חל היום
החל מ־27 בדצמ׳ 2007 · תוקן 22 פעמים · משרד אחראי: האוצר · ועדה בכנסת: כספים
ברשומות הכנסת: תקף
החוק קובע כי בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא הורה לילד עד גיל שלוש, יובאו בחשבון שש נקודות זיכוי נוספות בסך הכל, בגין כל ילד כאמור. נקודות זיכוי אלו יינתנו בנוסף על נקודות הזיכוי הניתנות כבר כיום לפי הפקודה. כמו כן, החוק קובע כי יינתן מענק מיוחד להורים בעלי הכנסה נמוכה, שלהם ילד שטרם מלאו לו שלוש שנים, ובכך הורחב טווח ההכנסה המזכה את ההורה היחיד בקבלת מענק להורה לפעוט.
החוק קובע כי החל משנת 2024, הורים לילדים בגילאים 6-18 יהיו זכאים לנקודת זיכוי אחת נוספת בשל כל ילד בגילאים האמורים. בנוסף, החוק מגדיל את סכום מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) הניתן לאב עובד ולאב שהוא עצמאי, כך שיהיה שווה לסכום המענק הניתן לאם עובדת ולאם שהיא עצמאית (בהתאמה) החל משנת 2024, וכן מוריד את גיל הזכאות למענק עבודה ל-21 החל משנת 2025.
החוק קובע הוראות לעניין מענקי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים אשר נפגעו בשל התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה בחודשים ינואר ופברואר 2022. לפי החוק, הזכאות למענק הסיוע היא לעסקים שמחזור עסקאותיהם בשנת הבסיס (שנת 2019 או תקופה מאוחרת יותר, בהתאם למועד תחילת פעילותו של העסק) ובשנת 2021 עולה על 18 אלף ש"ח ואינו עולה על 80 מיליון ש"ח, וכן מחזור עסקאותיהם בחודשים ינואר ופברואר 2022 נמוך בשיעור של 25% לפחות ממחזור עסקאותיהם בתקופה המקבילה בשנת 2019. סכום מענק הסיוע לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף ש"ח נקבע באופן הדרגתי בהתאם למחזור העסקאות, ואילו סכום המענק לעוסק שמחזור עסקאותיו עולה על 300 אלף ש"ח נקבע לפי הנוסחה הקבועה בחוק, ובלבד שסכום המענק לא יפחת מ-9,350 ש"ח ולא יעלה על 600 אלף ש"ח.
החוק קובע כי בשנת המס 2022 תינתן נקודת זיכוי אחת נוספת להורה בעד ילדו שגילו בין 6 ל-12 שנים, כלומר במקום נקודת זיכוי אחת שניתנה לאישה עד לכניסתו לתוקף של החוק או להורה במשפחה חד-הורית שכלכלת הילדים עליו – יינתנו שתי נקודות זיכוי, ולגבי גבר שאינו זכאי כיום לנקודות זיכוי בעד טווח גילים זה – תינתן נקודת זיכוי אחת. בנוסף, החוק מגדיל בשיעור של 40% את מענק העבודה (מס הכנסה שלילי), המשתלם בהתאם להוראות החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007, בעד שנת המס 2022. כמו כן, החוק קובע כי מי שהיה זכאי למענק עבודה בשנת 2021, ישולם לו סכום בשיעור 30% מסכום המענק כמקדמה על חשבון המענק לשנת 2022. מקדמה כאמור לא תשולם למי שהיה זכאי בחודשים ינואר עד אפריל 2022 לדמי אבטלה לפי הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי, וכן לא תשולם למי שביקש שלא תשולם לו מקדמה ולמי שהגיש את התביעה לקבלת מענק לשנת 2021 אחרי יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022). נוסף על כך, נקבע בהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים כי גיל הזכאות למענק העבודה יעמוד על 21 שנים במקום 23 שנים.
התיקון לחוק מקנה לשר הביטחון סמכות להעניק את אות המערכה לפי חוק העיטורים בצה"ל, לאנשי צבא דרום לבנון אשר לחמו לצד חיילי צה"ל בזמן המערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון. נוסף על כך, נקבע בתיקון עקיף לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, כי עצמאי או שכיר בעל שליטה בחברת מעטים יהיה רשאי להתבסס על מחזור עסקאותיו בשנת 2018 או בשנת 2019, לפי הגבוה מביניהם, לשם קבלת מענק סיוע בהתמודדות עם נגיף הקורונה לשנת 2021.
חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007 קובע הוראות המעניקות מענק לשכירים ולעצמאים בעלי שכר עד גובה מסוים, בתנאים הקבועים בחוק, על מנת לעודד אנשים להצטרף למעגל העבודה. חוק זה קובע תוספת למענק לעובד ולעצמאי בעד עבודה בחודשים אפריל עד דצמבר בשנת המס 2020, העומדת על 62% מסכום המענק לו היה זכאי השכיר או העצמאי, ובלבד שסכום התוספת הכולל שישולם כאמור לא יפחת מ-1,000 שקלים חדשים. לעובד שהיה זכאי למענק בעד עבודתו בשנת המס 2019 ישולם בכל חודש באותה שנת מס שבעדו היה זכאי לסכום נוסף של 25% ולא פחות מ-500 שקלים חדשים; סכום שישולם כאמור יחשב כמקדמה על חשבון התוספת למענק. המקדמה תשולם לא יאוחר מיום 30.9.20 או עד תום 30 ימים מהיום שנקבעה זכאותו של העובד למענק לשנת 2019. עובד ששולמה לו מקדמה ואינו זכאי לתוספת למענק לא יידרש להשיב בשל כך את סכום המקדמה. עובד שהיה זכאי לדמי אבטלה בעד כל אחד מהחודשים אפריל עד יולי 2020 במלואם לא יהיה זכאי למקדמה, ומי שהייתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד שנוכתה מדמי האבטלה המגיעים לו לפי סעיף 176 לחוק הביטוח הלאומי לא ייחשב כמי שהיה מובטל ברצף, כאמור, ויתכן שיהיה זכאי למקדמה בהתאם להוראות החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. עוד נקבע כי עובד שמועסק אצל קרובו יהיה זכאי למענק בעד כל חודש מהחודשים אפריל עד דצמבר בשנת המס 2020 בשיעור של 62% מהמענק שהיה זכאי לו בעד חודשים אלה, אילולא קיבל את שכר העבודה מקרובו. החוק הקל את התנאים להקל את התנאים למקבלי מענק סיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2019 אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים כך שגם ירידה במחזור העולה על 25% ולא 40% תקנה לו זכאות למענק בעד החודשים מאי ויוני 2020. בתקופה שמיום 1.10.20 עד ליום 30.6.21 מבוטח שהגיש למוסד תביעה לביטוח הלאומי לדמי אבטלה בעד תקופה שחלה בתקופה האמורה, והוא לא נרשם בלשכת שירות התעסוקה או מידע בדבר הרישום לא התקבל במוסד – יראו אותו כמובטל לפי סעיף 163(א) לחוק הביטוח הלאומי לעניין זכאות לדמי אבטלה מיום הגשת התביעה לביטוח הלאומי או 1.10.20 לפי המאוחר. ככלל, על מבוטח כאמור יהיה להגיש את תביעתו בתוך 14 ימים מיום הפסקת עבודתו. נקבעה זכאות למענק החד פעמי שנקבע בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התש"ף-2020 גם ליחיד שהיה חייב בהגשת דוח לשנת 2018 לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה ולא הגישו, ובלבד שבחודש יולי 2020 היה זכאי לגמלת סיעוד, גמלת נכה לפי הכנסה, גמלת הבטחת הכנסה, תשלום לתושב חוזר נזקק, או תשלום לעולה נזקק.
החוק קובע הוראות לסיוע כלכלי לשכירים, לבני 67 ומעלה, לעצמאים ולעסקים בתקופת משבר הקורונה. לגבי שכירים ועצמאים, נקבעה לאפשר להם למשוך בכל חודש סכום של עד 7,500 ש"ח מקרן השתלמות בפטור ממס גם אם טרם חלפו 6 שנים. עוד נקבע, להאריך את קיצור תקופת האכשרה לדמי אבטלה גם לשכירים שהעסקתם הופסקה עד יום 30/06/21 או עד חודש לאחר ששיעור הבלתי מועסקים במשק פחת מ-7.5% לפי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי המקוצר. בין היתר, הוארכה תקופת התשלום לדמי אבטלה עד 30/06/21 או עד ששיעור הבלתי מועסקים יפחת מ-7.5%. כמו כן, הוקלה הדרישה מעובד שהוצא לחל"ת שיהיה זכאי לדמי אבטלה כך שתקופת החל"ת שתידרש מ-15/07/20 תהיה 14 ימים רצופים לפחות ולא 30 כפי שנדרש עד כה. לעניין סיוע לבני 67 ומעלה, הוארכה תקופת הזכאות למענק הסתגלות מיוחד מלא וחלקי לחודשים אוגוסט עד דצמבר 2020. כן הוארכה התקופה שבה חיילים משוחררים יהיו רשאים למשוך כספים לתקופה שמיום 20/07/20 עד 30/06/21 והוגדלו הסכומים שניתן למשוך מהפיקדון, בהתאם למועד שחרורו של החייל. בנוסף, נקבע שיינתנו מענקי סיוע לעצמאי שבשנת 2019 מלאו לו 20 שנים לפחות ולשכיר בעל שליטה בחברת מעטים בתקופת הזכאות (תקופה בת חודש בכל פעם ששר האוצר קבע בצו שיינתן לגביה מענק). המענק יהיה דו-חודשי והוא יתייחס גם למצב שעצמאי הוא בעל עסק חדש ובהתאמה- חברת מעטים חדשה. סכום המענק המרבי לא יעלה על 15,000 ש"ח. עוד נקבע ליתן סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות, שההגבלות על פתיחתם השפיעו על פעילותם, וכן ליתן מענק גם לעסקים הבינוניים ולמוסד ציבורי זכאי לפי התנאים. בדומה לסיוע לעצמאים, גם תקופות הזכאות יהיו כפופות לצו שר האוצר שניתן ליתן לגביהן מענק.
חוק זה קובע כי בחישוב התקופות שנקבעו בדיני המס להליכים שונים הנוגעים לנישומים ולרשות המיסים, התקופה הקובעת (מיום 22 במרס 2020 עד יום 31 במאי 2020) לא תבוא במניין, אם מועדי תחילתן של התקופות חלים לפני תום התקופה הקובעת ואם מועד סיומן של התקופות חלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה. בנוסף, קובע הארכת תקופות המסתיימות בחודשים מרס עד אוקטובר 2020 לעניין חוק מיסוי מקרקעין, וכן הארכת תקופות לעניין עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים. כמו כן, החוק מעגן מענקי הסיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה, ומענקים לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה וכן הארכת המועדים להגשת הבקשה לקבלת המענק, לפי העניין.
חוק זה מאריך עד ליום 31.12.20 את הוראת השעה שבמסגרתה נקבע כי לצורך חישוב הזכאות של הורים עצמאים לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום מזונות, לא יובא בחשבון חלק גדול יותר מהכנסות העבודה של הזכאי, מהחלק שאינו מובא בחשבון לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, כנוסחן בטרם נחקקה הוראת השעה.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשלשנת 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) וקבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנה והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019, ונקבעו בין היתר הוראות בעניין רשות שדות התעופה, מסים, ספורט, ביטוח לאומי וצמצום פגיעה בעבודה.
חוק הבטחת הכנסה נחקק במטרה לספק "רשת ביטחון" סוציאלית לתושב שאין בידו די אמצעים כדי מחייתו, באמצעות מתן גמלת הבטחת הכנסה. חוק המזונות קובע את זכאותו של מי שפסק דין למזונות ניתן לזכותו, לקבל תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי. שיעור התשלום על פי שני חוקים אלו נקבע בהתחשב, בין היתר, בהכנסותיו של הזכאי. התיקון קובע, במסגרת הוראת שעה לשנים 2017-2018, כי לצורך החישוב לזכאות לגמלה או לתשלום מזונות, לא יובא בחשבון חלק גדול יותר מהכנסות העבודה של הזכאי. ביחס לחלק ההכנסה מעבודה שמעבר לסכום הראשוני שאינו מובא בחשבון ועד לשיעור של 33.81% מהשכר הממוצע, שיעור הניכוי מהכנסה יהיה 75%. לעניין הכנסה העולה על הסכום האמור, שיעור הניכוי יעמוד על 40%, כפי שהיה קבוע עד לתיקון החוק.
התיקון משנה את המונחים בחוק עבודת נשים ובחוק הביטוח הלאומי כך שבמקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות". בנוסף, התיקון קובע כי עובד יכול להיעדר במשך שעת ההורות (המוכרת גם כ"שעת הנקה") לסירוגין עם בת זוגו או במקומה, כל עוד נתנה בת הזוג את הסכמתה לכך. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי מחוייב למסור הודעה לשני ההורים, במכתב לכתובת מגוריהם, בעניין הזכויות ההוריות להן הם זכאים מכוח חוק עבודת נשים.
חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 8), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ד' באדר ב' התשע"ו (14 במרס 2016). התיקון קבע שורה של הקלות לעניין מענק העבודה (מס הכנסה שלילי), כך בין היתר, הושווה בין עובד שכיר לבין עצמאי לעניין תשלום המענק, הוגדל טווח ההכנסה המקנה זכאות למענק במקרה של הורה יחיד ובמקרה של עובד שנקבע לו שכר מינימום מותאם (מופחת), כלומר עם מוגבלות. כמו כן, בוטלה הדרישה הקיימת לגבי עצמאים שלפיה הגשה מקוונת של הדוח השנתי לפי פקודת מס הכנסה תהיה תנאי לקבלת המענק. כך גם, נקבעו הוראות שימנעו את עיקול כספי המענק מרגע שיועברו לחשבון בנק של זכאי אשר חייב לנושים שונים עד שיחלפו 90 ימים. בנוסף, הוארכו פרקי הזמן להגשת תביעה למענק והוקדמו מועדי התשלום.
החוק המקורי: 27 בדצמ׳ 2007 · רשומות (PDF)
8 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.