חל היום
החל מ־12 באוג׳ 1996 · תוקן 20 פעמים · משרד אחראי: הבריאות · ועדה בכנסת: בריאות
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין.
התיקון לחוק מעדכן את הוראות המעבר למקצוע הכירופרקטיקה שהוסדר כבר בשנת 2010 אך בשל אי התקנת תקנות לא ניתנו עד מועד התיקון תעודות מקצוע לכירופרקטים (יצוין כי במקביל לתיקון הותקנו גם התקנות): הוראות המעבר שנקבעו הן: (א) ניתן לתת תעודת כירופרקט ללא צורך בעבודה בפיקוח ובעמידה בבחינות בישראל למי שעסק בישראל בכירופרקטיקה בהיקף ניכר במשך חמש שנים לפחות ערב כניסתן לתוקף של התקנות בעניין הכשרה מעשית, והוכיח ידע וניסיון, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת התעודה בתוך 12 חודשים ממועד הכניסה לתוקף של התקנות; (ב) ניתן לתת תעודת כירופרקט ללא צורך בעמידה בבחינות בישראל למי שעסק בישראל בכירופרקטיקה ערב כניסתן לתוקף של התקנות בעניין הכשרה מעשית או התקנות בעניין עבודה בפיקוח, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת התעודה בתוך שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של התקנות. (ג) ניתן לתת תעודת כירופרקט למי שלמד את לימודי הכירופרקטיקה כלימודי תעודה (במקום לימודים אקדמיים) בתנאי שתעודת סיום הלימודים הוכרה לפי התנאים שפורטו בחוק, ושהלימודים החלו עד 1 במאי 2029 – ובלבד שמתקיימים בו שאר התנאים לקבלת תעודת המקצוע, או התנאים שנקבעו בהוראות המעבר שפורטו לעיל. הזכאות לפי הוראת מעבר זו מיועדת לעולים והיא לא תחול על מי שמרכז חייו היה בישראל ויצא ממנה לצורך הלימודים, ובעניין זה דויקו ההגדרות של תכניות הגעת צעירים בישראל, שהמשתתפים בהן לא ייחשבו כמי שמרכז חייהם בישראל. נוסף על כך נקבע כי עד תום שנתיים מיום פרסום החוק או מיום כניסתן לתוקף של התקנות, לפי המאוחר, לא יחולו האיסורים שבחוק בעניין התחזות לכירופרקט או שימוש בתואר זה. עוד נקבע כי תנאי להכרה בעבודה בפיקוח הוא כי בסיומה של העבודה בפיקוח ניתנה חוות דעת חיובית. התיקון לחוק כולל הסדרים גם לעניין מקצועות בריאות אחרים: נקבע כי האיסור שבחוק על ביצוע פעולות ייחודיות למקצוע מסוים, לא ימנע ביצוע עבודה בפיקוח הנדרשת באותו מקצוע. כמו כן נקבע בעל המקצוע דימותן רפואי נכלל בהגדרה "מטפל "לעניין חוק זכויות החולה. כמו כן תוקנה פקודת הרופאים כך שבוטלה ההשלכה הפלילית של תקנות מסוימות מכוח סעיף 61 לפקודת הרופאים, שעיקרן הוראות טכניות או פרוצדורליות.
נקבע כי המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה, יהיה רשאי להעניק תעודה בפודיאטריה המוגבלת לפעולות בפודיאטריה שאינן כוללות טיפול פולשני והרדמה מקומית בכף הרגל המנויות בתוספת החמישית לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, למי שיש בידו תעודה המעידה על סיום לימודיו בפודולוגיה מחוץ לישראל ועומד בכל התנאים הנדרשים כמפורט בחוק. בעל מקצוע בריאות זה ייקרא פודולוג. תעודת סיום לימודים כאמור תוכר רק אם הלימודים התחילו לפני יום ט"ז באייר התשפ"ט (1 במאי 2029). שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, יהיה רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור בשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים. עוד נקבע כי תקופת הניסיון הקודם שתידרש מפודיאטרים ומפודיאטרים מנתחים לשם קבלת תעודת מקצוע, תקוצר משנתיים וחצי לשנה וחצי בסך הכל, כשמתוכן לפחות חצי שנה של עבודה בפיקוח. עוד נקבע שההסדר לא יחול על תושב ישראל שמרכז חייו היה בישראל בטרם יצא ממנה לשם לימודים בתחום. כמו כן נקבעו הוראות מעבר לעניין מי שעסק כפודולוג בישראל ערב יום תחילתו של החוק, כדי לאפשר לו לקבל תעודת מקצוע בתנאים המפורטים בחוק. לבסוף, תוקן חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, כך שפודולוג הוא מטפל לעניין החוק. תחילתו של התיקון ביום כ"ג בניסן התשפ"ד (1 במאי 2024).
נקבע כי כאשר רופא מומחה סבור כי נדרש לבצע במטופל בגיר טיפול רפואי דחוף, והמטופל אינו מסוגל לתת הסכמה מדעת לטיפול, ואין יפוי כוח מתמשך בתוקף ולא מונה אפוטרופוס לעניינים רפואיים, יוכל עובד סוציאלי במוסד הרפואי, באישור מנהל המוסד או מי שהוסמך על ידו, לאשר לאדם בגיר לשמש כמקבל החלטות זמני עבור המטופל. מקבל ההחלטות הזמני יוכל, בתקופה של שישה חודשים לקבל החלטות לעניין ביצוע הטיפול הדחוף במטופל וכן לקבל החלטות לעניין ביצוע טיפול רפואיים נוספים שיידרשו לו. בחירת מקבל ההחלטות הזמני תהיה לפי לפי סדר הקרבה: בן זוג, ילד בגיר, הורה, אחים, או הסכמה של בני המשפחה לפי הכללים שנקבעו בחוק, ויכול גם שייבחר לכך אדם אחר - אם המטופל הביע את רצונו כי אותו אדם יהיה מיופה כוח עבורו או שימונה כאפוטרופוס עבורו, וזאת עד לכניסת יפוי הכוח או מינוי האפוטרופוס לתוקף. נוסף על כך, נקבעו העקרונות ודרכי הפעולות שלפיהם יפעל מקבל ההחלטות הזמני, הכוללים בין היתר את השמירה על פרטיותו וכיבוד רצונו של המטופל וכן את התנאים לפניה אליו לקבלת הסכמתו. אם נודע על כוונה לפנות בבקשה לבית המשפט למינוי אפוטרופוס או לקבלת הוראות לעניין הטיפול הרפואי המסוים, תושעה ל-24 שעות אפשרות מינוי מקבל ההחלטות הזמני או אם מונה - אפשרות פעולתו עבור המטופל, הסכמה על ידי מקבל ההחלטות הזמני. אם נודע כי הוגשה בקשה לקבלת הוראות לטיפול המסויים – יפעלו לפי קביעת בית המשפט, ואם נודע כי הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס, או שניתנה החלטה למינוי אפוטרופוס או לכניסת יפוי הכוח לתוקף, יפקע האישור שניתן למקבל ההחלטות הזמני. נקבע כי העובד הסוציאלי יתעד ברשומה הרפואית את האישור שנתן והודעות שמשפיעות על תוקפו. נקבע שעד ה17 בינואר 2027, או במועד שנקבע בצו שר הבריאות, לפי המוקדם ביניהם, האפשרות למנות מקבל החלטות זמני תהיה לעובד סוציאלי בבית חולים בלבד, ולאחר מכן תהיה אפשרות מינוי גם לעו"ס בקופת חולים - אך גם בתקופה זו, מרגע שמקבל החלטות זמני מונה על ידי עו"ס בבי"ח, הוא יוכל לקבל החלטות לגבי טיפול גם אם הוא ניתן בקופת החולים. כמו כן, נקבעה חובת דיווח לוועדה ב17 בינואר 2024 - על השפעות החוק והאישורים שניתנו בבתי החולים .
התיקון לסעיף 20 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 קובע כי מוסד רפואי ומטפל יוכלו להעביר (בכפוף לכללים הקבועים כבר בסעיף האמור) מידע רפואי הנחוץ לשם זיהוי גופה או לשם קביעת סיבת מוות אל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, ובכלל זה לגורמים שרופאי המרכז הלאומי האמור מסתייעים בהם (כגון מומחים אנתרופולגיים), או אל מטפל אחר המוסמך על פי דין לזיהוי גופה או לקביעת סיבת מוות (כגון רופא בלשכת הבריאות המחוזית שתפקידו לקבוע סיבת מוות, או רופאי השיניים הפועלים כחלק ממשטרת ישראל בזיהוי גופה לפי מישנן). החוק מבהיר כי לעניין זה יראו במסירת המידע כאמור כמסירת מידע לשם טיפול במטופל.
חוק זה מסדיר במסגרת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשסח-2008 שני מקצועות בריאות חדשים: א. מקצוע הבריאות "עמית רופא" – שמהותו היא ביצוע מגוון של פעולות רפואיות בפיקוח רופא מומחה ולפי הרשאה אישית ממנו, בהתאם להוראות בפקודת הרופאים. החוק קובע את דרישות ההשכלה האקדמית – במקצוע עמית רופא או במקצוע הרפואה בתנאים מסוימים, ההכשרה המעשית והבחינות לשם קבלת תעודת המקצוע, וקובע את ההסדרים למתן ההרשאה האישית ולפיקוח על עבודת עמית הרופא ועוד תנאים בנוגע לפעולת עמית הרופא, וכן קובעת הוראות מעבר לגבי מי שכבר מועסקים היום בישראל כעמיתי רופא. ב. מקצוע הבריאות "דימותן רפואי" - שלגביו נקבעו בחוק התנאים לקבלת תעודת דימותן רפואי, וכן נקבעו פעולות יחודיות לדימותן רפואי, מקרים שבהם פעולות ייחודיות אלה יותרו לגורמים נוספים, והוראות מעבר. החוק גם מאפשר לאחות מוסמכת לתת מרשם אפילו אם זה ניתן לראשונה למטופל ובתנאי שזה בתחום מומחיותה ושלא חלפה שנה מהיום שבו המטופל נבדק על ידי רופא מאותו התחום. שנית, החוק מאפשר גם לעמית רופא לתת מרשם לתרופות ולהשתמש בתרופה במהלך הטיפול. כמו כן תוקנה ההגדרה "מרפאה" שבפקודת בריאות העם כך שתכלול גם מתן שירותים מקוונים או טלפוניים או טיפול בבית החולה, וגם מקום שאינו בית חולים ובו מקבלים נשים ללידה. עוד נקבעו בחוק הוראות לעניין הבטחת טוהר המידות בוועדות המייעצות של מקצועות הבריאות השונים, תקופת הכהונה של חברי הוועדות המיעצות והפסקת הכהונה.
החוק מסמיך את מנהלי בתי החולים לקבוע הוראות בדבר איסור או הגבלה של הכנסת חמץ למבנה בית החולים, כולו או חלקו, הנדרשות לשם שמירת כשרות בחג הפסח עבור המאושפזים. קביעת ההוראות תעשה לאחר שהמנהל שקל חלופות אחרות ובהתחשב בזכויות המטופלים ובצורכיהם. המנהל רשאי להתחשב בין היתר בצורכי המלווים של המטופלים והעובדים. בנוסף, החוק קובע כי ההוראות יפורסמו באופן קבוע באתר האינטרנט של בית החולים ואם אין אתר כזה – באתר משרד הבריאות, ובבית החולים יוצבו שלטים בדבר ההוראות. מנהל בית החולים יהיה רשאי להסמיך עובד לשם יידוע על ההוראות. בחוק הובהר כי הוראות הסדר זה אינן גורעות מהוראות כל דין הנוגע לכשרות המזון.
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים.
החוק נועד לחזק את זכותו וכבודו של אדם שמונה לו אפוטרופוס או שביהמ"ש רשאי למנות לו אפוטרופוס. החוק מתקן את הפרק המסדיר מינוי אפוטרופוס, מבנה את שיקול דעת בית המשפט וקובע כי מינוי אפוטרופוס יהווה אמצעי אחרון. כמו כן, החוק מעגן באופן מפורט את העקרונות המנחים שיחולו על האפוטרופוס ואת דרכי הפעולה לפיהם עליו לפעול. בנוסף, החוק יוצר מנגנון לתכנון משפטי של "ייפוי כוח מתמשך" שמאפשר לאדם שמסוגל להבין את משמעותו של ייפוי כוח כאמור, למנות אדם אחר שיהיה מוסמך לפעול בענייניו אם וכאשר יחדל להיות מסוגל לקבל החלטות. כך החוק גם קובע את העקרונות המנחים שיחולו על מיופה הכוח ואת דרכי פעולתו. כמו כן, החוק קובע מנגנון חדש של תמיכה בקבלת החלטות המאפשר למנות לאדם הזקוק לכך מישהו שיסייע לו לקבל מידע, להבין אותו ולהגיע להחלטה בעצמו, שיכנס לתוקף בעוד כשנתיים. בנוסף לכך, החוק מבטל את המונח "חסוי". כמו כן, החוק מרחיב את סמכויות הפיקוח של המפקחים באפוטרופוס הכללי
החוק קובע כי אם הובא לידיעתו של מטפל כגון: רופא, אחות או פסיכולוג, כי הורה הורשע בביצוע עבירת מין או אלימות כלפי ילדו הקטין, או הוגש נגדו כתב אישום בשל ביצוע עבירה כאמור וכל עוד מתנהל ההליך הפלילי כנגדו, לא תידרש הסכמתו של אותו הורה לטיפול רפואי באותו ילד ולא יימסר לאותו הורה מידע לגבי טיפול רפואי באותו ילד. בית המשפט לענייני משפחה רשאי, לבקשת ההורה, להורות אחרת, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכי אין בכך כדי לפגוע בטובת הילד.
החוק המקורי: 12 במאי 1996 · רשומות (PDF)
3 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 2 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.