חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992

עקב היעדר אישור חוק התקציב לשנת 2020, פעלה הממשלה לפי סעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה, אשר קובע כי כל עוד לא התקבל חוק התקציב, תהיה הממשלה רשאית להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. לפיכך, הוגדלה מגבלת ההוצאה לשנת 2020 בחוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), מאז, תוקן חוק יסוד: משק המדינה 5 פעמים ונוספו לו סכומים בהתאם לתוכניות לצורך התמודדות עם משבר הקורונה. תיקון זה משלים את התיקון בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 5) ומוגדלת בו שיעור מגבלת ההוצאה התקציבית לשנים 2020 ו-2021 כך שמגבלת ההוצאה הממשלתית לשנת 2020 לא תעלה בסך הכל על 20.95% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019 ומגבלת ההוצאה הממשלתית לשנת 2021 שלא תעלה בסך הכל על 10.75% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2020. לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, יש לאפשר לממשלה בשנת 2021 להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.06% ובשנת 2022 להגדיל את שיעור זה בשיעור נוסף של עד 0.08%.

החוק קובע הוראות לסיוע כלכלי לשכירים, לבני 67 ומעלה, לעצמאים ולעסקים בתקופת משבר הקורונה. לגבי שכירים ועצמאים, נקבעה לאפשר להם למשוך בכל חודש סכום של עד 7,500 ש"ח מקרן השתלמות בפטור ממס גם אם טרם חלפו 6 שנים. עוד נקבע, להאריך את קיצור תקופת האכשרה לדמי אבטלה גם לשכירים שהעסקתם הופסקה עד יום 30/06/21 או עד חודש לאחר ששיעור הבלתי מועסקים במשק פחת מ-7.5% לפי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי המקוצר. בין היתר, הוארכה תקופת התשלום לדמי אבטלה עד 30/06/21 או עד ששיעור הבלתי מועסקים יפחת מ-7.5%. כמו כן, הוקלה הדרישה מעובד שהוצא לחל"ת שיהיה זכאי לדמי אבטלה כך שתקופת החל"ת שתידרש מ-15/07/20 תהיה 14 ימים רצופים לפחות ולא 30 כפי שנדרש עד כה. לעניין סיוע לבני 67 ומעלה, הוארכה תקופת הזכאות למענק הסתגלות מיוחד מלא וחלקי לחודשים אוגוסט עד דצמבר 2020. כן הוארכה התקופה שבה חיילים משוחררים יהיו רשאים למשוך כספים לתקופה שמיום 20/07/20 עד 30/06/21 והוגדלו הסכומים שניתן למשוך מהפיקדון, בהתאם למועד שחרורו של החייל. בנוסף, נקבע שיינתנו מענקי סיוע לעצמאי שבשנת 2019 מלאו לו 20 שנים לפחות ולשכיר בעל שליטה בחברת מעטים בתקופת הזכאות (תקופה בת חודש בכל פעם ששר האוצר קבע בצו שיינתן לגביה מענק). המענק יהיה דו-חודשי והוא יתייחס גם למצב שעצמאי הוא בעל עסק חדש ובהתאמה- חברת מעטים חדשה. סכום המענק המרבי לא יעלה על 15,000 ש"ח. עוד נקבע ליתן סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות, שההגבלות על פתיחתם השפיעו על פעילותם, וכן ליתן מענק גם לעסקים הבינוניים ולמוסד ציבורי זכאי לפי התנאים. בדומה לסיוע לעצמאים, גם תקופות הזכאות יהיו כפופות לצו שר האוצר שניתן ליתן לגביהן מענק.

החוק קובע כי ישולמו מענקים חד פעמיים שלא ייחשבו כהכנסה לפי כל דין, ותשלומם ייעשה ללא צורך בהגשת בקשה לפי המידע שברשות המוסד או שהוא יוכל לקבל מרשויות בהתאם לפירוט בחוק, ובהעדר מידע - לפי בקשה שתכלול פרטים נדרשים ותוגש בתוך 24 חודשים מתחילת החוק: א. מענק בעד כל ילד שמשתלמת עבורו בחודש יולי 2020 קצבת ילדים או שנולד באותו חודש ולכן טרם זכאי לה. סכום המענק 500 ₪, אך החל מהילד החמישי סכום המענק הוא 300 ₪. המענק יחשב כקצבת ילדים וישולם באופן אוטומטי לחשבון הבנק שאליו היא משולמת, בלי לגרוע מזכות של הורה פרוד או גרוש לחלקו במענק לפי פסק דין או הסכם לעניין החזקה כלכלית של הילד. ב. מענק לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, או שהוא נשוי גם אם טרם הגיע לגיל 18- בסכום 750 ₪. תוספת למענק בסך 750 ₪ נוספים תשולם לתושב ישראל שזכאי לגמלת סיעוד, גמלת נכה לפי הכנסה, גמלת הבטחת הכנסה, תשלום לתושב חוזר נזקק או תשלום לעולה נזקק. לא תשולם יותר מתוספת אחת לאדם, ואם שני בני זוג זכאים לה – תשולם רק תוספת אחת. הזכאות לתושב ישראל לא תחול על מי שמשלם מס יסף בשל הכנסתו הגבוהה ב-2018 (אלא אם כן הוכיח שלא היה חייב בו ב-2019), ועל מי שהיה חייב להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה ל-2018 ולא עשה כן, אלא אם כן היה זכאי לגמלאות המזכות בתוספת למענק בעד חודש יולי 2020. החוק קובע בנוסף לאלה גם זכאות למענק חד- פעמי בסכום של 500 ₪ לחיילים משוחררים שסיימו את שירותם הסדיר בשנת 2020, כולל מי שסיימו שירות לאומי, התנדבות קהילתית או שירות לאומי-אזרחי בשנה זו. עוד קובע החוק, כי לשם מימון ההוצאות הנדרשות להתמודדות עם משבר הקורונה רשאית הממשלה להגדיל בשיעור נוסף את סכום ההוצאה הממשלתית ובלבד שלא תעלה ביותר מ1.69% לעומת ההוצאה הממשלתית לשנת 2019. בחוק נכלל גם תיקון לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963, שעניינו ביטול הוראת שעה שאמורה היתה לפקוע רק בסוף שנת 2020, ובכך מפחית את מדרגות מס הרכישה למשקיעים שרוכשים דירה שניה או יותר החל מיום פרסום החוק ואילך.

החוק התקבל בקריאה השניה והשלישית ביום כ' באדר התשע"ח (7 במרס 2017) והוא שינה את תוואי הפחתת הגירעון הקבוע בחוק בשנים הקרובות ולדחותו בשנה, כך שבשנת התקציב 2019 לא יעלה שיעור הגירעון הכולל על 2.9% מתוצר המקומי הגולמי (להלן – תמ"ג), בשנת התקציב 2020 לא יעלה על 2.5% מהתמ"ג, בשנת התקציב 2021 לא יעלה על 2.25%, בשנת 2022 לא יעלה על 2.0% מהתמ"ג, בשנת 2023 התקציב לא יעלה על 1.75% מהתמ"ג ומשנת התקציב 2024 ואילך לא יעלה, בכל שנה, על 1.5% מהתמ"ג. עוד מוצע לקבוע בהוראת שעה לשנת התקציב 2019 כי באותה שנה הממשלה תהיה רשאית להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור הקבוע בחוק שלא יעלה על 3% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2018. נוסף על כך, מוצע לתקן את חוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), התשע"ו–2016, ולקבוע שבעת הגשת התכנית התלת שנתית לשנת 2018 לא יהיה צורך בביצוע פעולות מאזנות יחד עם הגשתה. עוד מוצע לדחות את המועד להבאת הצעת הממשלה לשימוש בתקציב ההתאמות והקצאתו בשנת 2018 לאישור ועדת הכספים של הכנסת עד ליום 15 במרס 2018.

חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 16), התשע"ז-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י''ב בכסלו התשע"ז (21 בדצמבר 2016). התיקון שינה את תוואי הפחתת הגירעון הקבוע החוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, כך שתקרת הגירעון בשנת 2017 תעמוד של 2.9% (במקום 2.5% הקבועים בחוק היום), ובשנת 2023 ואילך תעמוד על 1.5% (במקום 1.5% משנת 2021 כפי שקבוע כיום). כמו כן, כלל ההצמדה לסכום ההוצאה הממשלתית, שונה כך שבמקום הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תעשה הצמדה לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לאותה שנת תקציב. בנוסף, בתיקון נקבעו הוראות שעה לשנים 2017 עד 2020 ביחס להגדלת סכום ההוצאה הממשלתית באותם השנים, כך שבשנת 2017 הממשלה תהיה רשאית להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף שלא יעלה על 2.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2016, ובשנת 2020 בשיעור נוסף שלא יעלה על 0.7%.

נקבע שבחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, יש להעלות את שיעור הגירעון הקבוע ביחס לשנים 2015 עד 2020, כך: לגבי שנת 2015 - הגירעון יעמוד על שיעור של 2.9% במקום 2.5%; לגבי שנת 2016: הגירעון יעמוד על שיעור של 2.9% במקום 2%. כמו כן, נקבע שיש להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית לשנים 2015 ו-2016: לגבי שנת 2015 - נקבע לעשות כן לנוכח האיחור החריג באישור התקציב לשנת 2015, ולגבי שנת 2016 - נקבע לעשות כן לנוכח שינוי באופן ההתחשבנות בין הממשלה לבין המוסד לביטוח לאומי.