בקצרה
מאפשר למדינה, בזמן מצב חירום מוכרז, לתפוס זמנית קרקעות ובתים, וגם להורות למי שמחזיק בבית למסור אותו למגורים או לשימוש של אדם אחר.
על מי זה חלעל בעלי קרקעות ובתים ועל המחזיקים בהם.
מה זה אומר בפועל- "רשויות מוסמכות" שהממשלה ממנה רשאיות לתת צו תפיסת מקרקעים או צו דיור רק בזמן מצב חירום מוכרז, ורק אם הצו דרוש להגנת המדינה, לביטחון הציבור, לאספקה או לשירותים חיוניים, לקליטת עולים או לשיקום חיילים משוחררים ונכי מלחמה.
- צו דיור מחייב את מי שמחזיק בבית למסור אותו לאדם שנקבע בצו. אסור לתת צו שינשל את המחזיק בבית אם אין לו דיור אחר, והצווים לא חלים על בתים שבנייתם הסתיימה אחרי קום המדינה (14 במאי 1948).
- מי שקיבל בית בצו דיור משלם לבעל הבית שכר, ושניהם חייבים בתנאים שבחוק — למשל לשמור על הבית, ולא להשכיר אותו לאחר בלי רשות בעל הבית.
- על תפיסת קרקע משולמים פיצויים. אסור להחזיק בה יותר משלוש שנים (שש שנים — אם נתפסה לפני אוגוסט 1952), והצו פוקע מאליו חצי שנה אחרי שמצב החירום נגמר.
- מי שנפגע מצו יכול לערער תוך 14 יום לוועדת ערעור בראשות שופט. הערעור לא עוצר את ביצוע הצו, אלא אם יושב ראש הוועדה הורה כך.
למה נחקקלפי דברי ההסבר של הצעת החוק: לרכז ולהסדיר את סמכויות הממשלה לתפיסה זמנית של מקרקעים, כולל לצורכי דיור, במקום תקנות ההגנה מתקופת המנדט שעסקו בכך.
תיקונים היסטוריים
חוק להסדר תפיסת מקרקעים (הוראת שעה) (תיקון), התשי"ז-1957
חוק להסדר תפיסת מקרקעים (הוראת שעה), התשט"ו-1955
הצג עוד 3
חוק הגנת הדייר, התשי"ד-1954
16 באפר׳ 1954 · תיקון עקיף (בתוך חוק אחר)
חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום (תיקון), התשי"ד-1953
חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום (תיקון), התשי"ב-1952
החוק המקורי: 23 בנוב׳ 1949 · רשומות (PDF)
תקנות מכוח החוק
1 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות: