חל היום
החל מ־19 באוג׳ 1983 · תוקן 18 פעמים · משרד אחראי: הבריאות · ועדה בכנסת: בריאות
שמות קודמים: פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983
החליף את: פקודת בריאות העם (מזון), 1935
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
התיקון לחוק קובע הקלות שונות על יבואנים ולעניין יבוא מזון. כמו כןן הרחיב התיקון לחוק את אימוץ הדין האירופי לעניין מזון בישראל, על בסיס תפיסת ניהול סיכונים בידי העוסק במזון, ובין השאר אומצו במסגרתו דירקטיבות ותקנות אירופיות בעניינים שונים כגון סימון מזון ובכלל זה סימון אלרגנים, סימון גלוטן, סימון תזונתי וכן ייחוס מסרים למזון, הוראות בעניין תוספי מזון וחומרי טעם וריח, הוראות בעניין אריזת מזון וחומרים הבאים במגע עם מזון, הוראות לעניין מים מינרליים, והוראות נוספות לעניין בטיחות מזון. לפי התיקןן לחוק בתקופה שעד 31.12.2027 ההוראות האירופיות החדשות יחולו רק באופן מצומצם על יבואנים מאירופה ועל עוסקים במזון שיש להם מערכות בקרת בטיחות מזון עצמיות ובחרו בכך, ונקבעו הוראות למניעת כפל והתנגשות עם הדין הישראלי. כמו כן נקבע כי תוקם ועדה מקצועית מייעצת שתוכל לאפשר שימוש מעבר למותר באירופה. נוסף על כך נקבעו הקלות במנגנון עדכון ההוראות המאומצות מאירופה.
חוק קידום התחרות בענף המזון (להלן – החוק העיקרי) קובע הוראות לעניין התנהגויות שעלולות לפגוע בתחרות ולהביא לעליית מחירים לגבי כל אחד משלושת יחסי הכוחות העיקריים בתחום שיווק מוצרי מזון: קמעונאי–ספק, קמעונאי–קמעונאי וקמעונאי–צרכן. לעניין זה, קמעונאי מוגדר בחוק כאדם המחזיק בחנות וכן כל אדם הקשור אליו, ואילו ספק מוגדר בחוק כמי שמספק לקמעונאי, או באמצעות קמעונאי, במישרין או באמצעות מפיץ, מצרכים, ובכלל זה מצרכי מותג פרטי וכן כל אדם קשור לאלה. פרק ב' לחוק, שעניינו הסדרת פעילות ספקים וקמעונאים, חל היום רק על רשתות שיווק מזון, וקובע בין השאר חובות מוגברות שיחולו על קמעונאים גדולים ועל ספקים גדולים, המוגדרים בחוק על פי היקף המכירות שלהם (נכון לשנת 2024, מחזור מכירות של כ-333 מיליון שקלים חדשים לספק גדול, ומחזור מכירות של כ-277 מיליון שקלים חדשים לקמעונאי גדול). בפרק זה שני חלקים: סימן א' שקובע איסורים והגבלות החלים לעניין יחסי קמעונאי–ספק, ובהם איסור על ספקים וקמעונאים להתערב זה אצל זה לעניין ההסדרים של הקמעונאי עם ספק אחר או של הספק עם קמעונאי אחר, איסור על ספקים גדולים להתערב בסידור מצרכים בחנויות של קמעונאים גדולים ואיסורים לעניין תימחור ומתן הנחות; סימן ב' מסדיר את התחרות הגאוגרפית בין קמעונאים גדולים, ובעיקר קביעת החובה של קמעונאי גדול, בתנאים מסוימים כמפורט בחוק, לפנות לממונה על התחרות אם הוא מעוניין לפתוח חנות חדשה באזור שהוא כבר פועל בו. בשל מספרם המצומצם של קמעונאי הפארם ובהתחשב בכך שלא מתקיימת תחרות מלאה בענף זה, נקבע בחוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 (להלן – תיקון מס' 8) כי הוראות פרק ב' לחוק העיקרי יחולו גם על רשתות הפארם הגדולות. בהתאם לכך, בתיקון מס' 8 נקבע כי "חנות פארם" תוגדר כחנות שבה נמכרים דרך קבע מוצרי טואלטיקה, תמרוקים ועוד, ואשר יותר מרבע ממחזור המכירות בה הוא ממכירת אותם מוצרים. כמו כן, נקבע כי "קמעונאי פארם גדול" יוגדר כקמעונאי פארם שמחזור המכירות שלו בחנויות הפארם שלו עולה על סכום העומד היום על כ-277 מיליון שקלים חדשים, שהוא כאמור הסכום הקבוע היום לגבי רשתות המזון הגדולות. בנוסף נקבע כי בעקבות החלת פרק ב' על ענף הפארם, ישונה שם החוק העיקרי ל"חוק לקידום התחרות בענפי המזון והפארם". בהתאם לתיקון, האיסורים וההגבלות הקבועים בסימן א' לפרק ב' יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חנות פארם, על מצרך פארם, על קמעונאי פארם גדול ועל ספק גדול בעת התקשרות עם קמעונאי פארם גדול. כלומר, כל אותם איסורים אשר חלים על רשתות המזון, יחולו גם על רשתות הפארם הגדולות. ביחס לסימן ב' לפרק ב', שכאמור עוסק בהסדרת התחרות הגאוגרפית בין קמעונאים גדולים, הוראות הסימן לא הוחלו כפי שהן על ענף הפארם, ובמקומן נקבעו הוראות חדשות ביחס לפתיחת חנות פארם נוספת על ידי קמעונאי פארם גדול, אם זו ממוקמת במרכז מסחרי. ההוראות כאמור נקבעו רק ביחס לפתיחת חנות פארם נוספת במרכז מסחרי, לרבות קניון, שסך שטחי המסחר שבו עולה על 3,000 מ"ר. חנות תיחשב כ"חנות נוספת" אם לקמעונאי פארם הגדול יש חנות פארם במרחק מסוים מאותו מרכז מסחרי שבו הוא מבקש לפתוח את חנות הפארם. עוד נקבע כי לעניין רשות מקומית גדולה, שתוגדר כרשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 200 אלף, המרחק בין החנות הקיימת למרכז המסחרי שבו קמעונאי פארם גדול מבקש לפתוח חנות פארם נוספת יעמוד על עד קילומטר, ואילו לעניין רשות מקומית קטנה, שהיא רשות מקומית שאינה רשות מקומית גדולה כאמור, המרחק בין החנות הקיימת למרכז המסחרי שבו קמעונאי כאמור מבקש לפתוח חנות פארם נוספת יעמוד על עד שני קילומטרים. החובה שתוטל על קמעונאי פארם גדול שמתקיימים בו התנאים לעיל היא לערוך "הערכה עצמית" ביחס לאפשרות שפתיחת חנות הפארם במרכז המסחרי תגרום לפגיעה בתחרות, ורק אם אין חשש כאמור הוא יכול לפתוח את החנות. כלומר, קמעונאי הפארם יידרש לערוך בעצמו את כל הבדיקות הכלכליות והמשפטיות כדי לוודא כי פתיחת חנות לא תביא לחשש לפגיעה בתחרות. עם זאת, מכיוון שמדובר בהוראה חדשה, וכדי להגדיל את הוודאות בקרב קמעונאי הפארם, ההסדר כאמור נקבע בהוראת שעה שלפיה בתקופה של חמש שנים מיום פרסום תיקון מס' 8, קמעונאי פארם גדול המבקש לפתוח חנות כאמור יהיה חייב לפנות לממונה על התחרות בבקשה לקבל אישור לפתיחת החנות. הממונה יהיה רשאי להתנגד לבקשה לפתיחת חנות או להתנות אותה בתנאים, אם לדעתו קיים חשש סביר כי פתיחת החנות תגרום לפגיעה בתחרות. כחצי שנה לפני תום הוראת השעה, רשות התחרות תידרש לפרסם "גילוי דעת" לעניין יישום האיסור שיחול על קמעונאי פארם גדול לערוך את אותה הערכה עצמית.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק קובע כי התאגיד לפיקוח וטרינרי יפעל בניהול תקציבו ביעילות, על יסוד חישובים כלכליים כמשק כספים סגור ותוך מזעור עלויות הפיקוח. החוק משנה את סכום האגרה הבסיסי וקובע מנגנון לעדכון שנתי של סכום האגרה הבסיסי – בהתאם לשינוי הממוצע השנתי של השכר הממוצע של עובדי החברות הממשלתיות. החוק קובע כי השר יקבע בתקנות את האגרות שהתאגיד יוכל לגבות בעד הפיקוח הוטרינרי במפעלים השונים ובבתי השחיטה. אגרות אלה והאגרות שהתאגיד גובה בעד פיקוח וטרינרי במפעלי יצוא הבשר וכן בבתי המטבחיים, ייקבעו בתקנות בזיקה לסכום האגרה הבסיסי ותוך הבחנה בין פיקוח בשעות רגילות, שעות לילה ושעות נוספות ובין תפקידי הפיקוח השונים הנדרשים על ידי משרד הבריאות או משרד החקלאות. כמו כן נקבע בחוק כי סכומי אגרות אלה ישולמו בתוספת מע"מ. נוסף על כך החוק משנה את סכום אגרת פיקוח בשווקים שהתאגיד גובה ומעביר לרשויות המקומיות, וכן קובע כי גם על סכום אגרה זו יתווסף מע"מ, ויחול לגבי חישובה מנגנון העדכון השנתי בהתאמות מסוימות.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים.
לשם הטמעת מערכת סחר חוץ חדשה במינהל המכס המכונה "שער עולמי", נקבעו בחוק זה הוראות לעניין הגשה מקוונת של מסמכים ודיווח אלקטרוני הנוגעים להגשת הצהרות ומסמכים הנוגעים לייבוא ולייצוא של טובין. כמו כן, נקבעו עיצומים כספיים בשל הפרת הוראות בפקודה. וכן עודכנו הוראות שונות בפקודה שחלף זמן רב מאז נחקקו או תוקנו.
התיקון לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע''ו–2015, קובע מתי תהיה חובה בבדיקת משנה של בשר עוף לאחר שחיטה בתקופת המעבר. נקבע כי בשר עוף שחוט היוצא מבתי השחיטה ואשר לא עבר לאחר מכן פעילות ייצור יהיה חייב בבדיקת משנה אחת בלבד, גם אם עצר בדרך בבית קירור או במרכז לוגיסטי. לעומת זאת, בשר עוף שאחרי שיצא מבית השחיטה עבר פעילות ייצור יעבור בדיקת משנה כזו, אם חלה עליו חובה בבדיקת משנה לפי חוק העזר. כמו כן, נקבע כי לא יהיה חיוב בעד בדיקות המשנה באגרה לפי חוקי העזר, אלא לפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), בלבד. כמו כן, מוצע כי החיוב באגרה בעד בדיקות המשנה ובאגרה בעד פיקוח וטרינרי לא יחול לגבי בשר עוף המיועד לייצוא.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורת רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – דיור, שירותי ביוב, חקלאות, גז טבעי וכיוצא באלה.
החוק המקורי: 19 באוג׳ 1983 · רשומות (PDF)
83 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 11 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.