בקצרה
קובע כללים לקריאת כל החוקים והתקנות בישראל: מה פירוש מילים וביטויים שחוזרים בהם, איך סופרים תקופות, ומה כוללת סמכות שהחוק נותן.
על מי זה חלעל כל החוקים, התקנות והוראות המינהל.
מה זה אומר בפועל- הכללים חלים על כל חוק, תקנה והוראת מינהל — אלא אם נקבע בהם אחרת או שההקשר לא מתיישב איתם. החוק החליף את פקודת הפרשנות המנדטורית.
- מגדיר מילים שחוזרות בכל החקיקה, כמו "יום" (מחצות עד חצות), "שנה" ו"חודש" (לפי הלוח הגרגוריאני, אלא אם צוין הלוח העברי בלבד), "מקרקעין" ו"תאגיד". מה שנאמר בלשון יחיד כולל גם רבים, ומה שנאמר בלשון זכר כולל גם נקבה.
- ספירת תקופות: היום שממנו סופרים לא נכלל; ימי מנוחה וחג נכללים, אלא אם הם הימים האחרונים של התקופה. חוק נכנס לתוקף בשעה 00:01 ביום תחילתו.
- סמכות שהחוק נותן כוללת גם מה שנלווה לה: חובה בלי מועד — לעשות במהירות הראויה; סמכות למנות — גם לפטר ולהשעות; סמכות להתקין תקנות — גם לשנות ולבטל אותן.
- הפניה בחוק לחוק אחר היא לנוסח העדכני שלו. ביטול חוק לא מחזיר לתוקף מה שכבר לא היה בתוקף, ולא פוגע במה שנעשה לפיו או בזכויות ובחובות שנוצרו מכוחו.
תיקונים היסטוריים
חוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ד-1994
23 באוג׳ 1994 · תיקון עקיף (בתוך חוק אחר)
חוק שנת הכספים, התשנ"א-1990
החוק המקורי: 15 ביוני 1981 · רשומות (PDF)