חל היום
החל מ־8 בנוב׳ 2005 · תוקן 30 פעמים · משרד אחראי: האוצר · ועדה בכנסת: כספים | עבודה ורווחה
ברשומות הכנסת: תקף
התיקון לחוק קובע שעל עוסק להקליט שיחות קוליות למספר טלפון, שנערכות בינו לבין צרכן, כך שהחובה האמורה תחול לעניין עסקה שמחירה הכולל הוא 750 שקלים חדשים לפחות, בין שנכרתה העסקה ובין שלא, ובלבד שמדובר בעסקה מסוגי העסקאות המנויות בתוספת התשיעית לחוק, ובהן, בין השאר: עסקה למכירת מוצר, למעט מוצר מזון, שכללה פנייה שיווקית מטעם העוסק, ובלבד שלא מדובר בפנייה שיווקית שנעשתה לאחר שהצרכן פנה לעוסק וביקש ממנו שיחזור אליו; עסקה למתן שירותי טלפון, אינטרנט או להספקת שידורי טלוויזיה; עסקה להספקת גז; עסקה למתן שירות תיווך לקבלת הלוואה. כמו כן, לעניין עסקאות כאמור, התיקון לחוק קובע שעל עוסק להודיע לצרכן בתחילת השיחה כי השיחה מוקלטת וכי הוא יהיה זכאי לקבל מהעוסק את הקלטת השיחה אם יבקש זאת. בנוסף, התיקון לחוק קובע שעל עוסק לשמור הקלטות של שיחות לתקופה של שנתיים מיום ביצוען אם הושלמה העסקה, או לתקופה של 6 חודשים אם לא הושלמה העסקה. במהלך התקופות האמורות עוסק כאמור יהיה מחויב למסור לצרכן, לבקשתו, את הקלטת השיחה או את פירוט מועד השיחה, וככל שזו פעם ראשונה שהצרכן ביקש זאת – העוסק יעביר לו את המידע בלא תשלום. כמו כן, התיקון לחוק קובע שאם עוסק לא מסר לצרכן את ההקלטה או את פירוט מועד השיחה לבקשתו ולפי התנאים הקבועים בחוק, יראו את העוסק, בהליך אזרחי, כמי שהודה בגרסת הצרכן לגבי תוכן השיחה או לגבי קיומה, אלא אם כן בית המשפט נוכח כי היה לכך הצדק סביר והחליט לאפשר לעוסק לנסות לסתור את גרסת הצרכן. בנוסף, התיקון לחוק קובע שעוסק כאמור לא יהיה רשאי להגיש כראיה בהליך האזרחי את השיחה המוקלטת, את תמליל השיחה או את פירוט מועד השיחה, אלא אם כן תינתן לכך רשות מבית המשפט, לאחר שנוכח כי היה לכך הצדק סביר. עוד נקבע בתיקון לחוק כי אין בהוראותיו כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או מהוראות דין אחרות הקובעות חובה לשמור שיחות מוקלטות לתקופות ארוכות מאלה שנקבעו בתיקון לחוק. כמו כן, התיקון לחוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה (להלן – השר) להרחיב, במסגרת תקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את תחולתו של ההסדר האמור גם לעניין שיחות שאינן שיחות קוליות, ובכלל זה לעניין שיחות המתבצעות באמצעות החלפת מסרים כתובים, ורשאי הוא להחיל הסדר זה בשינויים כפי שיקבע. כמו כן, השר רשאי לתקן את התוספת התשיעית לחוק, בצו בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. בנוסף, נערכו כמה תיקונים עקיפים בחוקים נוספים המסדירים את פעילותם של גופים פיננסיים המוחרגים מתחולת חוק הגנת הצרכן, במטרה לקבוע בחוקים אלה הסדרים דומים לעניין חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן ללקוח, שיחולו על שיחות שיווקיות שעורכים גופים פיננסיים אלה: תאגידים בנקאיים (בנקים וחברות כרטיסי אשראי), חברות ביטוח, סוכני ביטוח, גופים מוסדיים וכן נותני שירותים פיננסיים בעלי רישיון מורחב לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסים מוסדרים), התשע"ו–2016 (הכוונה לחברות שעוסקות באופן נרחב במתן אשראי, מתן שירותי פיקדון ואשראי, שירותים לעניין נכסים פיננסיים כמו מזומן, שיקים, שטרות חוב, פיקדונות, ניירות ערך, מטבעות וירטואליים, או חברות המפעילות מערכת המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי). התיקון לחוק ייכנס לתוקף ב-22.3.2027, ואולם ניתנה סמכות לדחות את יום התחילה כמפורט להלן: לגבי התיקון לחוק הגנת הצרכן – השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום הכניסה לתוקף, לגבי סוגי עוסקים מסוימים או כל סוגי העוסקים שחל עליהם התיקון, וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות התיקון. לגבי התיקונים העקיפים בחוקים הנוגעים לגופים הפיננסיים – שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום הכניסה לתוקף של כל התיקונים או חלקם, או ביחס לסוגי גופים פיננסיים כפי שיקבע, וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות התיקונים האמורים.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
החוק קובע תיקוני חקיקה שונים לפיהם תאגיד בנקאי, מבטח, קופת גמל או חברה המנהלת קופות גמל ובעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, יוכלו לגבות עמלה בשיעור של עד 360 שקלים חדשים בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור (להלן – העמלה). בתיקוני החקיקה נקבע מנגנון הצמדה מקובל, לפיו תוצמד העמלה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-1 בינואר בכל שנה, ונקבעה בהם סמכות להטלת עיצום כספי על גוף שיגבה עמלה גבוהה יותר מלקוח. כמו כן, תוקן נוסח האזהרה המחויבת בעת פרסום הלוואה, שנוסחה "אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל". במקום המילה "עלול" הוחלפה המילה ללשון נקבה, במילה "עלולה". תחילתו של החוק בתוך חודשיים מיום הפרסום (יום הפרסום: 22 ביוני 2022), ויחול על בקשות להלוואה לדיור שהוגשו מיום התחילה ואילך.
החוק קובע הוראות לסיוע כלכלי לשכירים, לבני 67 ומעלה, לעצמאים ולעסקים בתקופת משבר הקורונה. לגבי שכירים ועצמאים, נקבעה לאפשר להם למשוך בכל חודש סכום של עד 7,500 ש"ח מקרן השתלמות בפטור ממס גם אם טרם חלפו 6 שנים. עוד נקבע, להאריך את קיצור תקופת האכשרה לדמי אבטלה גם לשכירים שהעסקתם הופסקה עד יום 30/06/21 או עד חודש לאחר ששיעור הבלתי מועסקים במשק פחת מ-7.5% לפי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי המקוצר. בין היתר, הוארכה תקופת התשלום לדמי אבטלה עד 30/06/21 או עד ששיעור הבלתי מועסקים יפחת מ-7.5%. כמו כן, הוקלה הדרישה מעובד שהוצא לחל"ת שיהיה זכאי לדמי אבטלה כך שתקופת החל"ת שתידרש מ-15/07/20 תהיה 14 ימים רצופים לפחות ולא 30 כפי שנדרש עד כה. לעניין סיוע לבני 67 ומעלה, הוארכה תקופת הזכאות למענק הסתגלות מיוחד מלא וחלקי לחודשים אוגוסט עד דצמבר 2020. כן הוארכה התקופה שבה חיילים משוחררים יהיו רשאים למשוך כספים לתקופה שמיום 20/07/20 עד 30/06/21 והוגדלו הסכומים שניתן למשוך מהפיקדון, בהתאם למועד שחרורו של החייל. בנוסף, נקבע שיינתנו מענקי סיוע לעצמאי שבשנת 2019 מלאו לו 20 שנים לפחות ולשכיר בעל שליטה בחברת מעטים בתקופת הזכאות (תקופה בת חודש בכל פעם ששר האוצר קבע בצו שיינתן לגביה מענק). המענק יהיה דו-חודשי והוא יתייחס גם למצב שעצמאי הוא בעל עסק חדש ובהתאמה- חברת מעטים חדשה. סכום המענק המרבי לא יעלה על 15,000 ש"ח. עוד נקבע ליתן סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות, שההגבלות על פתיחתם השפיעו על פעילותם, וכן ליתן מענק גם לעסקים הבינוניים ולמוסד ציבורי זכאי לפי התנאים. בדומה לסיוע לעצמאים, גם תקופות הזכאות יהיו כפופות לצו שר האוצר שניתן ליתן לגביהן מענק.
תיקון מס' 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 קובע כי טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לרכישת דירה יחידה, על נותן ההלוואה להודיע ללקוח שבאפשרותו לבחור במסלול שמאפשר לו לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה במקרים הבאים: הלקוח אינו עובד; הלקוח חלה או נפצע והוא אינו כשיר לעבוד במשך יותר מ-3 חודשים רצופים; הלקוחה ילדה, אינה עובדת וטרם חלפו 6 חודשים מיום הלידה. זאת, כדי להקל על הלקוח כאשר הוא נקלע למצוקה כלכלית זמנית במצבים האמורים בתיקון. לקוח שיבחר במסלול האמור, יוכל לדחות את מועד פירעון ההלוואה עד ל-3 חודשים, פעם אחת בשנה ולא יותר מ-3 פעמים בתקופת ההלוואה. התיקון קובע עוד כי נותן ההלוואה ימסור ללקוח הסבר בכתב, לפני כריתת הסכם ההלוואה, על התנאים לדחיית מועד הפירעון כאמור כולל העלויות הכרוכות בעצם כלילת אפשרות דחיית הפירעון בהסכם, כמו גם העלויות הכרוכות במימוש אפשרות הדחייה בפועל. לא ניתן להתנות על הוראות התיקון אלא לטובת הלקוח. ההוראות חלות על כל נותני המשכנתאות במשק, כגון תאגידים בנקאיים, חברות ביטוח וגופים חוץ-בנקאיים שנותנים הלוואות לדיור.
נקבע להקים את הוועדה ליציבות פיננסית, שמטרתה לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילות הסדירה באמצעות תיאום בין רשויות הפיקוח הפיננסיות. חברי הוועדה ליציבות פיננסית יהיו הרגולטורים ברשויות הפיקוח הפיננסיות. לוועדה ליציבות פיננסית אין יכולת כפייה על רשות פיקוח פיננסית כלשהי, אולם היא יכולה להמליץ לרשות פיקוח על האמצעים הדרושים למניעה או להפחתה של הסיכון. כמו כן, הוועדה ליציבות פיננסית מוסמכת לדווח לראש הממשלה ולשר האוצר על סיכון מערכתי ממשי שהטיפול בו כרוך בשימוש בכספי הציבור; שר האוצר רשאי לעדכן את יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת בפרטי דיווח כאמור - אם סבר שהדבר נחוץ בנסיבות העניין, וכן להודיע על העדכון ליושב ראש הוועדה ליציבות פיננסית. הוועדה ליציבות פיננסית רשאית להחליט לפרסם לציבור סיכום של דיון מסוים, כולו או חלקו, ובלבד שמצאה שאין בפרסום כדי לפגוע ביכולתה או ביכולת של רשות פיקוח פיננסית לבצע את תפקידה.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018), והוא מתקן חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן), כך שעוסק המנוי בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בתוך שש דקות מתחילת השיחה, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה ואת האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני, בשלושה סוגי שירותים לפחות: טיפול בתקלה, בירור חשבון וסיום התקשרות. בנוסף, הצרכן לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך. בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שעוסק המנוי בתוספת השנייה מספק, הוא רשאי לאפשר לצרכן לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי. אם נקבעו בחקיקה אחרת או ברישיון הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, הרגולטור יהיה רשאי להורות כי עוסק שחלה עליו החובה לתת מענה אנושי מקצועי, יהיה רשאי לחרוג משש הדקות, בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע הרגולטור, או בפרק זמן שקבע, ואת ההחרגה יוכל הרגולטור לקבוע מראש או בדיעבד. רגולטור שקבע חריגים כאמור ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על החריגים שקבע, על עמידת המפוקח שלו בהוראות אלה, ובכלל זה על השיעורים מכלל הפניות שבהם עמד המפוקח בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם העוסק מחויב לתת מענה אנושי מקצועי. דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפם של החריגים – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה. הדוחות האמורים יפורסמו באתר האינטרנט של הרגולטורים. בכל מקרה נקבע שאם נקבעו לפי דין או ברישיון הוראות המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר משש דקות, תחול החובה לענות בתוך הזמן הקצר שנקבע. החוק כולל גם תיקונים עקיפים לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005 ולחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016, בהם נקבע הסדר דומה לעניין החובה לתת מענה אנושי מקצועי בתוך שש דקות מתחילת השיחה. החוק, ובכלל זה התיקונים העקיפים, כוללים הוראה לפיה הפרת הוראות ההסדר שנקבע תגרור הטלת עיצומים כספיים על המפר, בסכומים שנקבעו. תחילת ההסדר הקבוע בתיקון האמור נקבעה לשנה מיום פרסום החוק.
מוצע לקבוע כי מעביד יוכל למשוך את כספי הפיצויים שהפקיד לעובד רק במידה ומסר בתוך 4 חודשים מיום סיום יחסי העבודה פסק דין הצהרתי לפיו העובד לא זכאי לכספים הללו והם שייכים למעביד, או שהמציא אסמכתא בתוך התקופה האמורה על נקיטת הליך משפטי לפס"ד הצהרתי כאמור או לפס"ד לפי סעיף 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורין, והתקבלה הכרעה סופית בהליך בעניין זכאותו של המעביד לכספי הפיצויים אף לאחר תקופה זו, או שהמציא בתוך 4 חודשים את המסמכים - הודעה מאת המעביד שכספי הפיצויים שהופקדו עבורו ניתנים להחזרה והודעה מאת העובד שנחתמה אחרי סיום יחסי העבודה לפיה כספי הפיצויים כאמור ניתנים להחזרה למעביד. יחסי עבודה שהסתיימו ערב כניסתו של חוק זה לתוקף, מניין הימים הנדרשים למתן ההודעה כאמור יחל החל מיום פרסומו של חוק זה.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 20), התשע"ז-2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י''א בטבת התשע''ז (9.1.2017). התיקון אסר על כך שעמלת ההפצה המשולמת לסוכן ביטוח תחושב בזיקה לדמי הניהול שייגבו מאדם שמצטרף לקופת גמל. בנוסף נקבע סעיף עונשי לפיו, מי שמפר את ההוראה ומחשב את עמלת ההפצה בזיקה לשיעור דמי הניהול צפוי לעונש של שנת מאסר קנס העומד כיום על סכום שנע בין 226,000 שקלים חדשים ל-3,616,000 שקלים חדשים, על פי זהות המפר. תחילתו של התיקון נקבע ליום ה' בניסן התשע"ז (1 באפריל 2017).
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.
החוק עוסק בהפיכת אגף שוק ההון במשרד האוצר לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שתפעל כיחידה עצמאית במשרד האוצר ושר האוצר יהיה השר הממונה עליה. הפיכת האגף לרשות עמצאית ונפרדת שבראשה יעמוד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מטרתה להעניק לממונה עצמאות וחופש פעולה מנהלי הדרושים לביצוע תפקידיו המורכבים
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 16), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ז' בסיוון התשע"ו (13 ביוני 2016). על פי התיקון, אם נקבעה בין עובד למעביד התניה, לפיה שיעור ההפקדה ללא מרכיב הפיצויים לקופת גמל עומד על שיעור מסויים משכר העובד וכן כולל תשלום של המעסיק לרכישת ביטוח אבדן כושר עבודה ושיעור ההפקדה לסוג אחר של קופת גמל עומד על שיעור נמוך יותר – לא יראו בהתניה מעין זו התניה אסורה לפי סעיף 20(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן - החוק), ובלבד שהעובד יהיה זכאי לשיעור הפקדה מינימלי מיום 1 ביולי 2016 ועד ליום 31 בדצמבר 2016 של-6.25% לפחות, ולגבי התקופה שמיום 1 בינואר 2017 ואילך – שיעור הפקדה שלא יפחת מ-6.5%. תחילתו של התיקון נקבעה ליום 5.2.2016 – מועד תחילתו של תיקון מס' 12 לחוק, שקבע איסור על מעביד להתנות תשלום כספים לקופת גמל בעד עובדו ואת שיעור ההפקדה וככל שתיעשה התניה כזו.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ' באדר ב' התשע"ו (30 במרס 2016). התיקון קבע יצירת קופת גמל חדשה שנקראת "קופת גמל להשקעה" שתאפשר לחוסך להפקיד מידי שנה סכום של עד 70,000 שקלים חדשים שאותם הוא יהיה רשאי למשוך בכל עת כמשיכה החייבת במס רווחי הון בשיעור של 25% או כקצבה פטורה ממס בהגיעו לגיל פרישה ומשיכה חודשית קצבתית שהיא בנוסף על תקרת הפטור הקיימת לקצבה לפי פקודת מס הכנסה ושעומדת כיום על כ-8,380 שקלים חדשים.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורת רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – דיור, שירותי ביוב, חקלאות, גז טבעי וכיוצא באלה.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 13 והוראת שעה), התשע"ו-2015 (להלן - התיקון) התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ' בחשון התשע"ו (2 בנובמבר 2015). ליבת התיקון הוא איחוד החשבונות בקרנות הפנסיה בשני שלבים; השלב הראשון חל בכ"ב באדר ב' התשע"ו (1 באפריל 2016) כהוראת שעה עד ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018) מאפשר לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון לקבל מכל החברות המנהלות פרטי עמיתים פעילים ולא פעילים בקרנות הפנסיה כדי להצליב מידע שיאפשר להעביר את הכספים בקרנות הפנסיה בהם הוא עמית לא פעיל לקרן הפנסיה בה הוא עמית פעיל. החברה תעדכן אותו כי יש כוונה לעביר את הכסף לקרן בה הוא עמית פעיל, ויינתן לו יינתן פרק זמן להתנגד להעברה ואם לא התנגד – יועברו הכספים לקרן הפנסיה בה הוא עמית פעיל. המטרה היא למנוע מצב בו העמית ישלם דמי ניהול כפולים וביחס לכספים בחשבון לא פעיל. השלב השני בנושא איחוד החשבונות הוא הוראת קבע מיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) המתייחסת למקרה בו אדם מצטרף לקרן פנסיה חדשה ואז מוטלת על החברה המנהלת את הקרן אליה הוא מצטרף לבדוק האם יש לו חשבונות לא פעילים בחברות אחרות על מנת לאחדם.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 12), התשע"ה-2015 (להלן - התיקון), התקבל ביום י"ג באב התשע"ה (29 ביולי 2015). התיקון קובע כי עמית שהצטברו לזכותו בכל חשבונותיו בקופת גמל לא משלמת לקצבה סכום כולל של עד 8,000 שקלים חדשים, יהיה רשאי למשוך את הכסף מהקופה בהתאם לתקנות שיקבע שר האוצר. שני נושאים נוספים בתיקון: האחד, הסמכת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון לתת הוראות לכלל קופות הגמל, לסוגי קופות גמל או לקופות גמל בדבר זכויות וחובות של עמיתים שייקבעו בתקנון קופת גמל וניסוחן. השני הוא הבהרה לעניין חופש הבחירה של העובד לבחור את קופת הגמל, ככזה שאוסר על המעביד לא רק להתנות תשלום כספים לקופת גמל עבור עובדו בכך שהם יופקדו בקופה מסוימת או בקופה שהעובד יבחר מתוך רשימה, אלא גם ככזה שאוסר על המעביד להתנות גם על שיעור מרכיב תשלומי המעסיק, בהם גם רכישת ביטוח אובדן כושר עבודה וכן על שיעור תשלומי המעסיק למרכיב הפיצויים.
החוק המקורי: 10 באוג׳ 2005 · רשומות (PDF)
74 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 6 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.