חל היום
החל מ־29 במאי 1999 · תוקן 22 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 מסדיר את הנחיות האבטחה הניתנות לגופים שונים, בעיקר גופים ציבוריים. החוק מגדיר שלושה סוגי פעולות אבטחה לגביהן ניתנות הנחיות אבטחה: פעולות אבטחה פיזית; פעולות לאבטחת מידע; ופעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות. לפי התיקון לחוק, סמכות ההנחיה לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות תועבר מהשב"כ לרשות הלאומית להגנת הסייבר, למעט הנחיית גופי התקשורת, שתישאר בסמכות השב"כ. סמכות ההנחיה לגבי כל אחד מהגופים המנויים בחוק תעבור בהדרגה עד ה-31 ביולי 2017, בצו שיוציא ראש הממשלה. כפועל יוצא מהעברת הסמכות, יוכל ראש הרשות למנות את אחד מעובדי הרשות לקצין מוסמך, וככזה יתאפשר לו, בין היתר, לאשר את מינויו של ממונה מערכות אבטחה חיוניות בגופים המונחים ולהיכנס בכל עת לגוף המונחה כדי לפקח אחר מילוי הנחיותיו. בנוסף, נקבע כי בגופים המונחים על ידי השב"כ גם לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות וגם לעניין אבטחת מידע, תעבור לרשות גם סמכות ההנחיה לעניין אבטחת מידע. עם זאת, נקבע כי כאשר נותן הקצין המוסמך מטעם הרשות הנחיות בתחום אבטחת המידע, במידע ברמת סיווג של עד "שמור", יינתנו ההנחיות לפי העקרונות שנקבעו בהתאם לחוק השב"כ. ברמות סיווג גבוהות משמור, יינתנו ההנחיות בהתאם להוראות שייתן השב"כ. הסדר נוסף נוגע לסמכויות ההנחיה של מערך הסייבר, המורכב מרשות הסייבר הלאומית וממטה הסייבר. נקבע כי ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר, או מי שהסמיך לכך, ישמש כקצין המוסמך של מערך הסייבר, לעניין אבטחת מידע ואבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, והוא זה שימנה את ממונה הביטחון והמאבטחים במערך. ההסדר נקבע כהוראת שעה עד ה-31.12.2018.
עד חקיקת החוק, נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות במשרד המשפטים, פעלה מכוח מסמך עקרונות עליו חתמו שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה בספטמבר 2013. חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016 עיגן בחוק את מינוי נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ואת דרכי פעילותו. בנוסף, נקבע בחוק כי הנציבות לא תעסוק בביצוע ביקורת מערכתית אלא צוות במשרד מבקר המדינה. החוק מכיל הסדר מקיף המתייחס למכלול ההיבטים של עבודת הנציבות: דרך מינויו והעברתו מהתפקיד של הנציב, עצמאותו של הנציב ועובדיו, אופן הגשת התלונה, דרך בירור התלונה, תוצאות הבירור, חובות סודיות ועוד.
חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 כולל הסדרים בתחומי המשפט הפלילי, האזרחי והמנהלי, וכן מחליף חלק גדול מהחקיקה הקיימת בתחום הטרור, שחלקה נחקקה עוד בתקופת השלטון הבריטי בארץ. החוק מגדיר, בצורה מרוכזת ומפורשת, בין היתר: מה הוא "מעשה טרור", מה הוא "ארגון טרור", ומי הוא "חבר" בארגון טרור; מסדיר את הליך ההכרזה על ארגון טרור; קובע עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור ומחמיר את הענישה שבצידן; כולל מספר סטיות מסדרי הדין ודיני הראיות בהליכים פליליים הקשורים לעבירות טרור; קובע הסדר מיוחד לעניין השהייה של הבאה בפני שופט לגבי עצור החשוד בעבירת ביטחון חמורה או אף דיון שלא בנוכחותו; מסדיר את נושא חילוט הרכוש הקשור לטרור, הן רכוש של אדם שעבר עבירת טרור, והן רכוש של ארגוני טרור; מסדיר את סמכות המשטרה להוציא צו למניעת פעילות של ארגון טרור, לדוגמא קיום אסיפה, כנס וכדומה, וכן להוציא צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור, וכן מתקן תיקונים עקיפים לחוקים שונים בהם ביטול פקודת מניעת טרור, וחלק ניכר מתקנות ההגנה.
חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל (תיקון מס' 2), התשע"ו–2015 (להלן – החוק), מעגן את מעמדה של החטיבה להתיישבות (להלן – החטיבה) כאחת מזרועות הביצוע של ההסתדרות הציונית העולמית בתחום פיתוח התיישבות בארץ ישראל שנועדו למימוש יעודה של ההסתדרות הציונית העולמית. החוק מאפשר לממשלה לאצול לחטיבה להתיישבות סמכויות בתחום ההתיישבות, ובתחומי פעילות נוספים שבהם מתעסקת ההסתדרות הציונית העולמית. אצילת הסמכויות יכולה להיות אך ורק בהסכמה של ההסתדרות הציונית העולמית, ולא ניתן יהיה לאצול לחטיבה להתיישבות סמכויות אלה ללא הסכמה מצד ההסתדרות הציונית העולמית. בנוסף, האצלת הסמכויות תיעשה בצורה מסודרת ומפורטת על פי החלטות הממשלה והמדיניות שתקבע, ובהתאם להסכמים מפורטים שייכרתו בין הממשלה ובין החטיבה. ההסכמים הללו יפרטו את מסגרת העבודה השוטפת שבין הממשלה ובין החטיבה, את הפרויקטים והמשימות שיבוצעו על ידי החטיבה, את אופן תקצובה של החטיבה בהתאם למשימות שיונחו לפתחה, ואת הסדרי הפיקוח והבקרה של הממשלה על עבודתה של החטיבה. יש לציין שהאצלת הסמכויות על פי החוק לא הופכת את החטיבה להתיישבות לחלק מרשויות המדינה, אלא היא תישאר אגף בתוך ההסתדרות הציונית העולמית. החוק מבהיר את הדברים שתהא החטיבה להתיישבות רשאית לעשות לצורך מימוש הסמכויות שיואצלו לה על ידי הממשלה, ובכלל זה: להקצות משאבים, לבצע פעולות תכנון ופיתוח, לפרסם מכרזים, להפעיל מערך ליווי וייעוץ להתיישבות ועוד, וכל זה כמובן שייעשה בכפוף להחלטות הממשלה ולהסכמים ש בין הממשלה ובין החטיבה. כמו כן, במסגרת הפעלת סמכויותיה של החטיבה להתיישבות יחולו עליה הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, לפיו, כל אימת שהחטיבה תבקש לבצע עבודה ולרכוש טובין או שירותים, היא תידרש לעשות זאת במכרז על פי הוראות חוק כאמור. בנוסף, יחולו על החטיבה להתיישבות הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בכל הנוגע לניהול העניינים הכספיים של החטיבה, וכך השימוש בכספי הציבור שמועברים לחטיבה יהיה שקוף.
החוק המקורי: 29 במאי 1998 · רשומות (PDF)
36 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.