חל היום
תוקן 66 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
החוק מסדיר הצבה של כוורות, האבקה וייצור דבש באופן מקיף ורחב, בשים לב למאפייניו הייחודיים של ענף הדבש. החוק מחליף את האסדרה הקודמת בתחום, שהייתה מעוגנת בחקיקת משנה בלבד, בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל"ז–1977 ובתקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים), התשכ"ח–1968 (להלן – הדין הקודם). החוק קובע כי סמכויות האסדרה שהיו נתונות בדין הקודם למועצה להאבקה ודבש, שהיא חברה לתועלת הציבור, יועברו למשרד החקלאות וביטחון המזון. בהתאם לכך, תוקם ועדת היתרים שתפעל במסגרת המשרד, שתהיה מוסמכת לקבוע נקודות הצבה במקרקעי ציבור, שבהן ניתן יהיה להציב כוורות וכן היא תהיה מוסמכת לתת היתרים לדבוראים לשם הצבת כוורות מאוכלסות בנקודות ההצבה. הגדרת "מקרקעי ציבור" בחוק כוללת את מקרקעי ישראל ומקרקעין של רשות מקומית, למעט מקום המשמש למגורים והחצר הצמודה אליו. ועדת ההיתרים תורכב משלושה חברים שימנה שר החקלאות וביטחון המזון: שני נציגי המשרד שאחד יכהן כיושב ראש הוועדה, ונציג ציבור שהוא איש סגל אקדמי בכיר, וכן משקיף (ללא זכות הצבעה) מטעם המועצה להאבקה ודבש. בנוסף, אם יתקין השר תקנות בעניין תנאים להכרה בארגון הפועל לקידום עניינם של הדבוראים כארגון יציג, ימונה משקיף נוסף בוועדת ההיתרים מטעם הארגון היציג. לפי החוק, בשלב הראשון ועדת ההיתרים תקבע את נקודות ההצבה במקרקעי ציבור, כך שהצבה בסוגים מסוימים של מקרקעי ציבור, כמו שמורת טבע או שטח ביטחוני, תחויב באישור של הגורם המוסמך לכך, ובמקרקעי ציבור המוחזקים על ידי בעל היתר מרשות מקרקעי ישראל – לאחר שניתנה למחזיק זכות טיעון. בשלב השני, ועדת ההיתרים תעניק היתרים להצבת כוורות בתום הליך למתן היתרים שיבוצע, ככלל, אחת לשלוש שנים, אך במקרים מסוימים גם בתדירות נמוכה יותר, והיא תפרסם הודעה על קיום ההליך באתר האינטרנט של המשרד. תוקף ההיתר יהיה, ככלל, לשלוש שנים. היתרי ההצבה יינתנו על בסיס היתרים קודמים, תוך התחשבות בצורך במתן ההיתרים למבקשים חדשים ובהקצאה שוויונית של נקודות הצבה ובשים לב לצורך למנוע ככל האפשר ריכוזיות בהחזקת היתרים. זאת ועוד, נקבעו הוראות לעניין אופן הגשת הבקשות למתן היתרים, הסייגים למתן היתר, התנאים בהתקיימם הוועדה רשאית להתלות היתר, לשנותו או לבטלו, וכן המקרים בהם הוועדה רשאית לסרב לתת היתר, כמו למשל אי עמידה של המבקש בהוראות החוק או הרשעות פליליות שלו. לעניין הצבת כוורות במקרקעין פרטיים שאינה דרושה היתר, החוק קובע כי הצבה כאמור תהיה מחויבת לעמוד בדרישות החוק הנוגעות להצבת כוורות לשם מתן שירותי האבקה במקרקעי ציבור, וכן בעמידה בהוראות התקנות שהשר רשאי להתקין בעניין, אם יותקנו. עוד קובע החוק כי הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור לשם מתן שירותי האבקה לגידולים חקלאיים אינה טעונה היתר, אך יחולו לגביה כמה תנאים: על המציב להיות דבוראי בעל היתר הצבה במקום אחר ועליו לדווח לוועדת ההיתרים בטרם ההצבה; וכן על ההצבה להיעשות בכפוף לתנאי החוק לעניין תקופת ההצבה, סוגי גידולים המנויים בתוספת לחוק ומספר הכוורות שמותר להציב. לגבי תפקידיה של המועצה להאבקה ודבש, החוק קובע כי המועצה לא תמלא עוד תפקידים רגולטוריים אלא תעסוק, בין היתר, בקידום הרמה המקצועית של הדבוראים, בייעול שיטות הטיפול בכוורות ובהבטחת אספקה מרוכזת של אמצעי ייצור וביטוח למגדלים. בשל עיגון מעמדה של המועצה ותפקידיה בחוק, מוחלות עליה בחוק חובות שונות, כמו למשל חובות על עובדי המועצה הממלאים תפקידים לפי חוק, בדומה לחובות החלות על עובדי המדינה. כמו כן, נקבע כי שר החקלאות וביטחון המזון רשאי להחליט כי המועצה להאבקה ודבש תספק לוועדת ההיתרים שירותים הדרושים לפעילותה של הוועדה. בנוסף, החוק מסמיך את השר, באישור שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות, בתוך שנתיים מיום תחילתו של החוק, היטלים שישולמו למועצה בעבור הצבה. עד לקביעת התקנות, בעל היתר הצבה ישלם למועצה היטל שנתי בסך של 30 שקלים חדשים בעבור כל כוורת. החוק קובע הוראות מעבר, שלפיהן היתרים שניתנו לפני תחילתו של החוק ובהתאם לדין הקודם, יעמדו בתוקפם עד לקיומו של הליך ראשון למתן היתרים לפי החוק. בנוסף, נקבע כי במשך תקופה של חמש שנים מיום התחילה, ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור גם בהיעדר אישור הגורם המוסמך כאמור, אם במשך שלוש השנים שלפני יום התחילה ניתן היתר הצבה במקרקעין האמורים. כמו כן נקבעו הוראות בנוגע להעברת מידע מהמועצה להאבקה ודבש אל משרד החקלאות בשל סמכויות האסדרה שהיו נתונות לה בדין הקודם. החוק ייכנס לתוקף בתום שנה מיום פרסומו ברשומות, אך שר החקלאות וביטחון המזון רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנ
החוק כולל הסדרים משלימים לטובת קידום מיזם המטרו. בין היתר, הוחלט להקים מועצה מאסדרת ברשות המטרו, המועצה תהיה אחראית על היבטים שונים של אסדרת עניינים הנוגים לקידום מיזם המטרו ועל היבטים של תיאום תשתיות בין חברה מבצעת לגופי תשתית אחרים. בנוסף מוצעת השלמה של היבטי המימון של המיזם, לרבות קביעת היטל מימון וקביעת הוראות למימוש המקרקעין במטרופולין גוש דן, ובייחוד אלה הכלולים במתחמי ההשפעה שייקבעו בתמ"א 70, בלוחות זמינים המקבילים לפיתוח המיזם. הוחלט שבכל תוכנית שתאושר בותמ"ל או בות"ל לעניין בינוי בתחומי תוכנית המטרו יוקצו 30% מיחידות הדיור בקרקע שהיא מקרקעי ישראל לדיור בהשיג יד– השכרה לטווח ארוך, השכרה במחיר מופחת, מעונות סטודנטים ודיור מוגן. בנוסף נקבע, הוחלט כי מי שיגיש בקשה להיתר בניה בשש וחצי השנים הקרובות, עד סוף שנת 2030, ישלם מס מופחת, כך ששיעור היטל ההשבחה ומס המטרו שהוא ישלם יחד יהיה 60% מההשבחה בלבד. בנוסף הוחלט שהיטל המימון לא יחול יחול על בעלי נכסים שסך גודל הנכסים בבעלותם נמוך מ-100 מ"ר. כמו כן, מוצעים פרקים העוסקים בפעילותם של גורמים מוסמכים לקידום המיזם, בתיאום תשתיות והסרת חסמים לרבות קביעת הסדרים מיוחדים בענייני רעש ותיקונים עקיפים בענייני תכנון ובנייה, חברות ממשלתיות, פקודת מסילות הברזל ועוד. מוצע להפחית את מס המטרו, הן בהסדר מיוחד למספר שנים והן באופן קבוע וכן מוצע מנגנון סיוע לעסקים הסמוכים לתוואי העבודות בשיעור שלא יפחת מ-500 מיליון ₪.
החוק עוסק בתוספות פיגור בגין איחור בתשלום קנסות פליליים, בין שהוטלו על ידי בית המשפט בסוף הליך פלילי לפי חוק העונשין, ובין שהוטלו בקנס שניתן בברירת משפט על ידי פקח או שוטר, מכוח חוק סדר הדין הפלילי או חוק העבירות המינהליות. מטרתו של התיקון לייצר תמריץ לתשלום קנסות במועד, בלי להכביד בצורה מופרזת על החייב. החוק קובע כי תוספת הפיגור על קנס שלא שולם במועד תעמוד על 30% מקרן הקנס או מחלקה שטרם שולם, זאת במקום 50% שהיו קבועים בחוק טרם התיקון. עוד נקבע שמהמועד האמור ועד לתשלום בפועל, יתווספו לקרן הקנס ריבית שקלית ודמי פיגורים, כך שבמקום תוספת פיגור של 5% נוספים בכל חצי שנה בתקופת האיחור בתשלום, יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 ודמי הפיגורים יצטרפו לחוב אחת לשלושה חודשים, ללא מנגנון של "ריבית דריבית". בכך, החוק משלים את הרפורמה שנעשתה בתחום תוספות הפיגור בחוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2023, ומוביל לכך שדמי פיגורים וריבית שקלית כהגדרתם בתיקון 9 יתווספו למרבית החובות שלא שולמו במועד, עד התשלום בפועל – חובות אזרחיים, מנהליים ופליליים. החוק יכנס לתוקף ב-1 לינואר 2025.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ג בכסלו התשפ"א (9 בדצמבר 2020). החוק יוצר אסדרה חדשה ומקיפה לתחום הגז הפחמימני המעובה (גפ"מ או גז ביתי) ומתקן את חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989, החל היום על גפ"מ ועל גז טבעי, כך שיחול רק על גז טבעי. החוק קובע מספר הוראות שאינן משנות את המצב המשפטי הקיים, ובכלל זה הוראות לעניין חובת הרישוי של ספקי גז ושל העוסקים בביצוע עבודות גז – רישיונות הניתנים על ידי המנהל במשרד האנרגיה; הוראות לעניין חובות בעלי הרישיונות, ובכלל זה חובות דיווח של ספקי הגז למנהל במשרד האנרגיה; חובת קבלת היתר למיתקני גז מסוימים וחובת ביצוע בדיקות למיתקני גז. כמו כן, החוק מסדיר לראשונה את תחום סוכני הגז הפועלים מטעם ספקי גז, וקובע כי ספק גז לא יפעל באמצעות סוכן, אלא אם כן המנהל במשרד האנרגיה התיר לו לעשות כן במסגרת רישיון ספק הגז, לפי תנאים המפורטים בחוק ותנאים נוספים שיפורטו ברישיון ספק הגז. החוק אף מסמיך את המנהל במשרד האנרגיה להחליט כי ספק גז לא יהיה רשאי לפעול באמצעות סוכן, בהתקיים נסיבות המפורטות בחוק. כמו כן, רוב הוראות החוק החלות על ספק הגז – יחולו גם על הסוכן. בנוסף, החוק מחייב את ספק הגז לפקח על פעילות הסוכן מטעמו. חידוש נוסף בחוק לעומת המצב הקיים נוגע להסמכת שר האנרגיה לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות צרכניות. לפי החוק, השר יקבע אמות מידה לעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שספק גז יחויב לתת לצרכני גז. התקנות שבהן ייקבעו אמות מידה כאמור יובאו לאישור ועדת הכלכלה עד ליום 1.7.2022. לשם אכיפת הוראות החוק, נקבעו בו הוראות לעניין אכיפה פלילית וכן הוראות לעניין אכיפה מינהלית – הטלת עיצומים כספיים. לעניין זה, נקבע בחוק מנגנון של התראה מינהלית, המאפשר למפר לתקן את ההפרה בטרם הטלת עיצום כספי. החוק כולל גם הוראות בנושא סמכויות מפקחי משרד האנרגיה, לרבות הוראה המאפשרת למפקח להיכנס למקום מגורים ללא צו בית משפט, בשל הסיכון לחיי אדם ולרכוש, וזאת לבקשת מי שמחזיק במקום או אם מיתקן הגז הנמצא במקום מהווה סכנה ממשית ומיידית לאדם או לרכוש. החוק ייכנס לתוקף ב-1 ביולי 2021, למעט חלק מחובות הדיווח של ספקי הגז למנהל במשרד האנרגיה שייכנסו לתוקף ב-1 באוקטובר 2021.
החוק שנקבע כהוראת שעה עד 30/6/21 מאפשר לממשלה בנסיבות מסוימות להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה. בתקופת תוקפה של ההכרזה, הממשלה מוסמכת להתקין תקנות שיגבילו את הפעילות הציבורית בתחומים הקבועים בחוק- פעילות במרחב הפרטי, הציבורי, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה ותחום התחבורה הציבורית. תוקפן של התקנות בין 14 ל-28 ימים כתלות בסוגן, והארכתן תלויה באישור ועדת החוקה. כמו כן, בתנאים מוגדרים ועדת השרים רשאית להכריז על אזור כאזור מוגבל, ומכוח הכרזה זאת להגביל כניסה לאזור זה ויציאה ממנו למעט מטרות המנויות בחוק. לבסוף, הוגדרו העונשים על הפרת הוראות ותקנות החוק.
התיקון שהתקבל בכנסת ביום כ"ז בתמוז התשע"ח (10 ביולי 2018) מרחיב את סמכויות המשטרה להטיל קנסות מינהליים בעבירות שונות מכוח חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985. ערב קבלת התיקון, הורה החוק כי הסמכות לאכוף עבירות מינהליות נתונה למי שמונה להיות מפקח וקיבל הכשרה למילוי תפקידו לעניין העבירות המינהליות שבתחום סמכותו. בתאריך 7 בינואר 2004 תוקן חוק העבירות המינהליות כך שנאמר בו במפורש שקיימת סמכות למנות שוטר להיות מפקח לגבי עבירות על הוראות שנקבעו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, שהן עבירות מינהליות, אם קיבל הכשרה למילוי תפקידו לעניין זה. עתה נקבע כי יש להעניק את הסמכות האמורה כך ששוטר יוכל לאכוף עבירות מינהליות גם במקרים אחרים. על כן נקבע כי השר לביטחון הפנים, בהסכמת השר הממונה על ביצוע החוק הרלוונטי, יהיה רשאי למנות שוטר להטיל קנס מינהלי לגבי עבירות שנקבעו כעבירות מינהליות ובלבד שקיבל הכשרה למילוי תפקידו בעניין זה.
החוק עבר בקריאה השניה והשלישית בכ"ה באדר התשע"ח (12 למרץ 2018), והוא מבוסס על המלצות של ועדת לוקר שהוגשו לממשלה בשנת 2014 אשר כללו מתווה שנועד לצמצם בהדרגה את השימוש במזומן ובאמצעי תשלום מבוססי נייר אחרים דוגמת שקים, ולקדם את הגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים. החוק כולל, בין היתר, את ההסדרים הבאים: הגבלות על שימוש במזומן בעסקאות מעל לשיעור מסוים לרבות שימוש במזומן כשר עבודה, תרומה, מתנה או הלוואה. מגדר האיסורים על מזומן הוחרג השימוש במזומן בין קרובי משפחה (למעט אם מדובר בשכר עבודה), רשות מרשויות המדינה שייקבעו בצו, וארגוני גמילות חסדים - גמ"חים (בהוראת שעה). עוד נקבעו הגבלות על שימוש בשיקים, כולל איסור על מתן או קבלת "שיק פתוח" או שיק ש"מוסב על החלק". בחוק נקבעו עיצומים כספיים שיוטלו על עוסק שיפר את הוראות החוק וכן קנסות מנהליים שיוטלו על מי שאינו עוסק. המגבלות על שימוש במזומן ייכנסו לתוקף בתוך כ-9 חודשים מיום אישור החוק. בנוסף, נקבעו זמני תחולה שונים על תושבי האזור ותושבי הרשות הפלסטינית שאינם ישראלים.
תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, קובע כי נוסח העילה לסגירת תיקים פליליים "העדר עניין לציבור", ישתנה לנוסח "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין". בהתאם, נקבע בתוספת השביעית נוסח להודעות שישלחו לחשוד ולמתלונן אם יוחלט על אי פתיחה בחקירה או אי העמדה לדין בשל העילה האמורה. אין בתיקון כדי לשנות את השיקולים שעל המשטרה והתביעה לשקול לעניין עילה זו.
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017 התקבל בכנסת ביום ט' בניסן התשע"ז (5 באפריל 2017). החוק מתקן למעשה את פרק האכיפה והעונשין בחוק התכנון והבנייה עצמו, ומבצע תיקונים במספר חוקים נוספים, באופן שיביא להגברת האכיפה בעבירות תכנון ובנייה. נדבך מרכזי בחוק הוא הגברת הסנקציות שניתן להטיל על עברייני תכנון ובנייה, בעיקר בדרך של החמרת הענישה והחמרה ניכרת של הענישה הכלכלית, וכן האפשרות להטיל קנסות מנהליים על עבירות תכנון ובנייה, ללא צורך בניהול הליך פלילי. בנוסף, החוק מבצע עדכון וייעול הכלים המנהליים המאפשרים סילוק של הבנייה הבלתי-חוקית והפסקת השימושים האסורים, הן בדרך של טיוב הליך הוצאת צווים מנהליים ושיפוטיים, הן בדרך של הענקת סמכויות לרשויות האכיפה לבצע צווים בעצמן והן בדרך של צמצום האפשרות להותיר על כנה בנייה בלתי חוקית ושימושים אסורים למשך פרקי זמן ארוכים. לבסוף, חלק מהותי בחוק עוסק בהבניית שיקול הדעת של בית המשפט בתחום הביקורת השיפוטית על צווים שניתנים כנגד בניה בלתי חוקית, ובפרט בנוגע למצבים שבהם יוכל הוא לעכב את ביצוע הצווים ולצמצם את התופעה שבה ישנו טיפול בעיכובי ביצוע בלתי נגמרים.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורת רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – דיור, שירותי ביוב, חקלאות, גז טבעי וכיוצא באלה.
החוק המקורי: 24 באוק׳ 1985 · רשומות (PDF)
136 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 9 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.