חל היום
החל מ־6 במרץ 1962 · תוקן 55 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט | עבודה ורווחה
החליף את: פקודת המועצה המשפטית, 1938 · פקודת עורכי הדין, 1938 · פקודת כותבי בקשות (מתן רשיונות)
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
חוק זה קובע כי תקופת ההתמחות במשפטים תעמוד על 12 חודשים, במקום 18 חודשים כפי שהיה נהוג בעבר. החוק ייכנס לתוקף עם סיומה של הוראת שעה הקובעת הסדר זהה להסדר זה, שנחקקה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ושאמורה לפקוע ב-31.12.2025.
בחוק זה נקבעו מספר שינויים באופן הגבייה והשימוש בדמי החבר והאגרות שמטילה לשכת עורכי הדין על ציבור עורכי הדין. ראשית, נקבע כי תשלומי חובה ייגבו רק לשם ביצוע התפקידים ופעולות הליבה של הלשכה הקבועים בחוק, כגון רישוי ואתיקה. לתשלומים אלו יתווספו 150% שייגבו גם כן באופן מחייב במסגרת דמי החבר. לצד זאת, יוכלו הלשכה ומחוזותיה לגבות תשלומי רשות שנתיים או לצורך עניין מסוים. שנית, נקבעו הוראות מפורטות לעניין חלוקת התקציב שמתקבל מציבור עורכי הדין, בין הלשכה הראשית לבין המחוזות. שלישית, נקבעו הוראות שנועדו לחזק את העצמאות התקציבית של המחוזות, וביניהן נקבע כי הלשכה לא תוכל לקזז חובות של המחוזות מתשלומים שהיא חייבת להעביר להם, ולא תוכל להשתמש ברזרבות שנותרו בתקציבי המחוזות ללא הסכמתם. רביעית, נקבע כי תינתן הנחה של 50% בדמי החבר למשרתי המילואים. חמישית, נקבע לעניין תחולת החוק שמרבית הוראות החוק יחולו משנת הכספים 2026, מלבד הפחתה של 20% בדמי החבר, שתחול כבר משנת 2025.
החוק מעביר את הסמכות להכרה בתארים זרים במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לממונה שימנה שר המשפטים מקרב עובדי משרד המשפטים. הממונה יפעל בהתאם לאמות המידה שתקבע ועדה שתמונה על ידי שר המשפטים, וחבריה יהיו עובד בכיר במשרד המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין וחבר סגל אקדמי המתמחה במשפטים. כמו כן, מוצע לקבוע כי הפטור מבחינת התמחות הניתן כיום במקרים מסוימים לעורכי דין שהוסמכו בחו"ל כמו גם הקלות בנושא ההתמחות, יחולו גם על מי ששימש בחוץ לארץ כעורך דין במשך תקופה מסוימת אף אם לא הוסמך כעורך דין, במדינות שבהן ניתן לפעול כעורך דין ללא הסמכה. זאת, בתנאי שניסיונו הוכר כמספק לדעת הלשכה ועל פי אמות המידה שתקבע הוועדה האמורה בנושא.
החוק מצמצם את ההגבלה על הכהונה בוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, כך שבמקום שתי תקופות כהונה רצופות יהיה ניתן לכהן בהן עד שלוש תקופות כהונה רצופות. ועדת האתיקה היא ועדה סטטוטורית, האמונה בין היתר על דיון בתלונות נגד עורכי דין, על מתן חוות דעת מקדימות ועל העמדה לדין בענייני משמעת של עורכי דין, ועל השעיית עורכי דין במקרים בהם הוגש כתב אישום בשל עבירה פלילית שיש עמה קלון.
החוק מסדיר בחקיקה ראשית את השמירה של חומר ארכיוני בידי עורך דין בעניין לקוחו. לפי החוק, עורך דין ישמור על חומר ארכיוני לתקופת זמן של שבע שנים מיום סיום הטיפול בעניין שמסר לו הלקוח או מיום סיום ההליכים המשפטיים שבהם ייצג את הלקוח, אלא אם כן סרק את המסמך בהתאם לתנאים המנויים בחוק שאז תחול חובת השמירה על החומר הסרוק. עורך הדין ולקוחו רשאים להסכים בכתב על תקופת שמירה אחרת, ארוכה או קצרה יותר. במהלך התקופה שבה החומר נשמר רשאי הלקוח לבקש לידיו את החומר הארכיוני, ובסופה, רשאי עורך הדין לבער את החומר מבלי שהוא נדרש לפנות לשם כך ללקוח, והכל תוך שמירה על פרטיות הלקוח. ההוראה לא חלה על מסמכים המפורטים בתוספת לחוק הנתונה לשינוי על ידי שר המשפטים. התיקון לחוק גם לא חל על מסמכים שנמסרו למשמרת על פי הסכם, או על חומר שחלה לגביו חובת שמירה לפי חוק אחר.
חוקקה הוראת שעה עד לסוף שנת 2024, שתיתן מענה למתמחים שהתחילו את התמחותם החל מחודש ספטמבר 2023, כך שמשך התמחותם של מתמחים אלה יקוצר מתקופה של 18 חודשים ל-12 חודשים. באשר למתמחים שהחלו את התמחותם החל מינואר 2023 ועד סוף אוגוסט 2023, נקבע בהוראת מעבר כי תקופת התמחותם תקוצר ל-15 חודשים. נוסף על כך, נקבע כי היעדרויות אשר נסיבותיהן קשורות בזיקה ישירה ללחימה ולמצב המיוחד בעורף בהתאם לקטגוריות שנמנו בחוק, ייחשבו כהיעדרויות שנכללות בתוך תקופת ההתמחות של המתמחה ושאינן פוגעות ברציפות תקופת ההתמחות.
חוק העיצובים, התשע"ז–2017 נועד לקבוע הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים, ויחליף את ההסדר הקיים בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924, בכפוף להוראות מיוחדות בנוגע למדגמים. דיני העיצובים או דיני המדגמים כפי שנקראו עד היום הם ענף של דיני הקניין הרוחני, המסדיר את המסגרת החוקית להגנה על עיצובים של מוצרים תעשייתיים, להבדיל מדיני זכויות יוצרים שתכליתם להגן על יצירות, כאשר עיצוב מתייחס למראה של מוצר המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר, כגון צורה או מיתאר. החוק מבקש ליצור איזון בין שני אינטרסים ציבוריים: מצד אחד, הרצון לעודד פיתוח של עיצובים חדשים באמצעות הענקת "מונופול", דהיינו זכות בלעדית מוגבלת וקצובה בזמן לשימושים שונים בעיצוב, ומצד שני, הרצון לאפשר לכלל הציבור לעשות שימוש בעיצובים, ולפיכך לא להגביל את מגוון האפשרויות לעיצוב מוצרים ולצמצם את המונופול הניתן למעצבים למינימום ההכרחי שיקיים את התמריץ לפתח עיצובים חדשים כאמור. כמו כן, החוק מותאם להתפתחויות הטכנולוגיות, לדין הבין-לאומי, ובפרט אמנות והסכמים בין-לאומיים, ולפסיקה הישראלית. להלן פירוט של כמה מהחידושים בחוק זה לעומת הדין הקודם, פקודת הפטנטים והמדגמים: ראשית, בהתאם למצב המשפטי ערב כניסתו של החוק לתוקף, הענקת "מונופול" לגבי מדגם מותנית ברישום במשרד המשפטים, המקנה תקופת הגנה של 15 שנים, בכפוף לעמידה בתנאי הכשירות לרישום. חוק העיצובים קובע הסדר חדש בשני מישורים: האחד, הארכת תקופת ההגנה לעיצוב רשום, מ-15 ל-25 שנים, בכפוף לתנאי כשירות לרישום שאינם זהים לאלה הקבועים בפקודה – חדשנות ואופי ייחודי. המישור השני נוגע להענקת הגנה, לראשונה בדין הישראלי, לעיצוב לא רשום, כך יוכל מעצב ליהנות מהגנה למשך 3 שנים, ללא צורך בהליך רישום, הכרוך בהשקעת משאבים ועשוי להיות בלתי יעיל לגבי עיצובים שהם אופנות חולפות. הענקת הגנה לעיצוב לא רשום נועדה בעיקר להקל על מעצבים שהם עוסקים קטנים ואין להם בהכרח את הידע והמשאבים הנדרשים להליך הרישום. שנית, החוק כולל הוראות שיאפשרו למדינת ישראל להצטרף להסכם בין-לאומי – הסכם האג, וכתוצאה מכך יוכלו מעצבים ישראליים להגיש בקשה אחת ויחידה לרישום העיצוב וזו תנותב לכלל המדינות שהצטרפו להסכם. שלישית, החוק כולל כלי אכיפה שאינם קיימים בפקודה – עבירות פליליות, סמכות לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק (פיצויים עונשיים), וכן מתן אפשרות לבעל עיצוב רשום לפנות למכס ולבקש עיכוב של שחרור הטובין שלטענתו מפרים את זכויותיו בעיצוב, וזאת כדי להביא להרתעה משמעותית כלפי מפרים פוטנציאליים ולהגן כראוי על זכויותיהם של המעצבים.
התיקון קבע כי יבוטל הסדר ההכרה במכללה חוץ תקציבית למשפטים, שהיא אינה מוסד להשכלה גבוהה. עוד נקבע כי תקופת ההתמחות תוארך ל-18 חודשים. בנוסף, נקבע כי לשכת עורכי הדין, מלבד יכולתה הקיימת לבטל אישור לשמש כמאמן לצורך התמחות, תוכל גם לקצוב זמן, עד חמש שנים מיום ביטול האישור, עד לקבלת אישור חדש לשמש כמאמן. עוד נקבע כי ימונה נציב פיקוח על ההתמחות, שיעסוק בפיקוח, ייעוץ ובירור תלונות כנגד מאמנים. לנציב תהיה סמכות לשלול ממאמנים את האישור לשמש כמאמנים לתקופה קצובה, ובלבד, שתלונות כנגד שופט המשמש כמאמן, יופנו לנציב התלונות על השופטים, שיוסמך לברר את התלונות ולשלול מן השופט את היכולת לאמן לתקופה קצובה.
בתיקון לחוק נקבעו שינויים במבנה, בפעילות ובניהול הכספי של לשכת עורכי הדין. תפקידי הלשכה הורחבו להיבטים נוספים שהלשכה מתעסקת בהם לטובת חברי הלשכה והציבור הרחב, כגון: ארגון השתלמויות מקצועיות; עיסוק בהליכי גישור; ניהול קשרי החוץ של הלשכה, ועוד. נערכו שינויים במבנה הלשכה- הוועד המרכזי בוטל והמועצה הארצית נקבעה כגוף המבצע של הלשכה. לשם כך נקבע בחוק, הרכבה, תפקידיה וסמכויותיה של המועצה הארצית, וכן נקבעה חובה למועצה הארצית להקים ועדות שתהיינה אחראיות על הפעלת תחומי פעילות שונים שבסמכות הלשכה, שמופעלים כיום על ידי הוועד המרכזי. נקבע כי הוועדים המחוזיים יהיו כפופים להחלטות המועצה הארצית וסמכויותיהם יוגדרו בצורה ברורה בחוק. וכן, עוגנו בחוק תפקידם של בעלי תפקידים בלשכה כגון: ועדת ביקורת, רואה חשבון, מבקר, יועץ משפטי ומבקר פנימי והוסדר בחוק מעמדו וסמכויותיו של מנכ"ל הלשכה. בנוסף לכך, הוסדר בחוק האופן שבו ייקבע תקציב הלשכה והאופן בו הוא יחולק בין המוסדות הארציים לוועדים המחוזיים. וכן נקבע כי דמי החבר והאגרות למימון, יהיו תחת הפיקוח של שר המשפטים. לבסוף, הוענקו בחוק סמכויות נוספות לשר המשפטים. נקבע כי לשר המשפטים סמכות להורות לגורמים בלשכה על מילוי חובה או על ביצוע תפקיד במידה ולא ביצעו אותו, ובמקרים חריגים אף להורות על פיזור המועצה הארצית, ראש הלשכה או שניהם יחד. וכן שר המשפטים הוסמך לקבוע בתקנות, הוראות הנוגעות לתוכן מבחני הלשכה.
החוק המקורי: 22 ביוני 1961 · רשומות (PDF)
299 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 6 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.