חל היום
תוקן 11 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: כלכלה
שמות קודמים: חוק זכויות מבצעים, התשמ"ד-1984
ברשומות הכנסת: תקף
התיקון לחוק זכויות משדרים ומבצעים, התשמ"ד–1984, מתאים את זכויותיהם של המבצעים בישראל לעידן המודרני. מבצעים הם מי שמבצעים יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת, וזכויות המבצעים הן זכויות נפרדות מזכויות היוצרים. התיקון עורך כמה שינויים משמעותיים בזכויות המבצעים ביחס לחוק הקיים: ראשית, התיקון לחוק קובע שתתווסף לסל הזכויות של מבצעים גם זכות בלעדית להעמדה לרשות הציבור של ביצועיהם. הזכות הבלעדית להעמדה לרשות הציבור היא זכותו של המבצע למנוע הנגשה של עותק של הביצוע שלו לציבור, כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליו מכל מקום ובכל מועד לפי בחירתם. עם הוספת זכות זו, מבצעים יוכלו למנוע העמדה של הביצוע שלהם לרשות הציבור ללא הסכמתם, או לדרוש תשלום עבור העמדתו לרשות הציבור, למשל מפלטפורמות שמאפשרות צריכת תוכן לפי דרישה, מה שמוכר למשל כ-Video on Demand (VOD). שנית, לפי החוק הקיים, למבצעים אמנם אין זכות בלעדית למנוע השמעה או הצגה של ביצוע שלהם בציבור – למשל באולמות אירועים, במסעדות וכדומה (זכות ל"ביצוע פומבי"), אך יש להם זכות לקבל תמלוג ראוי בשל ביצוע פומבי של הביצוע שלהם (הזכות לתמלוג ראוי). התמלוג משולם ל"ארגון התמלוגים היציג" המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים, והארגון מעביר את התמלוגים למבצעים, בין אם הם חברים בו ובין אם אינם חברים בו. התיקון לחוק קובע הוראות לעניין חובות שוויון ושקיפות שיחולו על הארגון האמור, הן כלפי מי שמשתמשים בביצועים והן כלפי המבצעים. בנוסף קובע התיקון לחוק שרק עמותה או חברה לתועלת הציבור יוכלו לשמש כארגון כאמור. שלישית, התיקון לחוק קובע מגבלות לעניין האפשרות להעביר את הזכות לתמלוג ראוי. ככלל, לעניין ביצוע של יצירה מוסיקלית הכלול בתקליט, נקבע שזכותו של המבצע לתמלוג ראוי אינה ניתנת להעברה או לוויתור במשך שבע השנים הראשונות מיום הקלטת הביצוע. לעניין ביצוע הכלול ביצירה קולנועית, נקבע שהמבצע זכאי לתמורה הולמת בשל העברת זכותו לתמלוג ראוי או ויתור עליה. למגבלות אלה נקבעו מספר חריגים. בין השאר, נקבע כי מבצע רשאי לוותר על זכותו לתמלוג ראוי בשל ביצוע פומבי שנעשה בידי גוף כגון עמותה, מלכ"ר, מוסד חינוך, ספריה, ארכיון או מוזיאון, או להעביר לגוף כאמור את זכותו לתמלוג ראוי. רביעית, התיקון לחוק מבקש להקל על עסקים קטנים, וקובע שהשמעה או הצגה בציבור של ביצוע בידי בעל עסק זעיר איננה כלולה בהגדרה "ביצוע פומבי", ולכן בעל עסק כאמור לא יידרש לשלם תמלוגים בשל כך, אלא אם כן חלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה או הצגה בציבור של ביצועים. "בעל עסק זעיר" מוגדר לעניין זה כבעל עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרה "עוסק פטור" בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 (כלומר, כ-120,000 ש"ח כיום). נוסף על כך, התיקון לחוק קובע כי בתובענה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי יהיה בית המשפט רשאי לפסוק סעד כספי בלבד, כלומר בית המשפט לא יהיה רשאי לתת צו מניעה להפסקת השימוש. זאת, משום שגם הזכות המוקנית למבצעים לעניין זה היא זכות לקבלת תמלוג ראוי, ומלכתחילה אין להם זכות למנוע את השמעת או הצגת הביצוע בציבור. בית המשפט יהיה רשאי לפסוק פיצוי בלא הוכחת נזק בתובענה כאמור, אולם סכום הפיצוי כאמור יוגבל, כך שבמקום סכום של עד 100,000 שקלים חדשים לכל הפרה, שרשאי בית המשפט לפסוק לפי הדין הקיים (אלא אם מדובר במסכת אחת של מעשים), בית המשפט יוכל לפסוק פיצוי בסכום שלא יעלה על פי שלושה מהתעריף השנתי של התמלוג הראוי או פי עשרה מהתעריף של התמלוג הראוי בעד פעילות מסוימת במועד מסוים, או על 25,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה. אם בעל הזכות סבור כי שווי הנזק שנגרם לו גבוה יותר, פתוחה בפניו כמובן הדרך להוכיח את נזקו ולבקש מבית המשפט שיפסוק לו פיצויים עבור הנזק שנגרם לו בפועל. בנוסף, התיקון מאמץ את השימושים המותרים הקבועים בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, כך שיחולו בשינויים המחויבים גם לגבי זכויות מבצעים. שימושים מותרים הם שימושים שניתן לעשותם גם ללא קבלת הסכמה מבעלי הזכויות וללא תשלום תמורה לבעלי הזכויות, למטרות שיש בהן חשיבות ציבורית. בהמשך לכך, יתאפשר למשל שימוש הוגן בביצוע, שימוש בביצוע בהליכים משפטיים או בהליכים מינהליים לפי דין וכדומה, בלא שהמשתמש יידרש לקבל את הסכמת המבצע לכך או לשלם תמלוגים בשל שימושים אלה. עוד קובע התיקון לחוק שמדי שנה יוקצה תקציב לתמיכה באמנים במצוקה, מתוך תקציב משרד התרבות והספורט, והוא ישמש לתמיכה באמנים לפי אמות מידה שוויוניות שיפרסם שר התרבות והספורט באתר משרדו. התקציב יעמוד על סך של 2.5 מיליון ש"ח בשנת 2026, על סך של 5 מיליון ש"ח בשנת 2027, ועל סך של 7 מיליון ש"ח החל משנת 2028 ובכל שנה לאחר
חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ב באדר התשע"ז (20 במרץ 2017). החוק קובע כי תקופת ההגנה של זכות היוצרים בתקליט תוארך מ-50 שנים ל-70 שנים ואם התקליט פורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו, תוארך תקופת ההגנה ל-70 שנים ממועד פרסומו, בכפוף לתנאים הבאים: אם בתום חמישים השנים ממועד יצירת התקליט או ממועד הפרסום כאמור, מפיק תקליט, או מי מטעמו, לא הוציא כמות שיש בה כדי לספק באופן סביר את דרישות הציבור לעותקים של התקליט, או לא העמיד את התקליט לרשות הציבור - תפקע זכות היוצרים שלו בתקליט בתום 50 השנים, ולגבי תקליט שפורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו – תפקע הזכות בתום 50 השנים ממועד פרסומו כאמור. בנוסף, גם בתקופת ההגנה שהוארכה מ-50 שנים ל-70 שנים (להלן – תקופת ההגנה הנוספת), ובכל אחת מאותן 20 השנים, אם מפיק התקליט או מי מטעמו לא הוציא כמות שיש בה כדי לספק באופן סביר את דרישות הציבור לעותקים של התקליט, או לא העמיד את התקליט לרשות הציבור – תפקע זכות היוצרים בתום אותה שנה שבה נמצא כי לא עמד בתנאים האמורים. לעניין תקליט שהבעלות בזכויות המבצעים לפי סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד–1984 המגולמות בו, כולן או חלקן, הועברו למפיק התקליט, נקבע כי אם פקעה זכותו של מפיק התקליט משום שלא עמד בתנאים האמורים לעיל, מבצע הביצוע רשאי לשעתק את הביצוע, לעשות כל אחת מהפעולות המנויות בסעיף 2(4) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, וכן לעשות בביצוע כל שימוש המותר לפי כל דין. עוד נקבע כי כל הסכם, תניה או תנאי בנוגע לזכויות לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, בין מבצע או צד שלישי לבין מפיק, או ויתור של מבצע על זכויות כאמור, יחולו גם בתקופת ההגנה הנוספת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים אחרת, ובלבד שאין בהם כדי לגרוע מהתנאים האמורים. כמו כן, החוק קובע חובת תשלום ראוי נוסף במקרים שבהם הבעלות בזכויות המבצע הועברה למפיק התקליט תמורת תשלום חד פעמי. בהתאם להוראה זו, ישלם המפיק למבצע תשלום ראוי נוסף בעד השימוש בזכויות המבצע שהועברו למפיק בתקופת ההגנה הנוספת. הוראות התיקון האמור יחולו על תקליט שטרם חלפה לגביו תקופת ההגנה הקבועה בסעיף כנוסחו ערב יום תחילתו של החוק. בנוסף, החוק קובע כי גם זכות המבצעים והמשדרים הקבועה בסעיף 10 לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד–1984, תוארך כך שבמקום שתקופת ההגנה לזכויות מבצעים תעמוד על 50 שנים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי, היא תוארך ל-70 שנים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי.
החוק המקורי: 20 ביוני 1984
2 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.