חל היום
תוקן 51 פעמים · משרד אחראי: העבודה · ועדה בכנסת: עבודה ורווחה
החליף את: חוק הגמלאות לנפגעי ספר, התשי"ז-1956
ברשומות הכנסת: תקף
החוק מוסיף לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) את ההגדרות "הלם קרב" ו"נפגע הלם קרב" וקובע כי לנפגעי הלם קרב ינתן טיפול רפואי מותאם. כמו כן החוק קובע כי שר הביטחון יקים ועדה מתן סיוע לפנים משורת הדין לנכים ולבני משפחה של נכים עם מאפיינים מיוחדים, כלומר נכים שיש להם דרגת נכות של 35% לפחות בשל פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר-חבלתית, דרגת נכות 100% או דרגת נכות מיוחדת, אם בן המשפחה נקלע למצוקה קשה בקשר לנכותו של הנכה. ההוראות לעניין הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין הוחלו גם על נפגעי פעולות איבה.
חוק זה מתקן את חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1959 וקובע הסדרים חדשים והוראות לעניין המעטפת, ההטבות והזכויות שניתנות למשפחות השכולות של חללי צה"ל, כוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה. החוק קובע הוראות שונות ובהן - העלאת "גיל היתמות" מ-21 ל-30, מתן תגמול חודשי ליתום מגיל 21 ועד גיל 40, ומענק חד-פעמי של 50,000 ש"ח ליתומים מעל גיל 30. בנוסף, הוגדל משמעותית סכום מענק הדיור והנישואין לו זכאים יתומים לכ-300,000 ש"ח, הורחב סל הסיוע הרגשי והטיפולים שניתנים במסגרתו, הורחבו המענקים והסיוע בתחום החינוך והלימודים, ונקבע סיוע מיוחד למי שהוכר כ"יתום עצמאי" לפני גיל 18. עוד נקבע כי ליתום עד גיל 30 שאינו משתכר, יינתן סל שיקום תעסוקתי הכולל תגמול והכשרה מקצועית. בנוסף נקבע שיתום שהתייתם, בכל גיל, משני הוריו, כשאחד מהם הוא חלל צה"ל או נרצח בפעולת איבה, יהיה זכאי לתגמול במשך כ13 שנים או עד גיל 50, לפי המוקדם. החוק כולל גם שינויים ותיקונים ביחס לאלמנות ובהם - תגמול חודשי נוסף בגובה השכר הממוצע במשק בשנה הראשונה לשכול, הגדלת הסיוע החודשי והתגמול לאלמנות עם ילדים עד גיל 6, ושיפור במענקי רכב ודיור. להורה שכול ואלמנה נקבע מענק מיוחד למקרי מצוקה וקשיים כלכליים. החוק מעניק גם תגמול חודשי למשפחות המלוות יתומים שהתייתמו משני הוריהם עד גיל 25, לאפוטרופוס ליתום שטרם מלאו לו 6 שנים, וכן סיוע להורים שכולים לילדים קטנים.
נקבע כי תקציב שנתי לתמיכה במוסדות ציבור לשם קיום פעולות לטובת נכי צה"ל לא יפחת מ-150 מיליון שקלים חדשים בשנה וכי תקציב שנתי לתמיכה במוסדות ציבור לשם קיום פעולות לטובת נפגעי פעולות איבה לא יפחת מ-10 מיליון שקלים חדשים בשנה. הסכום האמור ישמש גם לתמיכה במוסדות ציבור המקיימים פעולות לטובת קרובי משפחה של מי שפגיעת איבה גרמה למותו. התקציב יחולק בהתאם למבחני תמיכה שיקבעו שר הביטחון - לעניין נכי צה"ל והשר שהמוסד לביטוח לאומי נמצא בתחום אחריותו או שר אחר שהסמיכה הממשלה – לעניין נפגעי פעולות איבה. כמו כן נקבעה חובת דיווח שנתית של המוסדות המקבלים תמיכה לשרים ושל השרים לוועדת העבודה והרווחה.
חוק זה קובע הגנות בתעסוקה בשנת האבל הראשונה לגבי עובד שהוא בן משפחה של נספה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה או של מי שמת כתוצאה מפגיעת איבה. מיהו העובד המוגן: ההגדרה "בן משפחה" תכלול, נוסף לאלמנים והורים שכולים, יתומים ואחים בכל גיל. ההגנה תחול בהתאם להוראות שבחוק גם על ארוסה של הנספה (אף אם טרם הוכרה זכאותה לתגמול והטבות) וגם על הורהו האחר של יתום של הנפטר שטרם מלאו לו 18 שנים או על אפוטרופוס או אומן של היתום כאמור, שהודיעו למעסיק על הזיקה לנפטר. ואולם ההגנה לא תחול לגבי מעסיק שהוא יחיד (ולא תאגיד) אם העובד הזכאי להגנה הוא העובד היחידי שלו. ההגנה בתקופה של שלושת החודשים הראשונים לאחר הפטירה הדוקה יותר: אסור לפטר את העובד המוגן, אסור לפגוע בהכנסתו (למעט פגיעה שנובעת משינוי בדין או משינוי בתפוקת העבודה שמקורה אינו במעסיק) ואסור לפגוע בהיקף משרתו - למעט שינוי זמני שהעובד יזם בשל מצבו הרפואי או המשפחתי. בתקופה זו רק בנסיבות חמורות התלויות בעובד, או כשעסקו של המעסיק חדל לפעול באופן סופי, המעסיק יוכל לבקש מועדת תעסוקה לתת היתר לפיטורים. במקרה שעסקו של המעסיק חדל לפעול באופן זמני בנסיבות שאינן תלויות במעסיק והשפיעו על כל העובדים בו המעסיק יוכל לבקש היתר זמני לפגיעה בהיקף המשרה עד לחידוש הפעילות בעסק - ובלבד שהשינוי אינו כרוך בפגיעה בהכנסה. בתקופה שמתום שלושת חודשים שלאחר הפטירה ועד תום השנה הראשונה לפטירה נאסר לפטר את העובד המוגן או להוציאו לחל"ת, ואולם ועדת תעסוקה תוכל להתיר את הפיטורים או לתת היתר להוצאה לחל"ת אם התקיימו התנאים לכך בנסיבות המפורטות בחוק. אם העובד המוגן בחר להתפטר בשנת האבל הראשונה, הוא יהיה זכאי לפיצויי הפיטורים שהיה זכאי להם אילו פוטר, והתפטרות זו תיחשב כמוצדקת לעניין מועד תחילת הזכאות לדמי אבטלה. עובד מוגן יוכל לקבל סיוע משפטי ללא מבחן הכנסה בהליך כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה או בוועדת תעסוקה, בקשר להגנה שבחוק או בקשר לקבלת פיצויי פיטורים. כמו כן במקרה של הפרה ניתן להטיל עיצום כספי, וזאת בנוסף לאפשרות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
חוק זה מגדיל את סל ההטבות והמענים שניתנים לבנות ובני זוג לשעבר של נופלי מערכות ישראל ולכל אדם שמגדל יתום של נספה כאמור שאינו אלמן או אלמנה של הנספה. ראשית, הוגדל סכום התגמול בעד יתום שסמוך על שולחנה של בת זוג לשעבר מ-5,800 ₪ ל-8,500 ₪. תגמול זה ישולם גם לאדם אחר שיתום של נספה סמוך על שולחנו. שנית, נקבע מענק חד פעמי לרכישת רכב בסכום 52,866 שקלים. שלישית, נקבע מענק חודשי לסיוע בהוצאות מימון מדור של משכנתא או שכירות בסכום של עד 2,500 שקלים לחודש, לתקופה של עד שלוש שנים או עד שצעיר היתומים הגיע לגיל 21. רביעית, נקבע סיוע במימון טיפול נפשי עד שצעיר היתומים הגיע לגיל 30. לבסוף, נקבעה למי שיתום של נספה סמוך על שולחנו זכאות להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. הוראות אלו יחולו גם על בת זוג לשעבר של אדם שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה או על אדם שיתום של מי שנפטר כתוצאה מפגיעה כאמור סמוך על שולחנו. הוראות אלה יחולו גם אם יום פטירת הנספה היה לפני יום תחילתו של החוק, אולם התשלומים לפיהן ישולמו מכאן ואילך. נוסף על כך, נקבע כי העלאת התגמול עבור יתום תעשה מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), וההפרש בין סכום התגמול שכבר שולם מאז המועד האמור לבין הסכום הגבוה לפי הצעת החוק ישולם לזכאים באופן רטרואקטיבי. כמו כן, נקבע כי מענק הרכב והמענק למדור ישולמו גם הם החל מיום התחילה למי שיתום של נספה היה סמוך על שולחנו לפני יום התחילה, בתנאי שביום התחילה היתום טרם הגיע לגיל 21.
נקבע כי יש לאפשר לנפגעי פעולות איבה ולנכי צה"ל שנפגעו ממעשה טרור, וכן לבני משפחותיהם של מי שנספו כתוצאה ממנו, לגבות לפחות 75% מהפיצויים הנזיקיים שמגיעים להם בשל מעשה הטרור ממבצע מעשה הטרור, מהמתגמל שלו או ממי שאחראי לו לפי סעיפים 12 עד 14 לפקודת הנזיקין, וזאת בנוסף על התגמולים המגיעים להם לפי חוקי השיקום (חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב] וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה [תגמולים ושיקום], התש"י–1950). בכך מבוטלת ברירת העילה שחייבה אותם לבחור בין קבלת התגמולים לגביית הפיצויים. כהשלמה לכך נקבע כי התובע יידרש להודיע למוסד לביטוח לאומי או למדינה על התביעה שהגיש, וכי זכות המוסד לביטוח לאומי או המדינה לחזור אל המזיק ולתבוע ממנו את סכומי התגמולים תקטן בהתאמה ותחול רק לגבי יתרת סכום הפיצויים. נקבע כי יום התחילה של חוק זה יהיה ביום 1 ביוני 2024. הסדר זה חל גם על תביעות תלויות ועומדות וגם לעניין מקרים של נזק ממעשי טרור שאירעו לפני יום התחילה וטרם הוגשה בעניינם תביעה – ובלבד שעדיין לא חלה לגביהם התיישנות. לגבי פסק דין שביום התחילה כבר הפך לפסק דין חלוט שאין עוד ערעור עליו, ועדיין לא התיישן ואף לא הוגש לביצוע בהוצאה לפועל, נקבע כי ניתן יהיה להגיש לגבייה 75% מהפיצויים שנפסקו באותו פסק הדין.
החוק קובע כי המוסד לביטוח לאומי יהיה אחראי לניהולו, להפעלתו ולאחזקתו של היכל ההנצחה לזכר חללי פעולות האיבה שעתיד להיבנות בהר הרצל בירושלים. אוצר המדינה ישפה את המוסד בשל כך בסכום שלא יפחת ממיליון שקלים חדשים מדי שנה, החל בשנת 2026 או בשנת הקמת ההיכל, לפי המאוחר. סכום זה יוצמד מדי שנה למדד המחירים לצרכן.
נקבע כי מי שהייתה מאורסת לחייל שנספה תהיה זכאית לתגמול חודשי לתקופה של חמש שנים ממועד פטירת הנספה וכן תהיה זכאית באותה תקופה להטבות רפואיות וסיוע במימון לימודים אקדמאים ולמימון סיוע נפשי לתקופה של 10 שנים ממועד פטירת הנספה. ארוסה מוגדרת כמי שביום מותו של הנספה הייתה מיועדת להינשא לו והוכיחה כוונה שלהם להינשא, אף אם לא התגוררו יחד. ניתן להוכיח כוונה להינשא אם הנספה והארוסה הגישו בקשה להירשם לנישואין ברבנות או ברשות הרושמת או אם התקיימו שתיים מהנסיבות הבאות: (1) נעשתה הצעת נישואין או התקיימה מסיבת אירוסין והכוונה להינשא פורסמה וידועה לבני המשפחה וקרובי המשפחה של הנספה והארוסה (2) נקבעו מועד ומקום לחתונה ויש הסכם לעריכת החתונה במקום מסוים או הסכם לשירותי הסעדה לחתונה (3) בהצעת הנישואין או בתקופת האירוסין אחד מבני הזוג רכש או נתן טבעת (4) הנספה והארוסה התקשרו בהסכם לרכישה או לשכירה של דירת מגורים. לבסוף, נקבע כי הוראות החוק יחולו גם על ארוסות של נפגעים שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה וכן על ארוסות של שוטרים, סוהרים, אנשי משמר הכנסת, עובדי שירות הביטחון ואנשי הגא שנפטרו במסגרת תפקידם. נקבע כי החוק ייכנס לתוקף ב-5 במאי 2024 וכי תחילת ההסדר תהיה לגבי ארוסות של נפטרים כאמור שמועד פטירתם הוא ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) או לאחריו והן תהיינה זכאיות לתשלומים והטבות האמורות ממועד פטירת הנספה.
חוק זה קובע הוראת שעה לשנתיים, שלפיה קביעת דרגת נכות של נפגע פעולות איבה תוכל להיעשות גם על ידי רופא מוסמך כהגדרתו בסעיף 208(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כלומר, על ידי רופא שמוסמך בדרך כלל לקבוע אחוזי נכות בנכות כללית, ואולם נדרש כי הוא יהיה בעל ידע בתחומים הנכללים בתוכנית ההכשרה של רופא שקובע כיום דרגת נכות לנפגע איבה. בנוסף, החוק מסמיך את שר העבודה להאריך את הוראת השעה אם נוכח כי הדבר נדרש בשל ריבוי תביעות, בתקופות נוספות, שבמצטבר לא יעלו על שנה. ערר על החלטת רופא מוסמך תוגש לוועדה רפואית לעררים לפי סעיף 122 לחוק הביטוח הלאומי. החוק קובע כי הוראת השעה תחול גם על תביעות לתגמול שהוגשו לפני תחילתה, מיום 8.10.23. עוד החוק מתקן את חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל) ומבהיר כי עובד שיצא לחל"ת ומעסיקו פטור מתשלום דמי ביטוח בעדו, יראו אותו כאילו שולמו בעדו דמי ביטוח, וזאת כדי להבטיח בין היתר רצף של זכויות. בנוסף חוק זה מתקן את תיקון מס' 238 לחוק הביטוח הלאומי, ומבהיר כי הוראת השעה לעניין תגמול מזערי למשרתי מילואים תחול בתקופת הוראת השעה גם אם תוארך בצו מעבר ל-31.12.23.
חוק זה קובע כמה הסדרים לעניין חטופים ונעדרים ובני משפחותיהם. ראשית, החוק קובע שבני משפחה של מי שנקבע כי הוא חטוף או נעדר יהיו זכאים לתגמולים ולהטבות הניתנים לבן משפחה של נספה בפעולת איבה או של חלל צה"ל ואולם שר הביטחון יהיה רשאי לקבוע בתקנות שינויים והתאמות במתן הזכאויות באופן שיתאים לצרכי בני משפחות החטופים. שנית קובע החוק, בהוראת שעה לשנתיים שניתן להאריכה בשנה נוספת, כי למשפחות של שבויים, נעדרים וחטופים ישולם מענק כספי אחת לשלושה חודשים בסכום של 90,000 ש"ח – מחצית מן המענק ישולם לבן הזוג ומחציתו להורים, ובהעדרם – ישולם לבני משפחה אחרים לפי הפירוט שבחוק. כמו כן ישולם מענק, תלת חודשי כאמור, בסך 21,000 שקלים חדשים לכל אחד מאחיו של החטוף או הנעדר, כולל אחים חורגים, וכן לילדיו, אך זאת בתנאי שלא משולמים בעד האחים או הילדים או להם תגמולים בשל אותו חטוף או נעדר. למענקים המשולמים במועד אחד לאדם מסוים נקבעה תקרה של 200,000 ש"ח. שלישית החוק קובע כי גם חטוף שאינו חייל או איש כוחות הביטחון יהיה זכאי עם שחרורו לתשלומים חודשיים לפי חוק התשלומים לפדויי שבי, התשס"ה–2005. בנוסף, החוק מעגן הגנה מפני עיקולים על הסכומים המשולמים, קובע פטור ממס הכנסה על תשלומים אלו וכן קובע הגבלה על שכר הטרחה המרבי בעד הטיפול בתביעה לקבלת תשלומים אלה, שלא בשלב המחייב פנייה לערכאות
עניינו של החוק עיגון והרחבה של זכויות נכי צה"ל. בחוק עוגנו זכאויות שונות בתחום הדיור והוקמה ועדה מייעצת, שבהתאם להמלצתה מוסמך קצין תגמולים לאשר סיוע בדיור שלא לפי כללים הרגילים. בתחום הניידות - עוגנה הזכאות לסיוע ברכישת רכב רפואי ולהחלפתו מדי שלוש וחצי שנים. אם הותקנו ברכב אבזרי עזר שערכם עולה על 50% מעלות הרכב, החלפת הרכב תהיה כל חמש שנים. הסיוע יינתן בהתאם לסכומים המפורטים בחוק. כמו כן עוגנה הזכאות לרכב רפואי בבעלות המדינה והיא הורחבה לכלל הנכים בעלי דרגת נכות מיוחדת. כדי למנוע שחיקה של הסכומים הם הוצמדו למדד המכוניות החדשות. נוסף על כך עוגנה הזכאות לדמי ניידות והם הוצמדו למדד דלק ושמנים לכלי רכב. כמו כן עוגנו זכאויות נוספות בתחום הניידות וביניהן: סיוע במימון דמי ביטוח שנתיים, סיוע במימון אגרת רישוי, מימון של אבזרי עזר לרכב וסיוע במימון שיעורי נהיגה ומבחני נהיגה. במסגרת החוק הוקמה גם ועדת חריגים לניידות. בנושא תגמולי הקיום המשתלמים לנכים - הוספה לחוק הוראת קבע לעניין מבחני הכנסה מקלים בכל הנוגע להכנסה מעבודה. הכנסות שאינן מעבודה או ממשלח יד לא יובאו כלל בחשבון. נקבע מנגנון עדכון אוטומטי לתגמולים פעמיים בשנה לפי ממוצע חצי שנתי של מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בסך כל השירותים הציבוריים. מנגנון זה הוחל גם על תגמולים המשתלמים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. תיקונים נוספים עניינם ניכוי תשלומים ששולמו ביתר, אופן התשלום של תגמולים וזכאויות נוספות באיחור והגדרת הפרעה בתר-חבלתית – פוסט טראומה. במסגרת החוק תוקן גם חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה והוחלו בו הוראות שונות מחוק הנכים (תגמולים ושיקום).
החוק קובע כי נכי צה"ל וכן נפגעי פעולות איבה הזכאים לתגמול חודשי, זכאים להשתתפות המדינה בדמי ביטוח חיים, ביטוח בריאות וביטוח סיעוד בסכום שיקבע שר הביטחון או שר העבודה, לפי העניין, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. כמו כן, החוק קובע כי קצין התגמולים או פקיד תביעות, לפי העניין, ינכו מהתגמול של נכה או נפגע איבה דמי חברות בארגון היציג, תשלומים לקרן לעזרה הדדית של הארגון היציג ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי הדדי שנערכו באמצעות הארגון היציג – עד לסכום מירבי שיקבע שר הביטחון או שר העבודה, לפי העניין, באישור ועדת העבודה והרווחה. קצין התגמולים ינכה כאמור מתגמולו של נכה צה"ל רק לאחר שהודיע לו בכתב על זכותו להגיש התנגדות לניכוי, ואם הנכה שהוחל לנכות לו לראשונה, הגיש התנגדות תוך 30 ימים מום ההודעה, יושב לו סכום הניכוי אם נוכה. עוד נקבעו הוראות המסמיכות לנכות מתגמולו של נכה צה"ל או של נפגע איבה, לפי בקשה מפורשת בכתב, הלוואות שניטלו מהארגון היציג ונקבעה מגבלה על שיעור הגבייה מהתגמול. ההגבלה כאמור תחול על הלוואות שניטלו לאחר ה-15 במאי 23. נוסף על כך, נקבעה הוראה המאפשרת לנכות מתגמולו של נכה צה"ל דמי חברות במיתקן חברה וספורט של ארגון נכי צה"ל, אם ביקש זאת בכתב. נוסף על כך נקבע כי האגף או המוסד לביטוח לאומי, לפי העניין, יעבירו לארגון היציג הרלוונטי, מדי חודש דיווח על כל אחד מהניכויים מהתגמול החודשי כאמור.
בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 36), התשע''ט–2018, נקבע כי מי שקרובו נהרג בפעולות איבה, יהיה זכאי לבחור את בית העלמין בו יובא הנפטר לקבורה. כמו כן, קרובי משפחתו של הנפטר, לא יישאו בתשלום כלשהו בשל הקבורה. עוד נקבע כי כל התשלום בשל רכישת חלקת הקבר עבור הנפטר יועבר ישירות מהמוסד לביטוח לאומי לחברה העוסקת בקבורת נפטרים, ויהיה בסכום שלא יעלה על כפל התעריף הקבוע בחוק שירותי הדת היהודיים לגבי רכישת חלקת קבר בחיים.
החוק התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018). בוטלה הגבלת הגיל המירבי שבו אדם שהתייתם משני הוריו, שנפטרו כתוצאה מפגיעה איבה, לעניין זכאות לתגמולים ולהטבות לפי החוק. בנוס, נקבעה הוראות המעבר לפיה מי שהתייתם משני הוריו כאמור ערב תחילת החוק, ובעת שהתייתם מלאו לו 37 שנים, יהיה זכאי לתגמולים ולהטבות, למעט מענק התארגנות ומענק נישואין, וכן למענק מיוחד בסכום של 500,000 שקלים חדשים.
החוק מסמיך את הוועדה המאשרת שמונתה מכוח סעיף 10 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, להכיר בפגיעת איבה שארעה מחוץ למדינת ישראל, אף אם מטרתה לא הייתה פגיעה בישראל או בעם היהודי. ההכרה תהיה אם פגיעת האיבה נעשתה על ידי ארגון שלפחות אחת ממטרותיו היא לפגוע בישראל, באזרחי ישראל או ביהודים. אדם לא יוכר כנפגע אם הפגיעה אירעה מחוץ לישראל במדינה שמנויה בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, למעט מצרים או עבר הירדן. עוד קובע החוק כי במידה וישולמו לנפגע תשלומים לפי דין זר או ממדינת חוץ בעד אותה פעולת איבה, יופחתו תשלומים אלו מהתגמולים לפי חוק זה. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר הביטחון, רשאי לקבוע תנאים נוספים לאישור פגיעת איבה שארעה מחוץ לישראל.
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 30) (תיקון מס' 2), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז בתמוז התשע''ו (2.8.2016). התיקון קבע כי מי שהתייתם משני הוריו כתוצאה מפגיעת איבה לפני 1.10.2000, ולכן לא היה זכאי להטבות הניתנות למי ששני הוריו נפטרו מפיגוע טרור לאחר התקופה האמורה, יהיה זכאי למענק חד-פעמי נוסף בסכום של 200,000 שקלים חדשים, בנוסף על מענקים קודמים שהוענקו בסך של 550,000 שקלים חדשים ושל 200,000 שקלים חדשים.
חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 כולל הסדרים בתחומי המשפט הפלילי, האזרחי והמנהלי, וכן מחליף חלק גדול מהחקיקה הקיימת בתחום הטרור, שחלקה נחקקה עוד בתקופת השלטון הבריטי בארץ. החוק מגדיר, בצורה מרוכזת ומפורשת, בין היתר: מה הוא "מעשה טרור", מה הוא "ארגון טרור", ומי הוא "חבר" בארגון טרור; מסדיר את הליך ההכרזה על ארגון טרור; קובע עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור ומחמיר את הענישה שבצידן; כולל מספר סטיות מסדרי הדין ודיני הראיות בהליכים פליליים הקשורים לעבירות טרור; קובע הסדר מיוחד לעניין השהייה של הבאה בפני שופט לגבי עצור החשוד בעבירת ביטחון חמורה או אף דיון שלא בנוכחותו; מסדיר את נושא חילוט הרכוש הקשור לטרור, הן רכוש של אדם שעבר עבירת טרור, והן רכוש של ארגוני טרור; מסדיר את סמכות המשטרה להוציא צו למניעת פעילות של ארגון טרור, לדוגמא קיום אסיפה, כנס וכדומה, וכן להוציא צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור, וכן מתקן תיקונים עקיפים לחוקים שונים בהם ביטול פקודת מניעת טרור, וחלק ניכר מתקנות ההגנה.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.
החוק המקורי: 30 ביולי 1970
36 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 3 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.