חל היום בוטל בחלקו
החל מ־1 בינו׳ 1956 · תוקן 92 פעמים · משרד אחראי: הביטחון · ועדה בכנסת: חוץ וביטחון
החליף את: חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (עבירות תנועה - דין חיילים), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] · פקודת השפיטה האזרחית של חברים לחילות, 1947
ברשומות הכנסת: תקף
פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) מסדירה, בין היתר, את סמכויות המשטרה לעריכת חיפושים לשם תפיסת ראיות. בשנת 2023 נקבעה הוראת שעה שהרחיבה סמכות זו ואפשרה, במצבים מסוימים, עריכת חיפושים ללא צו שופט. כעת, במסגרת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ו–2026, נקבע ההסדר מחדש כהוראת שעה שתעמוד בתוקפה עד ליום כ"ה בסיוון התשפ"ז (30 ביוני 2027). לפי ההסדר, המשטרה מוסמכת לבצע חיפוש בבית או במקום ללא צו שופט, אם התעורר זה מקרוב חשד סביר כי יש בהם תיעוד או מצלמה העשויים לשמש ראיה לביצוע פשע חמור (עבירה שדינה עשר שנות מאסר או יותר), או עבירות ספציפיות, ובהן גביית דמי חסות, סחיטה באיומים, עבירות נשק או ירי מנשק חם. סמכות זו תופעל רק אם אי־ביצוע החיפוש באופן מיידי יסכל את מטרת החיפוש, ולא ניתן לקבל צו חיפוש בשל הצורך לבצעו באופן מיידי כדי למנוע את העלמת הראיה או את הפגיעה בה. הפעלת הסמכות מותנית בקבלת אישור מראש ובכתב מאת קצין משטרה בדרגת רב־פקד ומעלה, והחיפוש יתועד בהתאם לנוהלי המשטרה. עוד קובע החוק הסדר מקביל לעניין חיפוש בידי שוטר צבאי, בשינויים המחויבים ובכפוף לאישור קצין משטרה צבאית בדרגת סרן לפחות, הנושא תקן רב־סרן. לשם פיקוח ובקרה, מעגן החוק חובות דיווח תקופתיות מקיפות לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה ולגורמים המקבילים בצבא, שיכללו, בין היתר, את מספר האישורים שניתנו לחיפוש ללא צו, העבירות שבשלהן ניתנו האישורים, מספר החיפושים שבהם נמצא תיעוד או מצלמה, ומספר כתבי האישום שהוגשו בעקבות חיפושים אלו.
במסגרת החוק הוטלה על משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וצבא הגנה לישראל חובת דיווח שנתית לכנסת בנושא הטרדות מיניות והטיפול בהן. נקבע כי המפקח הכללי של המשטרה ונציב בתי הסוהר יגישו לוועדה לביטחון לאומי, ואילו ראש המטה הכללי של צה"ל יגיש לוועדת החוץ והביטחון, דין וחשבון שנתי עד ל-31 במרץ בכל שנה. הדיווח יתייחס לשנה הקלנדרית שקדמה לו ויכלול פירוט של הפעולות שנקטו הגופים למניעת הטרדות מיניות בארגונים, את מספר הדיווחים שהוגשו לממונה על הטיפול בנושא ואת אופן הטיפול בהם. לשם הגנה על פרטיות המעורבים, נקבע איסור מפורש לכלול בדוח פרטי מידע שיאפשרו את זיהוי המדווחים, המתלוננים, הנילונים או אנשים אחרים המעורבים בדיווח.
החוק נועד להבנות את שיקול הדעת של בית המשפט בנוגע לצילום ולפרסום תצלום של חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום באולם בית המשפט, ומבהיר כי על בית המשפט לאשר זאת רק מטעמים מיוחדים שיירשמו ואם הוא שוכנע שיש בכך עניין ציבורי של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד. הוראה דומה תחול גם בבתי הדין הצבאיים. כמו כן, נקבע איסור על פרסום צילומים של חשודים כאמור שצולמו בתוך מבנה בית המשפט (מחוץ לאולם הדיונים), אלא אם לא ניתן לזהות את העצור, או שניתנה הסכמה של בית המשפט או של החשוד לפרסום.
במסגרת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023, נעשה תיקון לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 (להלן – הפקודה), לפיו נוספו שתי עילות חדשות לביצוע חיפוש ללא צו שופט במטרה להקנות למשטרה כלי אכיפה יעילים למיגור תופעת כלי הנשק הבלתי חוקיים. העילה הראשונה שנוספה מאפשרת לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט אם התעורר חשד סביר שכלי נשק או חלק מהותי מנשק, שעשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה, נמצא במקום, ואם בשל הצורך המיידי לביצוע החיפוש לא ניתן לקבל צו. העילה השנייה שנוספה מאפשרת למשטרה לבצע חיפוש של תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות, הכוללת עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירת סחיטה באיומים. לגבי שתי עילות אלו, נקבע כי החיפוש יבוצע רק באישור בכתב של קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שיכלול את הנסיבות והנימוקים לצורך בחיפוש מיידי ללא צו. עוד נקבע כי אם במהלך החיפוש נתגלה חפץ שאינו נוגע לעבירה שבשלה ניתן האישור לביצוע החיפוש, השוטר יהיה רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לבחינת שופט, אשר יחליט מה ייעשה בו. הסדרים אלו נקבעו כהוראת שעה לתקופה של שנה, החל מיום כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023), זאת בכדי לאפשר בחינה של ההסדרים המוצעים. במסגרת תיקון מספר 17 לפקודה, נקבע כי הוראת השעה כאמור תוארך בשנה אחת, עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025). כעת, במסגרת תיקון מספר 18, נקבע להאריך את תוקפה של הוראת השעה עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), לצד קביעת מועדים חדשים במסגרת חובת הדיווח הקבועה בחוק בעניין זה.
חוק זה קובע כי בחוק זכויות נפגעי עבירה תורחב זכותם של נפגעי עבירות מין או אלימות להביע את עמדתם בנוגע לשחרור על־תנאי לפני ועדת השחרורים, והם יוכלו לבחור אם ברצונם להביעה בכתב או להתייצב לדיון ולהביעה בעל פה. עוד נקבע כי עמדת נפגע העבירה תתווסף לרשימת השיקולים שוועדת השחרורים שוקלת לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, לעניין הסיכון הצפוי לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה משחרורו של האסיר. בנוסף, החוק מעביר את האחריות למסירת המידע לנפגעי עבירה משירות בתי הסוהר להנהלת בתי המשפט, וכן מחיל הסדרים דומים גם בחוק השיפוט הצבאי.
התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין.
החוק מעגן סיוע משפטי למשפחותיהם של נפגעי עבירות המתה לרבות ליווי וקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיהם בהליכים המשפטיים. החוק מרחיב את רשימת עבירות המין שבעניינן ניתן לקבל סיוע משפטי. בנוסף, החוק קובע הוראת שעה לפיה יורחב הסיוע המשפטי הניתן לנפגעי עבירות מין ועבירות של סחר בבני אדם, כך שיחול כבר משלב החקירה וגם על הליכים אזרחיים הנובעים מהעבירה.
במסגרת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023, נעשה תיקון לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 (להלן – הפקודה), לפיו נוספו שתי עילות חדשות לביצוע חיפוש ללא צו שופט במטרה להקנות למשטרה כלי אכיפה יעילים למיגור תופעת כלי הנשק הבלתי חוקיים. העילה הראשונה שנוספה מאפשרת לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט אם התעורר חשד סביר שכלי נשק או חלק מהותי מנשק, שעשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה, נמצא במקום, ואם בשל הצורך המיידי לביצוע החיפוש לא ניתן לקבל צו. העילה השנייה שנוספה מאפשרת למשטרה לבצע חיפוש של תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות, הכוללת עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירת סחיטה באיומים. לגבי שתי עילות אלו, נקבע כי החיפוש יבוצע רק באישור בכתב של קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שיכלול את הנסיבות והנימוקים לצורך בחיפוש מיידי ללא צו. עוד נקבע כי אם במהלך החיפוש נתגלה חפץ שאינו נוגע לעבירה שבשלה ניתן האישור לביצוע החיפוש, השוטר יהיה רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לבחינת שופט, אשר יחליט מה ייעשה בו. הסדרים אלו נקבעו כהוראת שעה לתקופה של שנה, החל מיום כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023), זאת בכדי לאפשר בחינה של ההסדרים המוצעים. במסגרת תיקון מספר 17 לפקודה, נקבע כי הוראת השעה כאמור תוארך בשנה אחת, עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025).
חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים, התשפ"ג–2023 אושר בקריאה שניה ושלישית ביום 28/03/2023. ראשית, החוק מוסיף שתי עילות חדשות לביצוע חיפוש ללא צו שופט במטרה להקנות למשטרה כלי אכיפה יעילים למיגור תופעת כלי הנשק הבלתי חוקיים. העילה הראשונה שנוספה תאפשר לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט אם התעורר חשד סביר שכלי נשק או חלק מהותי מנשק, שעשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה, נמצא במקום, ואם בשל הצורך המיידי לביצוע החיפוש לא ניתן לקבל צו. העילה השנייה שנוספה תאפשר למשטרה לבצע חיפוש של תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות, הכוללת עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירת סחיטה באיומים. לגבי שתי עילות אלו, נקבע כי החיפוש יבוצע רק באישור בכתב של קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שיכלול את הנסיבות והנימוקים לצורך בחיפוש מיידי ללא צו. עוד נקבע כי אם במהלך החיפוש נתגלה חפץ שאינו נוגע לעבירה שבשלה ניתן האישור לביצוע החיפוש, שופט יהיה רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לבחינת שופט, אשר יצווה מה ייעשה בו. הסדרים אלו נקבעו כהוראת שעה לתקופה של שנה, החל מיום כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023), זאת בכדי לאפשר בחינה של ההסדרים המוצעים. במסגרת זאת, נקבעו חובות דיווח מפורטות לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה, אודות השימוש בעילות החיפוש החדשות ותוצאותיהן, ואלו יימסרו בשלושה מועדים שונים בתקופת הוראת השעה. בנוסף, לפני תום הוראת השעה, ידווח פרקליט המדינה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקי חקירה בהם בוצע חיפוש כאמור. שנית, נקבעה החמרת ענישה ביחס לעבירות נשק. במסגרת זאת, הוחמר העונש על עבירת רכישת נזק בלתי חוקי לעשר שנים, בדומה לעבירות של נשיאה והובלה של נשק שלא כדין. בנוסף, נקבעה הבחנה בענישה בין חלקי נשק מהותיים לחלקי נשק שאינם מהותיים, כך שהעונש על עבירת החזקה או הובלה של חלקי נשק מהותיים יהיה חמש שנות מאסר, ושל חלקי נשק לא מהותיים – שלוש שנות מאסר. לבסוף, נקבע הסדר חילוט לעניין עבירות של סחר בנשק, המפרט הסדר חילוט מיוחד לגבי אדם שהורשע בעבירת סחר בנשק לא חוקי ומנהל אורח חיים עברייני (המבוסס על תקבולי עבירה), לפי תנאים שנקבעו בחוק. במסגרת זאת, יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של נידון שהורשע בעבירת סחר בנשק, אלא אם סבר בית המשפט שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים.
הוחלט לקבל תיקונים שנועדו לחזק את מעמד החיסיון על עדות של רופא בקשר לטיפול נפשי, או עדות של פסיכולוג או של עובד סוציאלי, שחל לגבי נפגע עבירה בעבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה. לצד זאת, הוחלט כי נפגע עבירה בעבירות מין מסוימות יהיה זכאי לקבל סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, בכל הנוגע לוויתור על החיסיון ולהליכים הקשורים בגילוי החומר הטיפולי החסוי בעניינו.
תיקון זה לחוק סדר הדין הפלילי ולחוק השיפוט הצבאי קבע, כהוראת שעה לתקופה של 45 ימים, שבבואו לצוות על מעצר ימים על השופט לשקול, בין היתר, את חיוניות המעצר בהתחשב בפגיעה הנובעת מקיומו של הדיון שלא בנוכחות העצור אלא בהיוועדות חזותית והסיכון להידבקותו בנגיף הקורונה במקום המעצר. בנוסף, התיקון העניק לשופט הסמכות לצוות, אם מתקיימת אחת מעילות המעצר, על מעצר אף בעת התקיימותה של מניעה לקידום החקירה בשל הסיכון הבריאותי הכרוך בחקירת אדם החולה בנגיף או הנמצא בבידוד והתווה את השיקולים שעל השופט לשקול בבואו להפעיל סמכות זו. כמו כן, התיקון ערך תיקונים מקבילים בחוק השיפוט הצבאי.
החוק מחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981 ומסדיר את שמירת המידע הפלילי, דרכי העברתו, הגופים הזכאים לקבלו והיקף העברת המידע. בחוק קוצרו תקופות ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי של מי שמעד באופן חד פעמי, ואולם נקבעו בו תקופות ארוכות לעניין מי שחזר וביצע עבירות וכן לעניין מי שביצע עבירות חמורות. בחוק הוסדר המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי, הגופים הזכאים לקבל מידע מהמרשם, היקף העברת המידע מתוכם והסדרת שמירת המידע. כמו כן, נקבעו הסדרים שלא יאפשרו עקיפה של האיסור הקיים בחוק להשגת מידע על ידי גופים ומעסיקים שאינם זכאים לקבלו וימנעו את זליגת המידע. עוד נקבעו בחוק אמות המידה לפיהן יישקל המידע הפלילי על ידי גופים זכאים, וזאת ביתר שאת במקרים של תיקים תלויים ועומדים שטרם הוגש בהם כתב אישום. בנוסף, נקבעה החובה להסמכת אחראים מטעם הגופים המנויים בחוק שיהיו ממונים על המידע הפלילי, ובתוך כך יהיו אחראים לקביעת נהלים לעניין השקילה והשימוש במידע הפלילי. כמו כן, נוסף מנגנון ביקורת במשרד המשפטים אשר תפקידו הוא לבקר את השימוש במידע הפלילי על ידי גופים נותני זכות שרשאים לקבל מידע מהמרשם.
התיקון לחוק שינה את הסדר ההתיישנות הקבוע בהליכים פליליים, וכן קבע הוראות לעניין תקופות החקירה וההעמדה לדין בהליכים פליליים, ובתוך כך; קביעת תקופה מרבית להארכת תקופת ההתיישנות כתוצאה מביצוע פעולות חקירה, ביטול ההתיישנות בעבירת הרצח, הארכת תקופת ההתיישנות בפשעים חמורים, קביעת תקופות שלא יובאו בחשבון בחישוב תקופת ההתיישנות (כגון היעלמות החשוד וחסינות שמגנה על החשוד), והגבלת משך הליכי חקירה והעמדה לדין.
חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 75), התשע"ח-2018 התקבל בקריאה השניה והשלישית ביום ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018). החוק כולל שני נושאים מרכזיים: ראשית, החוק מבטל את עבירת האינוס הקבועה בחוק השיפוט הצבאי, ובכך תיוותר בידי בתי הדין הצבאיים, הדנים בעבירות שנעברו בידי חיילים, הסמכות לדון בעבירת האינוס הקבועה בחוק העונשין בלבד. משמעות הדבר היא כי המורשעים בעבירה זו יהיו צפויים לעונש מינימום של ארבע שנות מאסר, ותקופת ההתיישנות בעבירה זו תעלה משלוש שנים לעשר שנים. מנגד, כתוצאה מהשוואת רמת הענישה, העונש המרבי בעבירה יופחת מעשרים שנות מאסר לשש עשרה. שנית, החוק מחיל על המשטרה הצבאית ועל בתי הדין הצבאיים את הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001. חוק זה, שעד עתה חל רק על משטרת ישראל ועל בתי המשפט האזרחיים מקנה לנפגעי העבירה זכויות ומעמד בהליך הפלילי המתנהל נגד מי שנחשד, הואשם או הורשע בביצוע עבירות מין או אלימות שפגעו בהם. החוק מאמץ במלואו את ההסדר הקיים במערכת המשפט הפלילית האזרחית, למעט במקרים שבהם היו דרושים שינויים בשל ההבדלים המבניים והפרוצדורליים בין המערכות וכן שינויים הנובעים מאופי השירות הצבאי. שינויים אלה כוללים, בין היתר, הוראה המקנה לנפגע העבירה זכות להגנה במקום שירותו מפני החשוד, הנאשם או הנידון, כפי שייקבע בפקודות הצבא; יידוע נפגע העבירה בהחלטה להעביר את ההליכים לדין משמעתי, ובתוצאות הדין המשמעתי; הרחבת רשימת העבירות כך שתכלול עבירות אלימות צבאיות (כגון אלימות כלפי מפקד, אלימות כלפי חייל, התעללות וכד'), ועוד. בכמה נושאים הורחב ההסדר עוד יותר מאשר ההסדר האזרחי, והבולט שבהם הוא הרחבת רשימת עבירות המין כך שתכלול גם עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות שנעברו בהקשר מיני או על רקע מיני. תחולתו הפרק העוסק בזכויות נפגעי עבירה מדורגת, חלקו ייכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2018, וחלקו ב-1 בינואר 2021.
טרם תיקון החוק התחלקו עבירות הקנס לשני סוגים, הנבדלים בברירת המחדל שהם מציבים: עבירות מסוג ברירת קנס ועבירות מסוג ברירת משפט. בעבירות מסוג ברירת קנס, יקבל האדם הזמנה למשפט, אך נתונה לו האפשרות לתשלום קנס בשיעור שנקבע, חלף קיום המשפט. אם האדם לא נקט כל צעד, יתקיים בעניינו משפט, גם אם הוא לא חלק על ביצוע העבירה. בעבירות מסוג ברירת משפט, יקבל האדם הודעה על תשלום קנס, אך נתונה לו האפשרות להישפט על העבירה, ובלבד שיבקש זאת במפורש, אחרת יועבר הקנס לגבייה. התיקון לחוק ביטל את הסדר עבירות ברירת קנס (למעט חריג אחד בפקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם-1980), כך שכל עבירות הקנס הן כיום עבירות מסוג של ברירת משפט.
החוק קובע כי בפקודות הצבא ייקבעו הוראות שיאפשרו לחיילים בשירות חובה לבקש המלצה מצה"ל לקיצור או ביטול תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה של רישום פלילי שיש להם לגבי עבירה שנעברה לפני גיוסם. ההמלצה תובא לנשיא המדינה בסמוך לתום תקופת השירות שהחייל חייב בה, ואפשר שגם לאחר שהחייל השתחרר. עוד נקבע כי צה"ל יידע חיילים שיש להם רישום פלילי על זכותם זו, ביום גיוסם או בסמוך לאחריו, ומיועדים לשירות ביטחון שיש להם רישום פלילי, עוד בטרם גיוסם.
חוק שירות הציבור (הצהרת הון), קובע חובה להגיש הצהרת הון על בעלי תפקידים מסויימים במגזר הציבורי. התיקון מחיל חובה זו גם על בעלי תפקידים נוספים וביניהם נושאי משרה שיפוטית, בכירים ברשות המקומית, במשטרה ובשירות בתי הסוהר והצבא. נקבע כי בעלי תפקידים אלו יגישו הצהרת הון בנוגע לנכסים ולהתחייבויות שלהם, של בני זוגם ושל הילדים הסמוכים על שולחן. ההצהרה תהיה במועדים אלו: עם כניסתם לתפקיד, בסיום התפקיד ובתום כל שש שנות כהונה בתפקיד.
החוק קובע איסור על פרסום שם של חייל, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות אותו, במקרים אלה: הוא חשוד בביצוע עבירה שנעשתה תוך כדי פעילות מבצעית וכחלק ממנה, וטרם הוגש נגדו כתב אישום, או שהוחלט שלא להגישו; הוא נאשם בביצוע עבירה, שנעשתה תוך כדי פעילות מבצעית וכחלק ממנה, וטרם הורשע; הוא הואשם בביצוע עבירה שנעשתה תוך כדי פעילות מבצעית, וכחלק ממנה, וכתב האישום שהוגש נגדו בוטל או שהוא זוכה. בנוסף, מאפשר החוק לבית הדין הצבאי להתיר את פרסום השם, לאחר ששמע את עמדת החייל, וכן מאפשר למשטרה הצבאית להיתר את הפרסום לשם תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור וכיוצא באלה. כן נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה או למי שהסמיך לכך, יוכל להעביר את שמו של החייל לרשויות שלטוניות או שיפוטיות זרות, ובכך לסייע בהגנה על החייל במקרה של פתיחה בהליך משפטי נגדו במדינה זרה. נוסף על אלה קובע תיקון החוק כי בדומה לעונש הקבוע בחוק על איסור פרסום השם בשלב החקירה או ההליך המשפטי, העונש על פרסום שם או כל פרט מזהה אחר של חייל המעורב באירוע המתברר במסגרת תחקיר, יהיה שישה חודשי מאסר. תיקון חוק זה יחול, בשינויים המתחייבים, גם על שוטרי משמר הגבול, וכן על שוטרים "כחולים" כאשר אלה משתתפים בפעילות מבצעית למניעת פעילות חבלנית עוינת.
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1956 קובע כי מותב בית דין צבאי מחוזי, המוסמך לדון חיילים וקצינים עד דרגת רב-סרן, ימנה שלושה או חמישה חברי בית דין, מהם לפחות אחד הוא שופט צבאי שאינו חייב להיות בעל רקע משפטי, ולפחות אחד הוא שופט צבאי בעל רקע משפטי. סעיף 203 לחוק השיפוט הצבאי מהווה חריג לכלל זה, וקבועות בו שורה של עבירות, שבהן מוסמך לדון שופט יחיד, בעל רקע משפטי. סמכותו של הדן היחיד מוגבלת, והעונש המרבי שהוא מוסמך לפסוק הוא שנת מאסר אחת. בתיקון החוק נוספו עבירות נוספות שבהן רשאי יהיה לדון דן יחיד: התנהגות מבישה, התנהגות שאינה הולמת או אי-מילוי הוראה, אם נעברו בנסיבות של החזקת חומר משכר, מכירתו, שימוש בו או הכנסתו למחנה צבאי בניגוד לפקודות הצבא.
חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 69), התשע"ו-2016 התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ' באדר א' התשע"ו (29 בפברואר 2016). החוק קובע כי תקופת כהונתו של נציב קבילות החיילים תעמוד על שבע שנים (לעומת חמש שנים כיום) ותוגבל לתקופת כהונה אחת. בנוסף, קובע החוק שורה של הסדרים הנוגעים להליך מינוי הנציב ולמילוי מקומו: א. על שר הביטחון יהיה להביא לאישור ועדת החוץ והביטחון מועמד לתפקיד נציב הקבילות 90 ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב היוצא (לעומת 30 ימים כיום), ועל הוועדה יהיה לדון במינוי לא יאוחר מ-30 ימים לפני תום הכהונה. ב. במקרה שנבצר מהנציב למלא את תפקידו באופן ארעי, יהיה על שר הביטחון למנות לו ממלא מקום בתוך 14 ימים. ג. במקרה שנבצר מהנציב למלא את תפקידו באופן קבוע (למעלה משישה חודשים), יראו אותו כאילו התפטר מתפקידו. ד. במקרה שבו התפנה תפקידו של הנציב טרם סיום מועד כהונתו, יהיה על שר הביטחון למנות לו ממלא מקום בתוך 14 ימים, ולהציע לוועדת החוץ והביטחון מועמד קבוע לתפקיד מוקדם ככל הניתן ולא יאוחר מ-30 ימים מים שהנציב חדל לכהן בתפקידו. על הוועדה יהיה לדון במינוי בתוך 30 ימים נוספים. ה. במקרה שבו החל הליך מינויו של נציב חדש, אך טרם הסתיים עד תום כהונתו של הנציב היוצא, יהיה שר הביטחון רשאי להאריך את תקופת כהונתו של הנציב היוצא לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. אם לא ניתן היה להאריך את תקופת כהונתו, יחולו ההוראות הכלליות של חוק שירות המדינה (מינויים) למקרים מעין זה, ולפיהן שר הביטחון יוכל, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, למנות את אחד מעובדי המדינה כממלא מקום.
התיקון מפחית את העונש המרבי הקבוע בצד עבירת העריקה, שהיה קבוע על חמש עשרה שנים, וקובע במקומו שתי דרגות ענישה, שיתחשבו בחומרת העבירה. כך, עבירה של עריקה בנסיבות רגילות תגרור עונש של שבע שנים, ואילו עריקה בנסיבות מחמירות - שמוגדרות כהיעדרות בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של היחידה מתוך כוונה שלא לחזור לצבא - תגרור עונש מאסר של עשר שנים. כמו כן, התיקון קובע כי התקופה שמקימה חזקה לפיה חייל נעדר מן השירות מתוך כוונה שלא לחזור לצבא מוארכת לשמונה עשר חודשים, וזאת במקום תקופה של עשרים ואחד ימים שהייתה קבועה בחוק לפני כן.
בוטל ב: חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 19 - הוראת שעה), התשפ"ו-2026 · רשומות (PDF)
החוק המקורי: 20 ביולי 1955
65 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.