בקצרה
מאפשר לעירייה או למועצה מקומית להגביל את מספר תרני האנטנות לטלוויזיה ולרדיו על גגות הבתים, ולדרוש תורן מרכזי אחד.
על מי זה חלעל רשויות מקומיות ועל דיירים ובעלי בתים שיש להם תורן אנטנה.
מה זה אומר בפועל- הרשות המקומית רשאית להחליט שבתחומה, או בחלק ממנו, יהיה לכל היותר תורן אחד לכל חדר מדרגות. ההצעה מתפרסמת שלושה חודשים מראש, ומי שעלול להיפגע יכול להתנגד.
- אחרי ההחלטה מקבל בעל התורן הודעה להסיר אותו תוך שלושה חודשים, והדיירים צריכים להקים תורן מרכזי משותף. ההוצאות מתחלקות ביניהם כמו בהוצאות על רכוש משותף.
- מי שלא הסיר את התורן — הרשות רשאית להסיר אותו בעצמה, על חשבונו, ובלבד שיש לבית תורן מרכזי או אזורי להתחבר אליו. בעל תורן שלא מקיים את החובה צפוי לקנס.
- תורן שהוקם בהיתר בנייה והוסר — הרשות מפצה את בעליו.
- הרשות יכולה, באישור שר התקשורת, להקים תורן אזורי לאזור שלם, ואז לא ניתנים בו עוד היתרים לתרנים אחרים. אנטנות לשידור או לקליטה שאינה מיועדת לציבור הרחב פטורות.
תיקונים היסטוריים
חוק הבזק (תיקון מס' 4), התשמ"ו-1986
תיקון טעות בחוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל"ו-1975
החוק המקורי: 4 בדצמ׳ 1975