החליף את: פקודת בתי המשפט התעשייתיים, 1947 · חוק השביתות העותמני
דף החוק במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת
קובע איך מיישבים סכסוכים קיבוציים בין עובדים למעסיקים — בתיווך של משרד העבודה או בבוררות — ומסדיר שביתות בשירות הציבורי.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (1957) · דברי ההסבר · התיקון (1969) · תיקון מס' 2 (1972) · תיקון מס' 3 (1976) · חוק התקשורת (שידורים) (2026). נכון ל־29 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
התיקון לחוק קובע שינוי מקיף במתכונת האסדרה של שירותי הבזק, כלומר שירותי תקשורת שאינם שידורים, ובראשם אינטרנט ושירותי סלולר. בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 כנוסחו קודם התיקון, מתן שירותי בזק היה כפוף, ככלל, לחובה לקבל רישיון מאת משרד התקשורת. התיקון מצמצם את מספר שירותי הבזק שיהיו כפופים לאסדרה ומעביר את רוב השירותים מחובת רישוי לחובת רישום במרשם שינהל משרד התקשורת ולכפיפות לתקנות ההיתר הכללי שיתקין שר התקשורת, וזאת במטרה להקטין את הנטל הבירוקרטי, להפחית את חסמי הכניסה לשוק ולעודד כניסה של שחקנים חדשים לפעילות בתחום זה. בהתאם לתיקון, שירותי בזק שאספקתם תהיה כפופה לאסדרה (רישוי או תקנות ההיתר הכללי) יהיו שירותים הניתנים לציבור הרחב שהם אחד מאלה: שירות טלפוניה, שירות גישה לאינטרנט ושירות העברת נתונים עבור לקוחות שלא באמצעות רשת האינטרנט הפתוחה אלא באמצעות רשתות ייעודיות (שירות הנפוץ בעיקר בקרב לקוחות עסקיים). מי שנותן שירותי בזק הכפופים לאסדרה, בין אם במסגרת המרשם או במסגרת רישיון, יכונה ספק מורשה. במקום מתן רישיונות פרטניים, ברירת המחדל תהיה אסדרה באמצעות רישום במרשם באופן מהיר ופשוט, בתוך עשרה ימי עבודה בלבד, ולאחר בדיקת תנאי סף מינימליים על ידי משרד התקשורת, ועל הרשומים במרשם יחולו תקנות ההיתר הכללי. עם זאת, מתן שירותי בזק מסוימים המוגדרים בחוק יוסיף להיות כפוף לקבלת רישיון פרטני (נוסף על כפיפות לתקנות ההיתר הכללי), מאחר שהשירותים האמורים הם בעלי חשיבות מיוחדת או שיש לגביהם הצדקה לאסדרה ופיקוח הדוקים יותר. בשירותים אלה ייכללו שירותי סלולר, שירותי בזק שניתנים להיקף גדול של משתמשים, שירותי בזק שניתנים תוך שימוש בלוויין או בכבל תת-ימי וכן שירותי בזק הניתנים על ידי רשות מקומית. כמו כן, נקבעה במסגרת התיקון הוראת מעבר המאפשרת ביצוע ניסויים בטכנולוגיית דור 5 וזאת תוך קביעת פטור מקבלת רישיון או רישום במרשם. הוראת המעבר, שתחול למשך 9 חודשים ממועד פרסומו של התיקון ברשומות, קובעת כי הפטור כאמור יחול רק אם השירות במסגרת הניסוי ניתן ל-500 מנויים לכל היותר, וכי אם הניסויים יכללו מתן שירות בתשלום למנויים, יחולו על נותני השירות חובות גילוי מוגברות לגבי מאפייני השירות במסגרת ניסוי. תחילתו של התיקון ביום 2.10.2022, אך שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, וזאת בין היתר אם טרם הותקנו תקנות ההיתר הכללי או לא הושלמה ההיערכות להפעלת המרשם.
החוק המקורי: 28 בפבר׳ 1957
2 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.