חל היום
תוקן 23 פעמים · משרד אחראי: הכלכלה והתעשייה · ועדה בכנסת: כלכלה
ברשומות הכנסת: תקף
מטרתו העיקרית של התיקון לחוק היא לאפשר מסלול נוסף לייבוא, ייצור או מכירה של מצרכים שחל עליהם תקן רשמי, באמצעות הסתמכות על עמידה בדרישות האסדרה הפדרלית בארה"ב שתאומץ לתוך הדין הישראלי ומפורטת בתוספת השמינית לחוק התקנים, וזאת כתחליף לחובה לעמוד בדרישות התקינה הישראלית ("מה שטוב לארה"ב, טוב לישראל"). התיקון לחוק קובע שעוסק רשאי לבחור ב"מסלול אמריקאי", כלומר, לייצר, למכור ולייבא מצרכים או ליישם תהליכי עבודה העומדים בדרישות האסדרה האמריקאית, כאשר לעניין מצרכים, התנאי הוא שהם מיוצרים בארה"ב או בישראל ושהעוסק מחזיק בחשבונית הצהרה המעידה על מקורם או במסמך אחר שיקבע בצו שר הכלכלה והתעשייה (להלן – השר). כמו כן, התיקון לחוק קובע שהמסלול האמריקאי האמור לא יחול על מוצרי מזון, על רכב מנועי ועל מוצרים ותהליכי עבודה בתחום כיבוי האש, אשר הוחרגו גם מתחולת ההסדר המאפשר הסתמכות על דרישות אסדרה אירופית מאומצת ("מה שטוב לאירופה, טוב לישראל"). ההסדר שנקבע בעניין אימוץ אסדרה פדרלית אמריקאית דומה במאפייניו להסדר הקיים בחוק התקנים לעניין אימוץ אסדרה אירופית. בנוסף, התיקון לחוק כולל גם הוראות הנובעות מהפקת לקחים בעקבות יישום הרפורמה בעניין אימוץ אסדרה אירופית שנכנסה לתוקף בינואר 2025. כמו כן, התיקון לחוק קובע חריגים ופטורים לחובה לעמוד בדרישות התקינה (ישראליות וזרות): ראשית, נקבע חריג לחובה למלא אחר דרישות התקינה אם מדובר על מצרכים המיועדים לשמש לפעילות ביטחונית בעבור תעשייה ביטחונית או בעבור ספקים ומפעלים המייצרים או מתחזקים ציוד ביטחוני, וזאת למעט מיתקני גז ולמעט חיבור מבנים או מיתקנים לתשתיות מסוגים מסוימים. שנית, התיקון לחוק מסמיך את השר, בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות, לפטור מהחובה למלא אחר דרישות התקינה מצרכים המיועדים להפקת נפט בים, אם נוכח כי לא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלום הציבור, לבטיחותו או לאיכות הסביבה, וזאת לבקשת בעל רישיון או בעל שטר חזקה לפי חוק הנפט. שלישית, התיקון לחוק מסמיך את השר להאריך במקרים מיוחדים את תוקפו של פטור מדרישות התקינה – שהיום ניתן לתת לתקופה שאינה עולה על שנה – וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה. בנוסף, התיקון לחוק קובע הוראות שמטרתן להתמודד עם הקשיים של מעבדות בישראל לבצע בדיקות עמידה באסדרה זרה. בהתאם לכך, נקבע כי ניתן להסתמך, כראייה לאמיתות תוכנן, על תעודות בדיקה שיתנו מעבדות מוסמכות שאינן מעבדות שקיבלו אישור מהממונה על התקינה, ואשר יש להן יכולת וכשירות מקצועית לבצע בדיקות עמידה באסדרה זרה, וזאת בכפוף לתנאים המפורטים בתיקון לחוק.
מטרתו העיקרית של התיקון לחוק היא לאפשר מסלול נוסף לייבוא, ייצור או מכירה של מצרכים שחל עליהם תקן רשמי, באמצעות הסתמכות על עמידה בדרישות האסדרה הפדרלית בארה"ב שתאומץ לתוך הדין הישראלי ומפורטת בתוספת השמינית לחוק התקנים, וזאת כתחליף לחובה לעמוד בדרישות התקינה הישראלית ("מה שטוב לארה"ב, טוב לישראל"). התיקון לחוק קובע שעוסק רשאי לבחור ב"מסלול אמריקאי", כלומר, לייצר, למכור ולייבא מצרכים או ליישם תהליכי עבודה העומדים בדרישות האסדרה האמריקאית, כאשר לעניין מצרכים, התנאי הוא שהם מיוצרים בארה"ב או בישראל ושהעוסק מחזיק בחשבונית הצהרה המעידה על מקורם או במסמך אחר שיקבע בצו שר הכלכלה והתעשייה (להלן – השר). כמו כן, התיקון לחוק קובע שהמסלול האמריקאי האמור לא יחול על מוצרי מזון, על רכב מנועי ועל מוצרים ותהליכי עבודה בתחום כיבוי האש, אשר הוחרגו גם מתחולת ההסדר המאפשר הסתמכות על דרישות אסדרה אירופית מאומצת ("מה שטוב לאירופה, טוב לישראל"). ההסדר שנקבע בעניין אימוץ אסדרה פדרלית אמריקאית דומה במאפייניו להסדר הקיים בחוק התקנים לעניין אימוץ אסדרה אירופית. בנוסף, התיקון לחוק כולל גם הוראות הנובעות מהפקת לקחים בעקבות יישום הרפורמה בעניין אימוץ אסדרה אירופית שנכנסה לתוקף בינואר 2025. כמו כן, התיקון לחוק קובע חריגים ופטורים לחובה לעמוד בדרישות התקינה (ישראליות וזרות): ראשית, נקבע חריג לחובה למלא אחר דרישות התקינה אם מדובר על מצרכים המיועדים לשמש לפעילות ביטחונית בעבור תעשייה ביטחונית או בעבור ספקים ומפעלים המייצרים או מתחזקים ציוד ביטחוני, וזאת למעט מיתקני גז ולמעט חיבור מבנים או מיתקנים לתשתיות מסוגים מסוימים. שנית, התיקון לחוק מסמיך את השר, בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות, לפטור מהחובה למלא אחר דרישות התקינה מצרכים המיועדים להפקת נפט בים, אם נוכח כי לא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלום הציבור, לבטיחותו או לאיכות הסביבה, וזאת לבקשת בעל רישיון או בעל שטר חזקה לפי חוק הנפט. שלישית, התיקון לחוק מסמיך את השר להאריך במקרים מיוחדים את תוקפו של פטור מדרישות התקינה – שהיום ניתן לתת לתקופה שאינה עולה על שנה – וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה. בנוסף, התיקון לחוק קובע הוראות שמטרתן להתמודד עם הקשיים של מעבדות בישראל לבצע בדיקות עמידה באסדרה זרה. בהתאם לכך, נקבע כי ניתן להסתמך, כראייה לאמיתות תוכנן, על תעודות בדיקה שיתנו מעבדות מוסמכות שאינן מעבדות שקיבלו אישור מהממונה על התקינה, ואשר יש להן יכולת וכשירות מקצועית לבצע בדיקות עמידה באסדרה זרה, וזאת בכפוף לתנאים המפורטים בתיקון לחוק.
החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.
חוק זה כולל תיקונים משמעותיים בחוק התקנים ובפקודת היבוא והיצוא, שהעיקרי שבהם הוא יצירת מסלול חדש ואופציונלי לייבוא, ייצור ושיווק טובין המתאימים לדרישות רגולציות או דירקטיבות אירופאיות, כתחליף לחובה לעמוד בדרישות התקינה הישראלית. החוק כולל הסדר ייחודי בדין הישראלי, שמאפשר להחיל בישראל את הדין האירופי, כאשר הנוסח המחייב יהיה בשפה האנגלית. לצד זאת, החוק מחייב את משרד הכלכלה לפרסם לציבור תרגום מקצועי ומהימן של האסדרות האירופיות שיחולו בישראל, וכן לבחון באופן ספציפי כל עדכון של האסדרה, כך ששינויים שייערכו בה באירופה לא יאומצו באופן אוטומטי בישראל. בחוק מנויות האסדרות האירופיות – דירקטיבות ורגולציות אחרות – שיחולו בישראל מכוחו וכן התנאים להחלתן ומועדי התחילה שלהן. החוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה להרחיב בצו את רשימת האסדרות, ובכלל זה נספחים ועדכונים שלהן, תוך אימוצן בלא כל שינוי, וזאת בשים לב לשיקולים הנוגעים לאפשרות האכיפה של ההוראות הכלולות בצו. באופן דומה רשאי השר, מיוזמתו או לפי בקשת שר אחר, לדחות את מועדי התחילה לאימוץ האסדרות השונות החלות בדין האירופי, לתקופות שלא יעלו במצטבר על שנה, בהתאם להיערכות ליישומן. לעומת זאת, הסרה של דירקטיבה, החלתה בשינויים או הוספת תנאים בה וכן דחיית מועדי התחילה לתקופה של מעל שנה, ייעשו בצו של שר הכלכלה, אך רק לאחר שקיבל את המלצת ועדת החריגים לכך. ועדת החריגים הוא גוף ממשלתי מייעץ, הפועל מכוח פקודת הייבוא והייצוא בהתאם לרפורמה בייבוא שאושרה בשנת 2021. בחוק קבועות הוראות המסדירות את אופן הפניה לוועדת החריגים ואת האפשרות לפנות להכרעת הממשלה לאחר החלטת ועדת החריגים, וכן המקרים בהם שר הכלכלה יהיה מוסמך לפעול אף בלא המלצה של ועדת החריגים. בחוק נקבעו החרגות למוצרים שונים, כגון: מוצרי מזון, רכב מנועי, וכל מצרך או תהליך עבודה שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי. כמו כן נקבעו בחוק דרישות נוספות, מעבר לאילו של האסדרה האירופית המאומצת, ביחס למוצרים שיש בהם סכנה, כגון מכשירים המופעלים ע"י גז בישול (גפ"מ) או ביחס למוצרים שיש מקום לקבוע ביחס אליהם דרישות שונות בגלל תנאים ייחודיים בישראל המצדיקים זאת, כגון דרישות ביחס לריכוזי חומרים בנוזלי ניקוי למדיח כלים שעלולים לפגוע במי הקולחין, שבישראל, בניגוד לאירופה, נעשה בהם שימוש לצורך השקיית גידולים חקלאיים. בחוק קיימות גם הוראות שמטרתן להאיץ את תהליך התאמת החקיקה הישראלית לסטנדטים האירופיים, והן כוללות מנגנון ייחודי ותקדימי, לפיו שר הכלכלה יהיה מוסמך להוסיף בצו לתוספת השביעית לחוק, חקיקת משנה שהיא בתחום סמכותו של משרד אחר, ובכך לקבוע שלצד חיקוק בדין הישראלי, יחולו גם הוראות האסדרה האירופית, צו זה טעון אישור של ועדה מוועדות הכנסת שהנושא המוסדר הוא בתחום ענייניה. החוק כולל גם הקלות נוספות ללא קשר למסלול היבוא החדש, לדוגמא, יבואן או יצרן של דוגמאות שאינן מיועדות לשיווק והפצה לציבור, לא יידרש לעמוד בדרישות תקינה כלשהן. רוב הוראות החוק יכנסו לתוקף ב- 1 בינואר 2025, אך חלקן ייכנסו לתוקף מאוחר יותר.
כחלק מצעדי הממשלה לביצוע התאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקאליות לשנת 2024 ואילך, אשר נועדו לסייע למשק להתמודד עם ההוצאות הנגרמות ממלחמת "חרבות ברזל", נקבע כי מכון התקנים יעביר לאוצר המדינה סכום חד פעמי של 105 מיליון שקלים חדשים בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של החוק. מקור הכספים יהיו מתוך עודפי מכון התקנים שהם סכומים הכלולים בהון העצמי של המכון ומקורם ברווח הנקי שלו, כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים, כמפורט בדוחות הכספיים האחרונים של המכון שפורסמו לפני מועד העברת הסכום.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק. התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות: בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪. בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים. מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב. כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) והוא קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – בנקאות, הסרת חסמים ביבוא אישי, תקשורת, תחבורה, כבאות, רשויות מקומיות, תכנון ובנייה, עבודות פיתוח בתכנית למגורים, רשויות תחבורה מטרופוליניות ורישוי עסקים.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ד' באדר התשע"ח (19 בפברואר 2018), והוא מתקן את חוק התקנים, התשי"ג–1953. חוק התקנים כנוסחו היום מסדיר את תהליך קביעת התקנים על ידי מכון התקנים, ואת סמכות שר הכלכלה והתעשייה (להלן – שר הכלכלה) להכריז על תקן ישראלי שקבע המכון כעל תקן רשמי. ברירת המחדל הקבועה היום בחוק היא שבקביעת תקן יש להתבסס על התקינה הבין-לאומית במדינות המפותחות. עוד קובע החוק כנוסחו היום כי הכרזה על תקן רשמי בתחום שעליו אחראי שר אחר, טעונה הסכמה של אותו שר, ואם מדובר בתקן ישראלי המבוסס על תקן בין-לאומי אך כולל שינויים לעומת התקן הבין-לאומי, על שר הכלכלה להביא את הנושא לדיון בוועדה מייעצת הכוללת נציגי משרדי ממשלה ונציגי ציבור – "ועדת האימוץ" – שאמורה לבחון את ההצדקות לשינויים. לפני כשנה אושרה בכנסת רפורמה מקיפה בתחום התקינה, שבמסגרתה נקבעו הוראות מיוחדות לשם התאמת התקינה הישראלית לתקינה הבין-לאומית עד לאוגוסט 2019, אלא אם כן יש שינויים בין התקן הרשמי לבין התקן הבין-לאומי שהם "שינויים לאומיים מתחייבים" – שינויים הנובעים ממאפיינים ייחודיים כגון הדין הישראלי, התאמת שפה ועוד. מאחר שיישום הוראות מיוחדות אלה נקלע לקשיים, בין היתר בשל עומס עבודה בוועדת האימוץ, נקבע בתיקון לחוק הליך יעיל ומהיר יותר לבחינה מחדש של התקנים הרשמיים לשם התאמתם לתקינה הבין-לאומית. ההליך החדש אמור להסתיים עד ל-12 באוגוסט 2019. לפי ההליך החדש, מכון התקנים יכין רשימה של התקנים הרשמיים הקיימים שבה ויצוין לגבי כל תקן, אם הוא כולל שינוי לעומת התקן הבין-לאומי ואם השינוי הוא "שינוי לאומי מתחייב". במקרה שבו תקן רשמי כולל שינוי שאינו מתחייב, על שר הכלכלה לבטל את רשמיותו של אותו התקן או להתאימו לתקן הבין-לאומי, אלא אם כן מתקיימים החריגים כמפורט בחוק. כדי לייעל את ההליך ולהבטיח כי יסתיים עד ל-12 באוגוסט 2019, קובע התיקון לחוק כי לשם ביטול התקן לא תידרש התייעצות עם ועדת האימוץ וכן השר שהתקן בתחום אחריותו יצטרך להעביר לשר הכלכלה את עמדתו לעניין הביטול או ההתאמה במועד שנקבע, ואם לא העביר את עמדתו במועד – יראו אותו כמסכים לביטול או להתאמה.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורת רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – דיור, שירותי ביוב, חקלאות, גז טבעי וכיוצא באלה.
החוק המקורי: 29 בינו׳ 1953 · רשומות (PDF)
916 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 6 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.