חל היום
תוקן 89 פעמים · משרד אחראי: הבריאות | הגנת הסביבה · ועדה בכנסת: בריאות | פנים והגנת הסביבה
החליף את: פקודת בריאות העם
ברשומות הכנסת: תקף
בתיקון זה לפקודת בריאות העם נקבע כי שר הבריאות יקים מאגר חיסונים לאומי ממוחשב, שיכלול מידע לגבי חיסונים שניתנו על ידי גורמים מחסנים, ביניהם משרד הבריאות, קופות החולים, בתי חולים ומרפאות וארגונים הנותנים שירותי רפואת חירום. שר הבריאות מוסמך לפי חוק זה לקבוע גורמים מחסנים נוספים, בכפוף לאישור ועדת הבריאות של הכנסת. השימוש במאגר החיסונים יוגבל למטרות הקבועות בחוק בלבד, ביניהן מתן טיפול רפואי, הצגת מידע לאדם בדבר החיסונים שקיבל, פנייה יזומה מטעם משרד הבריאות לאדם למתן חיסון או לטיפול מונע כנגד מחלה מידבקת, לשם מניעת התפשטות של המחלה, ולשם מעקב אחר שיעור הכיסוי החיסוני באוכלוסייה. כמו כן, נקבע כי על הגורמים המחסנים לדווח למשרד הבריאות, לגבי אדם שהם נתנו לו חיסון, את הפרטים הקבועים בחוק בסמוך ככל האפשר למועד מתן החיסון ולא יאוחר מ- 72 שעות ממועד מתן החיסון. שר הבריאות, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע פרטים נוספים שעל הגורמים המחסנים לדווח עליהם. העברת המידע תיעשה כמפורט בחוק באמצעות ממשק ייעודי ומאובטח, עם זאת מנכ"ל משרד הבריאות יהיה מוסמך להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על דיווח בדרך מאובטחת אחרת או על פטור מחובת הדיווח לגורם מחסן מסוים. משרד הבריאות יאפשר למתחסן לצפות באופן דיגיטלי בחיסונים שקיבל באמצעות הגורמים המחסנים, וקופות החולים יציגו את הנתונים הללו באזור האישי של המבוטח באתר האינטרנט של הקופה, בהתאם למידע שיועבר אל קופת החולים ממשרד הבריאות. משרד הבריאות יחויב בהעברת מידע מהמאגר למקבל מידע על פי הסכמת המטופל, בהתאם לחוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד-2024. לעניין אבטחת המידע שבמאגר, מנכ"ל משרד הבריאות ייקבע בנוהל הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע הכלול במאגר והנמסר ממנו. המערכת הטכנולוגית שתשמש את המאגר תמזער, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיות של מי שיש לגביו מידע במאגר, תוך בחינת חלופות טכנולוגיות מקובלות מזמן לזמן. אי-דיווח של גורם מחסן למשרד הבריאות לגבי אדם שקיבל חיסון על ידו בניגוד להוראות החוק, יהיה עבירה פלילית. תחילתו של חוק זה היא שישה חודשים מיום פרסומו, וחובת הדיווח החלה על הגורמים המחסנים, כמו גם העבירה הפלילית הכרוכה בהפרתה, תחול לגבי חיסון שניתן ביום התחילה או לאחריו. על הגורמים המחסנים להעביר את הפרטים הקיימים ברשותם גם לגבי חיסונים שניתנו לפי יום התחילה, אך אי קיום הוראה זו לא יהיה עבירה פלילית.
החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.
נקבע כי מנהל מוסד רפואי לא יפעיל אדם בביצוע פעולות שונות במערכת גז רפואי אלא אם אותו אדם עומד בתנאי הכשירות כמפורט בתוספת, או שהוא עובד בפיקוחו ובהדרכתו של מי שעומד בתנאי הכשירות. תנאי הכשירות כוללים דרישות של השכלה, עמידה בתוכנית הכשרה מטעם משרד הבריאות, ניסיון מעשי, וידע בסיסי בשפה העברית ,והם משתנים בהתאם לסוג העיסוק במערכת גז רפואי שבו מדובר – איש אחזקה, מתקין, מפקח או מהנדס בודק. מי שצבר ניסיון מעשי של 5 שנים בעבודה עם מערכת גז רפואי עד ליום 1.7.24 יוכל לשמש כמתקין או כמפקח - וזאת גם אם לא עמד ביתר תנאי הכשירות, ולגבי איש אחזקה יידרשו שלוש שנות ניסיון כאמור. כדי לאפשר לאנשים לעבור תוכניות הדרכה שהן תנאי כשירות לעיסוק, מוצע כי עד יום 31.12.24 מנהל מוסד רפואי יוכל להעסיק אדם כאיש אחזקה, מפקח או מתקין - גם אם לא עבר תוכנית הכשרה, ולגבי מהנדס בודק, שתוכנית ההכשרה שלו היא הארוכה ביותר, עד ליום 1.7.25. לבסוף נקבע כי שר הבריאות מוסמך לקבוע כללים להכרה בתוכניות הדרכה שהן לא מטעם משרד הבריאות. כמו כן, השר מוסמך לשנות בצו, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, את תנאי הכשירות, למעט דרישות ההשכלה, ובכלל זה לקבוע חובת עמידה בבחינות עיוניות או מעשיות.
חוק זה מסדיר במסגרת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשסח-2008 שני מקצועות בריאות חדשים: א. מקצוע הבריאות "עמית רופא" – שמהותו היא ביצוע מגוון של פעולות רפואיות בפיקוח רופא מומחה ולפי הרשאה אישית ממנו, בהתאם להוראות בפקודת הרופאים. החוק קובע את דרישות ההשכלה האקדמית – במקצוע עמית רופא או במקצוע הרפואה בתנאים מסוימים, ההכשרה המעשית והבחינות לשם קבלת תעודת המקצוע, וקובע את ההסדרים למתן ההרשאה האישית ולפיקוח על עבודת עמית הרופא ועוד תנאים בנוגע לפעולת עמית הרופא, וכן קובעת הוראות מעבר לגבי מי שכבר מועסקים היום בישראל כעמיתי רופא. ב. מקצוע הבריאות "דימותן רפואי" - שלגביו נקבעו בחוק התנאים לקבלת תעודת דימותן רפואי, וכן נקבעו פעולות יחודיות לדימותן רפואי, מקרים שבהם פעולות ייחודיות אלה יותרו לגורמים נוספים, והוראות מעבר. החוק גם מאפשר לאחות מוסמכת לתת מרשם אפילו אם זה ניתן לראשונה למטופל ובתנאי שזה בתחום מומחיותה ושלא חלפה שנה מהיום שבו המטופל נבדק על ידי רופא מאותו התחום. שנית, החוק מאפשר גם לעמית רופא לתת מרשם לתרופות ולהשתמש בתרופה במהלך הטיפול. כמו כן תוקנה ההגדרה "מרפאה" שבפקודת בריאות העם כך שתכלול גם מתן שירותים מקוונים או טלפוניים או טיפול בבית החולה, וגם מקום שאינו בית חולים ובו מקבלים נשים ללידה. עוד נקבעו בחוק הוראות לעניין הבטחת טוהר המידות בוועדות המייעצות של מקצועות הבריאות השונים, תקופת הכהונה של חברי הוועדות המיעצות והפסקת הכהונה.
נקבע כי תקופת תוקפו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה תוארך עד ליום 15 בפברואר 2024, כדי להבטיח קיומה של תשתית חוקית, במקרה שיתממש חשש מהתפרצות של תת זן חדש וכדי להגן מפני כניסתו של תת זן כאמור, ואולם בוטלו חלקים נרחבים בחוק שאינם נדרשים במצב הנוכחי והנראה לעין כגון הסמכויות לקבוע בתקנות הגבלות לעניין פעילות במרחב הפרטי והציבורי, פתיחת עסקים, אירועים, מוסדות רווחה וחינוך, דרישה ל"תו ירוק" והסמכויות להכריז על אזור מוגבל או אזור תיירות מיוחד. כמו בוטלה סמכות הממשלה להכריז על מצב חירום. נותרה בחוק סמכות לממשלה להכריז על מצב בריאותי מיוחד שבו תהיה מוסמכת להכריז על הפעלת פיקוח טכנולוגי לגבי כל מי שחייב בבידוד או להתקין, באישור פרלמנטרי שיינתן מראש למעט במקרי דחיפות, תקנות בעניינים מצומצמים הממוקדים בשערי הכניסה לישראל ובהם לקבוע הגבלות אלה בלבד: 1. חובת בדיקות לנכנסים לישראל ומניעת כניסה ממי שנמצא חיובי לנגיף; 2. חובת מפעיל כלי טיס או כלי שיט הנושאים נוסעים לישראל או ממנה לדרוש הצגת תוצאה שלילית בבדיקה כתנאי לעלייתם לכלי התחבורה, וחובת הנוסעים להציגה; 3. חובת נוסע למסור מידע שיאפשר יצירת קשר עמו אם התעורר חשש להדבקה בנגיף או למטרת חקירה אפידמיולוגית וחובת מפעיל של כלי תחבורה שהנסיעה בו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש, לשמור פרטים אלה ולמוסרם לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית. ההוראות בעניין הפיקוח, האכיפה והדיווח שבחוק הותאמו להגבלות המצומצמות שניתן יהיה להטיל לפיו.
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
במסגרת התיקון, נקבע כי במקום מצב חירום אחד שהוא תנאי להפעלת סמכויות מכוח החוק, יוגדרו שני "מצבי חירום": מצב בריאותי מיוחד ומצב חירום. בכלל זה, נמנו תנאים שדרושים על מנת שיהיה ניתן להכריז על כל אחד מהמצבים האמורים. כמו כן, נקבע אילו סמכויות הממשלה יכולה להפעיל בכל אחד מהמצבים. כמו כן, נעשו בחוק מספר תיקונים מרכזיים נוספים והם: סעיף המסמיך את הממשלה להגביל כניסה למקום אלא בהצגת בדיקת קורונה שלילית או "תו ירוק"; הסמכת ראש שירותי בריאות הציבור להורות על סגירת מוסד חינוך במידה ושהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה. כמו כן, במסגרת התיקון הוארך תוקף החוק עד סוף שנת 2022.
מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים.
לשם עידוד הציבור להתחסן מפני נגיף הקורונה החוק מאפשר למנכ"ל משרד הבריאות להעביר מידע הכולל שם, מספר זהות וכן כתובת ומספר טלפון של מי שרשאי להתחסן לפי הנחיות משרד הבריאות אך טרם התחסן במנה הראשונה או השניה, לעובד רשות מקומית שמונה לכך – לגבי מי שמתגורר ברשות, למנכ"ל משרד החינוך - לגבי מי שמועסק במוסד המקיים פעילות חינוך באחריות משרד החינוך - לגבי מי שמועסק במוסד רווחה. המידע יימסר בכפוף לכך שמקבל המידע יוכיח באמצעות הגשת בקשה הכוללת תכנית המפרטת פעולות מתוכננות לעידוד התחסנות, כי הוא זקוק למידע כדי לסייע למשרד הבריאות לעודד התחסנות וכן כי יש לו יתרון בביצוע פעולות עידוד לעומת משרד הבריאות ושאר העוסקים בחיסונים. החוק מגביל את השימוש במידע לבעלי תפקידים שקיבלו הסמכה לכך וחתמו על התחייבות לשמירת סודיות, וקובע הוראות לעניין שמירת המידע, מחיקתו ושמירת סודיותו. השימוש במידע יהיה לביצוע פעולות לעידוד התחסנות לפי הנחיות שיקבע מנכ"ל משרד הבריאות, ופעולות אלה לא יכללו מניעת שירותים, הפעלת סמכות, או פגיעה בזכויות כתושב או כעובד, ולא ינקטו כלפי אדם בידי מי שמכיר אותו או בידי חבר מועצה ברשות המקומית בה הוא מתגורר. עוד נקבע כי פניה לעידוד התחסנות של קטין תיעשה רק לאפוטרופוס של הקטין. החוק מפרט כי הנחיות מנכ"ל משרד הבריאות יכללו, נוסף להוראות לעניין אופן הגשת הבקשה, דרכי העברת המידע, שמירתו, השימוש בו ומחיקתו, גם הוראות לעניין סוגי פעולות שניתן יהיה לבצע לעידוד התחסנות מעבר ליצירת קשר עם אדם, וכן הוראות לעניין מחיקת מידע של אדם שביקש במהלך פעולה לעידוד התחסנות כי המידע אודותיו יימחק ומניעת פעולות לגבי אדם שביקש שיחדלו מפעולות כלפיו, ונוסף על כל אלה יכללו הוראות לעניין סוגי בעלי התפקידים שניתן להסמיך לביצוע הפעולות ומספר בעלי התפקידים. החוק גם מסמיך את משרד הבריאות לדרוש מידע כאמור ממוסד רפואי או מגוף ציבורי לשם עידוד התחסנות או לשם מתן תעודת מתחסן.
במסגרת התיקון, הוחמרה הענישה כלפי מי שמפר הגבלות מסוימות שנקבעו לפי חוק הסמכויות וכן ניתנה סמכות לסגירת מוסד המקיים פעילות חינוך בניגוד לתקנות שהותקנו מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה.
החוק מעגן בפקודת בריאות העם עבירות פליליות ועבירות מינהליות בשל הפרתן של הוראות הקבועות בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020: חובת בידוד, איסור הגעה לבידוד בתחבורה ציבורית, חובת דיווח על בידוד וחובת עטיית מסכה. כמו כן קובע החוק מי הגורמים המוסמכים לפיקוח על עבירות אלה, מהן הסמכויות של אותם גורמים, וכי הסמכויות יופעלו בהתאם למדיניות פיקוח אחידה, וכן קובע חובת דיווח חודשית לוועדה על האכיפה שננקטה. לנוכח קביעת נפקות פלילית להוראות האמורות בצו בידוד ביתר, עוגן בחוק מנגנון פיקוח פרלמנטרי על כל תיקון עתידי שייעשה בצו בידוד בית לגבי אותן הוראות, כשנקבע מצד אחד כי התיקון יכול להיכנס לתוקפו אף לפני שניתן לו אישור ועדה, ומצד שני כי הוועדה רשאית שלא לאשר את התיקון או לקצר את תקופת תוקפו, וכי כל תיקון שלא אושר במועדים שנקבעו לכך על ידי הוועדה או על ידי מליאת הכנסת יפקע והאחריות הפלילית לעשיית עבירות שנקבעו בו תבוטל רטרואקטיבית. החוק קובע גם חובת פרסום של התיקון והחובות על פיו בצורה נגישה לציבור. נוסף על כך החוק קובע סמכות לדרישת מידע מסויים מאדם במסגרת חקירה אפידמיולוגית, וכן קובע כי חוקר אפידמיולוגי רשאי להסתייע בהפעלת סמכויותיו באדם אחר לרבות חייל, בתנאי שהגורם המסייע עבר הכשרה לכך, חתם על התחייבות לסודיות, פועל בפיקוח משרד הבריאות, ואינו מסייע בעניינו של אדם שהוא מכיר או עשוי להכיר. עוד נקבע כי אדם רשאי להודיע לגורם מסייע כי ימסור מידע רק לחוקר אפידמיולוגי. כמו כן קובע החוק הוראות לעניין שמירת המידע, הגבלת השימוש בו למטרת איתור מגעים של חולי קורונה וחובת שמירת המידע בסודיות. הוראות החוק חלות כל עוד ההכרזה על הקורונה כמחלה מדבקת מסוכנת עומדת בעינה.
חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 33), התשע''ט–2019, מחייב להתקין מצלמות בבתי חולים גריאטריים סיעודיים שמאושפזים בהם תשושי נפש וחולים סיעודיים. החוק קובע, כי מנהל בית חולים גריאטרי יהיה חייב להתקין מצלמות בבתי חולים סיעודיים גריאטריים. המצלמות יתעדו את כל הנעשה במרחבים המשותפים שבהם שוהים המאושפזים וכן במרחבים הפרטיים של המאושפזים הכוללים את חדרי האשפוז, המקלחות והשירותים. נקבע גם כי מאושפז יוכל לסרב להפעלת המצלמות במרחב הפרטי שלו. הוראות החוק מבטיחות את השמירה על פרטיותם של המאושפזים השוהים במחלקות הסיעודיות, כך בין היתר, נקבעו עקרונות להפעלת המצלמות כך שלא תפגע פרטיותם של המאושפזים והם לא יצולמו לאורך כל שעות היממה ובזמן שהם שוהים לבד בחדרם, כן נקבע כי הצפייה בצילומים תעשה רק על ידי מורשה גישה שהוסמך על ידי מנהל בית החולים. בנוסף החוק כולל הוראות בדבר אופן שמירתן של הצילומים והזמן המרבי שבית חולים צריך לשמור את הצילומים. נוסף על כך, נקבעו הוראות הנוגעות לחובת דיווח במקרים בהם מתעורר חשש לפגיעה במאושפזים.
חוק תיירות מרפא מסדיר את תחום תיירות המרפא בישראל. החוק קובע הסדרים הנוגעים לרישום סוכני תיירות מרפא, ולפעילותם, מאפשר נקיטת אמצעים משמעתיים נגד סוכני תיירות מרפא. ואוסר על תיווך לעניין תיירות מרפא בידי מי שאינו סוכן תיירות מרפא רשום. החוק קובע גם את חובות המוסד הרפואי שמטפל בתיירי מרפא, תנאים לטיפול בתיירי מרפא, חובה לטיפול שוויוני בין מטופלים ישראלים לתיירי מרפא, וכן קובע את אחריות המוסד הרפואי כלפי תייר המרפא. החוק מסמיך את מנכ''ל משרד הבריאות להגביל את פעילות תיירות המרפא במוסדות רפואיים וכן מאפשר להטיל עיצום כספי על מוסד רפואי שמפר את הוראות החוק.
טרם תיקון החוק התחלקו עבירות הקנס לשני סוגים, הנבדלים בברירת המחדל שהם מציבים: עבירות מסוג ברירת קנס ועבירות מסוג ברירת משפט. בעבירות מסוג ברירת קנס, יקבל האדם הזמנה למשפט, אך נתונה לו האפשרות לתשלום קנס בשיעור שנקבע, חלף קיום המשפט. אם האדם לא נקט כל צעד, יתקיים בעניינו משפט, גם אם הוא לא חלק על ביצוע העבירה. בעבירות מסוג ברירת משפט, יקבל האדם הודעה על תשלום קנס, אך נתונה לו האפשרות להישפט על העבירה, ובלבד שיבקש זאת במפורש, אחרת יועבר הקנס לגבייה. התיקון לחוק ביטל את הסדר עבירות ברירת קנס (למעט חריג אחד בפקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם-1980), כך שכל עבירות הקנס הן כיום עבירות מסוג של ברירת משפט.
חוק המים (תיקון מס' 27), התשע"ז–2017 התקבל בכנסת ביום ג' בשבט התשע"ז (30 בינואר 2017). החוק קובע כי מפיקי מים לא ישלמו כבעבר היטלים לאוצר המדינה בעד הפקת המים, והתשלומים שייגבו מהם עבור אספקת המים יועברו לטובת משק המים וישמשו את כלל צרכני המים, מה שיוביל להוזלת כלל תעריפי המים. עוד נקבע כי הכללים לחישוב תעריפי המים יתבססו על עקרונות אחידים ארציים, על העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים והספקתם ועל נוסחאות קבועות. עוד נקבע כי רשות המים הארצית תוסמך לגבות מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה דמי מים ולקבל דיווחים מבעלי רישיונות על מים שהפיקו או סיפקו. בנוסף, הוחלט כי יופרד הליך רישוי הפקת המים מהליך רישוי הספקת המים. לבסוף, החוק קובע אמצעים וכלים נוספים לפיקוח על ביצוע הוראות החוק והגברת סמכויות הפיקוח והאכיפה לרבות הטלתם של עיצומים כספיים, על השחקנים הפועלים במשק המים ובכלל זה רשות המים הארצית.
שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע בתקנות כללים שיחולו על רופא, בין שכיר ובין עצמאי, שייעץ לאדם או טיפל בו במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי, לעניין איסור המשך טיפול באותו אדם או ייעוץ לו שלא במימון ציבורי, במשך תקופה של בין ארבעה לשמונה חודשים, כפי שייקבע בתקנות. השר רשאי לקבוע בתקנות הקלות או הגבלות במקום האיסור האמור לעיל, אם מצא שניתן להסתפק בכך לשם מניעת ניגוד עניינים בין עבודתו של הרופא במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי ובין עיסוקו כרופא שלא במימון ציבורי. שר הבריאות ידווח לוועדה פעמיים בשנה על יישומו של ההסדר המוצע ועל השלכותיו במשך שלוש שנים מיום חקיקתו. תקנות אלו יכול שיקבעו תחולה הדרגתית, לרבות בהתחשב במיקום גיאוגרפי, ובלבד שעד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה יחולו התקנות באופן מלא על כלל הרופאים. שר הבריאות ושא האוצר רשאים להאריך, בצו, את התקופה האמורה בשנה אחת.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורת רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – דיור, שירותי ביוב, חקלאות, גז טבעי וכיוצא באלה.
החוק המקורי: 20 בדצמ׳ 1940 · רשומות (PDF)
366 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 7 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.