החליף את: חוק הבטחת תגמולי ביטוח לצד שלישי, התשל"ז-1976
החוק שקובע את הכללים בין חברת ביטוח למבוטח: מה צריך לגלות כשעושים ביטוח, מתי ואיך חברת הביטוח צריכה לשלם, ומתי היא פטורה.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (1981) · דברי ההסבר · תיקון מס' 4 (2010) · תיקון מס' 8 (2016) · תיקון מס' 10 (2020) · תיקון מס' 11 (2020). נכון ל־29 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
נקבע כי יש לאפשר העברת מוטבים בין תאגידים בנקאיים במסגרת אותו חוזה ביטוח ובכך לחסוך בירוקרטיה רבה מלווי משכנתאות ולמנוע את החסם הקיים במחזור משכנתאות בשל התקדמות גיל הלווה או שינוי במצב רפואי.
בהתאם לחוק זה, תקופת ההתיישנות לעניין תביעת תגמולי ביטוח הוארכה משלוש שנים לחמש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח בביטוח חיים למקרי מוות, בביטוח מפני מחלות ואשפוז ובביטוח סיעודי. בנוסף, המבטח יציין בכל הודעה שהוא שולח למבוטח שהגיש תביעה, מהי תקופת ההתיישנות ושעניינה לא נעצר בעקבות הודעת המבוטח למבטח. כמו כן, על המבטח להודיע על סיום תקופת ההתיישנות 12 חודשים לפני תום התקופה וכן 3 חודשים לפני תום התקופה, ובהודעות אלו יסביר המבטח למבוטח על משמעות סיום תקופת ההתיישנות, אף אם מתקיים ביניהם משא ומתן. חוק זה יחול על חוזי ביטוח שייכרתו או יחודשו החל מיום תחילתו ולאחריו.
מוצע לקבוע כי חברות הביטוח ישלמו את תגמולי הביטוח באמצעות העברה בנקאית, אלא אם כן בחר המבוטח או המוטב אחרת.
תיקון מס' 9 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, קובע רף מזערי לפסיקת הריבית המיוחדת לעניין ביטוח סיעודי. נקבע כי מי שמבטח בביטוח סיעודי שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב במועדים הקבועים, יחויב על ידי בית המשפט בריבית מיוחדת שלא תפחת מפי עשרה מהריבית הקבועה בהגדרה "הפרשי הצמדה וריבית" בחוק פסיקת ריבית, התשכ"א-1961.
סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א–1981 קובע את סמכות בית המשפט לפסוק ריבית מיוחדת, אם חברת הביטוח לא שילמה את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב במועדים הקבועים בסעיף 27 לחוק. הסעיף קובע כי כאשר מדובר בביטוחים מסוג "ביטוחים אישיים" כהגדרתם בסעיף, בית המשפט חייב לפסוק פיצויים ולגבי יתר סוגי הביטוחים, בית המשפט רשאי לעשות זאת. תיקון מס' 8 לחוק חוזה הביטוח מגדיל את שיעור הריבית המיוחדת לפי סעיף זה, אם חברת הביטוח נהגה בחוסר תום לב, כך שהוא לא יעלה על פי עשרים מהריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, לעומת פי שלוש כקבוע לפני תיקון זה. בנוסף, נקבע כי גם לגבי ביטוח מפני מחלות ואשפוז וכן ביטוח רכב חובה, יהיה בית המשפט חייב לפסוק פיצויים לפי הריבית המיוחדת.
החוק עוסק בהפיכת אגף שוק ההון במשרד האוצר לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שתפעל כיחידה עצמאית במשרד האוצר ושר האוצר יהיה השר הממונה עליה. הפיכת האגף לרשות עמצאית ונפרדת שבראשה יעמוד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מטרתה להעניק לממונה עצמאות וחופש פעולה מנהלי הדרושים לביצוע תפקידיו המורכבים
החוק המקורי: 12 בפבר׳ 1981
4 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.