הכסף שלנו

בקצרה

מאפשר להעמיד לדין בישראל את הנאצים ואת מי שעזרו להם, על פשעים נגד העם היהודי, נגד האנושות ופשעי מלחמה.

על מי זה חלעל הנאצים ועוזריהם, על מעשים מתקופת השלטון הנאצי ומלחמת העולם השנייה.
מה זה אומר בפועל
  • חל על מעשים בגרמניה הנאצית (1933–1945), במדינות שנלחמו לצידה ובשטחים שהיו בשליטתן. פשע נגד העם היהודי (מעשים בכוונה להשמיד אותו, כולו או חלקו), פשע נגד האנושות ופשע מלחמה — העונש הוא מוות.
  • מעשים נגד מי שנרדף בגלל השתייכותו הלאומית, הגזעית, הדתית או הפוליטית — כמו רצח, אונס, חטיפה, חבלה ושוד — נענשים כאילו נעשו בישראל. גם חברות בארגון נאצי שהוכרז כארגון פושע (עד 7 שנות מאסר), מסירת נרדף לשלטונות (עד 10 שנים) וסחיטת נרדפים (עד 7 שנים) הן עבירות.
  • נרדף שעשה מעשה כדי להינצל מסכנת מוות מיידית, או כדי למנוע תוצאה חמורה יותר, ישוחרר מאחריות — אבל לא על הפשעים החמורים ביותר ולא על רצח.
  • אין התיישנות (מאז תיקון 1963), החנינה הכללית של 1949 לא חלה, ומותר לשפוט בישראל גם מי שכבר נשפט על אותו מעשה בחו"ל.
  • רק היועץ המשפטי לממשלה מגיש כתב אישום, ובית המשפט רשאי לסטות מכללי הראיות אם זה עוזר לגלות את האמת, וצריך לנמק זאת.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: לאפשר לשפוט בישראל את הנאצים ואת שותפיהם ועוזריהם על רצח העם היהודי ורדיפתו ועל פשעים נגד האנושות — פשעים שנשארו בלי משפט בגלל המצב שבו היה העם היהודי מעליית היטלר לשלטון ועד סוף מלחמת העולם השנייה.

נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (1950) · דברי ההסבר · התיקון (1963). נכון ל־29 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.

תיקונים היסטוריים

  • חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם (תיקון), התשכ"ג-1963
    15 באוג׳ 1963 · תיקון ישיר · רשומות (PDF)

החוק המקורי: 9 באוג׳ 1950 · רשומות (PDF)