חל היום
תוקן 59 פעמים · משרד אחראי: התקשורת · ועדה בכנסת: כלכלה
ברשומות הכנסת: תקף
התיקון לחוק מאפשר שידורי רדיו מסחרי בטכנולוגיית FM (רדיו אנלוגי) גם בלא הגבלה גאוגרפית, וזאת בשונה מהמצב כיום שלפיו שידורי רדיו יכולים להיות רק ארציים (תחנות הרדיו של תאגיד השידור הישראלי ושל גלי צה"ל) או אזוריים (תחנות הרדיו האזורי). ראשית, התיקון לחוק קובע שמועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (להלן – המועצה) תעניק רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי בדרך של מכרז פומבי, ותקופת תוקפם של רישיונות מסוג זה תהיה 18 שנים. כמו כן, התיקון לחוק קובע שלא יפורסם מכרז ראשון מסוג זה, אלא אם כן התקיימו שני תנאים: האחד, שוועדת התדרים, שהיא הגוף המוסמך לפי פקודת הטלגרף האלחוטי להקצות תדרי רדיו, תמצא כי יש אפשרות להקצות תדרים שיאפשרו שידורים בלא הגבלה גיאוגרפית לשני בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי לפחות, והתנאי השני – שאם תחליט ועדת התדרים לגרוע תדר מגוף המשדר כיום שידורי רדיו בכיסוי ארצי, לא יהיה בגריעה כדי לפגוע פגיעה ממשית בשידוריו של אותו גוף. בנוסף, התיקון לחוק קובע הוראות לעניין התנאים למתן הרישיון והוראות לעניין דרכי קבלת החלטה אם מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי יתבסס על הסכום הגבוה ביותר שיציעו המתמודדים בו, או על אמות מידה אחרות, ובהן כושר הפקה, מגוון השידורים ואיפיוניהם והסכום שיציעו המתמודדים במכרז, וכן קובע את ההסדרים שיחולו על בעלי הרישיונות, בדומה להסדר הרגולטורי שחל כיום על בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו (כגון שידורים אסורים). כמו כן, התיקון לחוק קובע הסדר חדש לעניין זיכיונות לשידורי רדיו אזורי. לפי הסדר זה, תוקפם של הזיכיונות לשידורי רדיו אזורי הקיימים כיום יוארך עד ל-31 בדצמבר 2032, בין היתר כדי לאפשר לבעלי הזיכיונות הקיימים להיערך להגשת הצעות במכרזים לקבלת רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי בלא הגבלה גאוגרפית. עם זאת, לקראת תום תקופת ההארכה, יפורסמו מכרזים חדשים למתן זיכיונות לשידורי רדיו אזורי, ותוקפם של הזיכיונות החדשים שיינתנו בעקבות אותם מכרזים יהיה 18 שנים. בנוסף, התיקון לחוק קובע שלעניין בעל זיכיון רדיו אזורי קיים, שלא יגיש הצעה במכרז לקבלת רישיון רדיו אנלוגי או לא יזכה במכרז מסוג זה לפי ההסדר החדש, ימשיך לחול מנגנון ההארכות הקבוע כיום בחוק, ככל שהוא זכאי להארכות כאמור. לפי הסדר זה, המועצה תהיה רשאית להאריך את זיכיונו של בעל זיכיון כאמור ללא מכרז, וזאת עד להשלמת תקופת ההארכה המקסימלית המותרת כיום בחוק, תוך הפחתת תקופת ההארכה (עד 31 בדצמבר 2032) שתיווסף לו מכוח התיקון הנוכחי.
התיקון מאריך בשנה וחצי את תוקפה של הוראת מעבר שנקבעה בתיקון מס' 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן–1990 (להלן – תיקון 44), שהתקבל בכנסת בשנת 2018. בתיקון 44 נקבעה שורה של הקלות רגולטוריות לערוצים זעירים ולערוצים זעירים ייעודיים, שהם ערוצים בעלי היקף הכנסה מצומצם שנועדו לתת מענה לקהלים ולנושאים ספציפיים שלא מקבלים ייצוג הולם בערוצי התקשורת המרכזיים. ערוצים אלו היו בפיקוח של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, ועברו בתיקון 44 לפיקוח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ומשמעות המעבר היא שאותם ערוצים זכו להקלות משמעותיות במחויבויות החלות עליהם. מדובר בערוץ בשפה הערבית ("הלא TV"), בערוץ בשפה הרוסית (ערוץ 9), בערוץ 24 ובערוץ 14. נוסף על ההקלות שנקבעו בתיקון 44, נקבעה גם הוראת מעבר לתקופה של חמש שנים, עד ליום ד' באדר התשפ"ג (25.2.2023), שעניינה מתן הקלות נוספות וזמניות לערוצים האמורים, במטרה לאפשר את המשך קיומם נוכח היקף הכנסתם המצומצם. לקראת פקיעתה, הוארכה הוראת המעבר בתיקון חקיקה, לתקופה נוספת של שנה וחצי (ובסך הכל לתקופה של שש וחצי שנים), עד ליום כ"א באב התשפ"ד (25.8.2024). התיקון מאריך את הוראת המעבר בשנה וחצי נוספות, ובסך הכל לתקופה של שמונה שנים. ההקלות הזמניות שנקבעו בהוראת המעבר, ותוקפן מוארך לפי התיקון, הן פטור מתשלום דמי רישיון שנתיים; חובה של חברות הכבלים והלוויין (כיום הוט ויס) להעביר במסגרת שידוריהם את שידורי הערוצים ופטור מתשלום עבור שידור כאמור; פטור מחובת הפקדת בטוחות מעבר לערבויות קיימות; וכן החרגתם של ערוצים אלה מהוראות מסוימות בחוק, כגון הוראות לעניין הגבלות על בעלויות צולבות של שידורי רדיו או טלוויזיה בנסיבות מסוימות וכן לעניין האיסור על החזקת אמצעי שליטה על ידי בעלים יחיד.
התיקון מאריך בשנה וחצי את תוקפה של הוראת מעבר שנקבעה בתיקון מס' 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן–1990 (להלן – תיקון 44), שהתקבל בכנסת בשנת 2018. בתיקון 44 נקבעו שורה של הקלות רגולטוריות לערוצים זעירים ולערוצים זעירים ייעודיים, שהם ערוצים בעלי היקף הכנסה מצומצם שנועדו לתת מענה לקהלים ולנושאים ספציפיים שלא מקבלים ייצוג הולם בערוצי התקשורת המרכזיים. ערוצים אלו היו בפיקוח של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, ועברו בתיקון 44 לפיקוח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ומשמעות המעבר היא שאותם ערוצים זכו להקלות משמעותיות במחויבויות החלות עליהם. מדובר בערוץ בשפה הערבית ("הלא TV"), בערוץ בשפה הרוסית (ערוץ 9), בערוץ 24 ובערוץ 14. נוסף על ההקלות שנקבעו בתיקון 44, נקבעה גם הוראת מעבר לתקופה של חמש שנים, עד ליום ד' באדר התשפ"ג (25.2.2023), שעניינה מתן הקלות נוספות וזמניות לערוצים האמורים, במטרה לאפשר את המשך קיומם נוכח היקף הכנסתם המצומצם. ההקלות הזמניות שנקבעו בהוראת המעבר, ותוקפן מוארך בשנה וחצי לפי התיקון, הן פטור מתשלום דמי רישיון שנתיים; חובה של חברות הכבלים והלוויין (כיום הוט ויס) להעביר במסגרת שידוריהם את שידורי הערוצים ופטור מתשלום עבור שידור כאמור; פטור מחובת הפקדת בטוחות מעבר לערבויות קיימות; וכן החרגתם של ערוצים אלה מהוראות מסוימות בחוק לעניין מתן רישיון מבקש רישיון שהפר את ההוראות לפי חוק הרשות השנייה, לעניין הגבלות על בעלויות צולבות של שידורי רדיו או טלוויזיה בנסיבות מסוימות וכן לעניין האיסור על החזקת אמצעי שליטה על ידי בעלים יחיד.
התיקון מסמיך את מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (להלן – המועצה) להאריך, בלא מכרז, את תוקפם של זיכיונות לשידורי רדיו אזורי, וזאת לתקופה רביעית במספר. תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו הוא ל-4 שנים, ולפי החוק כנוסחו קודם התיקון, הייתה המועצה מוסמכת להאריך בלא מכרז את תוקפם של הזיכיונות בשלוש תקופות נוספות, בהתחשב, בין השאר, בשיקולים המפורטים בחוק, ובהם האפשרות להקצות תדרים ושיקולים כלכליים, ובלבד שמצאה כי בעל הזיכיון מילא את חובותיו לפי חוק ותנאי הזיכיון. לפי התיקון, המועצה תהיה רשאית להאריך את תוקף הזיכיונות בתקופה אחת נוספת בת ארבע שנים, וזאת רק לבעלי זיכיונות שערב פרסום התיקון היו בתקופת ההארכה השלישית של זיכיונם. החלטת המועצה על הארכה רביעית תתקבל בהתחשב, בין היתר, בהיבטים כלכליים, וזאת נוסף על השיקולים המפורטים בחוק כאמור. עוד קובע התיקון כי כל החלטות המועצה להאריך ללא מכרז את תוקף הזיכיונות לשידורי רדיו אזורי יהיו מנומקות ובכתב, ויפורסמו לציבור באתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.
חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק. התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות: בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪. בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים. מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב. כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) והוא קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – בנקאות, הסרת חסמים ביבוא אישי, תקשורת, תחבורה, כבאות, רשויות מקומיות, תכנון ובנייה, עבודות פיתוח בתכנית למגורים, רשויות תחבורה מטרופוליניות ורישוי עסקים.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ד' באדר התשע"ח (19 בפברואר 2018) (להלן – התיקון), והוא מתקן את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990 (להלן – חוק הרשות השנייה). התיקון מאפשר לערוצים הייעודיים, שקיבלו את רישיונותיהם לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, להפוך לבעלי רישיונות לפי חוק הרשות השנייה ולעבור, בהתאם לכך, לפיקוחה של מועצת הרשות השנייה, תוך קביעת שורה של הקלות שיחולו במעבר כאמור. כיום, ישנם ארבעה ערוצים כאלה, שכל אחד מהם מוקדש לנושא מסוים (מורשת ישראל; מוסיקה ישראלית וים תיכונית) או לשפה מסוימת (רוסית; ערבית). בנוסף, קובע החוק שורה של הקלות לבעלי רישיונות לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השנייה שהכנסותיהם השנתיות הן מתחת ל-80 מיליון ש"ח ("בעלי רישיונות זעירים"), וכן מספר הקלות רגולטוריות לכלל בעלי הרישיונות. אלה הם עיקרי התיקון: • לעניין בעלי רישיונות זעירים לשידורי טלוויזיה – קביעת פטורים מחובות שונות, הן לבעלי רישיונות קיימים והן לבעלי רישיונות חדשים, ובכלל זה פטור מחובות תוכן כגון הוצאה לשם הפקת סוגה עילית, הוצאה לשם מימון סרטים ישראליים וחובות הפקה מקומית; פטור מחובת שידור חדשות, אלא אם כן בעל הרישיון בוחר לשדר חדשות, ואז יוכל לעשות זאת תחת תנאים מקלים. במקביל לכך, נקבעה לגבי מרבית בעלי הרישיונות הזעירים חובת השקעה בהפקות ישראליות או בשידורן. • לעניין הערוצים הייעודיים שעוברים לפיקוחה של מועצת הרשות השנייה – נקבעו הקלות נוספות, רובן לתקופות מוגבלות: שמירת אפיקי השידור (מספרי הערוצים) בהם הועברו ערב יום תחילת התיקון, פטור מדמי רישיון ומדמי מעבר, פטור ממגבלות לגבי בעלויות צולבות מסוגים שונים וכן פטור ממגבלת ההחזקה של בעל מניות יחיד, והוראות לעניין פריסת חובות; • לעניין כלל בעלי הרישיונות: מיקוד סמכויותיה של הרשות השנייה ושל מועצת הרשות השנייה; הגדלת מגבלת ההחזקה של בעל מניות יחיד בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה ל-74% (במקום 51%) וכן הגדלת אפשרות ההחזקה של בעל מניות זר בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה ל-74% (במקום 49%); הוספת אפשרות לשדר תוכן פרסומי בתנאים מסוימים ולפי כללים שייקבעו; פטור מחובת מינימום של השקעה בשידורי חדשות לבעל רישיון שהכנסותיו השנתיות נמוכות מ-350 מיליון ש"ח; עבור בעלי רישיונות שאינם פטורים מחובת השקעה בסוגה עילית (כלומר בעלי רישיונות שאינם זעירים) – קביעה כי ההשקעה בתכניות סוגה עילית תהיה, במקום סכום קבוע מראש, בשיעור של 15% מהכנסות בעל הרישיון, וכן צמצום ההתערבות הרגולטורית בסוגי ההפקות שיופקו במסגרת זו.
חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 43), התשע"ז–2017 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ביום א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017). החוק קובע כי על אף ההוראה הקבועה בסעיף 85(א) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, לפיה בין היתר, זמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת שרשאי בעל זיכיון לשידורי רדיו להקצות בכל שעת שידור - לא יעלה על שש דקות, בעל הזיכיון לשידורי רדיו רשאי לשנות את ההקצאה האמורה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור המצטבר בחודש של תשדירי פרסומת לא יעלה על זמן השידור המרבי של תשדירי פרסומת שהוא רשאי להקצות באותו חודש. כלומר, בעל זיכיון לשידורי רדיו יהיה רשאי להקצות בכל שעת שידור יותר מתשע דקות לשידור תשדירי פרסומת, בכפוף למגבלה האמורה. בהתאמה תוקן הסעיף המסמיך את מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, כך שבוטלה סמכותה להקצות הקצאה שונה של זמן שידור תשדירי פרסומת בשידורי רדיו ביממה, ונותרה סמכותה האמורה לעניין זמן שידור תשדירי פרסומת בשידורי טלוויזיה.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.
חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (תיקון מס' 6), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום כ"ח בתמוז התשע"ו (3 באוגוסט 2016). חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003 (להלן - החוק) מסדיר את שידורי ערוץ הכנסת. תיקון זה, עניינו בעיגון המלצות הוועדה הציבורית לבחינת ההסדרה של שידורי ערוץ הכנסת ונקבעו בו מספר הוראות שעיקריהן מפורטים להלן: בין היתר, בתיקון נקבע כי יורחבו אמצעי המדיה להעברת השידורים. היום ערוץ הכנסת משדר רק בטלוויזיה. בתיקון נקבע שהגוף המשדר יחויב להקים אתר אינטרנט שבו ישודרו דיוני מליאת הכנסת, וועדותיה וכן אירועים ממלכתיים, לרבות דיוני מליאה וועדה שלא שודרו בטלוויזיה, וכן מישדרים מוספים ששודרו או משודרים בטלוויזיה. בנושא המישדרים המוספים: מאחר שמישדרים אלה מוגדרים היום באופן רחב מאוד, נקבע כי תוכן המישדרים המוספים יהיה בזיקה לעבודת הכנסת, לפעילות חברי הכנסת או לפעילות פוליטית. כמו כן, נקבע בתיקון כי בעת צילום ושידור של דיוני מליאת הכנסת, יתמקד הגוף המשדר בדובר במליאת הכנסת – יצלם אותו וישדר את כל דבריו. עם זאת, אין בהוראה זו כדי למנוע מהגוף המשדר להחליט לצלם ולשדר במקביל התרחשויות אחרות במליאה. תיקון נוסף נוגע לנושא הרגולטור של שידורי ערוץ הכנסת: לפי החוק כנוסחו היום, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין (להלן – המועצה), הפועלת במסגרת משרד התקשורת, היא הרגולטור של שידורי ערוץ הכנסת. בנוסף לבחירת הגוף המשדר במכרז, המועצה קובעת כללים והוראות לעניין שידורי ערוץ הכנסת ומפעילה פיקוח שוטף על פעילות הגוף המשדר. בתיקון נקבע שלהרכב המועצה יתווספו, לעניין תפקידיה וסמכויותיה הנוגעות לערוץ הכנסת בלבד, 2 נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון בעבודה הפרלמנטרית. יו"ר הכנסת ימנה אחד מהם, ואת השני – ראש האופוזיציה. עוד נקבע בתיקון כי חברי מועצה אלה לא ישתתפו בהצבעות בישיבות מועצה, אם הקול שלהם יכריע בהצבעה, או אם ההצבעה קשורה להליכי המכרז לבחירת הגוף המשדר. כמו כן, בתיקון נקבע כי לסעיף הקיים בחוק שעניינו הבטחת שידורים מהימנים תיווסף הוראה לפיה חובתו של הגוף המשדר להבטיח כי התוכן שישדר יהיה תוך נאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור, וכן להבטיח כי תוכן המישדרים המוספים, לא יכלול פגיעה חמורה בכבוד הכנסת כבית הנבחרים של המדינה, אלא אם כן התוכן הוא בעל ערך חדשותי או חינוכי המצדיק בנסיבות העניין את השידור, ובלבד שמדובר בפגיעה שאינה עולה על הנדרש. כן נקבע כי הוראה זו לא תמנע סיקור עובדתי של הנעשה בכנסת או של פעילות חברי הכנסת. בעניין הזכות להשתתף במכרז לקבלת רישיון לשידורים בערוץ הכנסת: התיקון קובע תנאי נוסף להתמודדות במכרז - קיום הפרדה חשבונאית בין פעילות התאגיד שייגש למכרז לבין פעילותו כגוף משדר בערוץ הכנסת. כמו כן, התיקון קובע כי המועצה רשאית לדרוש מתאגיד שרשאי גשת למכרז להקים, כתנאי להשתתפותו במכרז תאגיד נפרד לשם פעילותו כגוף משדר בערוץ הכנסת.
חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 40), התשע"ו–2016 (להלן – תיקון מס' 40), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום כ"ז באדר א' התשע"ו (7 במארס 2016). החוק עוסק בזיכיונות לשידורי רדיו אזוריים. זיכיונות אלה ניתנו לאחר הליך מכרזי שקיימה הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, כאשר את תדרי הרדיו מקצה שר התקשורת לבעלי הזיכיונות האמורים. בשנים האחרונים הוקצו לחלק מבעלי הזיכיונות מספר תדרים לאזור זיכיון אחד. הקצאת התדרים הנוספת נעשתה בשל הפרעות בקליטת השידורים או בשל הקושי בכיסוי כל אזור הזיכיון. בסברה כי בסמכותה לעשות כן, אישרה מועצת הרשות השנייה, במהלך השנים, לחלק מבעלי הזיכיונות שהוקצו להם תדרים נוספים, לפצל את שידוריהם, ולשדר באחד או יותר מהתדרים תוכן שידורים נוסף על השידורים העיקריים של התחנה. ואולם, ביום 19 בינואר 2015 החליטה מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (להלן – המועצה) כי אין לה סמכות מפורשת בחוק להתיר פיצול שידורים, ועל כן היא לא תתיר עוד לשדר תוכן נוסף על גבי התדרים הנוספים שהוקצו. לגבי אישורים שניתנו על ידה בעבר, קבעה המועצה, כהוראת מעבר, שבעלי זיכיונות אלה יהיו רשאים להמשיך ולשדר תוכן נוסף למשך שנתיים נוספות. תיקון מס' 40 קובע את סמכות מועצת הרשות השנייה לאפשר לבעל זיכיון לשידורי רדיו אזורי לשדר תוכן נוסף ושונה מהשידורים העיקריים, על התדר הנוסף שהוקצה לו. פיצול השידורים יכול להיעשות רק בחלק משעות היממה, והכל בכפוף לכללים שהמועצה תקבע לעניין זה. אישור כאמור איננו אישור אוטומטי לכל מי שמשרד התקשורת הקצה לו תדר נוסף. המועצה נדרשת לערוך מיפוי של הצרכים המיוחדים של מגוון האוכלוסיות ברחבי הארץ, וזאת, בלי לגרוע מסמכות המועצה לקבוע כי יש הצדקה לקבוע אזור זיכיון נוסף ולתת אותו לבעל זיכיון חדש בהליך מכרזי. רק לאחר שהמועצה השתכנעה שיש הצדקה לפיצול השידורים באזור זיכיון, היא רשאית לאשר לבעל הזיכיון פיצול שידורים בהתאם לכללים שתקבע. בנוסף, תיקון מס' 40 מגביל את בעל הזיכיון כך שיוכל לשדר תוכן נוסף אחד בלבד, וזאת אף אם מסיבה כלשהי הוקצו לו יותר משני תדרים באזור הזיכיון. כמו כן, התיקון קובע כי מי שהוקצו לו תדרים והוא עושה בהם שימוש לשידור תוכן נוסף, לא יוכל לקבל בהמשך תדר נוסף, אלא אם התגלו הפרעות בקליטת שידוריו. תחילתו של תיקון מס' 40 ביום פרסומו ברשומות. בתוך שנה מיום תחילתו של תיקון מס' 40, המועצה תקבע את הכללים לעניין תוכן שידורים נוסף ותקבל החלטות בעניין בעלי זיכיונות שהמועצה אישרה להם ערב החוק לשדר תוכן נוסף. בעל זיכיון כאמור ימשיך לשדר תוכן נוסף עד למועד החלטת המועצה בעניינו, לפי תיקון מס' 40.
חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33) (תיקון מס' 3), התשע"ו–2015 (להלן – תיקון מס' 3), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום ז' בחשון התשע"ו (20 באוקטובר 2015). חוק זה מתקן את חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע"א–2011, ועניינו שינוי שיטת האסדרה בתחום השידורים המסחריים, כך שלא יוענקו עוד זכיונות לשידורי טלוויזיה מסחריים ובמקומם יוענקו רשיונות לשידורי טלוויזיה מסחריים. תיקון מס' 3 מבטל את פרק ב' לחוק העיקרי, שעניינו התאמה טכנית של חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990 (להלן – חוק הרשות השניה) לשיטת הרישיונות ותחילתו נקבעה ליום 1 בנובמבר 2015. ביטול הפרק נדרש, הואיל ובחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 37), התשע"ג–2012, נקבע כי אם ביקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 כי זכיונו יוארך וניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי הטלוויזיה בערוץ 2, תאריך מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו את זכיונו עד ליום 31 באוקטובר 2017. ואכן מועצת הרשות השנייה האריכה את הזכיונות לזכייניות הערוץ השני עד ליום האמור. הארכת הזיכיונות כאמור אינה מתיישבת עם כניסתו לתוקף של פרק ב' האמור ביום ה-1 בנובמבר 2015. בנוסף, החוק מתקן את חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ה–1982, כך שההוראות הקבועות בסעיפים 6ח4(א)(1) ו-6כ2(ג)(5)(ג) שעניינן בעלויות צולבות ושידורי חדשות שאינם אזוריים וחלות על בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה מכוח חוק הרשות השניה, יחולו גם על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
החוק המקורי: 13 בפבר׳ 1990 · רשומות (PDF)
151 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.