חל היום
תוקן 70 פעמים · משרד אחראי: האוצר · ועדה בכנסת: כספים | חוץ וביטחון
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
החוק קובע כי בשנת 2025 תעמוד תקרת הגירעון על 4.7% מהתוצר, וכי ההוצאה הממשלתית המותרת תוגדל בכ-70 מיליארד ש"ח, המשקפים גידול של 13.6% ביחס להוצאה התקציבית הבסיסית לשנת 2024. בנוסף, נקבע כי ככל שיוקצו יתרת כספי החירום, תעודכן תקרת הגירעון לשיעור של 4.9%.
החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.
במסגרת התיקון, נקבע כי במקום מצב חירום אחד שהוא תנאי להפעלת סמכויות מכוח החוק, יוגדרו שני "מצבי חירום": מצב בריאותי מיוחד ומצב חירום. בכלל זה, נמנו תנאים שדרושים על מנת שיהיה ניתן להכריז על כל אחד מהמצבים האמורים. כמו כן, נקבע אילו סמכויות הממשלה יכולה להפעיל בכל אחד מהמצבים. כמו כן, נעשו בחוק מספר תיקונים מרכזיים נוספים והם: סעיף המסמיך את הממשלה להגביל כניסה למקום אלא בהצגת בדיקת קורונה שלילית או "תו ירוק"; הסמכת ראש שירותי בריאות הציבור להורות על סגירת מוסד חינוך במידה ושהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה. כמו כן, במסגרת התיקון הוארך תוקף החוק עד סוף שנת 2022.
מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים.
סעיף 3ב לחוק-יסוד: משק המדינה קובע את ההוראות החלות בשנה שבה לא התקבל חוק תקציב לפני תחילתה של שנת הכספים. בתקופה זו רשאית הממשלה להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק השנים- עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, אשר מנוהל ע"י החשב הכללי (תקציב המשכי). חוק זה תוקן במקביל לתיקון מס' 11 לחוק-יסוד: משק המדינה אשר קבע מספר תיקונים בהוראות שחלו על תקציב המשכי, על מנת להתמודד עם קשיים בהסדר. התיקון הפריד את רכיבי ההוצאה להוצאה של 1/12, הוצאות המותנות בהכנסה, הוצאות של מפעלים עסקיים, החזרי קרן בגין חוב שאינו חוב לביטוח לאומי. בנוסף, התיקון מאפשר למדינה להתחייב להוצאות בסכום ההוצאה הממשלתית תוך התחשבות בהתחייבויות עבר ובתנאי שההתחייבויות לא יגדילו את ההוצאה מעבר למסגרת התקציב ההמשכי, או לגבי שנה אחרת מעבר להוצאה המותרת בתכנית התקציב התלת-שנתית. בנוסף, התיקון קובע שהממשלה תהיה רשאית להתחייב בסכומי עודפים משנה קודמת, בתנאי שההתחייבות תהיה לצורך ביצוע פעולה אשר עבורה נועד הסכום במקור, אולם רק ל-85% מסכומי העודפים האמורים. כמו כן, נקבע בשנת תקציב המשכי משרד האוצר נדרש לפרסם מדי חודש פירוט על הכספים שהוציאה הממשלה מכוח ההסדר האמור, וכן כל החלטה אחרת שהתקבלה לפי הנחיות החשב הכללי בשנת התקציב ההמשכי.
בתיקון זה נקבע כי עד להקמת ועדות קבועות בכנסת ה-22, תקציב הכנסת שבד"כ נדון בוועדה משותפת לוועדות הכנסת והכספים, ידון בוועדה משותפת לוועדה המסדרת ולוועדה הזמנית לענייני כספים.
החוק כולל שני תיקונים שעניינים הרכב ועדות הכנסת בתקופת כהונתה של הכנסת הנוכחית: האחד, נועד לאפשר להגדיל את מספר חברי ועדת החוץ והביטחון ל-21, במקום 17 כקבוע היום בחוק הכנסת; השני, נועד להאריך הוראת שעה שנקבעה בתחילת הכנסת הנוכחית לשנתיים ושתכליתה לאפשר ליושב ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, המורכבת מחברים מוועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון, להיבחר מקרב כל חברי הוועדה ולא רק מקרב חברי ועדת הכספים.
חוק יסודות התקציב קובע כי הוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון היא הגורם המוסמך בכנסת לקבוע את החלוקה הפנימית של תקציב הביטחון לתחומי פעולה ולתכניות. בתיקון החוק נקבע כי סמכות זו של הוועדה המשותפת כאמור, תחול גם על תקציב הגופים הביטחוניים. עוד נקבע בתיקון כי הגופים הביטחוניים לעניין זה הם יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה ותושביה.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.
התיקון לחוק זה כולל את הוראות פרק ב' (סעיף 2) שפוצל מהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015, ועניינו הוראות שונות לגבי אופן הניהול של התקציב הדו-שנתי. מדובר בתיקון שנעשה בחקיקה מאז השנים 2009-2010 – בו הוחלט לראשונה על מעבר מתקציב חד-שנתי לתקציב דו-שנתי. במסגרת התיקון נקבעו הוראות התאמה שונות המתחייבות ממעבר לתקציב דו-שנתי. כך, נקבע למשל ביחס לסעיף תקציב, תחום פעולה ותכנית בחוק התקציב הדו-שנתי, כי הסכום והמספר שבכל אחד מהם יתייחס בנפרד לשנת הכספים 2015 ובנפרד לשנת הכספים 2016. בנוסף, נקבע תיקון שנועד ליצור וודאות ולעודד שקיפות ביחס להחלטות הממשלה, ושלפיו הממונה על התקציבים במשרד האוצר יגיש לוועדת הכספים דיווח לעניין שאלת קביעתו של תקציב המדינה כתקציב דו-שנתי לא יאוחר מיום כ"ג בניסן התשע"ו (1 במאי 2016).
החוק קובע כהוראת שעה לשנתיים כי יושב ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, המורכבת מחברים בוועדת הכספים ומחברים בוועדת החוץ והביטחון, יכול שיהיה מבין כל חברי הוועדה המשותפת, ולא רק מקרב חברי ועדת הכספים שבה.
החוק המקורי: 3 באפר׳ 1985
80 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 5 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.