בקצרה
פקודה מתקופת המנדט שמגנה על אריסים — חקלאים שמעבדים אדמה של אחר תמורת דמי אריסות — מפני פינוי בלי הודעה מראש ובלי פיצוי.
על מי זה חלעל אריסים חקלאיים ועל בעלי הקרקע שהם מעבדים.
מה זה אומר בפועל- בעל קרקע שרוצה לסיים אריסות של מי שמעבד את הקרקע שנה לפחות חייב לתת לו הודעה בכתב, לפחות שנה מראש (מה־1 באוקטובר שאחרי ההודעה), ולשלוח עותק לממונה על המחוז.
- בית משפט לא יורה על פינוי אריס כזה אלא אם קיבל הודעה כדין, והובטחו לו פיצויים ובמקרים מסוימים גם שטח אחר להתפרנס ממנו.
- אריס שעוזב זכאי לפיצוי על הנזק שנגרם לו מהעזיבה, ועל שיפורים שעשה בקרקע. דמי אריסות שהוא חייב מקוזזים מהפיצוי.
- אסור להעלות את דמי האריסות בלי הסכמת קצין המחוז. מכירת הקרקע לא פוגעת בזכויות האריס.
- מאז 1953 הפקודה לא מגנה על מי שהתחיל לעבד את הקרקע ב־17 בדצמבר 1942 או אחרי כן, ולא על קרקע של המדינה או קרקע שהתקבלה מהקרן הקיימת לישראל.
תיקונים היסטוריים
חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז), התשכ"ד-1964
חוק לתיקון פקודת האריסים (הגנה), התשי"ג-1953
החוק המקורי: 31 בדצמ׳ 1933 · רשומות (PDF)
תקנות מכוח החוק
2 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
תקנות ההגנה על אריסים (סדרי הדין), תשי"ב-1952
3 במרץ 1952
תקנות ההגנה על אריסים (תיקון), תש"י-1950
9 במרץ 1950