בקצרה
בית המשפט העליון ביטל חלק מהחוק ב־15 באפר׳ 2015 (בג"ץ 5239/11).
מי שקורא בפומבי להחרים את ישראל עלול להיתבע על כך בבית משפט, ולאבד הטבות מהמדינה.
על מי זה חלעל מי שמפרסם קריאה פומבית להחרים את ישראל או מתחייב להשתתף בחרם.
מה זה אומר בפועל- "חרם על מדינת ישראל" לפי החוק: הימנעות מכוונת מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או גוף רק בגלל הקשר שלו לישראל, למוסד ממוסדותיה או לאזור שבשליטתה — באופן שעלול לפגוע בו.
- מי שמפרסם ביודעין קריאה פומבית לחרם כזה, כשיש אפשרות סבירה שהיא תביא לחרם והוא מודע לכך, עושה "עוולה אזרחית": מי שנפגע יכול לתבוע ממנו פיצויים.
- שר האוצר רשאי לקבוע כללים שמגבילים את השתתפותם במכרזי המדינה של מי שקרא לחרם או התחייב להשתתף בו, כולל התחייבות לא לקנות מוצרים או שירותים מישראל או מאזור שבשליטתה.
- שר האוצר רשאי גם לשלול מהם הטבות: זיכוי במס על תרומות, כספי ההימורים בספורט, תמיכות מהתקציב, ערבויות מדינה והטבות לעידוד השקעות ומחקר ופיתוח.
למה נחקקלפי דברי ההסבר של הצעת החוק: למנוע נזקים שחרמות גורמים למי שמוחרם בגלל הקשר שלו לישראל — לעסקים, לתרבות ולאקדמיה, וגם לשמם הטוב.
תיקונים היסטוריים
החוק לא תוקן מאז שנחקק.
החוק המקורי: 13 ביולי 2011 · רשומות (PDF)
התערבויות של בית המשפט העליון