חל היום
החל מ־21 ביוני 2001 · תוקן 28 פעמים · משרד אחראי: ביטחון לאומי | המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
במסגרת חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026, נקבע כי שר הביטחון יורה למפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון לתקן את הצו בדבר הוראות ביטחון, כך שעל תושב האזור (למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל) שגרם בכוונה למותו של אדם במסגרת מעשה טרור, כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, יוטל עונש מוות בלבד – אלא אם מצא בית המשפט הצבאי, מנימוקים מיוחדים, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל עונש מאסר עולם. סמכותו של בית המשפט הצבאי לגזור עונש מוות לא תותנה בבקשת התביעה, בהחלטה פה אחד של הרכב השופטים, או בכך שדרגת השופטים אינה פחותה מסגן אלוף. מפקד כוחות צה"ל באזור לא יהיה רשאי לחון, להקל או להמיר עונש מוות שנגזר על מחבל. כמו כן, נקבעה הוראה ייחודית לעניין סמכות השיפוט של תושבי יהודה ושומרון, ולפיה מקום העמדתם לדין – בבתי המשפט האזרחיים בישראל או בבתי המשפט הצבאיים ביהודה והשומרון, ייקבע בהתאם למדיניות שיקבע שר הביטחון בנושא. בנוסף, תוקן חוק העונשין כך שאדם הגורם למותו של אדם מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל בנסיבות של מעשה טרור, דינו יהיה מיתה או מאסר עולם בלבד. סמכות בית המשפט האזרחי להטיל עונש מוות בעבירות אלו, ולפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, לא תותנה בכך שהתביעה ביקשה זאת. עוד נקבע כי גזר דין מוות יבוצע בתלייה בתוך 90 ימים מיום שהפך לחלוט. החוק מסמיך את ראש הממשלה לבקש מבית המשפט לעכב את ביצוע גזר הדין מסיבות מיוחדות שיירשמו ולתקופה מצטברת שלא תעלה על 180 ימים. עוד תוקן חוק הממשלה, כך שאם תחליט לשחרר אסיר מטעמים של ניהול יחסי החוץ והביטחון של המדינה, היא לא תוכל להורות על שחרור ממאסר של אדם שהורשע, חשוד או נאשם בעבירה שדינה מיתה. לבסוף, תוקנה פקודת בתי הסוהר לשם הסדרת תנאי החזקתו של נידון למוות בנפרד משאר האסירים ותוך הגבלת הגישה אליו למורשים בלבד. החוק מחיל הוראות סודיות מחמירות על זהות הסוהרים והנהלים, שהפרתן ופרסום פרטים ללא היתר מהווים עבירה פלילית, ומעגן את זכותם של משפחות נפגעי העבירה לקבל עדכון בעניין ההוצאה להורג ולנציגיהן להיות נוכחים בעת ביצוע גזר הדין.
חוק זה קובע כי בחוק זכויות נפגעי עבירה תורחב זכותם של נפגעי עבירות מין או אלימות להביע את עמדתם בנוגע לשחרור על־תנאי לפני ועדת השחרורים, והם יוכלו לבחור אם ברצונם להביעה בכתב או להתייצב לדיון ולהביעה בעל פה. עוד נקבע כי עמדת נפגע העבירה תתווסף לרשימת השיקולים שוועדת השחרורים שוקלת לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, לעניין הסיכון הצפוי לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה משחרורו של האסיר. בנוסף, החוק מעביר את האחריות למסירת המידע לנפגעי עבירה משירות בתי הסוהר להנהלת בתי המשפט, וכן מחיל הסדרים דומים גם בחוק השיפוט הצבאי.
התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין.
ביום י"ד באב התשע"ח (26 ביולי 2018) פורסם חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה), התשע"ח–2018. במסגרת זו נקבע כהוראת שעה, לתקופה של שלוש שנים, כי תוקם יחידה מנהלית בשירות בתי הסוהר – יחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שתוסמך לבחון בקשות לשחרור על תנאי של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה, שנשאו שני שלישים לפחות מתקופתם מאסרם. זאת במקום נציב בתי הסוהר שלו הייתה הסמכות לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שלושה חודשים ושלא עולה על שישה חודשים, ובמקום ועדת השחרורים לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שישה חודשים. היחידה לא תשחרר אסיר אלא אם שוכנעה שהוא ראוי לשחרור כאמור וכי הוא לא מסכן את שלום הציבור. בקשת האסיר לשחרורו על תנאי תיבחן ככלל על בסיס הבקשה בכתב ומסמכים שיובאו בפני היחידה. בקשות לשחרור על תנאי של אסירים המרצים את עונשם בשל עבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ואסירים הלוקים בנפשם ידונו בפני היחידה המנהלית רק אם נגזרו עליהם בין שלושה לשישה חודשי מאסר. אסירים כאמור אשר נגזרה עליהם תקופה העולה על שישה חודשי מאסר יידונו בפני וועדת השחרורים, בשל מורכבותם. הסדר זה יחול גם על בקשות קטינים לשחרור על תנאי. מאוחר יותר, במסגרת תיקונים נוספים, הוארכה הוראת השעה לתקופות נוספות. במסגרת התיקון הרביעי, נקבע כי הוראת השעה תהפוך להסדר קבוע. עוד נקבע כי הדיווח בדבר אופן פעילות היחידה, הניתן אחת לשנה, מטעם השר לביטחון פנים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ימשיך כל עוד עומדת בתוקפה הכרזה על מצב חירום כליאתי בהתאם לסעיף 19כ לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971.
החוק מעגן סיוע משפטי למשפחותיהם של נפגעי עבירות המתה לרבות ליווי וקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיהם בהליכים המשפטיים. החוק מרחיב את רשימת עבירות המין שבעניינן ניתן לקבל סיוע משפטי. בנוסף, החוק קובע הוראת שעה לפיה יורחב הסיוע המשפטי הניתן לנפגעי עבירות מין ועבירות של סחר בבני אדם, כך שיחול כבר משלב החקירה וגם על הליכים אזרחיים הנובעים מהעבירה.
מטרת החוק היא לתת מענה לקשיים הייחודיים במימוש זכויות נפגעי עבירה לעניין האירועים הקשים של מתקפת הטרור הרצחנית של ה-7 באוקטובר והימים שלאחריו. החוק מרחיב את מעגל בני המשפחה ומכליל גם סבים, נכדים, דודים ואחיינים, כדי לתת מענה למקרים שבהם לא נותרו בני משפחה בחיים מהמעגלים הקרובים כמפורט בחוק כיום. החוק מאפשר לבני משפחתו של אדם שנהרג כתוצאה ממעשה טרור או פעולות איבה מהשבעה עד התשעה באוקטובר 2023, לקבל את זכויותיו של המנוח לפי סדר קדימויות המפורט בחוק. ביחס לנפגעי עבירה שנחטפו, נקבע שהענקת הזכויות לבין משפחה תהיה כפופה לבחינה של פגיעה בפרטיות החטוף. אם פרקליט המחוז או ממונה בכיר בפרקליטות שהוא הסמיך קבע כי זכות מסוימת או מידע תפגע בפרטיותו, היא לא תמסר. בנוסף נקבע כי נפגע העבירה או מי מטעמו שזכאי לקבל את זכויותיו לפי החוק, רשאי לתת הסכמה להעברת מימוש הזכויות לאדם אחר, ואם מדובר בבן משפחה של חטוף, ככל שהצהיר בכתב על קרבה אישית בין החטוף לאותו אדם.
נקבעה הארכה להוראת השעה המסדירה את פעילות היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שדנה בבקשות לשחרור מוקדם של אסירים שנגזרו עליהם תקופות מאסר של 3 חודשים עד שנה, עד ליום י"ד בכסלו התשפ"ה (15 בדצמבר 2024).
הוחלט לקבל תיקונים שנועדו לחזק את מעמד החיסיון על עדות של רופא בקשר לטיפול נפשי, או עדות של פסיכולוג או של עובד סוציאלי, שחל לגבי נפגע עבירה בעבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה. לצד זאת, הוחלט כי נפגע עבירה בעבירות מין מסוימות יהיה זכאי לקבל סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, בכל הנוגע לוויתור על החיסיון ולהליכים הקשורים בגילוי החומר הטיפולי החסוי בעניינו.
הוחלט לעגן בחוק בהוראת שעה את סמכותם של בתי המשפט הקהילתיים בישראל ולקבוע בין היתר הוראות להעברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי, הוראות לעניין אופן ניהול ההליך בבית המשפט הקהילתי והוראות לעניין העברת עניינו של נאשם מבית המשפט הקהילתי לדיון בבית משפט שלום.
הוחלט להסדיר את אופן נטילת ושמירת הדגימות הביולוגיות הנלקחות מנפגעי ונפגעות עבירות מין לצרכי זיהוי התוקף בחקירה משטרתית וגיבוש ראיות למשפט והכל כתלות בהסכמתו של הנפגע. עוד הוחלט כי כלל הדגימות יועברו למשטרת ישראל באופן דיסקרטי שישמור על פרטיותו של נפגע העבירה לצורך הפקת דנ"א וישמרו שם לתקופה של 50 שנים לטובת הליכי חקירה ומשפט עתידיים.
הוחלט להאריך בשנתיים נוספות את תוקף הוראת השעה, הנוגעת להקמת יחידה ייעודית לשחרור אסירים ממאסרים קצרים, חלף המנגנונים הקיימים. הארכת הוראת השעה נועדה להמשיך ולבחון את ההסדר החדש טרם ניתן יהיה לקבוע אם להפוכו להסדר של קבע.
התיקון לחוק יוצר מדרג חדש של עבירות ההמתה בחוק העונשין. התיקון קובע שתי דרגות של עבירת הרצח: עבירת רצח בסיסית שיכול שתעשה תוך כוונה או באדישות, ועבירת רצח בנסיבות מחמירות, שבה מלבד ביצועה בכוונה או באדישות, נדרשת הוכחת אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 301א(א) לחוק. לצד עבירת הרצח הבסיסית נקבע עונש של מאסר עולם כעונש מרבי, ולצד עבירת הרצח בנסיבות מחמירות נקבע עונש של מאסר עולם חובה (למעט במקרים חריגים ביותר בהם בית המשפט סבור שהאשמה העולה מהמעשה אינה בדרגה של רצח בנסיבות מחמירות). כמו כן, בוטלה עבירת ההריגה, כך שחלק מהמקרים אשר נפלו עד היום בגדרה יכללו בעבירת הרצח (באם הוכחה כוונה או אדישות), וחלק מהמקרים יכללו בעבירה של המתה בקלות דעות (כאשר הנאשם קיווה שהתוצאה לא תתרחש). עוד נקבעה עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לפיה גם אם גובשו יסודות עבירת הרצח או הרצח בנסיבות מחמירות אך התקיימה אחת הנסיבות המקלות המפורטות בעבירה, האחריות והעונש יכולים להיות קלים יותר. כך למשל אם הרצח בוצע בעקבות התעללות מתמשכת, אם הרצח בוצע לאחר התגרות ובתגובה לאותה התגרות ובית המשפט היה סבור שבנסיבות העניין יש בכך כדי להפחית מהאשמה, ואם הנאשם לוקה בהפרעה נפשית.
התיקון קובע כי תוקם יחידה מנהלית בשירות בתי הסוהר – יחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שתוסמך לבחון בקשות לשחרור על תנאי של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה, שנשאו שני שלישים לפחות מתקופתם מאסרם. זאת במקום נציב שירות בתי הסוהר שלו היתה הסמכות לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שלושה חודשים ושלא עולה על שישה חודשים, ובמקום ועדת השחרורים לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שישה חודשים ולא עולה על שנה. היחידה לא תשחרר אסיר אלא אם שוכנעה שהוא ראוי לשחרור כאמור וכי הוא לא מסכן את שלום הציבור. בקשת האסיר לשחרורו על תנאי תיבחן ככלל על בסיס הבקשה בכתב ומסמכים שיובאו בפני היחידה. בקשות לשחרור על תנאי של אסירים המרצים את עונשם בשל עבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ואסירים הלוקים בנפשם ידונו בפני היחידה המנהלית רק אם נגזרו עליהם בין שלושה לשישה חודשי מאסר.אסירים כאמור אשר נגזרה עליהם תקופה העולה על שישה חודשי מאסר יידונו בפני וועדת השחרורים, בשל מורכבותם. הסדר זה יחול גם על בקשות קטינים לשחרור על תנאי. ההסדר נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים.
סעיף 203ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977 קובע איסור על קבלת שירותי זנות מקטין. תיקון מס' 127 מחמיר את העונש הקבוע בצד עבירה זו משלוש שנות מאסר לחמש שנות מאסר. כמו כן, העבירה התווספה לרשימת העבירות המנויות בתוספת בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) ובכך הוסמך בית המשפט לאפשר לקטין להעיד שלא מול הנאשם בעבירה זו, בהתקיים התנאים המפורטים בחוק. כמו כן, עבירה זו התווספה לרשימת עבירות המין והאלימות בחוק זכויות נפגעי עבירה.
החוק המקורי: 21 במרץ 2001 · רשומות (PDF)
6 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 1 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.