בקצרה
מחייב את הממשלה לקדם, לפי לוח זמנים, את בניית היישובים הקבועים של מי שפונו מגוש קטיף, מחבל עזה ומצפון השומרון בהתנתקות, ומקצר לשם כך הליכי תכנון.
על מי זה חלעל מפוני ההתנתקות ועל הממשלה.
מה זה אומר בפועל- החוק מונה את היישובים שבהם מתיישבים המפונים — למשל ניצן, יסודות, אמציה, שומריה, נווה ים ופלמחים — והממשלה אחראית ליזום את התכניות הדרושות להם.
- הממשלה צריכה לחתום עם המפונים על הסכמי התיישבות בזמן שנקבע לכל יישוב. אם לא נחתם הסכם, היא מציעה הסכם שעומד בתוקף 60 יום; אם ההצעה לא התקבלה, אחריותה לפי החוק לאותו יישוב פוקעת.
- אחרי החתימה עם רשות מקרקעי ישראל, הממשלה אחראית לפתח תוך תשעה חודשים (ובחלק מהיישובים — תוך שנה) תשתיות — כבישים, מים, חשמל וביוב — כך שאפשר יהיה להתחיל לבנות את הבתים.
- לתקופה של חמש שנים, שאפשר להאריך בעד חמש שנים נוספות, קוצרו מועדים בהליכי התכנון של תכניות אלה — למשל החלטה על היתר בנייה של מפונה תוך 45 יום.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: יותר משנתיים אחרי ההתנתקות טרם הוסדר יישוב הקבע של רוב המפונים, בין השאר בגלל הליכי תכנון ומכרזים.