חל היום
החל מ־7 באוג׳ 1999 · תוקן 29 פעמים · משרד אחראי: ביטחון לאומי · ועדה בכנסת: ביטחון לאומי
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
החוק כולל הסדרים משלימים לטובת קידום מיזם המטרו. בין היתר, הוחלט להקים מועצה מאסדרת ברשות המטרו, המועצה תהיה אחראית על היבטים שונים של אסדרת עניינים הנוגים לקידום מיזם המטרו ועל היבטים של תיאום תשתיות בין חברה מבצעת לגופי תשתית אחרים. בנוסף מוצעת השלמה של היבטי המימון של המיזם, לרבות קביעת היטל מימון וקביעת הוראות למימוש המקרקעין במטרופולין גוש דן, ובייחוד אלה הכלולים במתחמי ההשפעה שייקבעו בתמ"א 70, בלוחות זמינים המקבילים לפיתוח המיזם. הוחלט שבכל תוכנית שתאושר בותמ"ל או בות"ל לעניין בינוי בתחומי תוכנית המטרו יוקצו 30% מיחידות הדיור בקרקע שהיא מקרקעי ישראל לדיור בהשיג יד– השכרה לטווח ארוך, השכרה במחיר מופחת, מעונות סטודנטים ודיור מוגן. בנוסף נקבע, הוחלט כי מי שיגיש בקשה להיתר בניה בשש וחצי השנים הקרובות, עד סוף שנת 2030, ישלם מס מופחת, כך ששיעור היטל ההשבחה ומס המטרו שהוא ישלם יחד יהיה 60% מההשבחה בלבד. בנוסף הוחלט שהיטל המימון לא יחול יחול על בעלי נכסים שסך גודל הנכסים בבעלותם נמוך מ-100 מ"ר. כמו כן, מוצעים פרקים העוסקים בפעילותם של גורמים מוסמכים לקידום המיזם, בתיאום תשתיות והסרת חסמים לרבות קביעת הסדרים מיוחדים בענייני רעש ותיקונים עקיפים בענייני תכנון ובנייה, חברות ממשלתיות, פקודת מסילות הברזל ועוד. מוצע להפחית את מס המטרו, הן בהסדר מיוחד למספר שנים והן באופן קבוע וכן מוצע מנגנון סיוע לעסקים הסמוכים לתוואי העבודות בשיעור שלא יפחת מ-500 מיליון ₪.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
החוק מסדיר את הקמתו של מרכז לאומי לאבחון נתוני נוסעים, אשר יקים וינהל מאגר מידע של נתוני הנוסעים והצוות בטיסות המופעלות אל ישראל וממנה. במסגרת זאת, יהיה רשאי ראש המרכז לדרוש מחברת תעופה למסור את נתוני הנוסעים ולהקים ממשק אלקטרוני קבוע בכדי לאפשר הזרמה קבועה ורציפה של המידע, ומידע זה יימסר בשלושה מועדים קבועים לכל טיסה. במסגרת המידע שיימסר ייכללו נתוני API (Advanced Passenger Information), כגון שם הנוסע, תאריך לידה, מין, לאום, מספר דרכון ושם המדינה שהנפיקה את הדרכון, וכן נתוני PNR (Passenger Name Record), כגון מספר טלפון נייד, כתובת דואר אלקטרוני, אמצעי התשלום, תאריכי הנסיעה, מסלול הנסיעה ונתוני הכבודה. ניתן יהיה להשתמש במידע למטרות של מניעה וסיכול טרור ופשיעה חמורה, אבטחת התעופה האזרחית, מאבק בהגירה בלתי חוקית והגנה על בריאות הציבור, והגופים שיהיו רשאים לקבל גישה למאגר יהיו השב"כ, המוסד, משטרת ישראל, רשות המיסים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הבריאות ומשרד התחבורה. עוד מוצע להטיל על חברות התעופה חובת יידוע הנוסעים בדבר העברת המידע. בנוסף, נקבעו מנגנונים שנועדו לצמצם את הפגיעה בפרטיות, כגון חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות במרכז, שמינויו ותנאי כשירותו ייקבעו בעצה אחת עם ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ושעליו להכין תכנית עבודה שנתית ולהגיש דו"חות שנתיים על קיום הוראות הגנת הפרטיות במרכז.
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים.
חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון מס' 10), התשע"ט-2019 התקבל בקריאה השניה והשלישית ביום ה- 1 בינואר 2019. חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 קובע כיום שלושה תחומי אבטחה: אבטחה פיזית, אבטחת מידע ואבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, עליהם ממונים, בחלוקה הקבועה בחוק, שלושה גופים מנחים: משטרת ישראל, השב"כ ומערך הסייבר. עם קבלת החוק, נוסף תחום אבטחה חדש - אבטחה ימית. הגורם המנחה בתחום אבטחה זה יהיה צה"ל, באמצעות חיל הים. חיל הים ינחה, בתחום האבטחה הימית, גופים המנויים בתוספת השישית לחוק להם יש מתקנים ימיים (כגון נמלים, אסדות גז, וכיוצא באלה), ויהיה מעורב בהליך מינוי ממונה ביטחון בגופים שיש להם מתקנים בלב ים אך לא יהיה מעורב במינוי ממונה ביטחון בגופים להם מתקנים המצויים בתפר שבין הים ליבשה. כן נקבע כי על נציג חיל הים תחול חובה לקיים התייעצות עם הרגולטורים של הגופים המונחים לצורך מתן הנחיות לפעולות אבטחה ימית. עוד קובע החוק כי מאחר שלחלק מהגופים יהיו מספר מנחים, וכדי למנוע הנחיות סותרות ממנחים שונים, הקצינים המוסמכים יקבעו בנוהל כללים לתיאום הנחיות מקצועיות וליישוב חילוקי דעות. לבסוף נקבע ביחס לחברות הנמל הפרטיות הנמצאות בהליכי הקמה בתחומי נמל חיפה ונמל אשדוד כי בשלב זה הן יונחו רק ביחס למתקנים היבשתיים שלהם על ידי הקצינים המוסמכים בשב"כ ובמשטרה לעניין אבטחה פיזית ואבטחת מידע, והצורך במתן הנחיה לעניין פעולות אבטחה ימית ייבחן בהמשך.
החוק קובע, לראשונה כהוראה קבועה, כי מערך הסייבר הלאומי יהא הגוף המנחה המקצועי לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות במסגרת זו, מערך הסייבר ינחה את הגופים המנויים בתוספת החמישית לחוק לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות ואת הגופים המנויים גם בתוספת השנייה גם לעניין אבטחת המידע. בנוסף, וכפועל יוצא מכך קובע החוק כי ראש מערך הסייבר הלאומי או מי שהוא מינה לכך יהיה הקצין המוסמך למנות ממונה ביטחון בגופים המנויים בתוספת החמישית לחוק ולקבוע כללים לכשירותו והכשרתו. בנוסף, החוק קובע כהוראה קבועה כי למערך הסייבר הלאומי סמכות להיות הקצין המוסמך לעניין, אבטחת מידע ואבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות וכעת אף לעניין אבטחה פיזית ביחס למערך הסייבר הלאומי עצמו. בנוסף, לאור איחוד "מטה הסייבר" עם "הרשות להגנת הסייבר" שונה שמו של הגוף המנחה מ"הרשות הלאומית להגנת הסייבר ל"מערך הסייבר הלאומי".
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ז' באב התשע"ח (19 ביולי 2018), והוא מתקן את חוק משק החשמל, התשנ"ו–1996. התיקון מעגן הסדרים שהם חלק מרפורמה מקיפה ומשמעותית הן בחברת החשמל לישראל בע"מ והן במשק החשמל הישראלי כולו. במסגרת הרפורמה במשק החשמל, מעגן התיקון הסדרים שפותחים את מקטעי ייצור החשמל והספקת החשמל לבית הצרכן, לתחרות. לפי התיקון, חברת החשמל תישאר מונופול במקטעי ההולכה והחלוקה, אולם ניהול משק החשמל, אופטימיזציה ובקרה שלו, וכן תכנון עתידי של משק החשמל, יועברו מידי חברת החשמל לחברת ממשלתית אחרת - חברת ניהול המערכת בע"מ. נוסף על כך, על מנת להבטיח את התחרות במקטע הייצור, ובהתאם לתיקון, חברת החשמל תמכור חלק ניכר מיחידות הייצור שלה, במועדים שנקבעו בתיקון (בכפוף לתקופות הארכה מוגבלות שהוגדרו בו). כן קובע התיקון פטורים מחובות רישוי לפעולות מסוימות בנסיבות מסוימות, חובת העברה של מידע מחברת החשמל לחברת ניהול המערכת וממנה לבעלי רישיון הספקה (בתנאים הקבועים בתיקון), הסדרים הנוגעים לכניסת בעל רישיון למקרקעין פרטיים לשם ביצוע פעולה דחופה, וחובה על בעל רישיון שנכנס למקרקעין פרטיים וגרם להם נזק, לפצות את בעל המקרקעין על הנזק שנגרם לו.
חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט ע"י גורם מפעיל, התשע"ז–2017, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ב באדר התשע"ז (20 במרס 2017). בתיקון נקבע שתוקם חברה בבעלות מלאה של המדינה לפני תום תקופת הזיכיון של החברה הקיימת לפי חוק זיכיון צינור הנפט, התשכ"ח-1968. החברה שתוקם תהיה הגורם המפעיל הראשון ויהיו נתונות לה זכויות שונות, לרבות זכות חכירה ושימוש במקרקעין ובמחוברים להם, וזכות במפעל. כמו כן, התיקון קובע הסדרים שונים לעניין המיסוי שיחול בתקופת הזיכיון ולאחר תקופת הזיכיון, סודיות וחופש המידע, הקמה ותחזוקה של נכסי הפעילות, כניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם לצורך הקמה, הפעלה או תחזוקה של מתקני החברה, הוראות לעניין תחולת חוק התכנון והבניה ועוד. בנוסף, נקבעו בחוק הוראות המבטיחות את זכויותיהם של העובדים, כך שיוכלו לעבור מהחברה הקיימת לחברה שתוקם, וזאת מבלי שיפגעו זכויותיהם. עוד נקבעו הסדרים שונים המבטיחים שמירה על זכויות הפרט בעת כניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם, תוך מתן הודעה מסודרת, ושהות מספקת להיערכות לכך. במסגרת התיקון עוגנה גם פתיחתה של רצועת חוף של כ-500 מטרים באזור אילת לטובת הציבור הרחב.
חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 מסדיר את הנחיות האבטחה הניתנות לגופים שונים, בעיקר גופים ציבוריים. החוק מגדיר שלושה סוגי פעולות אבטחה לגביהן ניתנות הנחיות אבטחה: פעולות אבטחה פיזית; פעולות לאבטחת מידע; ופעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות. לפי התיקון לחוק, סמכות ההנחיה לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות תועבר מהשב"כ לרשות הלאומית להגנת הסייבר, למעט הנחיית גופי התקשורת, שתישאר בסמכות השב"כ. סמכות ההנחיה לגבי כל אחד מהגופים המנויים בחוק תעבור בהדרגה עד ה-31 ביולי 2017, בצו שיוציא ראש הממשלה. כפועל יוצא מהעברת הסמכות, יוכל ראש הרשות למנות את אחד מעובדי הרשות לקצין מוסמך, וככזה יתאפשר לו, בין היתר, לאשר את מינויו של ממונה מערכות אבטחה חיוניות בגופים המונחים ולהיכנס בכל עת לגוף המונחה כדי לפקח אחר מילוי הנחיותיו. בנוסף, נקבע כי בגופים המונחים על ידי השב"כ גם לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות וגם לעניין אבטחת מידע, תעבור לרשות גם סמכות ההנחיה לעניין אבטחת מידע. עם זאת, נקבע כי כאשר נותן הקצין המוסמך מטעם הרשות הנחיות בתחום אבטחת המידע, במידע ברמת סיווג של עד "שמור", יינתנו ההנחיות לפי העקרונות שנקבעו בהתאם לחוק השב"כ. ברמות סיווג גבוהות משמור, יינתנו ההנחיות בהתאם להוראות שייתן השב"כ. הסדר נוסף נוגע לסמכויות ההנחיה של מערך הסייבר, המורכב מרשות הסייבר הלאומית וממטה הסייבר. נקבע כי ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר, או מי שהסמיך לכך, ישמש כקצין המוסמך של מערך הסייבר, לעניין אבטחת מידע ואבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, והוא זה שימנה את ממונה הביטחון והמאבטחים במערך. ההסדר נקבע כהוראת שעה עד ה-31.12.2018.
החוק המקורי: 7 באוג׳ 1998 · רשומות (PDF)
24 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 2 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.