכנות הגבוהה ביותר (קבוצה מספר 1) אלא לקבוצות טובין בדרגות מסוכנות בינונית ונמוכה (קבוצות מספר 2 ו-3 בהתאמה). כחלק מהחוק נעשו מספר תיקוני חקיקה בפקודת היבוא והיצוא לעניין קבוצות טובין בדרגות 2 ו-3 כפי שיפורט להלן: 1. ביחס למוצרים שאינם משתייכים לקבוצה מספר 1, לא יידרש היבואן להגיש הצהרה לממונה על התקינה (להלן – הממונה) לצורך שחרור הטובין מפיקוח המכס. במקום חובת הגשת הצהרה לממונה, תחול על היבואן חובה להחזיק בידיו הצהרה, שבה יצוין כי על הטובין המיובאים חל תקן רשמי וכי הם עומדים בדרישות התקן, ובכלל זה כי בוצעו לגבי דגם הטובין בדיקות המעבדה הנדרשות לגביהם. כפועל יוצא מהחוק, היבואן יהיה פטור מפנייה למעבדת בדיקה לצורך ייבוא טובין אלו. ההצהרה תישמר בתיק מוצר אשר יוגש על פי דרישה, בעת ביצוע פיקוח, בין הפיקוח נעשה כחלק מדגימת משלוח בנמל ובין אם הפיקוח נעשה בשווקים. 2. נקבע כי במשרדי המכס יישב, בנוסף לנציג המכס, גם נציג של הממונה שיסייע בקביעת רמת סיכון של טובין מיובאים, שממנה נגזרת ההחלטה אם לדגום משלוח של טובין בנמל. 3. על מנת לייעל את הפעלת סמכויותיו של הממונה, נקבע כי מנהל המכס או עובד רשות המיסים שמנהל המכס הסמיך לכך, ימסרו לממונה או לעובד משרד הכלכלה והתעשייה שהממונה הסמיך לכך, כל מידע או מסמך הדרושים לממונה לשם הפעלת סמכויותיו בכל הנוגע לטובין מיובאים או בנוגע ליבואני טובין. 4. לפי פקודת היבוא והיצוא ערב תחילתו של החוק, כל יבואן חדש שרצה לייבא לישראל מוצר שחל עליו תקן רשמי, היה חייב ברישום במרשם היבואנים בטרם יחל את תהליך היבוא. לאור הרחבת שיתוף הפעולה בין הממונה לבין המכס כאמור לעיל בסעיפים 2 ו-3, הוחלט לבטל את מרשם היבואנים שניהל הממונה. 5. הממונה על התקינה הוסמך בחוק לקבוע בהנחיותיו הוראות לעניין חובתן של מעבדות בדיקה לפרסם דגמי טובין שהן נתנו לגביהן אישורי דגם. כפועל יוצא מפרסום אישורי הדגם, יוכלו יבואנים לבחור שלא לערוך בדיקת דגם לצורך יבוא הטובין, ובמקומה יוכלו לבצע בדיקת השוואה לדגם שאושר – בדיקה זולה משמעותית מבדיקת הדגם. 6. נקבעה בחוק הוראת שעה שלפיה יינתן לכלל היבואנים המייבאים מוצרים שאינם משתייכים לקבוצה מספר 1, פטור מחובת החזקה של מסמכים מסוימים בתיק מוצר. מדובר במסמכים שלעיתים קרובות יבואנים מקבילים מתקשים בהשגתם. מאחר שמדובר בשינוי משמעותי שיש לבחון את השלכותיו, הוחלט כי הוראת השעה תחול למשך שנה, ושר הכלכלה והתעשייה יהיה רשאי להאריכה בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה נוספת. 7. הוחלט לאפשר ליבואן בנסיבות מסוימות, להצהיר כי הטובין המיובאים עומדים רק בחלק מדרישות התקינה וכי העמידה בשאר הדרישות תושלם לאחר הייבוא ובטרם שיווק הטובין. 8. הורחבה רשימת המסמכים שיבואן יוכל להוכיח באמצעותם התאמה של הטובין המיובאים לדרישות תקן בינלאומי ואסדרה זרה. 9. נקבע כי יבואן שיפנה לגורם מוסמך כמפורט בחוק כדי שיבדוק עבורו את תיק המוצר, יהיה זכאי להפחתה משמעותית של 40% בסכום העיצום הכספי שהממונה על התקינה רשאי להטיל עליו, אם התברר כי למרות הבדיקה המקדימה יש ליקוי בתיק מוצר. 10. על מנת להגביר את השקיפות, נקבע כי הממונה יפרסם לציבור מידי שנה דוח לגבי פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע בשנה הקודמת לשם אכיפת הוראות הפקודה וחוק התקנים.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
חוק זה קובע כי בחישוב התקופות שנקבעו בדיני המס להליכים שונים הנוגעים לנישומים ולרשות המיסים, התקופה הקובעת (מיום 22 במרס 2020 עד יום 31 במאי 2020) לא תבוא במניין, אם מועדי תחילתן של התקופות חלים לפני תום התקופה הקובעת ואם מועד סיומן של התקופות חלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה. בנוסף, קובע הארכת תקופות המסתיימות בחודשים מרס עד אוקטובר 2020 לעניין חוק מיסוי מקרקעין, וכן הארכת תקופות לעניין עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים. כמו כן, החוק מעגן מענקי הסיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה, ומענקים לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה וכן הארכת המועדים להגשת הבקשה לקבלת המענק, לפי העניין.
לשם הטמעת מערכת סחר חוץ חדשה במינהל המכס המכונה "שער עולמי", נקבעו בחוק זה הוראות לעניין הגשה מקוונת של מסמכים ודיווח אלקטרוני הנוגעים להגשת הצהרות ומסמכים הנוגעים לייבוא ולייצוא של טובין. כמו כן, נקבעו עיצומים כספיים בשל הפרת הוראות בפקודה. וכן עודכנו הוראות שונות בפקודה שחלף זמן רב מאז נחקקו או תוקנו.
חוק העיצובים, התשע"ז–2017 נועד לקבוע הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים, ויחליף את ההסדר הקיים בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924, בכפוף להוראות מיוחדות בנוגע למדגמים. דיני העיצובים או דיני המדגמים כפי שנקראו עד היום הם ענף של דיני הקניין הרוחני, המסדיר את המסגרת החוקית להגנה על עיצובים של מוצרים תעשייתיים, להבדיל מדיני זכויות יוצרים שתכליתם להגן על יצירות, כאשר עיצוב מתייחס למראה של מוצר המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר, כגון צורה או מיתאר. החוק מבקש ליצור איזון בין שני אינטרסים ציבוריים: מצד אחד, הרצון לעודד פיתוח של עיצובים חדשים באמצעות הענקת "מונופול", דהיינו זכות בלעדית מוגבלת וקצובה בזמן לשימושים שונים בעיצוב, ומצד שני, הרצון לאפשר לכלל הציבור לעשות שימוש בעיצובים, ולפיכך לא להגביל את מגוון האפשרויות לעיצוב מוצרים ולצמצם את המונופול הניתן למעצבים למינימום ההכרחי שיקיים את התמריץ לפתח עיצובים חדשים כאמור. כמו כן, החוק מותאם להתפתחויות הטכנולוגיות, לדין הבין-לאומי, ובפרט אמנות והסכמים בין-לאומיים, ולפסיקה הישראלית. להלן פירוט של כמה מהחידושים בחוק זה לעומת הדין הקודם, פקודת הפטנטים והמדגמים: ראשית, בהתאם למצב המשפטי ערב כניסתו של החוק לתוקף, הענקת "מונופול" לגבי מדגם מותנית ברישום במשרד המשפטים, המקנה תקופת הגנה של 15 שנים, בכפוף לעמידה בתנאי הכשירות לרישום. חוק העיצובים קובע הסדר חדש בשני מישורים: האחד, הארכת תקופת ההגנה לעיצוב רשום, מ-15 ל-25 שנים, בכפוף לתנאי כשירות לרישום שאינם זהים לאלה הקבועים בפקודה – חדשנות ואופי ייחודי. המישור השני נוגע להענקת הגנה, לראשונה בדין הישראלי, לעיצוב לא רשום, כך יוכל מעצב ליהנות מהגנה למשך 3 שנים, ללא צורך בהליך רישום, הכרוך בהשקעת משאבים ועשוי להיות בלתי יעיל לגבי עיצובים שהם אופנות חולפות. הענקת הגנה לעיצוב לא רשום נועדה בעיקר להקל על מעצבים שהם עוסקים קטנים ואין להם בהכרח את הידע והמשאבים הנדרשים להליך הרישום. שנית, החוק כולל הוראות שיאפשרו למדינת ישראל להצטרף להסכם בין-לאומי – הסכם האג, וכתוצאה מכך יוכלו מעצבים ישראליים להגיש בקשה אחת ויחידה לרישום העיצוב וזו תנותב לכלל המדינות שהצטרפו להסכם. שלישית, החוק כולל כלי אכיפה שאינם קיימים בפקודה – עבירות פליליות, סמכות לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק (פיצויים עונשיים), וכן מתן אפשרות לבעל עיצוב רשום לפנות למכס ולבקש עיכוב של שחרור הטובין שלטענתו מפרים את זכויותיו בעיצוב, וזאת כדי להביא להרתעה משמעותית כלפי מפרים פוטנציאליים ולהגן כראוי על זכויותיהם של המעצבים.
בחוק הטבות במס וייעוץ במס נעשו תיקונים עקיפים לפקודת מס הכנסה, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי. החוק מורכב משני חלקים: חלקו הראשון קובע הטבות מס ליישובים זכאים על פי קריטריונים שנקבעו בחוק וחלקו השני הוא ייעוץ במס, חובת דיווח בגין חוות דעת. כמו כן, בחוק נקבעו סייגים והקלות לצמצום חובת הדיווח.
החוק המקורי: 29 ביולי 1957
277 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 2 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.