חל היום
תוקן 28 פעמים · משרד אחראי: ביטחון לאומי · ועדה בכנסת: ביטחון לאומי
החליף את: פקודת כלי היריה
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
חוק כלי הירייה, התש"ט–1949 קובע כי עובד סוציאלי המטפל באדם ונודע לו כי אותו אדם מחזיק בכלי ירייה, ולדעתו יש בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד העבודה והרווחה, שיהיה רשאי להעביר את הידיעה, בין היתר, לפקיד הרישוי ולצבא הגנה לישראל. במסגרת תיקון מס' 26, הורחבה הוראה זו, כך שהעובד הסוציאלי יוכל לדווח גם במקרים שבהם נודע לו כי האדם בו הוא מטפל הגיש בקשה לרישיון לכלי ירייה, וכן כאשר נודע לו כי בן משפחתו של המטופל, בעבר או בהווה, מחזיק בכלי ירייה או הגיש בקשה לרישיון לכלי ירייה, ובלבד שיש לדעתו סכנה לאותו אדם, לבן משפחתו או לציבור. בנוסף, הוסדר הליך העברת המידע בין משרד הרווחה והביטחון החברתי, שאליו יועבר הדיווח כאמור, לבין אגף רישוי כלי הירייה, וכן בין המשרד לבין גופים ביטחוניים המספקים כלי ירייה למשרתים בהם.
חוק כלי הירייה, התש"ט–1949, מגביל מתן רישיונות או הרשאה להחזקת כלי נשק למי שטרם מלאו לו 21 שנים. לצד זאת, השר לביטחון פנים רשאי באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע כי הגבלה זו לא תחול ביחס לסוגי פעילויות או נסיבות לאדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, לרבות בנסיבה של סיום שירות סדיר. במסגרת התיקון, נקבע כי יותר לרשות מוסמכת לתת רישיון נשק לאדם שמלאו לו 18 שנים אף אם לא השלים את תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה, ובלבד שוועדה רפואית קבעה כי הוא בלתי כשיר לשירות בשל מצבו הרפואי, ושקצין שהוסמך על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא ההגנה לישראל הודיעה לוועדה כי שירותו הסתיים בשל פציעה בפעילות מבצעית או שהיה לוחם ושוחרר מסיבות רפואיות. עוד נקבע, כי במסגרת הודעת הקצין המוסמך, יצוין אם אי הכשירות הרפואית נבעה גם מסיבות נפשיות, וכי אדם המבקש רישוי כאמור, יידרש לצרף לבקשתו מסמכים רפואיים הנוגעים לפציעתו או לסיבות הרפואיות שהביאו לסיום שירותו.
במסגרת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ג–2023 (להלן – החוק), נקבע כי דמוי כלי ירייה, הינו כלי בעל קנה שאינו כלי ירייה, לרבות חלק ממנו, שניתן להסב אותו לכלי ירייה והוא מסוג המנוי ברשימה שיקבע השר לביטחון פנים בצו לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה. כמו כן נקבע כי פעילות ייצור, יצוא, יבוא, אחסנה, הובלה ומסחר בדמויי כלי ירייה יחויבו ברישיון, וכי החזקה ונשיאה של דמויי כלי ירייה ייעשו רק במועדוני קליעה שקיבלו רישיון לכך. זאת ועוד, כהוראת שעה לשנה, יתאפשר גם מתן הרשאה להחזקה ונשיאה של דמוי כלי ירייה לצורכי אימונים ותחרויות, במספר מוגבל ובכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות. במסגרת התיקון לחוק נדחה באופן רטרואקטיבי מועד פרסום הצו המפרט את רשימת הכלים הכלולים בהגדרה של "דמוי כלי יריה" בתשעה חודשים, כך שהצו יפורסם עד יום ב' באב התשפ"ד (6 באוגוסט 2024), וכי תחילת תיקון זה יהיה ביום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6 בנובמבר 2023). כמו כן, נקבע לדחות את מועד פקיעת איסור הייבוא בעניין זה, כל עוד לא נכנס הצו כאמור לתוקף או עד שמונה עשרה חודשים מיום תחילת החוק, לפי המוקדם.
החוק קובע כי פעילות ייצור, יצוא, יבוא, אחסנה, הובלה ומסחר בדמויי כלי ירייה יחויבו ברישיון, וכן כי החזקה ונשיאה של דמויי כלי ירייה ייעשו רק במועדונים שקיבלו רישיון לכך. בנוסף, החזקת דמויי כלי ירייה מחוץ למועדונים, וכן רכישה, הובלה, ייצור, ייצוא, ייבוא ומסחר בהם ללא רישיון לכך יהוו עבירה פלילית. כהוראת שעה לשנה, נקבע כי ניתן לאפשר גם מתן הרשאה להחזקה ונשיאה של דמוי כלי ירייה מחוץ למועדון לצורכי אימונים ותחרויות, במספר מוגבל ובכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות. בנוסף, הוסדרו סמכויות הפיקוח של האגף לרישוי כלי ירייה, הכוללות דרישת הזדהות, מסירת ידיעות ומסמכים וסמכות כניסה למקומות, כאשר סמכות כניסה למקומות מגורים טעונה צו מבית המשפט. כמו כן, נקבע כי במקרים חריגים של אירועי בטיחות חמורים, מנהל האגף לרישוי כלי ירייה יהיה רשאי להוציא צו הפסקה מנהלי לבעל רישיון למשך שלושה ימים, או עד לקבלת החלטה בידי הרשות המוסמכת לבטל את הרישיון או להטיל עליו תנאים והגבלות. לבסוף, תוקנו סעיפי העונשין בחוק וכן נוספו סנקציות פליליות בגין ביצוע פעולות בדמוי כלי ירייה ללא רישיון ובגין אי-הודעה למשטרה במקרה של אובדן, גניבה או השמדה של כלי ירייה או דמוי כלי ירייה.
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים.
תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, קובע כי נוסח העילה לסגירת תיקים פליליים "העדר עניין לציבור", ישתנה לנוסח "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין". בהתאם, נקבע בתוספת השביעית נוסח להודעות שישלחו לחשוד ולמתלונן אם יוחלט על אי פתיחה בחקירה או אי העמדה לדין בשל העילה האמורה. אין בתיקון כדי לשנות את השיקולים שעל המשטרה והתביעה לשקול לעניין עילה זו.
חוק כלי הירייה, התש"ט–1949 מסמיך את פקיד רישוי כלי הירייה, באגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה שבמשרד לביטחון פנים, לקבוע הוראות קבע מחייבות למטווחי קליעה. החוק החדש מגדיר אילו נושאים על פקיד הרישוי לכלול בהוראות אלה. בין היתר, מדובר בתנאים לכניסה למטווח; סוג כלי הירייה והתחמושת המותרים לשימוש במטווח; חובותיהם של בעלי תפקידים במטווח; אופן השימוש בכלי ירייה במטווח; בטיחות והגנה, לרבות אמצעי בטיחות נדרשים; טיפול בפגיעות בגוף שאירעו בשטח המטווח; מבנה המטווח; וחובות תיעוד ורישום. כמו כן, הובהר כי בהוראות הקבע, פקיד הרישוי יהיה רשאי לקבוע הוראות שונות, בכל הנוגע לתנאים לכניסה למטווח, לסוג כלי הירייה והתחמושת המותרים לשימוש, ולתיעוד ורישום של אימון במטווח, לגבי סוגים שונים של משתמשים במטווח: בעלי רישיונות כלי ירייה או מבקשי רישיונות; מי שאינם בעלי רישיונות; תיירי חוץ או ספורטאים רשומים בענף הקליעה. הוראות הקבע יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים.
חוק כלי הירייה, התש"ט–1949 קובע כי לא יינתנו רישיון, רישיון מיוחד או תעודת הרשאה לכלי ירייה לאדם שטרם מלאו לו 21 שנים. עם זאת קובע החוק כי השר לביטחון הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פעילויות או נסיבות בהן יינתן רישוי כאמור לאדם שמלאו לו 18 שנים, אך טרם מלאו לו 21 שנים. נקבע כי סיום שירות סדיר מלא יחשב לצורך חוק כלי הירייה, כנסיבה שבהתקיימותה יהיה ניתן להעניק רישוי לכלי ירייה. תיקון זה מאפשר לחיילות וחיילים אשר מסיימים שירות צבאי מלא לפני גיל 21, לעסוק בעבודות המצריכות רישיון לנשק.
חוק כלי הירייה, התש"ט-1949 קובע, בין היתר, כי נשיאת כלי הירייה על ידי שומרים תהיה מוגבלת למסגרת עיסוקם ולאזור בו הם מועסקים. התיקון לחוק עורך שלושה תיקונים בהסדר זה. שני התיקונים הראשונים מבהירים ומחדדים את הוראות החוק הקיים. ראשית, נוכח אי הבהירות בביטוי "אזור", הובהר כי ההגבלה על נשיאת כלי הירייה היא למקום ולפרק הזמן שבהם מתבצעת השמירה. שנית, פקיד רישוי כלי הירייה הוסמך לקבוע הוראות בעניין נטילת כלי הירייה לצורך השמירה מהמקום בו הם מאוחסנים דרך קבע, והחזרתם לאותו מקום. התיקון השלישי נגזר מהמצב הביטחוני. לפי תיקון זה, השר לביטחון הפנים יהיה רשאי להורות כי תותר נשיאה של כלי ירייה שלא בעת ובמקום ביצוע השמירה, לזמן מוגבל, מטעמים של שמירה על שלום הציבור וביטחונו. בצד זאת, נקבע כי בהוראת השר אין כדי להתיר נשיאת כלי ירייה שלא בעת ביצוע השמירה ומחוץ למקום העבודה למי שיש רישום משטרתי הנוגע לו, בשל עבירות אלימות ובכלל זה אלימות במשפחה, או בדבר תיק שנסגר בשל היעדר עניין לציבור, וכן בידי מי שיש לגביו מניעה אחרת לכך מטעמים של שלום הציבור וביטחונו.
החוק המקורי: 7 באוג׳ 1949 · רשומות (PDF)
95 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 9 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.