חל היום
תוקן 48 פעמים · משרד אחראי: יושב ראש הכנסת · ועדה בכנסת: כנסת
ברשומות הכנסת: תקף
תיקון זה לחוק הכנסת משלים את התיקון לחוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) שעניינו בהסדרת הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר ("החוק הנורווגי"), ובראש ובראשונה בעריכת התיקונים הנדרשים מכך שבמסגרת ההסדר יש סגני שרים שאינם מכהנים כחברי כנסת. בנוסף, התיקון, עיגן בחוק הכנסת את סעיף 10 לתקנון הכנסת, העוסק בקביעת ההשתייכות הסיעתית של חבר כנסת שהתחיל לכהן בכנסת לאחר שסיעתו התפלגה, תוך שקבע הסדר מיוחד לעניין מועד מסירת ההודעה לפי הסדר זה – כאשר חבר הכנסת החדש מתחיל לכהן במקומו של חבר כנסת שהפסיק את חברותו בכנסת בשל כהונתו כשר או כסגן שר. כמו כן, התיקון קבע כי החלטות על תשלומים לשר או סגן שר שהוא חבר כנסת יחולו גם על שר או סגן שר שאינו חבר כנסת, החיל על סגן שר את הכללים שחלו על שר לפי חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951 וכן החיל על שר או סגן שר, שאינו חבר כנסת, את הוראות סעיף 27 לחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח–1968.
התיקון לחוק יוצר מדרג חדש של עבירות ההמתה בחוק העונשין. התיקון קובע שתי דרגות של עבירת הרצח: עבירת רצח בסיסית שיכול שתעשה תוך כוונה או באדישות, ועבירת רצח בנסיבות מחמירות, שבה מלבד ביצועה בכוונה או באדישות, נדרשת הוכחת אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 301א(א) לחוק. לצד עבירת הרצח הבסיסית נקבע עונש של מאסר עולם כעונש מרבי, ולצד עבירת הרצח בנסיבות מחמירות נקבע עונש של מאסר עולם חובה (למעט במקרים חריגים ביותר בהם בית המשפט סבור שהאשמה העולה מהמעשה אינה בדרגה של רצח בנסיבות מחמירות). כמו כן, בוטלה עבירת ההריגה, כך שחלק מהמקרים אשר נפלו עד היום בגדרה יכללו בעבירת הרצח (באם הוכחה כוונה או אדישות), וחלק מהמקרים יכללו בעבירה של המתה בקלות דעות (כאשר הנאשם קיווה שהתוצאה לא תתרחש). עוד נקבעה עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לפיה גם אם גובשו יסודות עבירת הרצח או הרצח בנסיבות מחמירות אך התקיימה אחת הנסיבות המקלות המפורטות בעבירה, האחריות והעונש יכולים להיות קלים יותר. כך למשל אם הרצח בוצע בעקבות התעללות מתמשכת, אם הרצח בוצע לאחר התגרות ובתגובה לאותה התגרות ובית המשפט היה סבור שבנסיבות העניין יש בכך כדי להפחית מהאשמה, ואם הנאשם לוקה בהפרעה נפשית.
החוק קובע כי הליך פלילי נגד חבר הכנסת יוכל להיפתח רק על ידי המדינה, ולא בדרך של קובלנה פלילית פרטית.
החוק נועד ליישם את המלצת הוועדה הציבורית בעניין איחוד תקציבי הפעילות של חברי הכנסת (פעילות פרלמנטרית, לשכה, דואר, טלפון) . לשם כך יש לבטל את הסעיף בחוק החסינות העוסק בשירותי תקשורת ולהעביר נושא זה לחוק הכנסת. במקביל לתיקון החוק תתקן ועדת הכנסת את החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים) באופן מפורט בהתאם.
החוק מרחיב את סמכויות ועדת האתיקה ומאפשר לה במקרה של הפרה אתית חמורה לשלול מחבר הכנסת שכר לתקופה או חלק מתקופה שבה הורחק מישיבות הכנסת או הוועדות. שלילת השכר תהיה לתקופה של עד שבועיים, ובפעם הראשונה שבה נשלל שכר מחבר כנסת כלשהו תידרש החלטה פה אחד של כל חברי הוועדה. בנוסף, החוק מאפשר לוועדת האתיקה לקבוע כי במקרה שבו חבר הכנסת הפר את כללי האתיקה ובמסגרת זו גרם נזק לציוד של הכנסת, במשכן הכנסת, ינוכה משכרו שווי הנזק, כולו או חלקו, עד לסכום של 5,000 ש"ח. תנאי לכך הוא כי הנזק נגרם בכוונה לגרום נזק או שחבר הכנסת צפה כאפשרות סבירה את קרות הנזק.
תיקון מס' 42 לחוק-יסוד: הכנסת (להלן – חוק-היסוד) קבע, בין היתר, ששר או סגן שר רשאי להתפטר מתפקידו כחבר כנסת ובמקומו יבוא הבא בתור ברשימת המועמדים של המפלגה. השר או סגן השר רשאי לחזור לכנסת עם עזיבתו את הרשות המבצעת. בשל ההסדר החדש התעורר הצורך לתקן חוקים נוספים שמושפעים מההסדר כאמור. התיקון לחוק-היסוד יצר תפקיד חדש של סגן שר שאינו חבר כנסת, כאשר החקיקה הקיימת לא התייחסה למצב זה. לכן נקבעו בחוק זה הוראות משלימות לגבי הסדרים שבעבר חלו על סגן השר מכוח תפקידו כחבר כנסת. בחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951 נקבע שדין סגן שר שאינו חבר כנסת כדין סגן שר שהוא חבר כנסת, וכן בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992, נקבע שההסדרים בעניין בחירות מקדימות, שעניינם טוהר המידות ומגבלות על תרומות והוצאות, יחולו גם על סגני שרים. בנוסף, נקבע כי ההסדרים לגבי חברי הכנסת הקבועים בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 ובחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, שעניינים זכויות הקשורות לחסינות, יחולו גם על שרים ועל סגני שרים, בין אם הם חברי כנסת ובין אם לא (וזאת למרות שבעבר ההסדרים לא חלו על שר שאינו חבר כנסת). השפעה נוספת של התיקון לחוק-היסוד היא על הזכויות הכספיות המוענקות לשרים ולסגני שרים. כדי לא לפגוע בנבחר הציבור שהתפטר מהכנסת כאמור, נקבע שההסדר לעניין פנסיה תקציבית הקבוע בחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט–1969, יחול גם על סגן שר שאינו חבר כנסת, וכן נקבע בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, ששר או סגן שר ימשיך לקבל מימון לצורך קשר עם הבוחר גם לאחר שחברותו בכנסת הופסקה. תיקוני החוק שמפנים במישרין להסדר החדש, וכן התיקון לחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, נקבעו כהוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים, שכן ההסדר החדש לפי תיקון מס' 42 לחוק-היסוד גם הוא הוראה שעה.
החוק המקורי: 3 ביולי 1951 · רשומות (PDF)
6 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.