בקצרה
קובע מי אחראי כשנכס של אדם אחד נמצא אצל אדם אחר — שומר בחינם, שומר בתשלום או שואל — ונאבד או ניזוק.
על מי זה חלעל כל מי שמחזיק חפץ או נכס של מישהו אחר, ועל בעל הנכס.
מה זה אומר בפועל- מי ששומר בחינם אחראי לאובדן או לנזק רק אם התרשל.
- מי ששומר תמורת תשלום או טובת הנאה אחראי גם בלי רשלנות — חוץ ממקרה שלא היה צריך לצפות ולא יכול היה למנוע.
- מי ששאל חפץ כדי להשתמש בו בחינם אחראי לכל אובדן או נזק, מכל סיבה. שומר שמסר את הנכס לאחר בלי רשות אחראי באותה מידה.
- שומר לא אחראי לבלאי רגיל או לפגם שהיה בנכס מההתחלה. אם הוא יודע שהנכס עלול להינזק, עליו להודיע לבעלים.
- בעל מלון או פנסיון נחשב שומר בתשלום על חפצי האורחים. על כסף ודברי ערך הוא אחראי רק אם האורח הודיע עליהם ומסר אותם לשמירה אם התבקש.
תיקונים היסטוריים
החוק לא תוקן מאז שנחקק.
החוק המקורי: 21 באפר׳ 1967 · רשומות (PDF)