חל היום
החל מ־29 במרץ 1979 · תוקן 8 פעמים · משרד אחראי: הכלכלה והתעשייה · ועדה בכנסת: כלכלה
החליף את: פקודת הסמכויות בעניין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939
ברשומות הכנסת: תקף
מטרתו העיקרית של התיקון לחוק היא לאפשר מסלול נוסף לייבוא, ייצור או מכירה של מצרכים שחל עליהם תקן רשמי, באמצעות הסתמכות על עמידה בדרישות האסדרה הפדרלית בארה"ב שתאומץ לתוך הדין הישראלי ומפורטת בתוספת השמינית לחוק התקנים, וזאת כתחליף לחובה לעמוד בדרישות התקינה הישראלית ("מה שטוב לארה"ב, טוב לישראל"). התיקון לחוק קובע שעוסק רשאי לבחור ב"מסלול אמריקאי", כלומר, לייצר, למכור ולייבא מצרכים או ליישם תהליכי עבודה העומדים בדרישות האסדרה האמריקאית, כאשר לעניין מצרכים, התנאי הוא שהם מיוצרים בארה"ב או בישראל ושהעוסק מחזיק בחשבונית הצהרה המעידה על מקורם או במסמך אחר שיקבע בצו שר הכלכלה והתעשייה (להלן – השר). כמו כן, התיקון לחוק קובע שהמסלול האמריקאי האמור לא יחול על מוצרי מזון, על רכב מנועי ועל מוצרים ותהליכי עבודה בתחום כיבוי האש, אשר הוחרגו גם מתחולת ההסדר המאפשר הסתמכות על דרישות אסדרה אירופית מאומצת ("מה שטוב לאירופה, טוב לישראל"). ההסדר שנקבע בעניין אימוץ אסדרה פדרלית אמריקאית דומה במאפייניו להסדר הקיים בחוק התקנים לעניין אימוץ אסדרה אירופית. בנוסף, התיקון לחוק כולל גם הוראות הנובעות מהפקת לקחים בעקבות יישום הרפורמה בעניין אימוץ אסדרה אירופית שנכנסה לתוקף בינואר 2025. כמו כן, התיקון לחוק קובע חריגים ופטורים לחובה לעמוד בדרישות התקינה (ישראליות וזרות): ראשית, נקבע חריג לחובה למלא אחר דרישות התקינה אם מדובר על מצרכים המיועדים לשמש לפעילות ביטחונית בעבור תעשייה ביטחונית או בעבור ספקים ומפעלים המייצרים או מתחזקים ציוד ביטחוני, וזאת למעט מיתקני גז ולמעט חיבור מבנים או מיתקנים לתשתיות מסוגים מסוימים. שנית, התיקון לחוק מסמיך את השר, בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות, לפטור מהחובה למלא אחר דרישות התקינה מצרכים המיועדים להפקת נפט בים, אם נוכח כי לא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלום הציבור, לבטיחותו או לאיכות הסביבה, וזאת לבקשת בעל רישיון או בעל שטר חזקה לפי חוק הנפט. שלישית, התיקון לחוק מסמיך את השר להאריך במקרים מיוחדים את תוקפו של פטור מדרישות התקינה – שהיום ניתן לתת לתקופה שאינה עולה על שנה – וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה. בנוסף, התיקון לחוק קובע הוראות שמטרתן להתמודד עם הקשיים של מעבדות בישראל לבצע בדיקות עמידה באסדרה זרה. בהתאם לכך, נקבע כי ניתן להסתמך, כראייה לאמיתות תוכנן, על תעודות בדיקה שיתנו מעבדות מוסמכות שאינן מעבדות שקיבלו אישור מהממונה על התקינה, ואשר יש להן יכולת וכשירות מקצועית לבצע בדיקות עמידה באסדרה זרה, וזאת בכפוף לתנאים המפורטים בתיקון לחוק.
חוק זה כולל תיקונים משמעותיים בחוק התקנים ובפקודת היבוא והיצוא, שהעיקרי שבהם הוא יצירת מסלול חדש ואופציונלי לייבוא, ייצור ושיווק טובין המתאימים לדרישות רגולציות או דירקטיבות אירופאיות, כתחליף לחובה לעמוד בדרישות התקינה הישראלית. החוק כולל הסדר ייחודי בדין הישראלי, שמאפשר להחיל בישראל את הדין האירופי, כאשר הנוסח המחייב יהיה בשפה האנגלית. לצד זאת, החוק מחייב את משרד הכלכלה לפרסם לציבור תרגום מקצועי ומהימן של האסדרות האירופיות שיחולו בישראל, וכן לבחון באופן ספציפי כל עדכון של האסדרה, כך ששינויים שייערכו בה באירופה לא יאומצו באופן אוטומטי בישראל. בחוק מנויות האסדרות האירופיות – דירקטיבות ורגולציות אחרות – שיחולו בישראל מכוחו וכן התנאים להחלתן ומועדי התחילה שלהן. החוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה להרחיב בצו את רשימת האסדרות, ובכלל זה נספחים ועדכונים שלהן, תוך אימוצן בלא כל שינוי, וזאת בשים לב לשיקולים הנוגעים לאפשרות האכיפה של ההוראות הכלולות בצו. באופן דומה רשאי השר, מיוזמתו או לפי בקשת שר אחר, לדחות את מועדי התחילה לאימוץ האסדרות השונות החלות בדין האירופי, לתקופות שלא יעלו במצטבר על שנה, בהתאם להיערכות ליישומן. לעומת זאת, הסרה של דירקטיבה, החלתה בשינויים או הוספת תנאים בה וכן דחיית מועדי התחילה לתקופה של מעל שנה, ייעשו בצו של שר הכלכלה, אך רק לאחר שקיבל את המלצת ועדת החריגים לכך. ועדת החריגים הוא גוף ממשלתי מייעץ, הפועל מכוח פקודת הייבוא והייצוא בהתאם לרפורמה בייבוא שאושרה בשנת 2021. בחוק קבועות הוראות המסדירות את אופן הפניה לוועדת החריגים ואת האפשרות לפנות להכרעת הממשלה לאחר החלטת ועדת החריגים, וכן המקרים בהם שר הכלכלה יהיה מוסמך לפעול אף בלא המלצה של ועדת החריגים. בחוק נקבעו החרגות למוצרים שונים, כגון: מוצרי מזון, רכב מנועי, וכל מצרך או תהליך עבודה שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי. כמו כן נקבעו בחוק דרישות נוספות, מעבר לאילו של האסדרה האירופית המאומצת, ביחס למוצרים שיש בהם סכנה, כגון מכשירים המופעלים ע"י גז בישול (גפ"מ) או ביחס למוצרים שיש מקום לקבוע ביחס אליהם דרישות שונות בגלל תנאים ייחודיים בישראל המצדיקים זאת, כגון דרישות ביחס לריכוזי חומרים בנוזלי ניקוי למדיח כלים שעלולים לפגוע במי הקולחין, שבישראל, בניגוד לאירופה, נעשה בהם שימוש לצורך השקיית גידולים חקלאיים. בחוק קיימות גם הוראות שמטרתן להאיץ את תהליך התאמת החקיקה הישראלית לסטנדטים האירופיים, והן כוללות מנגנון ייחודי ותקדימי, לפיו שר הכלכלה יהיה מוסמך להוסיף בצו לתוספת השביעית לחוק, חקיקת משנה שהיא בתחום סמכותו של משרד אחר, ובכך לקבוע שלצד חיקוק בדין הישראלי, יחולו גם הוראות האסדרה האירופית, צו זה טעון אישור של ועדה מוועדות הכנסת שהנושא המוסדר הוא בתחום ענייניה. החוק כולל גם הקלות נוספות ללא קשר למסלול היבוא החדש, לדוגמא, יבואן או יצרן של דוגמאות שאינן מיועדות לשיווק והפצה לציבור, לא יידרש לעמוד בדרישות תקינה כלשהן. רוב הוראות החוק יכנסו לתוקף ב- 1 בינואר 2025, אך חלקן ייכנסו לתוקף מאוחר יותר.
בהמשך לתיקוני חקיקה שנחקקו בשנים האחרונות במטרה להסיר חסמים בייבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי, החוק מקל את התנאים הנדרשים לשם ייבוא טובין כאמור, שאינם משתייכים לקבוצה הכוללת טובין שברמת המסוכנות הגבוהה ביותר. צו היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979, מפרט ארבע קבוצות טובין לפי רמת המסוכנות של הטובין, ועל פי חלוקה זו נקבעת רמת הרגולציה החלה על ייבואם של הטובין. כך, ככל שהטובין משתייכים לקבוצה המדורגת גבוה יותר ברמת המסוכנות, תחול לגביהם רגולציה מחמירה יותר. מרבית הטובין המיובאים כיום לישראל אינם משתייכים לקבוצה שברמת המסוכנות הגבוהה ביותר (קבוצה מספר 1) אלא לקבוצות טובין בדרגות מסוכנות בינונית ונמוכה (קבוצות מספר 2 ו-3 בהתאמה). כחלק מהחוק נעשו מספר תיקוני חקיקה בפקודת היבוא והיצוא לעניין קבוצות טובין בדרגות 2 ו-3 כפי שיפורט להלן: 1. ביחס למוצרים שאינם משתייכים לקבוצה מספר 1, לא יידרש היבואן להגיש הצהרה לממונה על התקינה (להלן – הממונה) לצורך שחרור הטובין מפיקוח המכס. במקום חובת הגשת הצהרה לממונה, תחול על היבואן חובה להחזיק בידיו הצהרה, שבה יצוין כי על הטובין המיובאים חל תקן רשמי וכי הם עומדים בדרישות התקן, ובכלל זה כי בוצעו לגבי דגם הטובין בדיקות המעבדה הנדרשות לגביהם. כפועל יוצא מהחוק, היבואן יהיה פטור מפנייה למעבדת בדיקה לצורך ייבוא טובין אלו. ההצהרה תישמר בתיק מוצר אשר יוגש על פי דרישה, בעת ביצוע פיקוח, בין הפיקוח נעשה כחלק מדגימת משלוח בנמל ובין אם הפיקוח נעשה בשווקים. 2. נקבע כי במשרדי המכס יישב, בנוסף לנציג המכס, גם נציג של הממונה שיסייע בקביעת רמת סיכון של טובין מיובאים, שממנה נגזרת ההחלטה אם לדגום משלוח של טובין בנמל. 3. על מנת לייעל את הפעלת סמכויותיו של הממונה, נקבע כי מנהל המכס או עובד רשות המיסים שמנהל המכס הסמיך לכך, ימסרו לממונה או לעובד משרד הכלכלה והתעשייה שהממונה הסמיך לכך, כל מידע או מסמך הדרושים לממונה לשם הפעלת סמכויותיו בכל הנוגע לטובין מיובאים או בנוגע ליבואני טובין. 4. לפי פקודת היבוא והיצוא ערב תחילתו של החוק, כל יבואן חדש שרצה לייבא לישראל מוצר שחל עליו תקן רשמי, היה חייב ברישום במרשם היבואנים בטרם יחל את תהליך היבוא. לאור הרחבת שיתוף הפעולה בין הממונה לבין המכס כאמור לעיל בסעיפים 2 ו-3, הוחלט לבטל את מרשם היבואנים שניהל הממונה. 5. הממונה על התקינה הוסמך בחוק לקבוע בהנחיותיו הוראות לעניין חובתן של מעבדות בדיקה לפרסם דגמי טובין שהן נתנו לגביהן אישורי דגם. כפועל יוצא מפרסום אישורי הדגם, יוכלו יבואנים לבחור שלא לערוך בדיקת דגם לצורך יבוא הטובין, ובמקומה יוכלו לבצע בדיקת השוואה לדגם שאושר – בדיקה זולה משמעותית מבדיקת הדגם. 6. נקבעה בחוק הוראת שעה שלפיה יינתן לכלל היבואנים המייבאים מוצרים שאינם משתייכים לקבוצה מספר 1, פטור מחובת החזקה של מסמכים מסוימים בתיק מוצר. מדובר במסמכים שלעיתים קרובות יבואנים מקבילים מתקשים בהשגתם. מאחר שמדובר בשינוי משמעותי שיש לבחון את השלכותיו, הוחלט כי הוראת השעה תחול למשך שנה, ושר הכלכלה והתעשייה יהיה רשאי להאריכה בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה נוספת. 7. הוחלט לאפשר ליבואן בנסיבות מסוימות, להצהיר כי הטובין המיובאים עומדים רק בחלק מדרישות התקינה וכי העמידה בשאר הדרישות תושלם לאחר הייבוא ובטרם שיווק הטובין. 8. הורחבה רשימת המסמכים שיבואן יוכל להוכיח באמצעותם התאמה של הטובין המיובאים לדרישות תקן בינלאומי ואסדרה זרה. 9. נקבע כי יבואן שיפנה לגורם מוסמך כמפורט בחוק כדי שיבדוק עבורו את תיק המוצר, יהיה זכאי להפחתה משמעותית של 40% בסכום העיצום הכספי שהממונה על התקינה רשאי להטיל עליו, אם התברר כי למרות הבדיקה המקדימה יש ליקוי בתיק מוצר. 10. על מנת להגביר את השקיפות, נקבע כי הממונה יפרסם לציבור מידי שנה דוח לגבי פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע בשנה הקודמת לשם אכיפת הוראות הפקודה וחוק התקנים.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.
החוק המקורי: 29 במרץ 1979 · רשומות (PDF)
29 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 3 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.