בקצרה
מי שיש לו לקות למידה זכאי להתאמות בקבלה ללימודים ובלימודים עצמם במוסדות שאחרי התיכון — אוניברסיטאות, מכללות, מכינות ומוסדות להכשרה מקצועית.
על מי זה חלעל מועמדים ותלמידים עם לקות למידה, ועל המוסדות שאחרי התיכון.
מה זה אומר בפועל- מועמד עם לקות למידה זכאי להתאמות בהליך הקבלה, כולל בבחינות מיון שעורך גוף אחר; תלמיד זכאי להתאמות במהלך הלימודים.
- מבקשים את ההתאמות מהמוסד, עם אבחון של מאבחן מוכר. המוסד קובע אותן על בסיס האבחון ועונה בכתב ובנימוק תוך 30 ימים; אפשר לערור, ועל הערר עונים תוך 15 ימים.
- את המאבחנים המוכרים מאשר ממונה במשרד החינוך, לפי המלצת ועדה — למשל פסיכולוגים מומחים, בעלי תואר שני בלקויות למידה ורופאים מומחים שעברו את ההכשרה הנדרשת.
- כל מוסד צריך לקבוע נהלים ליישום החוק ולפרסם אותם בתחילת כל שנת לימודים, כולל פרטים על מרכז התמיכה בתלמידים עם לקות למידה.
- המוסד לא חייב לתת התאמה שסותרת את הדרישות המהותיות של הבחינה, או פעולה שהשר קבע שהיא נטל כבד מדי.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: לפי ההערכה 10%–15% מהתלמידים הם בעלי לקות למידה, ובלי התאמות הישגיהם לא משקפים את יכולותיהם; החוק נועד לעגן את זכותם להתאמות גם בלימודים שאחרי התיכון.
תיקונים היסטוריים
חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017
תקציר רשמי
חוק זה מחליף בדברי החקיקה השונים את המונחים "מפגר" ו-"פיגור" על הטיותיהם, במונחים "אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית" ו-"מוגבלות שכלית התפתחותית" בהתאמה.
חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים (תיקון), התשע"ד-2014
החוק המקורי: 8 באפר׳ 2008 · רשומות (PDF)