בקצרה
קטין יכול לעשות בדיקת איידס גם בלי אישור ההורים, בתנאים שהחוק קובע.
על מי זה חלעל קטינים שמבקשים בדיקת איידס, ועל הרופאים והעובדים הסוציאליים שמטפלים בהם.
מה זה אומר בפועל- הבדיקה נעשית רק במוסד רפואי שמשרד הבריאות הכיר בו, ורק אחרי שרופא הסביר לקטין על הבדיקה ועל דרכי ההדבקה, דיבר איתו על שיתוף ההורים, והשתכנע שטובתו מחייבת לבדוק בלי אישורם. הרופא נותן אישור מנומק בכתב.
- קטין מתחת לגיל 14 ייבדק בלי אישור ההורים רק אם צוות של רופא ועובד סוציאלי אישר זאת.
- תוצאה שלילית נמסרת בידי רופא, אחות או עובד סוציאלי שהוכשרו לכך. תוצאה חיובית נמסרת בידי הצוות, בנוכחות עובד סוציאלי לפי חוק הנוער.
- ההורים יקבלו את התוצאה החיובית רק אם הקטין מסכים; אם לא — הצוות מדריך את הקטין לבדו.
- כל מי שפועל לפי החוק חייב לשמור על סודיות כלפי הקטין בכל מה שקשור לבדיקה.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: מחלת האיידס פוגעת בעיקר בצעירים, יש קטינים שמבקשים להיבדק לבד כצעד אחראי, ומשרד הבריאות סירב לבדוק אותם בלי הסכמת ההורים כי בדיקה כזאת עלולה להיחשב תקיפה.
תקנות מכוח החוק
2 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
צו לגילוי נגיפי איידס בקטינים (מוסדות רפואיים מוכרים), התש"ע-2010
31 במאי 2010
צו לגילוי נגיפי איידס בקטינים (מוסדות רפואיים מוכרים), התשס"ה-2005
25 בינו׳ 2005