חל היום
החל מ־1 באפר׳ 1954 · תוקן 8 פעמים · משרד אחראי: הביטחון | הכלכלה והתעשייה | העבודה · ועדה בכנסת: חוץ וביטחון | עבודה ורווחה
החליף את: פקודת חמרי פיצוץ, 1937
ברשומות הכנסת: תקף
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2022 אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום 6/1/2022. חוק חומרי נפץ נחקק בשנת 1954, והסדיר את הפיקוח על חומרי נפץ בישראל. עם זאת, הוחרגו ממנו המפעלים הביטחוניים, ובמשך עשרות שנים הם התנהלו ללא פיקוח. התיקון הנוכחי לחוק מסדיר, לראשונה, את הפיקוח על בטיחות חומרי נפץ במערכת הביטחון. החוק מסמיך את שר הביטחון לקבוע בתקנות את הוראות הבטיחות שיחולו במפעלים הביטחוניים. התקנות יותקנו לאחר התייעצות עם שרים נוספים הנוגעים בדבר – שר הפנים, שר הכלכלה והתעשייה, השר להגנת הסביבה והשר לביטחון הפנים. עוד קובע החוק, כי לצד שר הביטחון תפעל ועדה מייעצת שתייעץ לו בכל הנוגע להתקנת תקנות ובנוגע להפעלת סמכויותיו. הוועדה תקבל דיווחים מהמפקחים הבכירים ומממוני הבטיחות במפעלים אודות אמצעי אכיפה שננקטו ועל אירועי בטיחות, וכן תגיש לשר דו"ח שנתי על הפיקוח על בטיחות הפעילות בחומרי נפץ במפעלים הביטחוניים, שיכלול גם המלצות לשיפור הבטיחות ושיפור פעולות הפיקוח והאכיפה. על מנת להבטיח את עצמאותה ואת אי-תלותה של הוועדה, נקבע כי בראשה יעמוד אדם בעל תואר אקדמי שני לפחות בתחומים הנוגעים לעניין. כן נקבעה חובת דיווח שנתית של שר הביטחון לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על פעולות פיקוח ואכיפה במפעלים הביטחוניים ועל אירועי בטיחות שאירעו בהם. בנוסף, הוסדרה בחוק האפשרות להטלת עיצומים כספיים, ככלי מינהלי משלים לכלים הפליליים שקיימים בחוק, כאשר הסכום המרבי להטלה כעיצום הינו מיליון שקלים. לצד זאת, מקנה החוק כלים מינהליים כגון צווי בטיחות וצווי שיפור, שהמפקחים יוכלו להוציא למפעלים, ובהם יוכלו גם להורות על תיקון ליקויי בטיחות שימצאו. החוק אף מבהיר ומחדד את סמכויותיהם של המפקחים, וקובע תנאי כשירות והכשרה בסיסיים. עוד קובע החוק כי מפעלי מערכת הביטחון יהיו מחויבים במינוי ממוני בטיחות חומרי נפץ, וכן הוסדרה חובה דומה בגופים הביטחוניים (צה"ל, השב"כ, המוסד, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר), שאף נדרשים בקביעת פקודות או נהלים שיהיו תואמים, ככל הניתן, לתקנות שיקבע שר הביטחון.
חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2021 עבר בקריאה השנייה והשלישית בכ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021). החוק האריך עד ה-6 בינואר 2022 את תוקפה של הוראת שעה שקובעת כי הוראות חוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954 בעניין מפעלי מערכת הביטחון יחולו גם על מפעלים שהופרטו. משמעות הדבר היא כי המפעלים המופרטים יהיו פטורים מהוראות חוק חומרי נפץ, אך יחולו עליהם הוראות בטיחות שקבע שר הביטחון.
חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף-2020 עבר בקריאה השנייה והשלישית בט"ז בסיוון התש"ף (8 ביוני 2020). החוק האריך עד ה-31 בדצמבר 2020 את תוקפה של הוראת שעה שקובעת כי הוראות חוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954 בעניין מפעלי מערכת הביטחון יחולו גם על מפעלים שהופרטו. משמעות הדבר היא כי המפעלים המופרטים יהיו פטורים מהוראות חוק חומרי נפץ, אך יחולו עליהם הוראות בטיחות שקבע שר הביטחון.
חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 4 - הוראת שעה), התשע"ח-2018 התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' באב התשע"ח (18 ביולי 2018). החוק קובע, כהוראת שעה לשנה, שפטור מתחולת החוק שנתן שר הביטחון למפעל ממפעלי מערכת הביטחון יעמוד בתוקפו גם אם הופרט המפעל, כל עוד אין בכך כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.
בוטל ב: חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2022 · רשומות (PDF)
החוק המקורי: 9 בפבר׳ 1954 · רשומות (PDF)
4 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 1 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.