דף החוק במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת
מקים את החינוך הממלכתי: משנת הלימודים 1953–1954 בתי הספר הרשמיים נותנים חינוך ממלכתי או ממלכתי־דתי שקובעת המדינה, במקום "הזרמים" שהיו קשורים למפלגות.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (1953) · דברי ההסבר · תיקון מס' 5 — מטרות החינוך (2000) · תיקון מס' 17 (2018) · פיטורי עובד הוראה להגנה על קטינים (2024) · הזדהות עם טרור (2024) · תואר ממוסד ברשות הפלסטינית (2026). נכון ל־29 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
החוק קובע תיקונים בחוק חינוך ממלכתי ובחוק הפיקוח על בתי ספר, לפיהם בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית לא יועסק כמורה, כמנהל או כמפקח במוסד חינוך בישראל. מוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית כולל מוסדות הנמצאים ביהודה, שומרון וחבל עזה, שלוחה או סניף של מוסד כאמור וכן מוסד המפוקח על ידי הרשות הפלסטינית או גורם מטעמה. לצד האיסור נקבע סייג ולפיו מנכ"ל משרד החינוך יהיה רשאי להעסיק אדם עם תואר כאמור, אם יש לו גם תואר ראשון ממוסד אקדמי בישראל ותעודת הוראה ממוסד בישראל, אלא אם כן הוכח לו שתהיה להעסקתו השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים. החלטה לסרב להעסקת אדם בשל השפעה מזיקה מחייבת לתת לו זכות שימוע, והוא גם יוכל להגיש לשר החינוך ערר על החלטת הסירוב. החוק לא חל על מי שהועסק כמורה לפני תחילתו. החוק לא חל גם על מי שכבר השלים תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית לפני שהחוק נכנס לתוקף או השלים לפחות שנת לימודים מלאה לתואר כאמור, וזאת גם אם עדיין לא היה מועסק, אך במקרים אלה הוא יהיה מחויב להשלים תעודת הוראה במוסד בישראל בתוך שנתיים ממועד ההחלטה להעסיק אותו. לגבי העסקה כמנהל בית ספר או כמפקח - האיסור יחול רק בחלוף שלוש שנים מתחילת החוק, ובכל מקרה לא יחול על מי שיש לו תואר ראשון או תואר שני נוסף ממוסד אקדמי בישראל.שר החינוך יפרסם הודעה לציבור בדבר הוראות החוק בעברית ובערבית, וידווח על יישומו לוועדת החינוך של הכנסת במשך 5 שנים.
החוק מסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר בפיטורים מינהליים, עובד הוראה שהוא עובד מדינה שהורשע בעבירת ביטחון חמורה או בעבירת טרור או הזדהה עם מעשה טרור בפומבי או פרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור או דברי שבח ואהדה למעשה טרור, או במקרה שהעובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, למעט כמשמעותה בסעיף 24 לחוק האמור, ובלבד ששירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל החליטו להעביר מידע בעניין למנהל הכללי של משרד החינוך. כל זאת בכפוף לתהליך הכולל יידוע של נציב שירות המדינה ומתן אפשרות תגובה לגורמים נוספים כמו למשל ארגון עובדים וכן עריכת שימוע. החוק מסמיך את המנכ"ל לסרב לתת אישור העסקה לעובד חינוך שאיננו מועסק על ידי המדינה, בכל הנסיבות האמורות לעיל. החוק מסמיך את שר החינוך לשלול או להפחית את ההשתתפות בתקציבו של מוסד חינוך המקבל מאוצר המדינה תמיכה או השתתפות בתקציבו, אם התקיימו במוסד החינוך גילויי תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור, שהנהלת המוסד היתה צריכה לדעת עליהם, זאת בכפוף להליך שימוע. בנסיבות כאלה גם רשות החינוך המקומית לא תשתתף בתקציבו של מוסד החינוך.
החוק כולל מספר תיקונים חקיקה שמטרתם לייעל את הליכי הפיטורים של עובדי הוראה המועסקים על ידי המדינה וההשעיה של עובדי מדינה שיש בהתנהגותם כדי לסכן את שלומם של קטינים או חסרי ישע השוהים במוסדות חינוך או במוסדות אחרים. חוק חינוך ממלכתי תוקן כדי להסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר עובד הוראה שהוא עובד המדינה במוסד חינוך רשמי, אם הוכח להנחת דעתו שהעובד נקט בהתנהגות בעלת אופי מיני שיש בה חומרה מיוחדת לנוכח היותו עובד הוראה, זאת בכפוף למתן זכות טיעון וזכות ערעור לעובד. בנוסף, תוקן ההסדר הקיים בחוק הפיקוח על בתי ספר ובחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, לגבי עובדי הוראה המועסקים על ידי מעסיקים פרטיים ורשויות מקומיות, והמנכ"ל הוסמך שלא לאשר את העסקתם אם הורשעו בעבירה שעקב מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הם ראויים לשמש עובדי חינוך. באותו אופן, תוקנה סמכות המנכ"ל לדרוש את פיטוריו של עובד שירות המועסק על ידי הרשות המקומית במוסד חינוך. כמו כן, הוארכה תקופת ההשעיה המידית של עובד המדינה המועסק במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, כגון בתי ספר, גני ילדים ומתנ"ס, לתקופה של עד 60 ימים. לצד זאת, החוק מאפשר לגורם המוסמך להשעות עובד שבמסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בכל קטין או בחסר ישע ולא רק בקטין שעליו היה אחראי במסגרת תפקידו, בכפוף להפעלת שיקול דעת ומטעמים מיוחדים, בהתאם להליכים החלים על עובדים אלה לפי סוג המעסיק.
החוק מתקן את חוק חינוך ממלכתי כך שנוספה למטרות החינוך הממלכתי המטרה של חינוך לשירות משמעותי בצה"ל או לשירות לאומי-אזרחי. עוד קובע החוק כי שר החינוך יקבע כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של אדם או של גוף חיצוני שאינו חלק ממערכת החינוך, שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי, וכן כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של גורם חיצוני הפועל באופן יזום לנקיטת הליכים משפטיים או מדיניים מחוץ לישראל נגד חיילי צה"ל בשל פעולה שביצעו במסגרת תפקידם או נגד מדינת ישראל.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.
החוק המקורי: 20 באוג׳ 1953 · רשומות (PDF)
92 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.