חל היום
תוקן 10 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
החוק מחיל את ההסדרים הקבועים לגבי עדות במשפט פלילי גם על תביעה נזיקית נגד נתבע שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שבה נמסרת עדות של קטין או חסר ישע שהוא נפגע עבירת מין, עבירת סחר בבני אדם או עבירת אלימות חמורה המנויה בתוספת, כך שהקטין יוכל למסור את עדותו בבית המשפט באופן המותאם לו. החוק קובע הסדר שלפיו במשפט פלילי בשל עבירת מין או סחר בבני אדם או בשל עבירות אלימות חמורה במשפחה, בית המשפט רשאי להורות כי קטין או נפגע עבירת מין או סחר בבני אדם, ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחותו עלולה לפגוע במתלונן או לפגום בעדות. בית המשפט לא יחליט כאמור אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ונעשו הסידורים הדרושים כדי לאפשר לבית המשפט ולנאשם לצפות בעדות. עוד קובע החוק לעניין קטינים כי בעדות בעניין עבירה המנויה בתוספת לחוק, הנאשם לא יחקור בעצמו את הקטין אלא באמצעות סניגורו. נוסף על כך, החוק מחיל את ההסדר הקבוע לגבי עדות במשפט פלילי גם על עדות של בגיר נפגע עבירת מין או סחר בבני אדם בתביעת נזיקין נגד נתבע שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור. בנוסף נקבע כי במקרה שבו לא הוגש כתב אישום נגד הנתבע יחולו חלק מההסדרים כך שבמקרים של תקיפה מינית או התעללות שבוצעה בקטין על ידי בן משפחה או אחראי, ובמקרים של תקיפה מינית שבוצעה במי שטרם מלאו לו 21 שנים תוך ניצול יחסי מרות או על ידי בן משפחה, בית המשפט יהיה רשאי לקבוע שהנפגע יעיד שלא בנוכחות הנתבע, ואולם, לא תאסר חקירה נגדית על ידי הנתבע. כמו כן, נקבע כי תיאסר חקירתו בדבר עברו המיני. בנוסף, הורחבה התוספת לחוק המפרטת את העבירות שבהן יחול ההסדר לעניין קטינים ושעניינן עבירות מין ועבירות אלימות מסוימות והמתייחסת הן להסדרים הקבועים לגבי עדות במשפט פלילי והן לנקבע בחוק זה בדבר עדות בתביעה נזיקית, והוספו לה עבירות חמורות נוספות.
התיקון לחוק יוצר מדרג חדש של עבירות ההמתה בחוק העונשין. התיקון קובע שתי דרגות של עבירת הרצח: עבירת רצח בסיסית שיכול שתעשה תוך כוונה או באדישות, ועבירת רצח בנסיבות מחמירות, שבה מלבד ביצועה בכוונה או באדישות, נדרשת הוכחת אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 301א(א) לחוק. לצד עבירת הרצח הבסיסית נקבע עונש של מאסר עולם כעונש מרבי, ולצד עבירת הרצח בנסיבות מחמירות נקבע עונש של מאסר עולם חובה (למעט במקרים חריגים ביותר בהם בית המשפט סבור שהאשמה העולה מהמעשה אינה בדרגה של רצח בנסיבות מחמירות). כמו כן, בוטלה עבירת ההריגה, כך שחלק מהמקרים אשר נפלו עד היום בגדרה יכללו בעבירת הרצח (באם הוכחה כוונה או אדישות), וחלק מהמקרים יכללו בעבירה של המתה בקלות דעות (כאשר הנאשם קיווה שהתוצאה לא תתרחש). עוד נקבעה עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לפיה גם אם גובשו יסודות עבירת הרצח או הרצח בנסיבות מחמירות אך התקיימה אחת הנסיבות המקלות המפורטות בעבירה, האחריות והעונש יכולים להיות קלים יותר. כך למשל אם הרצח בוצע בעקבות התעללות מתמשכת, אם הרצח בוצע לאחר התגרות ובתגובה לאותה התגרות ובית המשפט היה סבור שבנסיבות העניין יש בכך כדי להפחית מהאשמה, ואם הנאשם לוקה בהפרעה נפשית.
החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), קובע הסדר מיוחד לעניין חקירה והעדת ילדים שטרם מלאו להם 14 שנים בעבירות מין ובעבירות אלימות בתוך המשפחה. תיקון מס' 17 לחוק האמור מסדיר את נוכחות חוקר הילדים במהלך מתן עדותו של הילד בבית המשפט. כמו כן, נקבע כי אסורה חקירה נגדית של הילד ישירות על ידי הנאשם, אלא רק באמצעות סנגורו. התיקון קובע הוראות דומות לעניין שמיעת העדות ברציפות ולעניין איסור חקירה נגדית ישירות על ידי הנאשם בחוק לתיקון סדרי דין (חקירת עדים) לעניין עדותם של קטינים גם אם מלאו להם 14 שנים, בעבירות חמורות. בנוסף, נקבע כי בית המשפט ישמע את עדותו של הילד ברציפות, יגביל את משך החקירה הנגדית ויקבע הוראות לשם התאמתה להבנתו של הילד. כמו כן, עוגנה החובה להקצות חדר או מקום להמתנת קטינים לפני עדותם בבית המשפט באופן המותאם לצורכיהם.
סעיף 203ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977 קובע איסור על קבלת שירותי זנות מקטין. תיקון מס' 127 מחמיר את העונש הקבוע בצד עבירה זו משלוש שנות מאסר לחמש שנות מאסר. כמו כן, העבירה התווספה לרשימת העבירות המנויות בתוספת בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) ובכך הוסמך בית המשפט לאפשר לקטין להעיד שלא מול הנאשם בעבירה זו, בהתקיים התנאים המפורטים בחוק. כמו כן, עבירה זו התווספה לרשימת עבירות המין והאלימות בחוק זכויות נפגעי עבירה.
סעיפים 3 ו-4 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, (להלן – הפקודה) קובעים כלל לפיו בני זוג והורים וילדים אינם כשרים להעיד זה לחובת זה. אולם, סעיף 5 לפקודה קובע חריג לכלל, לפיו תתאפשר העדות במשפט פלילי בעבירות המנויות באותו סעיף, ביניהן עבירות אלימות, עבירות פגיעה בקטינים ובחסרי ישע, עבירות מין בתוך המשפחה ועבירות של הפרת צו הגנה. בתיקון לפקודת הראיות (מס' 16), התשע"ו–2015, נקבעו מספר תיקונים לסעיף 5 לפקודה. נקבע חריג נוסף לכלל האמור, לפיו אדם הבוחר להתלונן נגד קרובו, יהיה כשר וחייב להעיד נגדו, גם אם מדובר במשפט פלילי בעבירה שאינה מנויה בסעיף. הכשרות להעיד תקום רק מקום בו הקרוב בחר להגיש תלונה במשטרה, ולא במקרה שהוא מסר הודאה למשטרה כשזו ביקשה לגבות ממנו עדות. עוד נקבע כי החריג יחול בין אם הקרוב הגיש את התלונה הראשונה בעניין, ובין אם הוגשה כבר תלונה באותו עניין בידי אדם אחר וכן הובהר לגבי כלל החריגים כי הם חלים בין אם הקרוב הוא הנפגע בעצמו ובין אם לא. בנוסף, נוכח הוראות החלק הכללי של חוק העונשין, התשל"ז–1977 הקובעות כי כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה חל גם על העבירות הנגזרות, בוטלה בסעיף ההוראה המפורשת לעניין ניסיון לביצוע העבירה, ובכך הובהר כי החריגים יחולו גם על ניסיון, על שידול, על ניסיון לשידול ועל סיוע לאותה עבירה כפי שקבוע בחוק העונשין כאמור. בנוסף, סעיף 8 לפקודה תוקן ונוספה בו הגדרה למונח "בן זוג". נקבע שהמנוח "בן זוג" כולל גם ידועים בציבור, אך אינו כולל את מי שחי בנפרד מבן זוגו ואינו מנהל עמו משק בית משותף מתוך כוונה לפרק את חיי המשפחה באופן קבוע, אף אם הם מתגוררים תחת קורת גג אחת. לבסוף, במסגרת התיקון האמור תוקן גם החוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) התשי"ח–1957. תוקן סעיף 2ג והורחבה בו הסמכות של בית המשפט להורות על מסירת עדות שלא מול נאשם, גם לעדות של קטין או חסר ישע נגד קרוב, לפי החריגים שבפקודת הראיות, אם נוכח בית המשפט שמסירת העדות בנוכחותו עלולה לפגוע בעד או בעדות. עדות שלא בנוכחות הנאשם, תימסר בנוכחות סנגורו ויחולו עליה הוראות החוק האמור החלות על מסירת עדות זו.
החוק המקורי: 12 בדצמ׳ 1957 · רשומות (PDF)
1 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.