פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024, נחקק כהוראת שעה, במסגרתה נקבע כי הנציב או סוהר בדרגת גונדר שהוסמך לכך, רשאי לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר לביטחון לאומי, חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים; זאת, בשל העלייה המשמעותית בתפוסת האסירים מעבר לתקן הכליאה, שנגרמה בשל המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"יא–1951 ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). הסדר זה מותנה בכך שהאסיר הינו אזרח ישראלי או תושב ישראל שנשא לפחות מחצית מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת מאסרו אינה עולה על 45 ימים ביום היציאה לחופשה. מעבר לכך, נקבע כי הסדר זה לא יחול לגבי אסירים שהורשעו בעבירות מסוימות, לרבות עבירות ביטחון או כאלו שיש לגביהן חזקת מסוכנות, וכי תקופת מאסרו של אסיר לא תוארך בשל חופשה מיוחדת שניתנה לו במסגרת חוק זה. במסגרת התיקון הראשון הוארכה הוראת השעה לתקופה של חמישה חודשים, עד ליום י"ד בחשוון התשפ"ה (15 בנובמבר 2024), ובתיקון השני הוארכה עד ליום י"ז באייר התשפ"ה (15 במאי 2025). במסגרת התיקון השלישי, הוארך תוקפה של הוראת השעה עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025).

פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 מקנהלסוהר את הסמכויות המסורות לשוטר בנוגע למעצר בלא צו ולעיכוב חשוד במקום לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, בעת מילוי תפקידו ולצורך כך, בתחום בית הסוהר וסביבתו, מתקניו שמחוץ לתחומיו וסביבתם, וכן בעת ליווי אסיר מחוץ לבית הסוהר או בעת רדיפה אחרי אסיר נמלט. במסגרת תיקון מס' 68, נקבע כי סמכויותיו של סוהר, בעת מילוי תפקידו ולצורך מילוי תפקידו, בסביבתם הקרובה של בית הסוהר או של מתקני שירות בתי הסוהר שמחוץ לתחומיו, יורחבו כך שיכללו גם סמכויות אלה: מתן הוראה סבירה לאדם המונע מסוהר לבצע את תפקידו, דרישת הזדהות מאדם, עריכת חיפוש על גופו של אדם או בכלי תחבורה תוך שימוש בכוח סביר במקרה של סירוב ותפיסת חפץ לשם שמירה על ביטחון בית הסוהר והשוהים בו. כמו כן מוסדרת חובת הזדהות מצד הסוהר בעת שימוש בסמכויותיו. עוד נקבע, כי סמכויות אלו, יהיו נתונות לסוהר גם בעת ליווי אסיר מחוץ לבית הסוהר או בעת רדיפה אחר אסיר נמלט, ולסוהר הנמנע עם יחידת ההתערבות והליווי המרכזית או היחידה המיוחדת להשתלטות על אסירים בעת שהוא מאבטח עובד של שירות בתי הסוהר, ובלבד שהפעלתן תעשה כלפי אדם שיש חשד סביר כי הוא עומד לסכן את האסיר, למלטו, להעביר לו חפץ אסור מסוכן או לפגוע בסוהר.

במסגרת תיקון מספר 64 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971, נקבע, כהוראת שעה, כי השר לביטחון לאומי, בהמלצת נציב בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, יהיה רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי אם שוכנע, נוכח הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023), כי יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי או שעל סמך חוות דעת גורמי הביטחון יש סבירות גבוהה שיהיה צורך כאמור. במסגרת זאת יהיה ניתן להלין אסירים ועצורים ביטחוניים, בתנאים מסוימים, תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה ולהלינם שלא על מיטה, בחריגה מהוראות הדין לעניין זכאות למיטה. עם זאת, החוק מאפשר למנהל בית הסוהר להפעיל את סמכותו זו גם לעניין תאים שמוחזקים בהם אסירים אחרים. בתיקון מספר 3, הוארך תוקפה של הוראת השעה המסדירה את ההכרזה על מצב חירום כליאתי בשל המצב הביטחוני השורר במדינה, עד ליום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025); לצד הארכת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום כליאתי, עד ליום ל' בשבט התשפ"ה (28 בפברואר 2025). עוד נקבע כי בעת ההכרזה כאמור, תתאפשר חריגה מהוראות הדין גם לעניין החזקה בנפרד של עצורים מינהליים ולוחמים בלתי חוקיים מאסירים ביטחוניים שפוטים, כפי שכעת מתאפשר לעניין שטח המחיה וזכאות למיטה. כן נקבע כי הממשלה תהיה רשאית להאריך את ההכרזה לתקופות של עד חודשיים בכל פעם, ורווחו פרקי הזמן להעברת הדיווחים שמועברים לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת במסגרת ההכרזה על מצב חירום כליאתי, כך שהם יועברו אחת לחודש במקום אחת לשבועיים.

ביום כ"ט בחשוון התשע"ט (7 בנובמבר 2018), פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 54 והוראת שעה), התשע"ט–2018, כאחד המענים לפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, בה נקבע כי יש להגדיל את מרחב המחיה של האסירים בבתי הסוהר, וזאת באמצעות הרחבת תקופות השחרור המנהלי הקבועות בפקודת בתי הסוהר. מנגנון השחרור המנהלי קובע כי נציב בתי הסוהר יורה על שחרור אסירים לפני תום תקופת מאסרם ובתנאי שריצו לפחות מחצית מתקופת מאסרם, כדי להקל על הצפיפות בבתי הסוהר, לפי התקופות הקבועות כחוק. ההרחבה דאז לא הוחלה על אסירים ביטחוניים, ובהמשך נערכו שינויים נוספים, במסגרתם נקבע, כהוראת שעה, כי אסירים ביטחוניים לא יהיו זכאים לשחרור מנהלי כלל, וכן נקבעו מגבלות שונות ביחס לאסירים שהורשעו בעבירות מין ואלימות. במסגרת תיקון מס' 67, הוארכה תקופת תוקפה של הוראת השעה המסדירה תקופות שחרור מינהלי מורחבות עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025). בנוסף, נקבע כי ההוראה הקובעת כי אסירים ביטחוניים לא יהיו זכאים לשחרור מינהלי תהפוך להוראה קבועה. עוד נקבע כי תקן הכליאה, שהוא מספר האסירים שאם חורגים ממנו יש להחיל בשחרור מנהלי, ימשיך לעמוד על 14,500 מקומות כליאה עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025).

ביום כ"ט בחשוון התשע"ט (7 בנובמבר 2018), פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 54 והוראת שעה), התשע"ט–2018, כאחד המענים לפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, בה נקבע כי יש להגדיל את מרחב המחיה של האסירים בבתי הסוהר, וזאת באמצעות הרחבת תקופות השחרור המנהלי הקבועות בפקודת בתי הסוהר. מנגנון השחרור המנהלי קובע כי נציב בתי הסוהר יורה על שחרור אסירים לפני תום תקופת מאסרם ובתנאי שריצו לפחות מחצית מתקופת מאסרם, כדי להקל על הצפיפות בבתי הסוהר, לפי התקופות הקבועות כחוק. ההרחבה דאז לא הוחלה על אסירים ביטחוניים, ובהמשך נערכו שינויים נוספים, במסגרתם נקבע, כהוראת שעה, כי אסירים ביטחוניים לא יהיו זכאים לשחרור מנהלי כלל, וכן נקבעו מגבלות שונות ביחס לאסירים שהורשעו בעבירות מין ואלימות. במסגרת תיקון מס' 67, הוארכה תקופת תוקפה של הוראת השעה המסדירה תקופות שחרור מינהלי מורחבות עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025). בנוסף, נקבע כי ההוראה הקובעת כי אסירים ביטחוניים לא יהיו זכאים לשחרור מינהלי תהפוך להוראה קבועה. עוד נקבע כי תקן הכליאה, שהוא מספר האסירים שאם חורגים ממנו יש להחיל בשחרור מנהלי, ימשיך לעמוד על 14,500 מקומות כליאה עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025).

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024, נקבע כהוראת שעה לשלושה חודשים. במסגרתו נקבע כי הנציב או סוהר בדרגת גונדר שהוסמך, רשאי לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר לביטחון לאומי, חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים; וזאת בשל העלייה המשמעותית בתפוסת האסירים מעבר לתקן הכליאה, שנגרמה בשל המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"יא–1951 ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). הסדר זה מותנה בכך שהאסיר הינו אזרח ישראלי או תושב ישראל שנשא לפחות מחצית מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת מאסרו אינה עולה על 45 ימים ביום היציאה לחופשה. מעבר לכך, נקבע כי הסדר זה לא יחול לגבי אסירים שהורשעו בעבירות מסוימות, לרבות עבירות ביטחון או כאלו שיש לגביהן חזקת מסוכנות, וכי תקופת מאסרו של אסיר לא תוארך בשל חופשה מיוחדת שניתנה לו במסגרת חוק זה. במסגרת התיקון הראשון הוארכה הוראת השעה לתקופה של חמישה חודשים, עד ליום י"ד בחשוון התשפ"ה (15 בנובמבר 2024). במסגרת תיקון מספר 2, הוארך תוקפה של הוראת השעה כאמור עד ליום י"ז באייר התשפ"ה (15 במאי 2025).

ביום כ"ט בחשוון התשע"ט (7 בנובמבר 2018), פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 54 והוראת שעה), התשע"ט–2018, כאחד המענים לפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, בה נקבע כי יש להגדיל את מרחב המחיה של האסירים בבתי הסוהר. החוק קבע, בהתבסס על מנגנון השחרור המנהלי הקיים בפקודת בתי הסוהר, כי הנציב יורה לשחרר אסירים לפני תום תקופת מאסרם ובתנאי שריצו לפחות מחצית מתקופת מאסרם, כדי להקל על הצפיפות בבתי הסוהר. כמו כן, נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים, כי התקופות המרביות של השחרור המנהלי יוגדלו, כדי להקל עוד יותר על הצפיפות. עוד נקבע כי הרחבות השחרורים המנהליים במסגרת החוק לא יחולו על אסירים ביטחוניים. במסגרת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה), התשפ"ב–2021, הוארכה הוראת השעה הקובעת תקופות שחרור מינהלי מורחבות בשבעה חודשים, בשני שינויים. ראשית, נקבע כי אסירים שהורשעו בעבירות מין, אלימות במשפחה ואלימות חמורה, שנגזרו עליהם פחות משלוש שנות מאסר, יהיו זכאים לשחרור המינהלי המורחב רק אם ועדת השחרורים בחנה את עניינם באופן פרטני ומצאה שהם מתאימים לשחרור מוקדם. שנית, צומצמו תקופות השחרור המינהלי המורחב לגבי אסירים שנגזרו עליהם בין 18 ל-36 חודשי מאסר. מאוחר יותר, במסגרת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג–2023, הוארכה הוראת השעה בעניין הסדר השחרור המנהלי המורחב הקבוע בפקודת בתי הסוהר עד לתאריך כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2023), במספר שינויים שעיקרם ביטול השחרור המינהלי לאסירים ביטחוניים, הרחבת תקופת השחרור המינהלי לאסירים שנגזרו עליהם 18 עד 36 חודשי מאסר וקביעה כי תקן הכליאה בבתי הסוהר יהיה 14,500. כעת, במסגרת התיקון הנוכחי, נקבע כי תוקפו של הסדר השחרור המנהלי המורחב כאמור יוארך עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024), וכי תקן הכליאה יוסיף לעמוד על 14,500 מקומות כליאה עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024).

ביום כ"ט בחשוון התשע"ט (7 בנובמבר 2018), פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 54 והוראת שעה), התשע"ט–2018, כאחד המענים לפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, בה נקבע כי יש להגדיל את מרחב המחיה של האסירים בבתי הסוהר. החוק קבע, בהתבסס על מנגנון השחרור המנהלי הקיים בפקודת בתי הסוהר, כי הנציב יורה לשחרר אסירים לפני תום תקופת מאסרם ובתנאי שריצו לפחות מחצית מתקופת מאסרם, כדי להקל על הצפיפות בבתי הסוהר. כמו כן, נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים, כי התקופות המרביות של השחרור המנהלי יוגדלו, כדי להקל עוד יותר על הצפיפות. עוד נקבע כי הרחבות השחרורים המנהליים במסגרת החוק לא יחולו על אסירים ביטחוניים. במסגרת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה), התשפ"ב–2021, הוארכה הוראת השעה הקובעת תקופות שחרור מינהלי מורחבות בשבעה חודשים, בשני שינויים. ראשית, נקבע כי אסירים שהורשעו בעבירות מין, אלימות במשפחה ואלימות חמורה, שנגזרו עליהם פחות משלוש שנות מאסר, יהיו זכאים לשחרור המינהלי המורחב רק אם ועדת השחרורים בחנה את עניינם באופן פרטני ומצאה שהם מתאימים לשחרור מוקדם. שנית, צומצמו תקופות השחרור המינהלי המורחב לגבי אסירים שנגזרו עליהם בין 18 ל-36 חודשי מאסר. מאוחר יותר, במסגרת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג–2023, הוארכה הוראת השעה בעניין הסדר השחרור המנהלי המורחב הקבוע בפקודת בתי הסוהר עד לתאריך כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2023), במספר שינויים שעיקרם ביטול השחרור המינהלי לאסירים ביטחוניים, הרחבת תקופת השחרור המינהלי לאסירים שנגזרו עליהם 18 עד 36 חודשי מאסר וקביעה כי תקן הכליאה בבתי הסוהר יהיה 14,500. כעת, במסגרת התיקון הנוכחי, נקבע כי תוקפו של הסדר השחרור המנהלי המורחב כאמור יוארך עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024), וכי תקן הכליאה יוסיף לעמוד על 14,500 מקומות כליאה עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024).

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024, נקבע כהוראת שעה לשלושה חודשים. במסגרתו נקבע כי הנציב או סוהר בדרגת גונדר שהוסמך, רשאי לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר לביטחון לאומי, חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים; וזאת בשל העלייה המשמעותית בתפוסת האסירים מעבר לתקן הכליאה, שנגרמה בשל המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"יא–1951 ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). הסדר זה מותנה בכך שהאסיר הינו אזרח ישראלי או תושב ישראל שנשא לפחות מחצית מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת מאסרו אינה עולה על 45 ימים ביום היציאה לחופשה. מעבר לכך, נקבע כי הסדר זה לא יחול לגבי אסירים שהורשעו בעבירות מסוימות, לרבות עבירות ביטחון או כאלו שיש לגביהן חזקת מסוכנות, וכי תקופת מאסרו של אסיר לא תוארך בשל חופשה מיוחדת שניתנה לו במסגרת חוק זה. במסגרת התיקון נקבע כי הוראת השעה כאמור תוארך לתקופה של חמישה חודשים, עד ליום י"ד בחשוון התשפ"ה (15 בנובמבר 2024).

במסגרת תיקון מספר 64 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971, נקבע, כהוראת שעה לשלושה חודשים, כי השר לביטחון לאומי, בהמלצת נציב בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, יהיה רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי אם שוכנע לנוכח המצב הביטחוני שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף, יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי או שעל סמך חוות דעת גורמי הביטחון יש סבירות גבוהה שיהיה צורך כאמור. במסגרת זאת יהיה ניתן להלין אסירים ועצורים ביטחוניים, בתנאים מסוימים, תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה ולהלינם שלא על מיטה, בחריגה מהוראות הדין לעניין זכאות למיטה. עם זאת, החוק מאפשר למנהל בית הסוהר להפעיל את סמכותו זו גם לעניין תאים שמוחזקים בהם אסירים אחרים. לאחר מכן, תוקנה הוראת השעה כך שהכרזת השר לביטחון לאומי בדבר מצב חירום כליאתי תתאפשר לא על יסוד המצב המיוחד בעורף אלא על יסוד הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023). במסגרת תיקון מספר 2, הוארכה תוקפה של הוראת השעה, במסגרתה מוסמך השר לביטחון לאומי, באישור הממשלה והוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להכריז על מצב חירום כליאתי ולאפשר חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה מזערי בבתי הסוהר עד ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024). זאת ועוד, נקבע כי תוקף הכרזתו של השר על מצב חירום כליאתי, שניתנה מכוח הוראת השעה, תוארך עד ליום כ"ד בסיוון התשפ"ד (30 ביוני 2024).

נקבע, כהוראת שעה לשלושה חודשים, כי הנציב או סוהר בדרגת גונדר שהוסמך על ידו לעניין זה, רשאי לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר לביטחון לאומי, חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים; וזאת בשל העלייה המשמעותית בתפוסת האיסרים מעבר לתקן הכליאה שנגרמה בשל המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"יא–1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). הסדר זה מותנה בכך שהאסיר הינו אזרח ישראלי או תושב ישראל שנשא לפחות מחצית מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת מאסרו אינה עולה על 45 ימים ביום היציאה לחופשה. מעבר לכך, הסדר זה לא יחול לגבי אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון, או בעבירות שלגביהן יש חזקת מסוכנות, כגון עבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות חמורה. כן הוחרגו עבירות חמורות נוספות, כגון עבירות המתה ועבירות כניסה והתפרצות למבנה. כמו כן, נקבע כי תקופת מאסרו של אסיר לא תוארך בשל חופשה מיוחדת שניתנה לו במסגרת חוק זה.

בתיקון מספר 64 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971, נקבע, כהוראת שעה לשלושה חודשים, כי השר לביטחון לאומי, בהמלצת נציב בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, יהיה רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי אם שוכנע לנוכח המצב הביטחוני שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף, יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי או שעל סמך חוות דעת גורמי הביטחון יש סבירות גבוהה שיהיה צורך כאמור. במסגרת זאת יהיה ניתן להלין אסירים ועצורים ביטחוניים, בתנאים מסוימים, תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה ולהלינם שלא על מיטה, בחריגה מהוראות הדין לעניין זכאות למיטה. עם זאת, החוק מאפשר למנהל בית הסוהר להפעיל את סמכותו זו גם לעניין תאים שמוחזקים בהם אסירים אחרים. תוקפה של הכרזת השר תהיה לחמישה ימים, והממשלה רשאית להאריך אותה, לתקופה אחת נוספת של חמישה ימים, וכן לתקופות נוספות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. במסגרת תיקון הוראת השעה נקבע כי הכרזת השר לביטחון לאומי בדבר מצב חירום כליאתי תתאפשר לא על יסוד המצב המיוחד בעורף אלא על יסוד הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023). כמו כן, נקבע כי הארכת תוקף ההכרזה על ידי הממשלה לתקופות נוספת תתאפשר לאחר הודעה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אשר רשאית לאשרה, עם או בלי שינויים או לא לאשרה. במקרה זה, תוקפה של הכרזה יפקע בתוך שלושה ימים מיום שניתנה אלא אם כן אישרה אותה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת לפני תום המועד. עוד נקבע כי הוראת השעה תוארך עד יום כ"ג באייר התשפ"ד (31 במאי 2024), ותוקפה של ההכרזה הנוכחית על מצב חירום כליאתי תוארך בחודש, עד ליום ט' באדר א' התשפ"ד (18 בפברואר 2024).

נקבע כי שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, להכריז כי יהיה ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט ובבתי הדין, במדינה כולה או בחלק ממנה, שלא בנוכחות עצורים ואסירים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, זאת לאחר ששוכנע כי קיים סיכון ממשי בהבאתם לדיונים בשל מצב החירום המיוחד. בנוסף נקבע כי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי רשאים להכריז יחד כי ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט שלא בנוכחות עצורים ואסירים בעבירות ביטחוניות, זאת לאחר ששוכנעו כי קיימת סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתם לדיונים בשל מצב מלחמה השורר במדינה. במטרה למזער ככל האפשר את הפגיעה בעצור או באסיר, נקבעו הוראות מפורטות בדבר אופן קיום הדיון בהיוועדות חזותית, כך שניתן יהיה להבטיח את השתתפותו הרציפה בדיון. כמו כן, נקבעה אפשרות לחרוג מההסדרים הכלליים במקרים מיוחדים.

החוק נועד לאפשר לשירות בתי הסוהר לקלוט עצורים נוספים רבים בתקופה הקרובה, נוכח העלייה במספר הכלואים והעצורים המוחזקים במתקני שירות בתי הסוהר בעקבות הלחימה. החוק קובע, בהוראת שעה למשך שלושה חודשים, כי השר לביטחון לאומי, בהמלצת נציבת בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, יהיה רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי אם נוכח כי לאור המצב הביטחוני השורר במדינה יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי, או שעל בסיס חוות דעת של גורמי ביטחון נוכח כי קיימת סבירות גבוהה לכך. הכרזה על מצב חירום כליאתי תאפשר למנהל בית סוהר להלין אסיר תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה מינימלי, וככל הנדרש – גם להלינו שלא על מיטה בחריגה מהוראות לעניין זכאות למיטה. עם זאת, הלנת אסיר שלא על מיטה תיעשה רק בנסיבות בהן אין אפשרות לספק לו מיטה, ויש להגביל זאת לתקופה קצרה ככל האפשר. בנוסף, לאסיר שלא סופקה לו מיטה יסופק מזרן כפול, והדבר ייעשה תוך התחשבות בגודל התא ובמאפייניו. חריגה זו מהוראות הדין תיעשה, ככלל, לגבי אסירים ועצירים ביטחוניים. עם זאת, החוק מאפשר למנהל בית הסוהר להפעיל את סמכותו זו גם לעניין תאים שמוחזקים בהם אסירים אחרים, אם שוכנע שהחריגה מההוראות לעניין שטח מחיה או לעניין זכאות למיטה נדרשת נוכח המצב הביטחוני השורר במדינה, ולאחר שלא נמצאו חלופות אחרות. הכרזת השר תעמוד בתוקף למשך חמישה ימים, והממשלה תהיה רשאית להאריך את תוקף ההכרזה לתקופה אחת נוספת בת חמישה ימים. בנוסף, הממשלה, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, תוכל להאריך את תוקף ההכרזה לתקופות נוספות. פניית הממשלה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת תלווה בדיווח של השר לביטחון לאומי בדבר צעדים נוספים להתמודדות עם מצב החירום הכליאתי, וכן דיווח של נציבת בתי הסוהר על נתונים הנוגעים ליישום סמכויותיה לפי ההסדר במתקני הכליאה. דיווחי השר והנציבה יועברו לוועדה אחת לשבועיים, כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה.

החוק מסדיר את סמכותו של בית המשפט לתת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי במסגרת הגנה על בני משפחה מפני אלימות, וקובע את הסדרים אלו כהוראת שעה למשך שלוש שנים מיום תחילת החוק. ראשית, החוק קובע שלושה תנאים שעל בית המשפט לבחון בבואו לתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, וכן קובע חריג לתנאים אלו במצבים בהם נשקפת סכנה גבוהה או חשש ממשי לחיי בן המשפחה. שנית, נקבע כי בסמכות השר לביטחון לאומי לקבוע בצו את המספר המרבי של אמצעי פיקוח טכנולוגי שניתן לעשות בהם שימוש, וכי מספר זה יעלה על המספר שנקבע בשנה הקודמת. עוד נקבע כי בית המשפט יורה על ביצוע הערכת מסוכנות של מי שכלפיו מבוקש הצו, וכן כי מכסת הערכות המסוכנות תקבע לכל שנה על ידי שר הרווחה והביטחון החברתי, ובלבד שלא תפחת מהמכסה שנקבעה בשנה הקודמת. בנוסף, תוקם יחידת פיקוח טכנולוגי בשירות בתי הסוהר, והיא תהיה אמונה על פיקוח ואכיפה של צווים שניתנו בתנאי פיקוח טכנולוגי. ביחידת הפיקוח הטכנולוגי יעבדו הן עובדי מדינה, והן עובדים מחברה מפעילה אשר ימלאו תפקידי טכנאות וסיוע אזרחי. לבסוף, נקבעה חובת דיווח שנתית על השר לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בדבר קיום החוק, לצד הקמת ועדת היגוי לשם ביצוע מחקר מלווה. לצד זאת, בתום שנה מיום תחילת החוק תבחן הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת את האפשרות להאריך את תוקפו של צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי שניתן ללא הערכת מסוכנות, ואת פרק הזמן להגשת הערכת המסוכנות לבית המשפט.

הוארכה הוראת השעה בעניין הסדר השחרור המנהלי המורחב הקבוע בפקודת בתי הסוהר עד לתאריך כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2023), במספר שינויים שעיקרם ביטול השחרור המינהלי לאסירים ביטחוניים והרחבת תקופת השחרור המינהלי לאסירים שנגזרו עליהם 18 עד 36 חודשי מאסר. כן נקבע כי תקן הכליאה בבתי הסוהר יעמוד על 14,5000 מקומות עד יום כ"א בשבט התשפ"ד (31 בינואר 2024).

התיקון מרחיב את סמכותו של מבקר המדינה, כנציב תלונות הציבור, המאפשרת לו להוציא צו כדי להגן על זכויות עובד, במטרה למנוע את פיטוריו בגין חשיפת שחיתויות ומקרים נוספים המנויים בחוק, כך שתחול גם על משטרת ישראל ועל שירות בתי הסוהר. עוד מוצע כי אם הוגשה תלונה לנציב תלונות הציבור, לא יתאפשר בירור מקביל שלה בידי נציב קבילות שוטרים וסוהרים.

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 61 והוראת שעה), התשפ"ג-2023 אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום י"ז בשבט התשפ"ג (8 בפברואר 2023). החוק מאריך את הוראת השעה הקובעת תקופות שחרור מינהלי מורחבות, עד ליום י"ג באב התשפ"ג (31 ביולי 2023). בנוסף, נקבע כי במהלך תקופה זו יעמוד תקן הכליאה, שהוא מספר הכלואים שאם עוברים אותו ניתן להתחיל בשחרורים מינהליים, יעמוד על 14,500. עוד נקבע בחוק כי נציב בתי הסוהר יהיה רשאי לעכב ב-24 שעות את שחרורו המנהלי של אסיר שהורשע בעבירת מין או אלימות לשם מתן הודעה לנפגע העבירה. לבסוף, החוק הבהיר גם כי כל הבחנה שיש בחוק ביחס לאסירים ששוחררו על תנאי בידי ועדות השחרורים תחול גם לעניין חיילים שמרצים את עונשים בבתי הסוהר של שירות בתי הסוהר, ושוחררו בידי הוועדות לעיון בעונש לפי חוק השיפוט הצבאי.

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 61 והוראת שעה), התשפ"ג-2023 אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום י"ז בשבט התשפ"ג (8 בפברואר 2023). החוק מאריך את הוראת השעה הקובעת תקופות שחרור מינהלי מורחבות, עד ליום י"ג באב התשפ"ג (31 ביולי 2023). בנוסף, נקבע כי במהלך תקופה זו יעמוד תקן הכליאה, שהוא מספר הכלואים שאם עוברים אותו ניתן להתחיל בשחרורים מינהליים, יעמוד על 14,500. עוד נקבע בחוק כי נציב בתי הסוהר יהיה רשאי לעכב ב-24 שעות את שחרורו המנהלי של אסיר שהורשע בעבירת מין או אלימות לשם מתן הודעה לנפגע העבירה. לבסוף, החוק הבהיר גם כי כל הבחנה שיש בחוק ביחס לאסירים ששוחררו על תנאי בידי ועדות השחרורים תחול גם לעניין חיילים שמרצים את עונשים בבתי הסוהר של שירות בתי הסוהר, ושוחררו בידי הוועדות לעיון בעונש לפי חוק השיפוט הצבאי.

החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.

מוצע לקבוע כי שוטר יודיע לשופט על עצור כבול השוהה באולם בית המשפט, וכן כי סוהר יודיע לשופט על אסיר כבול השוהה באולם בית המשפט.

במסגרת התיקון, נקבע כי במקום מצב חירום אחד שהוא תנאי להפעלת סמכויות מכוח החוק, יוגדרו שני "מצבי חירום": מצב בריאותי מיוחד ומצב חירום. בכלל זה, נמנו תנאים שדרושים על מנת שיהיה ניתן להכריז על כל אחד מהמצבים האמורים. כמו כן, נקבע אילו סמכויות הממשלה יכולה להפעיל בכל אחד מהמצבים. כמו כן, נעשו בחוק מספר תיקונים מרכזיים נוספים והם: סעיף המסמיך את הממשלה להגביל כניסה למקום אלא בהצגת בדיקת קורונה שלילית או "תו ירוק"; הסמכת ראש שירותי בריאות הציבור להורות על סגירת מוסד חינוך במידה ושהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה. כמו כן, במסגרת התיקון הוארך תוקף החוק עד סוף שנת 2022.

מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים.

חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 54 והוראת שעה), התשע"ט-2018 התקבל בקריאה השניה והשלישית ביום כ"ז בחשוון התשע"ט (5 בנובמבר 2018). החוק הוא חלק מסדרת צעדים אותם נוקטת המדינה במטרה לתת מענה לפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' השר לביטחון הפנים ואח', בה נקבע כי יש להגדיל את מרחב המחיה של האסירים בבתי הסוהר. החוק מתבסס על מנגנון השחרור המנהלי הקיים היום בפקודת בתי הסוהר, ומקנה לנציב בתי הסוהר את הסמכות לשחרר אסירים לפני תום תקופת מאסרם, כדי להקל על הצפיפות בבתי הסוהר. בחוק שאושר, נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים, כי התקופות המרביות של השחרור המנהלי יוגדלו, כדי להקל עוד יותר על הצפיפות. כך, למשל: אסיר שנדון לתקופה של 12 חודשי מאסר יהיה זכאי לשחרור מנהלי של 12 שבועות לפני תום תקופת מאסרו, במקום 3 שבועות כיום; אסיר שנדון לתקופה של 3 שנות מאסר יהיה זכאי לשחרור מנהלי של 21 שבועות במקום 7 שבועות כיום; ואסיר שנדון ל-10 שנות מאסר יהיה זכאי לשחרור מנהלי של 30 שבועות במקום 21 שבועות כיום. כן נקבע כי לנציב תהיה סמכות להגדיל את התקופות הקבועות בחוק בשבועיים נוספים. בכל מקרה, החוק קובע כי לא ישוחרר בשחרור המנהלי אסיר שטרם השלים ריצוי של לפחות מחצית תקופת מאסרו. עוד נקבע, לעניין אסיר שהפר את תנאי עבודות השירות שנקבעו לו ונשלח בשל כך לכלא, כי לצורך חישוב תקופת השחרור המנהלי, תחושב יתרת מאסרו בהתאם ליתרת תקופת המאסר בפועל ולא לפי תקופת העונש שנגזר עליו. לבסוף, נקבע כי הרחבות השחרורים המנהליים במסגרת החוק לא יחולו על אסירים ביטחוניים.

חוק שירות הציבור (הצהרת הון), קובע חובה להגיש הצהרת הון על בעלי תפקידים מסויימים במגזר הציבורי. התיקון מחיל חובה זו גם על בעלי תפקידים נוספים וביניהם נושאי משרה שיפוטית, בכירים ברשות המקומית, במשטרה ובשירות בתי הסוהר והצבא. נקבע כי בעלי תפקידים אלו יגישו הצהרת הון בנוגע לנכסים ולהתחייבויות שלהם, של בני זוגם ושל הילדים הסמוכים על שולחן. ההצהרה תהיה במועדים אלו: עם כניסתם לתפקיד, בסיום התפקיד ובתום כל שש שנות כהונה בתפקיד.

מטרתם של תחקירים היא הפקת לקחים ושיפור יכולותיהם המקצועיות של ארגונים, באמצעות בחינה של פעילויות ואירועים, ניתוחם והסקת מסקנות מהם. במקרים רבים, מתוחקרים חוששים לשתף פעולה בהליך התחקיר, מחשש שיעשה נגדם שימוש בחומרי התחקיר במישור הפלילי, אף שהתחקיר כלל לא נועד לבחינת חשדות פליליים. לכן נקבע בחוק כי בגופים מבצעיים שונים יוטל חסיון על חומרי תחקיר המופקים במהלכו. בחוק זה נקבע הסדר דומה גם לגבי תחקירים המבוצעים בשירות בתי הסוהר. לפי ההסדר שנקבע, חיסיון יוטל רק על תחקירים הנוגעים לאירועים שהתרחשו במהלך פעילות מבצעית באחת מ-3 חלופות: 1. פעילות לשמירת הסדר והביטחון בבית סוהר, במתקניו ובסביבתו הקרובה, שארעה בעת ליווי אסיר או בעת רדיפה אחרי אסיר נמלט, ובמהלך הפרת סדר רחבת היקף ומתמשכת, שגרמה לחשש ממשי לפגיעה בביטחון השוהים בבית הסוהר או בביטחון הציבור; 2. אירוע חריג, שהנציב החליט לגביו כי מדובר באירוע המחייב תחקיר, כדי למנוע פגיעה בחיי אדם, בביטחון המדינה או בשלום הציבור; 3. פעילות של שב"ס, הנערכת באזור יהודה והשומרון, בפיקודו של חייל צה"ל או שוטר המשרת במשטרת ישראל. לעניין היקף החיסיון, נקבע כי חומר תחקיר המצוי בשב"ס יהיה חסוי בפני כל אדם, פרט לגורמים בשב"ס שהתחקיר דרוש להם לצורך תפקידם. בנוסף, נקבע כי חומר תחקיר לא יתקבל כראיה במשפט, ולא יוכל לשמש כראיה להפללתו של המתוחקר, למעט בהליך פלילי, במקרה של מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר, או בהליך משמעתי בעניין. עוד נקבע כי חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר המוסמך לערוך חקירות פליליות. עם זאת, נקבע כי החומר יימסר ליועץ המשפטי לממשלה, ואם הוא מגלה חשד לביצוע עבירה, הוא יהיה רשאי להורות על פתיחת חקירה פלילית בעניין החשד, אך בלי למסור פרטים מזהים מתוך התחקיר. בנוסף נקבע כי הנציב או מי שהסמיכו לכך רשאי להעביר את חומר התחקיר לגוף ציבורי אחר, שאינו גוף חוקר, ושהמידע דרוש לו למילוי תפקידו.

חוק המשטרה ופקודת בתי הסוהר מסדירים את הדין המשמעתי החל על שוטרים ועל סוהרים, על כלל היבטיו. תיקון החוק והפקודה מבצע שורה של תיקונים בהסדרים הקיימים בנושא זה. להלן עיקריהם: לפני תיקון החוק והפקודה ניתן היה לערער על החלטת בית הדין למשמעת בפני בית הדין לערעורים, והחלטתו הייתה סופית. התיקון מאפשר לערער ברשות גם על החלטתו של בית הדין לערעורים, בפני בית המשפט המחוזי. שינוי נוסף נוגע להרכב בית הדין למשמעת. ככלל, מותב בית הדין למשמעת מורכב משלושה קציני משטרה בכירים, מהם לפחות שני משפטנים. החוק והפקודה קובעים הרכב אחר במקרה שנדונות עבירות משמעת שונות כשנעברו כלפי אזרח. במקרה זה נכלל בהרכב, במקום אחד מקציני המשטרה, נציג ציבור הכשיר להתמנות שופט שלום. התיקון קובע כי גם במקרה של עבירת הטרדה מינית ועבירות אחרות, שנעברו כלפי מי שאינו שוטר, ישונה ההרכב וייכלל בו נציג אזרחי. עוד נקבע כי בנסיבות מיוחדות, ניתן יהיה למנות קצינים בדימוס או שופטים בדימוס במקום קציני המשטרה שבהרכב. שינויים נוספים נוגעים לאמצעי הענישה. בין היתר נקבע כי ניתן להטיל עונשים של קנס על תנאי, הורדה בדרגה על תנאי, ריתוק על תנאי. בנוסף, ניתן יהיה להורות על תשלום פיצויים ללא הוכחת נזק לנפגע בעבירות הטרדה מינית, וכן בעבירות שונות שבהן הנפגע הוא אזרח. בתיקון החוק נקבע גם מנגנון המאפשר ביטול פסק דין שניתן על ידי דן יחיד בנסיבות שונות. עוד נקבעה הרחבת תחולתן של עבירות הטרדה המינית והתנכלות. נקבע כי ניתן יהיה להעמיד לדין שוטר או סוהר לא רק אם העבירה נעברה בעת מילוי התפקיד, אלא גם אם נעברה בקשר למילויו, והובהר כי עבירה זו תחול גם על הטרדה מינית של מועסקים אחרים במשטרה ובשב"ס, ובכלל זה משרתים בשירות לאומי או לאומי-אזרחי, עובדי קבלן, עובדים באמצעות ספקי שירותים, וכיוצא באלה. לבסוף, נקבעו מספר עבירות משמעת חדשות. בין היתר מדובר בעבירות של דיווחים כוזבים או אי-מניעת דיווחים, ביצוע פעולה שיש בה ניגוד עניינים, וכן עבירות הכרוכות בנהיגה ברכב, כשמדובר ברכב של המשטרה או של שב"ס, ולגבי שוטר – גם ברכב אזרחי אם השוטר לבוש מדים. בשב"ס בלבד נקבעה גם עבירה של קשר עם אסיר או אסיר לשעבר, או עם בני משפחותיהם, בניגוד לפקודות הנציבות.

חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 כולל הסדרים בתחומי המשפט הפלילי, האזרחי והמנהלי, וכן מחליף חלק גדול מהחקיקה הקיימת בתחום הטרור, שחלקה נחקקה עוד בתקופת השלטון הבריטי בארץ. החוק מגדיר, בצורה מרוכזת ומפורשת, בין היתר: מה הוא "מעשה טרור", מה הוא "ארגון טרור", ומי הוא "חבר" בארגון טרור; מסדיר את הליך ההכרזה על ארגון טרור; קובע עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור ומחמיר את הענישה שבצידן; כולל מספר סטיות מסדרי הדין ודיני הראיות בהליכים פליליים הקשורים לעבירות טרור; קובע הסדר מיוחד לעניין השהייה של הבאה בפני שופט לגבי עצור החשוד בעבירת ביטחון חמורה או אף דיון שלא בנוכחותו; מסדיר את נושא חילוט הרכוש הקשור לטרור, הן רכוש של אדם שעבר עבירת טרור, והן רכוש של ארגוני טרור; מסדיר את סמכות המשטרה להוציא צו למניעת פעילות של ארגון טרור, לדוגמא קיום אסיפה, כנס וכדומה, וכן להוציא צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור, וכן מתקן תיקונים עקיפים לחוקים שונים בהם ביטול פקודת מניעת טרור, וחלק ניכר מתקנות ההגנה.

תיקון מס' 42 לחוק-יסוד: הכנסת (להלן – חוק-היסוד) קבע, בין היתר, ששר או סגן שר רשאי להתפטר מתפקידו כחבר כנסת ובמקומו יבוא הבא בתור ברשימת המועמדים של המפלגה. השר או סגן השר רשאי לחזור לכנסת עם עזיבתו את הרשות המבצעת. בשל ההסדר החדש התעורר הצורך לתקן חוקים נוספים שמושפעים מההסדר כאמור. התיקון לחוק-היסוד יצר תפקיד חדש של סגן שר שאינו חבר כנסת, כאשר החקיקה הקיימת לא התייחסה למצב זה. לכן נקבעו בחוק זה הוראות משלימות לגבי הסדרים שבעבר חלו על סגן השר מכוח תפקידו כחבר כנסת. בחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951 נקבע שדין סגן שר שאינו חבר כנסת כדין סגן שר שהוא חבר כנסת, וכן בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992, נקבע שההסדרים בעניין בחירות מקדימות, שעניינם טוהר המידות ומגבלות על תרומות והוצאות, יחולו גם על סגני שרים. בנוסף, נקבע כי ההסדרים לגבי חברי הכנסת הקבועים בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 ובחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, שעניינים זכויות הקשורות לחסינות, יחולו גם על שרים ועל סגני שרים, בין אם הם חברי כנסת ובין אם לא (וזאת למרות שבעבר ההסדרים לא חלו על שר שאינו חבר כנסת). השפעה נוספת של התיקון לחוק-היסוד היא על הזכויות הכספיות המוענקות לשרים ולסגני שרים. כדי לא לפגוע בנבחר הציבור שהתפטר מהכנסת כאמור, נקבע שההסדר לעניין פנסיה תקציבית הקבוע בחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט–1969, יחול גם על סגן שר שאינו חבר כנסת, וכן נקבע בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, ששר או סגן שר ימשיך לקבל מימון לצורך קשר עם הבוחר גם לאחר שחברותו בכנסת הופסקה. תיקוני החוק שמפנים במישרין להסדר החדש, וכן התיקון לחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, נקבעו כהוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים, שכן ההסדר החדש לפי תיקון מס' 42 לחוק-היסוד גם הוא הוראה שעה.

התיקון מסמיך את נציב בתי הסוהר לפנות, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לנשיא בית המשפט המחוזי בבקשה לקבל היתר למתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, אם ראה, על סמך חוות דעת של רופא, כי בשל שביתת הרעב קיימת אפשרות ממשית שתיגרם בתוך זמן קצר סכנה חמורה לבריאותו של האסיר או נכות בלתי הפיכה. הבקשה תוגש רק לאחר שנעשה מאמץ ניכר לקבל את הסכמת האסיר לטיפול. בית המשפט ישמע את האסיר, ככל שהדבר אפשרי בהתחשב במצבו הרפואי, או את בא כוחו, ויביא בחשבון את חוות דעתה של ועדת האתיקה. בקבלת החלטתו, בית המשפט יחויב לשקול את מצבו הרפואי והנפשי של האסיר, הסיכויים והסיכונים של הטיפול המבוקש לאסיר ושל טיפולים חלופיים, מידת פולשנותו של הטיפול המבוקש והשפעתו על כבוד האסיר, עמדת האסיר ונימוקיו, תוצאות טיפולים דומים שניתנו לאסיר אם נתנו, וכן שיקולים של חשש לחיי אדם או חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, ככל שיובאו בפניו ראיות לעניין זה. לפי התיקון, אם ייתן בית המשפט את ההיתר, ניתן יהיה להעניק את הטיפול הרפואי המינימלי ההכרחי לשמירה על חייו של האסיר או למניעת נכות חמורה בלתי הפיכה גם אם האסיר מתנגד לכך. לפני מתן הטיפול ייעשה מאמץ, ככל האפשר, לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול. הטיפול יינתן בנוכחות רופא ויתבצע בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו של האסיר. במקרה של סירוב מצד האסיר לקבל את הטיפול, יוכל סוהר, לבקשת מטפל, להפעיל כלפיו כוח סביר, במידה הדרושה לצורך מתן הטיפול בלבד. כמו כן, מטפל לא יהיה חייב לתת לאסיר שובת רעב טיפול לפי הסדר זה.