חל היום
החל מ־1 ביולי 1981 · תוקן 47 פעמים · משרד אחראי: האוצר · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט | עבודה ורווחה
שמות קודמים: חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981
החליף את: חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשי"א-1951
ברשומות הכנסת: תקף
התיקון לחוק קובע שעל עוסק להקליט שיחות קוליות למספר טלפון, שנערכות בינו לבין צרכן, כך שהחובה האמורה תחול לעניין עסקה שמחירה הכולל הוא 750 שקלים חדשים לפחות, בין שנכרתה העסקה ובין שלא, ובלבד שמדובר בעסקה מסוגי העסקאות המנויות בתוספת התשיעית לחוק, ובהן, בין השאר: עסקה למכירת מוצר, למעט מוצר מזון, שכללה פנייה שיווקית מטעם העוסק, ובלבד שלא מדובר בפנייה שיווקית שנעשתה לאחר שהצרכן פנה לעוסק וביקש ממנו שיחזור אליו; עסקה למתן שירותי טלפון, אינטרנט או להספקת שידורי טלוויזיה; עסקה להספקת גז; עסקה למתן שירות תיווך לקבלת הלוואה. כמו כן, לעניין עסקאות כאמור, התיקון לחוק קובע שעל עוסק להודיע לצרכן בתחילת השיחה כי השיחה מוקלטת וכי הוא יהיה זכאי לקבל מהעוסק את הקלטת השיחה אם יבקש זאת. בנוסף, התיקון לחוק קובע שעל עוסק לשמור הקלטות של שיחות לתקופה של שנתיים מיום ביצוען אם הושלמה העסקה, או לתקופה של 6 חודשים אם לא הושלמה העסקה. במהלך התקופות האמורות עוסק כאמור יהיה מחויב למסור לצרכן, לבקשתו, את הקלטת השיחה או את פירוט מועד השיחה, וככל שזו פעם ראשונה שהצרכן ביקש זאת – העוסק יעביר לו את המידע בלא תשלום. כמו כן, התיקון לחוק קובע שאם עוסק לא מסר לצרכן את ההקלטה או את פירוט מועד השיחה לבקשתו ולפי התנאים הקבועים בחוק, יראו את העוסק, בהליך אזרחי, כמי שהודה בגרסת הצרכן לגבי תוכן השיחה או לגבי קיומה, אלא אם כן בית המשפט נוכח כי היה לכך הצדק סביר והחליט לאפשר לעוסק לנסות לסתור את גרסת הצרכן. בנוסף, התיקון לחוק קובע שעוסק כאמור לא יהיה רשאי להגיש כראיה בהליך האזרחי את השיחה המוקלטת, את תמליל השיחה או את פירוט מועד השיחה, אלא אם כן תינתן לכך רשות מבית המשפט, לאחר שנוכח כי היה לכך הצדק סביר. עוד נקבע בתיקון לחוק כי אין בהוראותיו כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או מהוראות דין אחרות הקובעות חובה לשמור שיחות מוקלטות לתקופות ארוכות מאלה שנקבעו בתיקון לחוק. כמו כן, התיקון לחוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה (להלן – השר) להרחיב, במסגרת תקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את תחולתו של ההסדר האמור גם לעניין שיחות שאינן שיחות קוליות, ובכלל זה לעניין שיחות המתבצעות באמצעות החלפת מסרים כתובים, ורשאי הוא להחיל הסדר זה בשינויים כפי שיקבע. כמו כן, השר רשאי לתקן את התוספת התשיעית לחוק, בצו בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. בנוסף, נערכו כמה תיקונים עקיפים בחוקים נוספים המסדירים את פעילותם של גופים פיננסיים המוחרגים מתחולת חוק הגנת הצרכן, במטרה לקבוע בחוקים אלה הסדרים דומים לעניין חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן ללקוח, שיחולו על שיחות שיווקיות שעורכים גופים פיננסיים אלה: תאגידים בנקאיים (בנקים וחברות כרטיסי אשראי), חברות ביטוח, סוכני ביטוח, גופים מוסדיים וכן נותני שירותים פיננסיים בעלי רישיון מורחב לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסים מוסדרים), התשע"ו–2016 (הכוונה לחברות שעוסקות באופן נרחב במתן אשראי, מתן שירותי פיקדון ואשראי, שירותים לעניין נכסים פיננסיים כמו מזומן, שיקים, שטרות חוב, פיקדונות, ניירות ערך, מטבעות וירטואליים, או חברות המפעילות מערכת המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי). התיקון לחוק ייכנס לתוקף ב-22.3.2027, ואולם ניתנה סמכות לדחות את יום התחילה כמפורט להלן: לגבי התיקון לחוק הגנת הצרכן – השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום הכניסה לתוקף, לגבי סוגי עוסקים מסוימים או כל סוגי העוסקים שחל עליהם התיקון, וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות התיקון. לגבי התיקונים העקיפים בחוקים הנוגעים לגופים הפיננסיים – שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום הכניסה לתוקף של כל התיקונים או חלקם, או ביחס לסוגי גופים פיננסיים כפי שיקבע, וזאת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות התיקונים האמורים.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
החוק קובע תיקוני חקיקה שונים לפיהם תאגיד בנקאי, מבטח, קופת גמל או חברה המנהלת קופות גמל ובעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, יוכלו לגבות עמלה בשיעור של עד 360 שקלים חדשים בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור (להלן – העמלה). בתיקוני החקיקה נקבע מנגנון הצמדה מקובל, לפיו תוצמד העמלה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-1 בינואר בכל שנה, ונקבעה בהם סמכות להטלת עיצום כספי על גוף שיגבה עמלה גבוהה יותר מלקוח. כמו כן, תוקן נוסח האזהרה המחויבת בעת פרסום הלוואה, שנוסחה "אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל". במקום המילה "עלול" הוחלפה המילה ללשון נקבה, במילה "עלולה". תחילתו של החוק בתוך חודשיים מיום הפרסום (יום הפרסום: 22 ביוני 2022), ויחול על בקשות להלוואה לדיור שהוגשו מיום התחילה ואילך.
תיקון מס' 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 קובע כי אם נפטר אדם שנטל הלוואה לדיור (מתאגיד בנקאי או מגוף אחר דוגמת חברת ביטוח או גוף חוץ-בנקאי) (להלן – המלווה), המלווה ידחה את מועדי פירעון ההלוואה לדיור לתקופה של עד 12 חודשים, אם התבקש לעשות כן על ידי מי שחייב בפירעונה. אם נודע למלווה על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, הוא יציין במכתב או בהודעה שישלח בנוגע לחוב את זכותו של החייב לדחיית פירעון ההלוואה לפי התיקון. המלווה אינו רשאי לגבות בגין הדחייה ריבית פיגורים או תשלום אחר שלא היה צורך לשלמו אלמלא הדחייה. בנוסף, לא ניתן להתנות על הוראות התיקון אלא לטובת הלקוח. עוד קובע התיקון לחוק כי חייב בפירעון ההלוואה שביקש לדחות את פירעונה, רשאי לבחור אם ברצונו לשלם את התשלומים שנדחו בתום תקופת ההלוואה, באותו מספר תשלומים, או להוסיף אותם לתשלומים שעליו לשלם עד לתום תקופת ההלוואה. ההסדר יחול לגבי הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו 6 חודשים מיום פרסומו של התיקון לחוק, אולם אין תיקון זה מונע מנותני הלוואות להחיל את הוראותיו גם לגבי הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו קודם לכן.
תיקון מס' 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 קובע כי טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לרכישת דירה יחידה, על נותן ההלוואה להודיע ללקוח שבאפשרותו לבחור במסלול שמאפשר לו לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה במקרים הבאים: הלקוח אינו עובד; הלקוח חלה או נפצע והוא אינו כשיר לעבוד במשך יותר מ-3 חודשים רצופים; הלקוחה ילדה, אינה עובדת וטרם חלפו 6 חודשים מיום הלידה. זאת, כדי להקל על הלקוח כאשר הוא נקלע למצוקה כלכלית זמנית במצבים האמורים בתיקון. לקוח שיבחר במסלול האמור, יוכל לדחות את מועד פירעון ההלוואה עד ל-3 חודשים, פעם אחת בשנה ולא יותר מ-3 פעמים בתקופת ההלוואה. התיקון קובע עוד כי נותן ההלוואה ימסור ללקוח הסבר בכתב, לפני כריתת הסכם ההלוואה, על התנאים לדחיית מועד הפירעון כאמור כולל העלויות הכרוכות בעצם כלילת אפשרות דחיית הפירעון בהסכם, כמו גם העלויות הכרוכות במימוש אפשרות הדחייה בפועל. לא ניתן להתנות על הוראות התיקון אלא לטובת הלקוח. ההוראות חלות על כל נותני המשכנתאות במשק, כגון תאגידים בנקאיים, חברות ביטוח וגופים חוץ-בנקאיים שנותנים הלוואות לדיור.
נקבע להקים את הוועדה ליציבות פיננסית, שמטרתה לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילות הסדירה באמצעות תיאום בין רשויות הפיקוח הפיננסיות. חברי הוועדה ליציבות פיננסית יהיו הרגולטורים ברשויות הפיקוח הפיננסיות. לוועדה ליציבות פיננסית אין יכולת כפייה על רשות פיקוח פיננסית כלשהי, אולם היא יכולה להמליץ לרשות פיקוח על האמצעים הדרושים למניעה או להפחתה של הסיכון. כמו כן, הוועדה ליציבות פיננסית מוסמכת לדווח לראש הממשלה ולשר האוצר על סיכון מערכתי ממשי שהטיפול בו כרוך בשימוש בכספי הציבור; שר האוצר רשאי לעדכן את יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת בפרטי דיווח כאמור - אם סבר שהדבר נחוץ בנסיבות העניין, וכן להודיע על העדכון ליושב ראש הוועדה ליציבות פיננסית. הוועדה ליציבות פיננסית רשאית להחליט לפרסם לציבור סיכום של דיון מסוים, כולו או חלקו, ובלבד שמצאה שאין בפרסום כדי לפגוע ביכולתה או ביכולת של רשות פיקוח פיננסית לבצע את תפקידה.
התיקון לחוק מסדיר את המצב בו רכב שהוטל עליו עיקול, נגנב או מאבד את ערכו עקב פגיעה משמעותית בתאונת דרכים, והזוכה אינו מודע לזכות התגמולים של החייב מחברת הביטוח. התיקון מחייב את חברת הביטוח ליידע את הזוכה במקרה שלחייב עומדת הזכות לתגמולים, כך שיוכל הזוכה להטיל עיקול על זכות זו.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ד' באב התשע"ח (16 ביולי 2018), והוא מתקן חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן), כך שעוסק המנוי בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בתוך שש דקות מתחילת השיחה, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה ואת האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני, בשלושה סוגי שירותים לפחות: טיפול בתקלה, בירור חשבון וסיום התקשרות. בנוסף, הצרכן לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך. בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שעוסק המנוי בתוספת השנייה מספק, הוא רשאי לאפשר לצרכן לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי. אם נקבעו בחקיקה אחרת או ברישיון הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, הרגולטור יהיה רשאי להורות כי עוסק שחלה עליו החובה לתת מענה אנושי מקצועי, יהיה רשאי לחרוג משש הדקות, בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע הרגולטור, או בפרק זמן שקבע, ואת ההחרגה יוכל הרגולטור לקבוע מראש או בדיעבד. רגולטור שקבע חריגים כאמור ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על החריגים שקבע, על עמידת המפוקח שלו בהוראות אלה, ובכלל זה על השיעורים מכלל הפניות שבהם עמד המפוקח בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם העוסק מחויב לתת מענה אנושי מקצועי. דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפם של החריגים – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה. הדוחות האמורים יפורסמו באתר האינטרנט של הרגולטורים. בכל מקרה נקבע שאם נקבעו לפי דין או ברישיון הוראות המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר משש דקות, תחול החובה לענות בתוך הזמן הקצר שנקבע. החוק כולל גם תיקונים עקיפים לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005 ולחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016, בהם נקבע הסדר דומה לעניין החובה לתת מענה אנושי מקצועי בתוך שש דקות מתחילת השיחה. החוק, ובכלל זה התיקונים העקיפים, כוללים הוראה לפיה הפרת הוראות ההסדר שנקבע תגרור הטלת עיצומים כספיים על המפר, בסכומים שנקבעו. תחילת ההסדר הקבוע בתיקון האמור נקבעה לשנה מיום פרסום החוק.
בחוק נקבע שאדם עם מוגבלות מקצרת חיים יהיה זכאי לקבל לדיור הלוואה מגוף פיננסי בסכום שלא יעלה על מיליון שקלים חדשים, אם הוא אדם עם מוגבלות מקצרת חיים שרכש ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים למטרת הלוואה לדיור, והכיסוי הביטוחי לעניין זה לא יעלה על 500,000 שקלים חדשים. אדם עם מוגבלות מקצרת חיים הוא אדם שאקטואר ממונה קבע שהמוגבלות שיש לאדם היא כזו שמקצרת את תוחלת החיים הממוצעת מעל ל-3 שנים ושתוחלת החיים של האדם עם המוגבלות עולה על 5 שנים. אדם עם מוגבלות מקצרת חיים שרכש ביטוח לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים יהיה זכאי לסיוע מהמדינה בסכום של 300 שקלים חדשים כל עוד הוא משלם את פרמיית ביטוח החיים האמור.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' 35), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ג בתמוז התשע"ז (17 ביולי 2017). בתיקון נקבע כי מבטח שברצונו להגיש תביעה נגד צד שלישי לפיצוי או לשיפוי או לתחלוף כמשמעותו בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א–1981, בקשר לתגמולי ביטוח ששילם למבוטח, יהיה חייב לשלוח לצד השלישי הודעה בכתב על כוונתו להגיש נגדו תביעה כאמור 30 ימים לפחות לפני הגשת התביעה, כתנאי להגשתה. הודעה כאמור תכלול את שם המבטח ודרכי ההתקשרות עמו ופירוט של עילת התביעה, ויצורפו לה המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה. עוד נקבע כי הוראות התיקון יחולו על הודעות לצד שלישי שיישלחו ועל תביעות שיוגשו לבית המשפט מיום תחילתו של התיקון ואילך. בנוסף, נקבע כי במצב שבו מבטח הגיש תביעה בניגוד לאמור, בית המשפט שדן בתביעה רשאי יהיה לפסוק הוצאות לטובת הצד השלישי בסכום שימצא לנכון בנסיבות העניין שלא יפחת מ-1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, וכן רשאי הוא להורות על מחיקת התביעה.
התיקון מחליף בחקיקה את המונחים "קצבת זקנה" ו"ביטוח זקנה" במונחים "קצבת אזרח ותיק" ו"ביטוח אזרחים ותיקים", בהתאמה.
החוק מעמיד לקרנות הפנסיה הותיקות כרית ביטחון לשם הגנה מפני סיכוני ירידת הריבית. לגבי הקרנות שאינן בהסדר מיועד סכום לכרית ביטחון לגבי כל אחת מהקרנות שערכה בתקנונה שינויים נדרשים כאמור בהצעת החוק לשם הפחתת התחיבויותיה. בחוק מפורטות הדרכים לחישוב סכומי כרית הביטחון והוראות לעניין תקרת כרית הבטחון ואופן מימושה, ולגבי קרנות שאינן בהסדר - גם השינויים שנדרשת הקרן לבצע בתקנון.
החוק עוסק בהפיכת אגף שוק ההון במשרד האוצר לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שתפעל כיחידה עצמאית במשרד האוצר ושר האוצר יהיה השר הממונה עליה. הפיכת האגף לרשות עמצאית ונפרדת שבראשה יעמוד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מטרתה להעניק לממונה עצמאות וחופש פעולה מנהלי הדרושים לביצוע תפקידיו המורכבים
החוק מתווה את אופן האסדרה של פעילותם של נותני שירותים פיננסיים מוסדרים - נותני שירותי מטבע ונותני אשראי חוץ מוסדי ומסמיך את שר האוצר למנות לשם כך רגולטור חדש מבין עובדי משרדו
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 13 והוראת שעה), התשע"ו-2015 (להלן - התיקון) התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ' בחשון התשע"ו (2 בנובמבר 2015). ליבת התיקון הוא איחוד החשבונות בקרנות הפנסיה בשני שלבים; השלב הראשון חל בכ"ב באדר ב' התשע"ו (1 באפריל 2016) כהוראת שעה עד ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018) מאפשר לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון לקבל מכל החברות המנהלות פרטי עמיתים פעילים ולא פעילים בקרנות הפנסיה כדי להצליב מידע שיאפשר להעביר את הכספים בקרנות הפנסיה בהם הוא עמית לא פעיל לקרן הפנסיה בה הוא עמית פעיל. החברה תעדכן אותו כי יש כוונה לעביר את הכסף לקרן בה הוא עמית פעיל, ויינתן לו יינתן פרק זמן להתנגד להעברה ואם לא התנגד – יועברו הכספים לקרן הפנסיה בה הוא עמית פעיל. המטרה היא למנוע מצב בו העמית ישלם דמי ניהול כפולים וביחס לכספים בחשבון לא פעיל. השלב השני בנושא איחוד החשבונות הוא הוראת קבע מיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) המתייחסת למקרה בו אדם מצטרף לקרן פנסיה חדשה ואז מוטלת על החברה המנהלת את הקרן אליה הוא מצטרף לבדוק האם יש לו חשבונות לא פעילים בחברות אחרות על מנת לאחדם.
החוק המקורי: 23 באפר׳ 1981
158 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.