חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965

מוצע להוסיף סמכויות לוועדות מקומיות בהוראת שעה לתקופה של חמש שנים לשנות ייעוד של קרקעות לייעוד מגורים, ולאשר תוספת שטח של עד 5,000 מ"ר בכל יישוב קיים בתחום מועצה האזורית בצפון ובדרום למטרות מגורים בלבד או לשימושים נלווים למגורים, ובכלל זה לצורכי ציבור, בהתקיים מספר תנאים: ראשית, הוועדה המחוזית אישרה ליישוב תוכנית כוללנית הקובעת מסגרת תכנונית מוסכמת ומקיפה או שהוועדה המקומית הוסמכה כוועדה עצמאית. לחלופין, למשך שנתיים בלבד, התקבלה חוות דעת תומכת ממתכנן המחוז או שהוא לא העביר חוות דעת בתוך פרק הזמן המוקצב לכך; שנית, השטח שייעודו ישונה לא יעלה על 20 דונם ותוספת השטח לבנייה תשמש ל־40 יחידות דיור חדשות לכל היותר בכל יישוב, ולפחות 30% מהן יהיו דירות קטנות; שלישית, יחידות הדיור שיתווספו לפי תיקון זה יהיה יחידות דיור חדשות בלבד וכן לא יהיה ניתן לעשות שימוש בסמכות זו לשם הקמת יישוב חדש אלא רק לשם הרחבתו.

מוצע לקבוע 3 מדרגות לעניין הגדלות חיבור חשמל קיים. ראשית, הגדלות חיבור שגודלן עד 40X3 אמפר – מוצע לאפשר לחברת חשמל לבצע הגדלות כאמור ללא פנייה לרשות הרישוי המקומית; שנית, הגדלות חיבור שגודלן עולה על 40X3 אמפר – מוצע להטיל חברת החשמל חובת דיווח רבעונית לרשות המאשרת על הבקשות להגדלת החיבור שהוגשו לחברת החשמל. על סמך דיווח כאמור, רשות הרישוי תוכל לנקוט אמצעי אכיפה הקבועים בחוק התכנון והבנייה, ובין השאר להורות לחברת החשמל שלא לבצע את הגדלת החיבור או להורות על ניתוק המבנה מחשמל אם כבר חובר לרשת החשמל; שלישית, הגדלות חיבור שגודלן עולה על 63X3 אמפר –מצע להטיל על מבקש הגדלת החיבור כאמור חובה למסור לחברת החשמל הצהרה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבנייה או אישור מאת רשות הרישוי.

החוק קובע שורת תיקונים בחוק התכנון והבנייה. ראשית, הארכת הפטור מהיטל השבחה למיתקנים פוטו וולטאים שמיועדים לשימוש עצמי בחמש שנים, כמו כן קובע החוק פטור מהיטל השבחה לאותה תקופת זמן למיתקנים לאגירת אנרגיה שהם חלק מהמתקן הפוטו וולטאי וכן פטור מלא או חלקי מהיטל השבחה, לפי שיקול דעתה של הרשות המקומית למתקן אגירת אנרגיה גדול או שאינו חלק ממתקן פוטו וולטאי. בנוסף, החוק מאריך את הפטור למתקנים פוטו וולטאים שאינם לשימוש עצמי עד לסוף שנת 2028. שנית, הוספת שימוש אפשרי לכספי היטל השבחה לטובת תחזוקה ארוכת טווח של נכסים ציבוריים שבבעלות רשות מקומית בתנאים הקבועים בחוק. שלישית, מתן סמכות לוועדות מקומיות לתכנון ובנייה לתת הקלה מתוכנית לגבי בניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים או יותר ממועד הבקשה להקלה, להגדיל בתכנית שטח כולל מותר לבנייה במגרש שאין בו מבנים הטעונים חיזוק, או במגרש שמיועד למגורים- אם חלפו חמש שנים מיום שאושרה תכנית שחלה על המגרש. לאשר בתכנית כל דבר שיכלה ועדה מקומית לאשר כהקלה, לרבות לפי משטר ההקלות הקודם. רביעית, הרחבת הסמכות המקבילה של רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות לדון בסוגים נוספים של בקשות להיתרים לתשתיות לאומיות (מיזמי תשתית חיוניים, תשתית לאומית ע"פ תמ"א ללא תשריט, ושמונה היתרים לקווי תשתית תת קרקעיים למים) והרחבת הסמכות השיניונית במקרים בהם רשות הרישוי המקומית החלה טיפול בבקשה להיתר, אך לא סיימה אותו בחלוף התקופה שנקבעה בחוק. כן, קיצור הזמנים בהעברת בקשה להיתר מרשות רישוי מקומית לרשות רישוי ארצית במקרים בהם קיימת אפשרות להעביר את הבקשה, והחלפת רשות הרישוי המחוזית הפועלת בשטחים גליליים כך שההיתרים בשטחים אלה יינתנו על ידי רשות רישוי ארצית.

הוחלט להאריך בשנה את הוראת השעה הנותנת סמכות לשר הפנים לתת צו הפוטר, בין השאר, מאישור תכנית וקבלת היתרים לצורך הקמת מתחם שישמש למגורים למי שפונו מביתהם בשל המצב הביטחוני המיוחד.

נקבע כי ייעוד קרקע למגורים יראו אותו ככולל גם בתים מאזנים (מסגרת טיפולית למתמודדי נפש), זאת בנוסף למסגרות טיפוליות שיקומיות אחרות למתמודדי נפש הכלולות כבר היום על פי חוק.

נקבע בחוק מנגנון מזורז לקביעת שומת השבחה כאשר ישנה מחלוקת על גובהו של היטל השבחה בסכומים של עד 90,000 ש"ח. במקרה כזה, יוכל החייב להגיש לוועדה בקשה לבחינה מחודשת של השומה בצירוף שומה שלו. שמאי מטעם הועדה המקומית יבחן את הפניה והוא רשאי להפחית את ההיטל ולקבוע שומה מוסכמת באישור החייב. ההחלטה תועבר לעיונו של השמאי הממשלתי הראשי שרשאי שלא לאשרה. אם לא הודיע השמאי הממשלתי על החלטתו בתקופה האמורה בהצעת החוק יראו את השומה המתוקנת מוסכמת. במידה וההליך לא עבר במנגנון מזורז ניתן יהיה לפנות למנגנוגים הקבועים כיום בחוק של ערר או שמאי מכריע.

הוחלט שבתקופה שבין ה30.06.24 לבין ה-31.12.25, יוכל שר הפנים לתת רישיון להפעלת מכון בקרה גם ללא בקר מורשה של הגנת הסביבה, תקופה זו ניתנת להארכה בצו של שר הפנים בזמן של עד שנה לכל הארכה, ועד שנתיים במצטבר לכלל ההארכות.

הוחלט שיתאפשר לבצע פיצול דירות בהקלה בשני מסלולים, האחד פיצול של היחידה הקיימת לשתי יחידות, במסלול זה מוצע שהועדה המקומית תהיה חייבת לאשר את הפיצול אלא אם ישנה חוות דעת של מהנדס הועדה כי התשתיות הקיימות לא נותנת מענה מספק להגדלת יחידות הדיור. במסלול השני, מוצע לאשר הוספה של עד 45 מ"ר ליחידה קיימת לטובת היחידה החדשה, בתנאים המנויים בהצעה ובכללם חובת תוספת של מרחב מוגן לדירה אם נוסף לה השטח המינימלי למרחב מוגן, לפחות. בנוסף מוצע שבמחוז הצפון והדרום, יחידות הדיור שפוצלו לא ייחשבו לעניין מגבלת כמות יחידות הדיור לפי תמ"א 35 עד לשיעור של 20% מהיחידות הקבועות לאותו ישוב. נקבעה הוראה נוספת שקובעת שיחידת הדיור שפוצלה תישאר בידי אותם בעלים והיא תוכל לשמש לשכירות או מגורים של בני אותה משפחה בלבד. הוחלט גם שהיטל ההשבחה יהיה בשיעור מופחת של 34% על פיצול ללא תוספת שטח והיטל רגיל של 50% אם הפיצול כולל תוספת שטח.

החוק כולל הסדרים משלימים לטובת קידום מיזם המטרו. בין היתר, הוחלט להקים מועצה מאסדרת ברשות המטרו, המועצה תהיה אחראית על היבטים שונים של אסדרת עניינים הנוגים לקידום מיזם המטרו ועל היבטים של תיאום תשתיות בין חברה מבצעת לגופי תשתית אחרים. בנוסף מוצעת השלמה של היבטי המימון של המיזם, לרבות קביעת היטל מימון וקביעת הוראות למימוש המקרקעין במטרופולין גוש דן, ובייחוד אלה הכלולים במתחמי ההשפעה שייקבעו בתמ"א 70, בלוחות זמינים המקבילים לפיתוח המיזם. הוחלט שבכל תוכנית שתאושר בותמ"ל או בות"ל לעניין בינוי בתחומי תוכנית המטרו יוקצו 30% מיחידות הדיור בקרקע שהיא מקרקעי ישראל לדיור בהשיג יד– השכרה לטווח ארוך, השכרה במחיר מופחת, מעונות סטודנטים ודיור מוגן. בנוסף נקבע, הוחלט כי מי שיגיש בקשה להיתר בניה בשש וחצי השנים הקרובות, עד סוף שנת 2030, ישלם מס מופחת, כך ששיעור היטל ההשבחה ומס המטרו שהוא ישלם יחד יהיה 60% מההשבחה בלבד. בנוסף הוחלט שהיטל המימון לא יחול יחול על בעלי נכסים שסך גודל הנכסים בבעלותם נמוך מ-100 מ"ר. כמו כן, מוצעים פרקים העוסקים בפעילותם של גורמים מוסמכים לקידום המיזם, בתיאום תשתיות והסרת חסמים לרבות קביעת הסדרים מיוחדים בענייני רעש ותיקונים עקיפים בענייני תכנון ובנייה, חברות ממשלתיות, פקודת מסילות הברזל ועוד. מוצע להפחית את מס המטרו, הן בהסדר מיוחד למספר שנים והן באופן קבוע וכן מוצע מנגנון סיוע לעסקים הסמוכים לתוואי העבודות בשיעור שלא יפחת מ-500 מיליון ₪.

חוק זה מחליף בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000, את המונח "נכה נפש" על הטיותיו במונח "מתמודד נפש", וכן מתקן בהתאמה אזכורים של חוק שיקום נכי נפש בקהילה בחוקים אחרים.

בתיקון מס' 151 נקבעו מספר שינויים בהרכב מוסדות התכנון: במועצה הארצית לתכנון ובנייה נוסף נציג ממשלה, וכן נוספו שני נציגי ציבור – האחד, בן האוכלוסיה הערבית לרבות הדרוזית והצ'רקסית והשני בן האוכלוסייה החרדית. בנוסף לכך, נקבע שממלא המקום של נציג המהנדסים והאדריכלים יהיה מקרב ארגון המייצג את הקבלנים. בנוסף מוצע להרחיב את האפשרות למינוי נציג מהמוסדות להשכלה הגבוהה כך שניתן יהיה למנות נציג ממוסדות השכלה גבוהים שאינם בהכרח הטכניון. בועדה לתשתיות לאומיות נוסף נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי נציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה, ומשקיף של רשות הטבע והגנים. בוועדות המחוזיות נוסף נציג של משרד משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ונציג ארגון העוסק בחברה ורווחה. בוועדות המקומיות נוספו נציגים בעלי דעה מייעצת. בוועדה לשמירה על הקרקע החקלאית נוספו נציגים של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ונציג המוסדות להשכלה גבוהה ובוועדה לשמירת הסביבה החופית נוסף נציג משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ונציג הרשויות המקומיות." עוד נקבע כי בכל מוסדות התכנון ניתן יהיה להאריך את כהונתם של חברי מוסד התכנון (למעט בעלי תפקידים מסוימים) בשתי תקופות כהונה נוספות ולא אחת כפי שהיה קודם לכן.

תיקון חוק התכנון והבנייה שעניינו הרכב מוסדות התכנון. בתיקון החוק נקבע שבמועצה הארצית לתכנון ובנייה יהיו 13 נציגים לממשלה. בנוסף, להרכב הוועדות המחוזיות במחוזות הצפון והדרום, נוסף נציג של שר ההתיישבות והמשימות הלאומיות, ונציג שימנה שר הפנים על פי המלצות של הרשויות המקומיות באותו מחוז.

מטרת החוק היא לאפשר הקמת מתחמי מגורים זמניים למפוני עוטף עזה במלחמת "חרבות ברזל" באופן מזורז באמצעות קביעת הליכים ייעודיים. נקבע כי שר הפנים יהיה רשאי לקבוע בצו הקמת מתחם מגורים זמני לאותם תושבים ללא צורך בקבלת היתר בנייה. במקרים שהקמת המתחם תיעשה בשטח שאין לגביו תוכנית, רשאי שר הפנים לאשר את הקמת המתחם אף בפטור מתוכנית. זאת בתנאי שהתקבלה חוות דעתו של מתכנן המחוז לפיה יש אפשרות סבירה להסדרת העבודות בתכנית עתידית ותוך מתן אפשרות לראש הרשות המקומית שבתחומה מוצע הצו להציג את עמדתו בפני השר. עוד נקבע כי במצב בו נקבע בצו פטור מתכנית, יפקע תוקפו של הצו אם לא הוגשה תכנית הכוללת הוראות להסדרת העבודות כפי שנקבעו בצו בתוך שנתיים, אם לא התקבלה החלטה על אישור התכנית תוך 3 שנים וחצי, אם התכנית לא נכנסה לתוקף בתוך 5 שנים או אם התכנית המסדירה את העבודות בצו נכנסה לתוקף. כמו כן, ניתנה לשר הפנים סמכות להאריך את תוקפו של הצו במצבים מסוימים. פקע הצו בלא שאושרה תכנית מסדירה כאמור, יהיה אחראי מבצע העבודות לפי הצו להשיב את המצב לקדמותו. עוד נקבע כי מספר הצווים להקמת מתחם שחל בשטח שאיננו תואם תכנית שאושרה או שהוחלט על הפקדתה, לא יעלה על 12. שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה רשאי להגדיל את מספר הצווים כאמור. כמו כן, נקבע כי מתן האפשרות לבנות שירותים ומקלחת בממ"דים באזורי עימות המצויה בסעיף 151(ג)(2) לחוק התכנון והבנייה, תורחב גם לאזור הסמוך לגבול עם סוריה.

נקבע כי יושב ראש מוסד תכנון רשאי להורות על דרכי פרסום נוספות על האמור בחוק אם מצא כי הפרסום איננו יעיל בשל נוכחות מעטה של תושבים בשטח שהתכנית חלה עליו, עקב מצב מיוחד בעורף. עוד נקבע כי יחול הליך רישוי בדרך מקוצרת על הקמת מרחב מוגן במבנה קיים. כמו כן, גורם מאשר או גורם נוסף ישיב לפנייה בנוגע להקמת מרחב מוגן כאמור שהגיש מבקש ההיתר בתוך 15 ימים. לא השיב הגורם בתוך התקופה האמורה, יראו בו כמי שנתן את הסכמתו. שר הפנים רשאי לקבוע את התנאים שרשות הרישוי או מהנדס ועדה רשאים לקבוע כתנאי למתן היתר או כתנאי ביתר לעניין הקמת מרחב מוגן כאמור. בנוסף, לא תידרש הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת המרחב המוגן, והיא לא תגבה כל תשלום בשל הקמתו. כמו כן, נקבע כי באזורי עימות לא יראו כסטייה ניכרת תוספת של 3 מ"ר של שטר רצפה לשם חדר שירותים או רחצה למרחב מוגן דירתי שאינו מרחב מוגן ליחידת דיור קיימת בבניין רב קומות. כמו כן, נקבע כי לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי תכנית שמטרתה היחידה היא קביעת הוראות לבניית מרחב מוגן או חדר עם שיפורי מיגון במבנה קיים. בנוסף, לא יהיה תשלום היטל השבחה בגין השבחה בשל תכנית שמטרתה העיקרית היא קביעת הוראות לבניית מרחב מוגן או שיפורי מיגון.

חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.

נקבע הסדר שעניינו הארכת תקופות ודחיית מועדים לביצוע פעולות בנושאי התכנון והבנייה. כך למשל נקבעה תקופת הקפאה גורפת בכל הארץ, ותקופת הקפאה ארוכה יותר ביישובים שפונו בשל המצב הביטחוני המיוחד, אשר במסגרתן, אם חלה תקופה שנקבעה לפי הוראות חוק מסוימות המצוינות בחוק זה, לא יבואו הימים שבתקופת ההקפאה במניין הימים של התקופה האמורה. כמו כן, ניתנה סמכות ליושב ראש מוסד תכנון להורות על הארכת תקופה המוגדרת בחוק או להורות על דיון בהתנגדות שהוגשה לאחר תום המועד להגשת התנגדות לפי כל דין, אם סבר שיש לכך הצדקה בשל המצב הביטחוני המיוחד. בנוסף, הוראות פקיעה של תכנית שחלה בתקופה של 5 חודשים מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), יידחה מועד פקיעת התכנית בשישה חודשים. עוד נקבע כי ועדה מקומית עצמאית שהסמכתה הסתיימה בתקופה שמיום י"ד באב התשפ"ג (1 באוגוסט 2023), תוארך הסמכתה לתקופה של שנה. נוסף על כן, נקבע הסדר בהוראת שעה למשך שנה, במסגרתו במידה וועדה מקומית לא החליטה בבקשה להיתר בתוך 90 ימים ממועד קליטתה, בהינתן תנאים מסוימים הבקשה תעבור לדיון בוועדת הערר, לה יהיו את כל הסמכויות הנתונות לוועדה המקומית לעניין זה.

נקבע כי לא יראו העברת מקרקעין או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, כמימוש זכויות המחייב בהיטל השבחה, ובלבד שהעברת הזכויות כאמור התבצעה אגב הליך פירוד בין בני זוג. עוד נקבע כי ההסדר כאמור יחול בין היתר על גירושין, ביטול נישואין או הפקעתם, ואף כשהנישואין טרם פקעו אך בית המשפט או בית דין קבע הסדר איזון משאבים בין בני הזוג וכי תחולתו של ההסדר תהיה לעניין שומת השבחה שטרם הפכה לשומה סופית. בנוסף, נקבע לקבוע פטור מהיטל השבחה על השבחה שנוצרה בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון במידה ולא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה וזאת על היתר לשיפור מיגון שניתן מיום תחילתו של חוק זה ואילך.

עד קבלת חוק זה, כל חבר של ועדה מקומית לתכנון ובנייה (להלן - ועדה מקומית) או נציג בעל דעה מייעצת בה רשאי היה לדרוש כי יתקיים דיון במליאת הוועדה המקומית בנושא שנדון בוועדת המשנה של אותה ועדה מקומית. בחוק זה נקבע כי הדיון יועבר למליאת הועדה המקומית כאמור, רק אם דרשו זאת לפחות שניים מחברי הועדה המקומית או לחילופין נציג בעל דעה מייעצת. עוד מוצע כי בוועדה מרחבית, נציג רשות מקומית שהוא נציגה היחיד באותה הועדה יוכל לדרוש דיון במליאת הוועדה המרחבית.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.

בחוק זה נקבעו ההסדרים הדרושים כדי לקדם חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה וזאת כחלופה לתמ"א 38. על פי החוק, יורחבו סמכויותיהן של הוועדות המקומיות לאשר תכניות תוך הוספת זכויות בנייה במספר מסלולים: תכנית לעמידות בפני רעידת אדמה במסלול הריסה ובנייה ומחדש, הריסה והוספת שטחי בניה מגרש אחר, חיזוק, חיזוק והוספת שטחי בנייה במגרש אחר. נוסף על כך, מוצע לקבוע כללים לעניין חבות בהיטל השבחה על תכניות לעמידות בפני רעידות אדמה במסלולים כאמור. בנוסף נקבע מסלול לרישוי מהיר שיאפשר לייעל ולזרז את מימוש תכניות אלה, כך שתוקנה לוועדה המקומית סמכות להחליט במסגרת החלטתה על אישור תכנית, גם על מתן ההיתר לפי התכנית.

התיקון לחוק קובע שינוי מקיף במתכונת האסדרה של שירותי הבזק, כלומר שירותי תקשורת שאינם שידורים, ובראשם אינטרנט ושירותי סלולר. בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 כנוסחו קודם התיקון, מתן שירותי בזק היה כפוף, ככלל, לחובה לקבל רישיון מאת משרד התקשורת. התיקון מצמצם את מספר שירותי הבזק שיהיו כפופים לאסדרה ומעביר את רוב השירותים מחובת רישוי לחובת רישום במרשם שינהל משרד התקשורת ולכפיפות לתקנות ההיתר הכללי שיתקין שר התקשורת, וזאת במטרה להקטין את הנטל הבירוקרטי, להפחית את חסמי הכניסה לשוק ולעודד כניסה של שחקנים חדשים לפעילות בתחום זה. בהתאם לתיקון, שירותי בזק שאספקתם תהיה כפופה לאסדרה (רישוי או תקנות ההיתר הכללי) יהיו שירותים הניתנים לציבור הרחב שהם אחד מאלה: שירות טלפוניה, שירות גישה לאינטרנט ושירות העברת נתונים עבור לקוחות שלא באמצעות רשת האינטרנט הפתוחה אלא באמצעות רשתות ייעודיות (שירות הנפוץ בעיקר בקרב לקוחות עסקיים). מי שנותן שירותי בזק הכפופים לאסדרה, בין אם במסגרת המרשם או במסגרת רישיון, יכונה ספק מורשה. במקום מתן רישיונות פרטניים, ברירת המחדל תהיה אסדרה באמצעות רישום במרשם באופן מהיר ופשוט, בתוך עשרה ימי עבודה בלבד, ולאחר בדיקת תנאי סף מינימליים על ידי משרד התקשורת, ועל הרשומים במרשם יחולו תקנות ההיתר הכללי. עם זאת, מתן שירותי בזק מסוימים המוגדרים בחוק יוסיף להיות כפוף לקבלת רישיון פרטני (נוסף על כפיפות לתקנות ההיתר הכללי), מאחר שהשירותים האמורים הם בעלי חשיבות מיוחדת או שיש לגביהם הצדקה לאסדרה ופיקוח הדוקים יותר. בשירותים אלה ייכללו שירותי סלולר, שירותי בזק שניתנים להיקף גדול של משתמשים, שירותי בזק שניתנים תוך שימוש בלוויין או בכבל תת-ימי וכן שירותי בזק הניתנים על ידי רשות מקומית. כמו כן, נקבעה במסגרת התיקון הוראת מעבר המאפשרת ביצוע ניסויים בטכנולוגיית דור 5 וזאת תוך קביעת פטור מקבלת רישיון או רישום במרשם. הוראת המעבר, שתחול למשך 9 חודשים ממועד פרסומו של התיקון ברשומות, קובעת כי הפטור כאמור יחול רק אם השירות במסגרת הניסוי ניתן ל-500 מנויים לכל היותר, וכי אם הניסויים יכללו מתן שירות בתשלום למנויים, יחולו על נותני השירות חובות גילוי מוגברות לגבי מאפייני השירות במסגרת ניסוי. תחילתו של התיקון ביום 2.10.2022, אך שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, וזאת בין היתר אם טרם הותקנו תקנות ההיתר הכללי או לא הושלמה ההיערכות להפעלת המרשם.

נקבע בחוק כי ניתן לאפשר לראש רשות מקומית, שמכהן כחבר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, למנות כממלא מקומו את מהנדס הרשות המקומית. כמו כן, נקבע שינוי בהרכב הקבוע של כל ועדה מיוחדת, כך שיכלול נציג של ארגוני הסביבה. בנוסף, נקבעה בחוק זה הוראת שעה לתקופה של 27 חודשים שתאפשר הארכה נוספת, שלישית במספר, של פעולתה של ועדה מיוחדת. נקבע כי בתקופה זו, יכהנו בוועדה המיוחדת שני חברים נוספים – אחד מרשות מקומית גובלת ואחד מרשות מקומית סמוכה. כמו כן ימונה לוועדה המיוחדת משקיף מרשות סמוכה אחרת. עוד נקבע כי בתקופת ההארכה השלישית לא יהיה תוקף לפעולות הוועדה המיוחדת אם לא מונו בה הנציגים הנ"ל מסיבות שאינן תלויות בשר הפנים או אם לא מונו החברים הנוספים מרשות מקומית גובלת וסמוכה בתוך חצי שנה מיום תחילת התקופה השלישית. בנוסף, נקבע כי בתקופת הנוספת השלישית, אשר לא תעלה על שנתיים, סמכותה של הוועדה המיוחדת מוגבלת לשטח שבו קיימות תכניות שאושרו עד תום התקופה השנייה

נקבע כי שר הפנים רשאי לקבוע בצו כי הוראות סעיף 157א לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965, המתנות חיבור לחשמל, מים וטלפון בקיומו של היתר בנייה ואישור איכלוס לא יחולו על מבנים המשמשים למגורים שהוקמו לפני שנת 2018 המצויים בשטח שלגביו חל הצו. צו כאמור ניתן יהיה להוציא רק אם הוגשה תכנית מפורטת לגבי אותו השטח על ידי אחד הגורמים המנויים בסעיף 1(1)(ב) לחוק או שמדובר בתכנית שהוחלט להפקידה. בקשות לצו אשר יוגשו לשר הפנים יועברו גם לוועדה המחוזית הנוגעת בדבר, אשר תעביר את חוות דעתה לעניין הבקשה תוך 45 יום מיום מסירת הבקשה. נקבע כי אם לא העבירה הוועדה המחוזית את חוות דעתה רשאי שר הפנים להחליט בבקשה גם ללא חוות הדעת. בנוסף, נקבעו התנאים שבהם נדרש לעמוד מי שמבקש לחבר מבנה המצוי בשטח הצו לחשמל, מים או טלפון, כגון התחייבות להגשת בקשה להיתר בתוך הזמן הקבוע בהצעת החוק, וכן צירוף ערבות בנקאית לתשלום החיובים שיחולו בעת מתן ההיתר.

החוק קובע הסדרים מיוחדים במטרה לעודד התקנת מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיית שמש (מערכת פוטו וולטאי) בבתים משותפים. ההסדרים מתייחסים לבתים בהם התקנת המתקן נעשית על ידי בעל דירה אחת בבית המשותף, אשר ישמש את דירתו בלבד, או על ידי כמה בעלי דירות, לטובת שימוש כל בעלי הדירות בבית המשותף. כאשר מדובר על בעל דירה אחת, אין הוא חייב לקבל את הסכמת שאר הדיירים, בתנאי שהתקנת המתקן אינה עולה על חלקו היחסי בשטח המשותף על הגג. כאשר מדובר על רוב של שני שלישים מבעלי הדירות בבית המשותף, רשאים הם להתקין את המתקן על כל השטח המשותף בגג הבניין או על חלקו. בשני המקרים יש לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בחזות הבית וכן לא לפגוע ביתר המתקנים שהותקנו כדין על הגג המשותף. בנוסף, בהתקנה משותפת של דיירי הבית המשותף, נקבע כי הרווחים שייווצרו, בעקבות התקנת המערכת, ישמשו תחילת לטובת תחזוקת המתקן ולהשבת הוצאות ההתקנה. הרווחים שייוותרו לאחר מכן, ישמשו את כל בעלי הדירות בבית המשותף בהתאם לחלקם היחסי בבית המשותף. מנגד, כאשר מדובר בהתקנה של דייר בודד, הוא יישא בכל ההוצאות הקשורות למתקן, והרווחים שייווצרו יהיו שייכים לו.

הוארכה תקופת ההיערכות לפיה מגיש בקשה להיתר רשאי לבחור ולהודיע לרשות הרישוי כי לא תחול לגביו חובת בקרה במכון בקרה, עד ליום 16 ביוני 2021. בנוסף, נקבעה חובת דיווח לוועדה על יישום ההוראות ביחס למכוני הבקרה, יישום המתווה שנקבע לעניין תקופת ההיערכות והפעולות שננקטו בתקופת ההיערכות כדי לעודד מגישי בקשה להיתר לפנות אל מכוני הבקרה.

חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 אינו מאפשר להעביר ולרשום זכויות בחלקים של שכבות קרקע שונות. סעיף 11 לחוק המקרקעין קובע כי הבעלות בשטח קרקע מתפשטת בכל העומק שמתחת לפני הקרקע ובכל חלל האוויר שמעל פני הקרקע (למעט חריגים מסוימים). בנוסף, סעיף 13 לחוק המקרקעין קובע את העיקרון שלפיו לא ניתן לבצע עסקאות בחלק מסוים של המקרקעין, אלא רק בכולו. גם בפן הרישומי, מרשם המקרקעין הוא מרשם דו מימדי, כלומר לא מאפשר לרשום זכויות בעלות על חלק מסוים במקרקעין. הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 33), התשע"ט-2018 שהתקבלה בכנסת בט' בטבת התשע"ט (17 בדצמבר 2018) קובעת כי יהיה ניתן לאפשר את הפרדת הבעלות בקרקע ליחידות תלת-ממדיות ובכך לאפשר עסקאות ואפשרות רישום זכויות על רבדים שונים של הקרקע (תת קרקעי, פני הקרקע, ומרחב הרום) בהתאם לשינויים התכנוניים הדינמיים הקיימים היום. תחום הבעלות בחלקה תלת-ממדית מוגבלת לגבולותיה הרשומים, והיא תהיה כפופה לדינים בדבר מים, נפט, מכרות, מחצבים וכיוצא באלה והיא לא תמנע מעבר בחלל הרום. חלוקת קרקע שכוללת חלקה תלת-ממדית לא תרשם בפנקסי המקרקעין ולא ינתן פסק דין לחלוקת הקרקע, אלא על פי אחד מהתנאים הבאים: תכנית שאושרה לפי הוראות סימן ז' לפרק ג' לחוק התכנון והבניה; תשריט שאושר לפי הוראות פרק ד' לחוק התכנון והבנייה; הפקעה או רכישה שנעשתה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, או לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943. חוק המקרקעין (תיקון מס' 33) מתקן גם את חוק תכנון והבניה כך שנוספה הגדרה ל"מגרש תלת-ממדי" שתוגדר כיחידה נפחית המצויה בעומק שמתחת לקרקע או בחלל הרום שמעליה, שגבולותיה נקבעו באופן תלת־ממדי בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט, חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי המקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לא. בנוסף, כאשר תכנית בתחום מגרש תלת-ממדי כוללת שימושים שאינם שימושים לצורכי ציבור, לשר המשפטים תהיה סמכות בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקבוע בצו כי תכנית כזו תהיה בסמכותה של ועדה מקומית, ועדה מקומית עצמאית, או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת. לבסוף, ועדה מקומית תהיה רשאית לאשר תשריט שכולל מגרש תלת-ממדי רק אם אין מניעה לרשום את המגרש לפי הוראות חוק המקרקעין ושגבולותיו של המגרש נקבעו בתכנית לפי התקנות שיקבע השר. אם הוגשה בקשה לאישור תשריט עם מגרש תלת-ממדי שמיועד לשימוש שאינו שימוש ציבורי, ובתכנית אין הוראות לגבי המגרש, יהיה התשריט טעון הסכמה של ועדה מחוזית.

תיקון זה קובע הארכה של הוראת השעה בשנה נוספת (עד ה-7 באוגוסט 2019), כדי לאפשר המשך בחינה של יישום ההוראות האמורות ושל הפיכת הוראת השעה להוראת קבע. מטרת ההוראה להקל את ההקמה של בתי מלון וליצור תמריץ להקמתם. בין היתר נקבע כי לוועדה מקומית עצמאית תהיה סמכות לאשר גם תוספת שטחי בנייה למגורים במגרשים המיועדים למלונאות, בתנאים ובמגבלות המפורטים בהוראת השעה, ובהם כי שיעור תוספת השטח שישמש למגורים יוגבל ל-20% לכל היותר מהשטח הכולל המותר לבנייה למלונאות במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית. בהתאם לכך, אפשר יהיה להוסיף 40% זכויות בנייה, ביחס לשטח הכולל המותר לבנייה למלונאות לפי תכנית שאושרה בוועדה המחוזית, וביחס לכמחצית מתוספת זו יהיה אפשר לקבוע כי היא תשמש לבנייה למגורים. כמו כן נקבע כי בכל מחוז תוקם ועדת משנה לעניין תשתית תיירות, שהיא ועדת משנה של הוועדה המחוזית שהרכבה מצומצם, ובתקופת הוראת השעה היא תהיה מוסמכת לדון בתכניות בתחום רשות עירונית שייעודן העיקרי הוא למלונאות. עוד נקבע כי בתקופת הוראת השעה הוועדה לשמירת הסביבה החופית תהיה מוסמכת לדון בתכנית לתיירות שנדונה בוועדת המשנה לעניין תשתית תיירות או בתכנית של ועדה מקומית עצמאית שעניינה תוספת שטח למגורים במגרש המיועד למלונאות, ולאשרן, בלי שיידרש אישור נוסף של המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאותן תכניות.

תיקון זה קובע כי אם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה החליטה לדחות את תשלום היטל ההשבחה למועד מימוש הזכויות, יהיה בעל מקרקעין רשאי לדרוש מהוועדה, בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה בלי שיהיה עליו לשלם את ההיטל בעת עריכת השומה, ויהיה על הוועדה המקומית לערוך את השומה המבוקשת ללא תנאי. כמו כן, מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע, בהסכמת שר האוצר, אגרות שיהיה על מגיש הדרישה לעריכת השומה לשלם. סכום האגרה שיוטל ינוכה במועד תשלום היטל ההשבחה מסכום ההיטל שישולם. לעניין בתים משותפים, מוצע אפוא לקבוע שאם חלה השבחה במקרקעין שהם רכוש משותף בבית משותף, והרכוש כאמור הוא כזה שמעצם טיבו ניתן להצמידו לדירה מסוימת, יוטל תשלום היטל ההשבחה רק על בעל הדירה שאליה ניתן להצמיד את אותו שטח.

תיקון זה קובע כי שר האוצר יהיה רשאי להאריך תקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד בתקופה נוספת שנייה שלא תעלה על שלוש שנים. עוד נקבעו נציגים נוספים שיהיו חברים בוועדה המיוחדת בתקופה הנוספת השנייה, ודרישה להזמנת שני נציגי רשויות מקומיות הסמוכות למרחב התכנון המיוחד שימנה שר האוצר. בנוסף, נקבע כי האיסור על מתן וחידוש היתר לשימוש חורג ביחידת דיור לשימוש שאינו למגורים - יחול רק לגבי היתר חדש לשימוש חורג, ולא לגבי היתר קיים. באשר להיתר לשימוש חורג שפקע, תהא הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מוסמכת לחדשו, ובלבד שהבקשה לחידוש תוגש בתוך שנה ממועד הפקיעה.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) והוא קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – בנקאות, הסרת חסמים ביבוא אישי, תקשורת, תחבורה, כבאות, רשויות מקומיות, תכנון ובנייה, עבודות פיתוח בתכנית למגורים, רשויות תחבורה מטרופוליניות ורישוי עסקים.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) והוא קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – בנקאות, הסרת חסמים ביבוא אישי, תקשורת, תחבורה, כבאות, רשויות מקומיות, תכנון ובנייה, עבודות פיתוח בתכנית למגורים, רשויות תחבורה מטרופוליניות ורישוי עסקים.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) והוא קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – בנקאות, הסרת חסמים ביבוא אישי, תקשורת, תחבורה, כבאות, רשויות מקומיות, תכנון ובנייה, עבודות פיתוח בתכנית למגורים, רשויות תחבורה מטרופוליניות ורישוי עסקים.

תיקון זה עוסק בתנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה, במינוי אחראי על מכוני הבקרה וסמכויותיו, בהפעלתם ובצורך במתן היתרי בנייה. נקבע כהוראת שעה, כי במשך שנתיים יוכלו מכוני בקרה לפעול לצורך בחינת בקשות להיתר שעניינן בניית בתי מגורים חדשים שגובהם אינו עולה על 29 מטר, בלבד. מכוני הבקרה יוכלו לפעול כאמור בתקופת הוראת השעה, גם אם לא פועלים בשירותם כל הבקרים המורשים שהם חייבים בהעסקתם מכוח החוק. עוד נקבע כי בתקופת הוראה השעה תהיה ההתקשרות עם מכוני הבקרה וולונטרית ונתונה לבחירתו של מגיש הבקשה להיתר, וכן כי תהא תקופת היערכות של כשנה, שבמהלכה ינתנו הטבות ומענקים שונים להקמת מכוני הבקרה שיחלו לפעול בתקופה זו, ולמגישי בקשות להיתרים שיבחרו לפנות למכוני הבקרה. שר האוצר יוסמך לקצר את תקופת ההיערכות ככל שיעלה שמכוני הבקרה פועלים בצורה טובה ואין צורך עוד במתן המענקים וההטבות כאמור. הפעלת מכוני הבקרה לצורך מתן היתרים שאין עניינם בבניית בתי מגורים חדשים כאמור, תידחה ל-1/1/2020, ושר האוצר באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת יוכל לדחות את תחילת ההפעלה בעוד שנתיים נוספות. תיקון נוסף במסגרת הצעת החוק נוגע לועדות מרחביות, ומבקש לקבוע כי בועדה מרחבית שכלולות בה שתי רשויות מקומיות בלבד, שאחת מהן גדולה משמעותית מהשניה, יהיה ראש הרשות הגדולה יו"ר הועדה המרחבית.

תיקון זה עוסק בתנאים למתן רישיון להפעלת מכון בקרה, במינוי אחראי על מכוני הבקרה וסמכויותיו, בהפעלתם ובצורך במתן היתרי בנייה. נקבע כהוראת שעה, כי במשך שנתיים יוכלו מכוני בקרה לפעול לצורך בחינת בקשות להיתר שעניינן בניית בתי מגורים חדשים שגובהם אינו עולה על 29 מטר, בלבד. מכוני הבקרה יוכלו לפעול כאמור בתקופת הוראת השעה, גם אם לא פועלים בשירותם כל הבקרים המורשים שהם חייבים בהעסקתם מכוח החוק. עוד נקבע כי בתקופת הוראה השעה תהיה ההתקשרות עם מכוני הבקרה וולונטרית ונתונה לבחירתו של מגיש הבקשה להיתר, וכן כי תהא תקופת היערכות של כשנה, שבמהלכה ינתנו הטבות ומענקים שונים להקמת מכוני הבקרה שיחלו לפעול בתקופה זו, ולמגישי בקשות להיתרים שיבחרו לפנות למכוני הבקרה. שר האוצר יוסמך לקצר את תקופת ההיערכות ככל שיעלה שמכוני הבקרה פועלים בצורה טובה ואין צורך עוד במתן המענקים וההטבות כאמור. הפעלת מכוני הבקרה לצורך מתן היתרים שאין עניינם בבניית בתי מגורים חדשים כאמור, תידחה ל-1/1/2020, ושר האוצר באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת יוכל לדחות את תחילת ההפעלה בעוד שנתיים נוספות. תיקון נוסף במסגרת הצעת החוק נוגע לועדות מרחביות, ומבקש לקבוע כי בועדה מרחבית שכלולות בה שתי רשויות מקומיות בלבד, שאחת מהן גדולה משמעותית מהשניה, יהיה ראש הרשות הגדולה יו"ר הועדה המרחבית.

תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏, קובע כי נוסח העילה לסגירת תיקים פליליים "העדר עניין לציבור", ישתנה לנוסח "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין". בהתאם, נקבע בתוספת השביעית נוסח להודעות שישלחו לחשוד ולמתלונן אם יוחלט על אי פתיחה בחקירה או אי העמדה לדין בשל העילה האמורה. אין בתיקון כדי לשנות את השיקולים שעל המשטרה והתביעה לשקול לעניין עילה זו.

חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 120), התשע"ח–2018 התקבל בכנסת בכ' בשבט התשע"ח (5 בפברואר 2018). החוק מתקן את ההסדר הקבוע כיום בחוק התכנון והבנייה לעניין עידוד בניית יחידות דיור שישמשו לדיור בהישג יד בשלושה היבטים עיקריים: האחד – הבהרה והרחבה של סמכויות מוסדות התכנון לכלול בתכניות הוראות הנוגעות לדיור בהישג יד; השני – תיקון התוספת השישית והתנאים הכלולים בה לצורך מימוש תכנית הכוללת דיור בהישג יד; השלישי – הוספת הסדר הנוגע ליחידות דיור להשכרה במחיר מופחת ממחיר השוק. בנוסף, חוזקו אמצעי האכיפה הקבועים בחוק: כך, בין השאר, נקבע כי הפרת הוראות החוק לעניין דיור בהישג יד תיחשב כהפרת חובת נאמנות, ועודכן פרק העיצומים הכספיים בהתאם להוראות שנוספו לעניין יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת. עוד נקבע כאמור עיצום כספי על יזם העורך את ההגרלות לזכאים שלא בהתאם לכללים שנקבעו לפי החוק. לבסוף, תוקנו גם החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד–2014 (חוק הותמ"ל) כך שעל אותן יחידות דיור שיוקצו מכוחו לדיור בהישג יד, בקרקעות שאינן מקרקעי ישראל, יחולו הוראות התוספת השישית, וכן פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות על מנת להבהיר בהן כי לרשות מקומית קיימת סמכות להקים להפעיל ולנהל דיור בהישג יד במקרקעין המצויים בבעלותה.

חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 119), התשע"ח–2017 התקבל בכנסת ביום ז' בטבת התשע"ח (25 בדצמבר 2017). החוק כולל מספר תיקונים לעניינים שונים בחוק התכנון והבנייה, ובכלל זה הסמכת הועדת לתשתיות לאומיות (ות"ל) לדון בהליכי תכנון של בתי סוהר, קציבת קדנציות לחברי מוסד תכנון - חמש שנים מיום מינויו של החבר ואפשרות הארכה בחמש שנים נוספות, קציבת קדנציות לחברי ועדת ערר, ייצוג כלל הרשויות המקומיות ב"וועדות מרחביות" - מספר חברים כמספר הרשויות המקומיות הכלולות בתחום הוועדה, הוספת סמכות לוועדה מקומית לאשר שינוי ייעוד או הוספת שימושים למלונאות, העברת הדיון למוסד תכנון אחר - רק אם טרם התקבלה במוסד התכנון הראשון החלטה על הפקדת התכנית, קיצור הליכים למתן הקלה או אישור שימוש חורג מתכנית מיתאר ארצית או מחוזית, הרחבת האפשרות למתן היתר לשימוש חורג שאינו למגורים, הענקת רישיון למכוני בקרה מסוג שיקבע בצו אף אם לא פועלים בשירותו כל הבקרים המורשים הנדרשים וכן, לבסוף, דחיית כניסתו לתוקף של ההסדר המחייב אישור מכון בקרה לצורך קבלת היתר בנייה בשלושה חודשים.

חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 119), התשע"ח–2017 התקבל בכנסת ביום ז' בטבת התשע"ח (25 בדצמבר 2017). החוק כולל מספר תיקונים לעניינים שונים בחוק התכנון והבנייה, ובכלל זה הסמכת הועדת לתשתיות לאומיות (ות"ל) לדון בהליכי תכנון של בתי סוהר, קציבת קדנציות לחברי מוסד תכנון - חמש שנים מיום מינויו של החבר ואפשרות הארכה בחמש שנים נוספות, קציבת קדנציות לחברי ועדת ערר, ייצוג כלל הרשויות המקומיות ב"וועדות מרחביות" - מספר חברים כמספר הרשויות המקומיות הכלולות בתחום הוועדה, הוספת סמכות לוועדה מקומית לאשר שינוי ייעוד או הוספת שימושים למלונאות, העברת הדיון למוסד תכנון אחר - רק אם טרם התקבלה במוסד התכנון הראשון החלטה על הפקדת התכנית, קיצור הליכים למתן הקלה או אישור שימוש חורג מתכנית מיתאר ארצית או מחוזית, הרחבת האפשרות למתן היתר לשימוש חורג שאינו למגורים, הענקת רישיון למכוני בקרה מסוג שיקבע בצו אף אם לא פועלים בשירותו כל הבקרים המורשים הנדרשים וכן, לבסוף, דחיית כניסתו לתוקף של ההסדר המחייב אישור מכון בקרה לצורך קבלת היתר בנייה בשלושה חודשים.

חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 117 – הוראת שעה), התשע"ז–2017 התקבל בכנסת ביום ג' באב התשע"ז (26 ביולי 2017). החוק קובע כי ועדה מקומית תהיה חייבת לתת הקלה של תוספת דירות למגורים, בדרך של פיצול דירה צמודת קרקע לדירה אחת נוספת, בהתמלא תנאים המפורטים בחוק, בין היתר לעניין שטח הדירות שיתווספו עקב ההקלה. יחד עם זאת, נקבע כי ועדה מקומית תהיה רשאית לקבוע, לאחר שהוצגה לפניה חוות דעת בכתב של מהנדס הוועדה, את מספר דירות המגורים המרבי שהיא תתיר לפצל בתחום מרחב התכנון שלה כולו או חלקו, בהתחשב במוסדות הציבור, השטחים הפתוחים, התשתיות ושטחי החניה הקיימים בכל אזור במרחב התכנון, ובלבד שהמספר האמור לא יפחת מ-20% ממספר הדירות צמודות הקרקע שבתחומה. עוד נקבע, כי לעניין הפיצול יחול היטל השבחה מופחת, בשיעור של שני שלישים מהקבוע היום בחוק, כאשר מחציתו תשולם בעת מתן ההקלה והמחצית השניה תשולם רק בעת מימוש הזכויות בנכס, וכי לא ניתן יהיה לדרוש בניית ממ"ד בדירה החדשה כתנאי למתן ההקלה.

חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ז – 2017 התקבל בכנסת ביום ג' באב התשע"ז (26 ביולי 2017). החוק נועד להרחיב את סוג התכניות המועדפות לדיור אשר ניתן יהיה לאשר במסגרת הליך תכנון מיוחד, כך שיכללו גם תכניות לפינוי ובינוי אשר מאפשרות בנייה של למעלה מ- 500 יחידת דיור ותכניות שיחולו על קרקע פרטית ושמאפשרות בנייתן של למעלה מ- 750 יחידות דיור. נקבע, כי באשר לתכניות על קרקע פרטית כאמור, יוכלו להגיע לותמ"ל רק תכניות שמספר הבעלים בהן הוא 10 או יותר ובקרקע שחלק משטחה הוא מקרקעי ישראל – 5 או יותר, וכי חלקו של כל אחד מהבעלים בקרקע, למעט המדינה, לא יעלה על 20%. כמו כן, במקרה של תכניות על קרקע פרטית כאמור, ההכרזה על הקרקע תיעשה לפי המלצת צוות מייעץ. בנוסף, נקבע כי תכנית על קרקע פרטית כאמור תכלול הוראות הקובעות כי 15% לפחות מיחידות הדיור יהיה דירות בהישג יד. כמו כן, החוק מתקן את חוק התכנון והבניה וקובע כי ועדה מחוזית תהיה רשאית להכין תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת, זאת בהתקיים התנאים הקבועים בחוק.

חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017 התקבל בכנסת ביום ט' בניסן התשע"ז (5 באפריל 2017). החוק מתקן למעשה את פרק האכיפה והעונשין בחוק התכנון והבנייה עצמו, ומבצע תיקונים במספר חוקים נוספים, באופן שיביא להגברת האכיפה בעבירות תכנון ובנייה. נדבך מרכזי בחוק הוא הגברת הסנקציות שניתן להטיל על עברייני תכנון ובנייה, בעיקר בדרך של החמרת הענישה והחמרה ניכרת של הענישה הכלכלית, וכן האפשרות להטיל קנסות מנהליים על עבירות תכנון ובנייה, ללא צורך בניהול הליך פלילי. בנוסף, החוק מבצע עדכון וייעול הכלים המנהליים המאפשרים סילוק של הבנייה הבלתי-חוקית והפסקת השימושים האסורים, הן בדרך של טיוב הליך הוצאת צווים מנהליים ושיפוטיים, הן בדרך של הענקת סמכויות לרשויות האכיפה לבצע צווים בעצמן והן בדרך של צמצום האפשרות להותיר על כנה בנייה בלתי חוקית ושימושים אסורים למשך פרקי זמן ארוכים. לבסוף, חלק מהותי בחוק עוסק בהבניית שיקול הדעת של בית המשפט בתחום הביקורת השיפוטית על צווים שניתנים כנגד בניה בלתי חוקית, ובפרט בנוגע למצבים שבהם יוכל הוא לעכב את ביצוע הצווים ולצמצם את התופעה שבה ישנו טיפול בעיכובי ביצוע בלתי נגמרים.

חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 115), התשע"ז-2017 התקבל בכנסת ביום כ"ד באדר התשע"ז (22 במרץ 2017). החוק קובע כי וועדה מקומית לתכנון ובנייה תהא רשאית לדרוש שיופקד בידיה כתב שיפוי כתנאי להפקדתה או לאישורה של תכנית. כמו כן, במקרים שבהם התכנית מאפשרת הוצאתם של היתרי בניה שההחלטה אם לתת אותם או לא מסורה לשיקול דעת מוסד התכנון, תוכל הוועדה המקומית לדרוש כתב שיפוי גם בשלב הוצאת ההיתר, בתנאי שהאפשרות הזו הותרה במפורש במסגרת התכנית עצמה. מאותו טעם, יאפשר החוק לדרוש כתבי שיפוי בשלב ההיתר גם לגבי תכניות ישנות שבהן נקבעה הוראה מפורשת המתירה זאת, למרות שמדובר בהיתרים שהוצאתם אינה כפופה להפעלת שיקול דעת של מוסד התכנון.

חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט ע"י גורם מפעיל, התשע"ז–2017, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ב באדר התשע"ז (20 במרס 2017). בתיקון נקבע שתוקם חברה בבעלות מלאה של המדינה לפני תום תקופת הזיכיון של החברה הקיימת לפי חוק זיכיון צינור הנפט, התשכ"ח-1968. החברה שתוקם תהיה הגורם המפעיל הראשון ויהיו נתונות לה זכויות שונות, לרבות זכות חכירה ושימוש במקרקעין ובמחוברים להם, וזכות במפעל. כמו כן, התיקון קובע הסדרים שונים לעניין המיסוי שיחול בתקופת הזיכיון ולאחר תקופת הזיכיון, סודיות וחופש המידע, הקמה ותחזוקה של נכסי הפעילות, כניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם לצורך הקמה, הפעלה או תחזוקה של מתקני החברה, הוראות לעניין תחולת חוק התכנון והבניה ועוד. בנוסף, נקבעו בחוק הוראות המבטיחות את זכויותיהם של העובדים, כך שיוכלו לעבור מהחברה הקיימת לחברה שתוקם, וזאת מבלי שיפגעו זכויותיהם. עוד נקבעו הסדרים שונים המבטיחים שמירה על זכויות הפרט בעת כניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם, תוך מתן הודעה מסודרת, ושהות מספקת להיערכות לכך. במסגרת התיקון עוגנה גם פתיחתה של רצועת חוף של כ-500 מטרים באזור אילת לטובת הציבור הרחב.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.

חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו–2016 (להלן – החוק) התקבל בכנסת ביום כ"ט בתמוז התשע"ו (4 באוגוסט 2016). החוק קובע את הקמת הרשות להתחדשות עירונית שתפקידיה הם, בין היתר, לקדם מיזמים להתחדשות עירונית כהגדרתם בחוק, האצת מימוש תהליכי התחדשות עירונית, לרבות באמצעות זיהוי חסמים והסרתם וכן קידום פתרונות לתחזוקה לטווח ארוך של הרכוש המשותף באזורי התחדשות עירונית. בין היתר, החוק קובע הוראות שונות לעניין עבודת הרשות, ההכרזה על מתחמי פינוי ובינוי, מתן זכויות לאוכלוסיות מוחלשות, הנחה בארנונה ובאגרות בניה לאוכלוסיות הקבועות בחוק, הקמת מנגנון של ממונה על פניות דיירים וכן הוראות לעניין הסרת חסמים וייעול תהליכי התחדשות עירונית בהליך התכנון ובהקצאת מקרקעין.

חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 108 – הוראת שעה), התשע"ו–2016 (להלן – החוק) התקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית ביום י"ט בתמוז התשע"ו (25 ביולי 2016). החוק קובע בהוראת שעה התקפה לחמש שנים, חובה על ועדה מקומית לתת הקלה לתוספת דירות למגורים בשיעור של 10% מהמספר המרבי של דירות מגורים המותר לבנייה על פי הוראות התכנית החלה על המגרש, אף אם נקבע כי סטייה מהוראות התכנית כאמור תהיה סטייה ניכרת, בהתקיים התנאים והסייגים המפורטים בחוק. חובת מתן ההקלה כאמור, לא תחול על ועדה מקומית במחוז הצפון או הדרום או בתחום רשות מקומית ששר האוצר קבע לגביה כי אין צורך או הצדקה לחייב מתן הקלה כאמור.

חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 107 והוראת שעה), התשע"ו–2016 התקבל בכנסת ביום כ"ו בתמוז התשע"ו (1 באוגוסט 2016). החוק קובע כי שר התיירות בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד התיירות רשאי להכריז על ארבעה סוגי מיזמים ומיתקנים כתשתית תיירות. על תשתית תיירות כאמור יחולו הוראות החוק החלות על תכנית לתשתית לאומית. החוק קובע מגבלות שונות על הכרזת שר התיירות כאמור, לרבות המגבלה על הכרזה על שטחים הנמצאים בסביבה החופית, אלא אם כן הם בתחום רשות עירונית וכן, מגבלה על הכרזה על שטח המוקף מכל עבריו בקרקע המיועדת בתכנית מיתאר מחוזית לסוג של שטחים פתוחים. כמו כן, החוק קובע בהוראת שעה לתקופה של שנתיים כי תוקם בכל מחוז ועדת משנה שבסמכותה תכניות לתיירות. החלטת ועדת המשנה בעניין תכניות אלו תהיה סופית, ללא אפשרות דיון נוסף במליאת הוועדה המחוזית. בנוסף, החוק מאפשר לוועדה מקומית עצמאית לאשר תוספת שטחי בנייה למגורים במגרשים המיועדים למלונאות, בתנאים ובמגבלות המפורטים בחוק.

חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 106), התשע"ו–2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום יח' באדר ב התשע"ו (28 במרס 2016). החוק נועד לטפל בהיבט התכנוני של הליך ההפרטה של חברת התעשייה הצבאית לישראל בע"מ שהיא כיום חברה ממשלתית ונמצאת מזה זמן בהליך הפרטה. החוק מבקש למנוע מצב שבו, עם הפרטת החברה יהפכו המיתקנים אשר שימשו אותה למתקנים בלתי-חוקיים, בשל כך שהוקמו כמיתקנים ביטחוניים לפי פרק ו' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה), ועם סיום ההפרטה יחדלו להיחשב כמיתקנים כאלה. כמו כן, נועד החוק לאפשר לרוכש החברה לבצע שינויים במתקנים אלה עד לאישור תוכניות לגביהם לפי חוק התכנון והבניה. החוק קובע כי למשך תקופת מעבר ימשיכו לראות במתקנים הקיימים של החברה שהופרטה מתקנים ביטחוניים כאמור בפרק ו' לחוק התכנון והבנייה וזאת לעניין ארבעה מתחמים המפורטים בתוספת לחוק. כל זאת, בתנאי שבתוך שנה ממועד ההפרטה תאשר הוועדה למתקנים ביטחוניים מפרט מצב קיים למתקנים שיכלול את סימון גבולותיהם, תיאור המבנים הקיימים בהם, ייעודי הקרקע העיקריים המותרים בהם והשטח הכולל הבנוי בתחומם. עוד קובע החוק כי בתקופת המעבר יחולו על המתקנים הוראות סעיף 172(2) לחוק התכנון והבניה, המאפשר בנייה במתקן קיים ללא קבלת היתר או בהיתר מאת הוועדה למיתקנים ביטחוניים, וזאת בתנאים המפורטים בחוק ובהיקף מצומצם ומוגדר. בנוסף, נקבע בחוק כי אם לא הופקדה תוכנית למתקן בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה, תסתיים תקופת המעבר לגביו, ואולם שר האוצר ושר הביטחון רשאים להאריך תקופה זו בשתי תקופות נוספות של שנתיים כל אחת. תקופת המעבר תסתיים גם אם לא אושרה תוכנית למתקן בתוך ארבע שנים ממועד ההפקדה.

נקבע בחוק כי ועדה מקומית לתכנון ובנייה רשאית לאשר הקלה לתוספת לשטח הכולל המותר לבנייה, בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית לפני תחילתו של חוק זה, והדבר לא יחשב סטייה ניכרת ובלבד שהמגרש בתחום רשות עירונית, מיועד למגורים בבנייה רוויה, התוספת המבוקשת אינה עולה על 20% ותשמש להקמת דירות למגורים חדשות בלבד וכן בהתקיים התנאים הנוספים המפורטים בחוק. כן נקבע כי אפשרות תוספת זו לא תחול על היתרים שיינתנו לפי תמ"א 38 או תכניות מכוחה. עוד נקבע כי ועדה מקומית רשאית לאשר הקלה בנוגע למגבלות מסוימות, כמפורט בחוק, אף אם הן מהוות סטייה ניכרת לפי תכנית שנכנסה לתוקף לפני שנת 2011, ובלבד שהיא לצורך תוספת השטח לבנייה.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורת רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – דיור, שירותי ביוב, חקלאות, גז טבעי וכיוצא באלה.

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורת רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – דיור, שירותי ביוב, חקלאות, גז טבעי וכיוצא באלה.

החוק קובע, במסגרת הוראת שעה לחמש שנים, תיקוני חקיקה נדרשים בחוק התכנון והבנייה וכן במספר חוקים נוספים העוסקים בתחום, כדי לתת ביטוי להעברת הסמכויות ושטחי הפעולה בעניין זה משר הפנים לשר האוצר. כמו כן החוק קובע הוספת נציגים לשלטון המקומי ולארגונים חברתיים במספר מוסדות תכנון מרכזיים כך שישמר היחס בין מספר נציגי הממשלה לנציגי הציבור במוסדות אלה.

החוק קובע, במסגרת הוראת שעה לחמש שנים, תיקוני חקיקה נדרשים בחוק התכנון והבנייה וכן במספר חוקים נוספים העוסקים בתחום, כדי לתת ביטוי להעברת הסמכויות ושטחי הפעולה בעניין זה משר הפנים לשר האוצר. כמו כן החוק קובע הוספת נציגים לשלטון המקומי ולארגונים חברתיים במספר מוסדות תכנון מרכזיים כך שישמר היחס בין מספר נציגי הממשלה לנציגי הציבור במוסדות אלה.