הכללים לשכירות (תמורת תשלום) ולשאילה (בחינם) של נכסים — ובמיוחד מה מותר ומה חובה בשכירות דירה למגורים.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (1971) · דברי ההסבר · התיקון לשכירות דירות למגורים (2017) · חוק התוכנית הכלכלית (2026). נכון ל־29 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
התיקון לחוק קובע הסדר ייחודי הנוגע לחוזה שכירות למגורים, ובו הוראות לעניין חובת מסירת דירה ראויה למגורים, עריכת החוזה ותוכנו, אפשרות קביעת חוזה מצוי שישמש מקור להשלמה, חובות הצדדים לעניין תיקון פגמים בדירה, תשלומי השוכר, הארכת תקופת השכירות, ביטול החוזה ועוד. בנוסף, מוצעים תיקונים בנוגע לדיני השכירות הכלליים, כגון הוראות לגבי אי התאמה או פגם במושכר ואחריות הצדדים בנוגע לכך, ביצוע שינויים במושכר, וזכויות השוכר כלפי צד ג'.
החוק המקורי: 5 באוג׳ 1971 · רשומות (PDF)
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.