בקצרה
מאפשרת לבית המשפט להעמיד מי שעבר עבירה "במבחן" — תקופה של פיקוח של קצין מבחן — במקום עונש או לצידו, ומסדירה את שירות המבחן.
על מי זה חלעל נאשמים שבית המשפט מצא שעברו עבירה.
מה זה אומר בפועל- בית המשפט רשאי לתת צו מבחן אחרי שהוכח שהנאשם עבר את העבירה, בהתחשב באופיו, בגילו, בעברו, במצבו ובנסיבות העבירה. אפשר לתת אותו עם הרשעה — לבד או יחד עם עונש כמו עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס או שירות לתועלת הציבור — וגם בלי הרשעה.
- לפני הצו בית המשפט חייב לקבל תסקיר בכתב מקצין מבחן, להסביר לנאשם בלשון פשוטה מה משמעות הצו, ולקבל את הסכמתו למלא אותו.
- המבחן נמשך בין חצי שנה לשלוש שנים, בפיקוח קצין מבחן. בית המשפט יכול לקבוע תנאים, למשל מקום מגורים, מגורים במוסד או טיפול רפואי, כדי לסייע בשיקום ולמנוע עבירות נוספות.
- צו מבחן בלי הרשעה לא גורר תוצאות של הרשעה. גם כשיש הרשעה, כל עוד לא הוטל עונש, היא לא נחשבת לעניין חוקים שפוסלים מורשעים או מחמירים עם עבריינים חוזרים. בית המשפט יכול לחייב את הנבחן לשלם פיצוי לנפגע ואת הוצאות המשפט.
- מי שלא מילא את הצו או עבר עבירה נוספת בתקופת המבחן — בית המשפט יכול להזהיר אותו, לקנוס אותו, או להרשיע ולהעניש אותו על העבירה המקורית במקום הצו.
תיקונים היסטוריים
חוק לתיקון פקודת המבחן (מס' 4), התשס"ד-2004
חוק העונשין (תיקון מס' 14), התשמ"ב-1982
הצג עוד 2
חוק העונשין (תיקון מס' 9), התש"ם-1980
8 בפבר׳ 1980 · תיקון עקיף (בתוך חוק אחר)
חוק לתיקון פקודת המבחן, התשל"א-1971
החוק המקורי: 1 באוג׳ 1969 · רשומות (PDF)
תקנות מכוח החוק
2 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
תקנות המבחן (תסקיר קצין מבחן), התשס"ז-2006
5 בנוב׳ 2006
תקנות המבחן (תסקיר קצין מבחן) (תיקון), תשל"ב-1971
18 בנוב׳ 1971