חל היום
תוקן 5 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: כלכלה
שמות קודמים: חוק הגנת כינויי מקור, התשכ"ה-1965
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י"ז בחשוון התשע"ח (6 בנובמבר 2017). החוק מתקן את חוק כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, התשכ"ה–1965, שמטרתו להגן על זכויות בכינויי מקור, כלומר על שם של אזור גאוגרפי מסוים הכלול בשמו של מוצר ומעיד על כך שתכונותיו של המוצר קשורות למאפייני אותו אזור. לפי החוק כנוסחו היום, רשם הפטנטים וסימני המסחר במשרד המשפטים מנהל פנקס שבו נרשמים כינויי המקור שישראל היא ארץ המקור שלהם, לפי בקשת בעלי הזכויות באותם כינויי מקור ובכפוף לתנאי רישום הקבועים בחוק. החוק כולל תיקונים בשני נושאים עיקריים: 1. ביטול החובה לפרסם ברשומות הודעות ובקשות לפי החוק, כדוגמת בקשה לרישום, והחלפתה בחובת פרסום באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. לפי התיקון, מועד הפרסום באתר האינטרנט יהיה מועד הפרסום הרשמי והוא ישמש לחישוב תקופות שונות הקבועות בחוק. 2. ביטול ועדת הערר המוסמכת לדון בערעורים על החלטות רשם הפטנטים והעברת הסמכות לדון בערעורים אלו לבית המשפט המחוזי בירושלים או בתל אביב, לפי בחירת המערער.
חוק העיצובים, התשע"ז–2017 נועד לקבוע הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים, ויחליף את ההסדר הקיים בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924, בכפוף להוראות מיוחדות בנוגע למדגמים. דיני העיצובים או דיני המדגמים כפי שנקראו עד היום הם ענף של דיני הקניין הרוחני, המסדיר את המסגרת החוקית להגנה על עיצובים של מוצרים תעשייתיים, להבדיל מדיני זכויות יוצרים שתכליתם להגן על יצירות, כאשר עיצוב מתייחס למראה של מוצר המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר, כגון צורה או מיתאר. החוק מבקש ליצור איזון בין שני אינטרסים ציבוריים: מצד אחד, הרצון לעודד פיתוח של עיצובים חדשים באמצעות הענקת "מונופול", דהיינו זכות בלעדית מוגבלת וקצובה בזמן לשימושים שונים בעיצוב, ומצד שני, הרצון לאפשר לכלל הציבור לעשות שימוש בעיצובים, ולפיכך לא להגביל את מגוון האפשרויות לעיצוב מוצרים ולצמצם את המונופול הניתן למעצבים למינימום ההכרחי שיקיים את התמריץ לפתח עיצובים חדשים כאמור. כמו כן, החוק מותאם להתפתחויות הטכנולוגיות, לדין הבין-לאומי, ובפרט אמנות והסכמים בין-לאומיים, ולפסיקה הישראלית. להלן פירוט של כמה מהחידושים בחוק זה לעומת הדין הקודם, פקודת הפטנטים והמדגמים: ראשית, בהתאם למצב המשפטי ערב כניסתו של החוק לתוקף, הענקת "מונופול" לגבי מדגם מותנית ברישום במשרד המשפטים, המקנה תקופת הגנה של 15 שנים, בכפוף לעמידה בתנאי הכשירות לרישום. חוק העיצובים קובע הסדר חדש בשני מישורים: האחד, הארכת תקופת ההגנה לעיצוב רשום, מ-15 ל-25 שנים, בכפוף לתנאי כשירות לרישום שאינם זהים לאלה הקבועים בפקודה – חדשנות ואופי ייחודי. המישור השני נוגע להענקת הגנה, לראשונה בדין הישראלי, לעיצוב לא רשום, כך יוכל מעצב ליהנות מהגנה למשך 3 שנים, ללא צורך בהליך רישום, הכרוך בהשקעת משאבים ועשוי להיות בלתי יעיל לגבי עיצובים שהם אופנות חולפות. הענקת הגנה לעיצוב לא רשום נועדה בעיקר להקל על מעצבים שהם עוסקים קטנים ואין להם בהכרח את הידע והמשאבים הנדרשים להליך הרישום. שנית, החוק כולל הוראות שיאפשרו למדינת ישראל להצטרף להסכם בין-לאומי – הסכם האג, וכתוצאה מכך יוכלו מעצבים ישראליים להגיש בקשה אחת ויחידה לרישום העיצוב וזו תנותב לכלל המדינות שהצטרפו להסכם. שלישית, החוק כולל כלי אכיפה שאינם קיימים בפקודה – עבירות פליליות, סמכות לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק (פיצויים עונשיים), וכן מתן אפשרות לבעל עיצוב רשום לפנות למכס ולבקש עיכוב של שחרור הטובין שלטענתו מפרים את זכויותיו בעיצוב, וזאת כדי להביא להרתעה משמעותית כלפי מפרים פוטנציאליים ולהגן כראוי על זכויותיהם של המעצבים.
החוק המקורי: 16 ביולי 1965 · רשומות (PDF)
13 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.