הכסף שלנו

בקצרה

מעגן בחוק את הספרייה הלאומית בירושלים — מה תפקידה, מי מחזיק בה ואיך היא מנוהלת — במקום בית הספרים הלאומי שפעל בתוך האוניברסיטה העברית.

על מי זה חלעל הספרייה הלאומית ועל הגופים שמחזיקים בה ומנהלים אותה.
מה זה אומר בפועל
  • תפקידי הספרייה: לאסוף ולשמר את אוצרות הידע והתרבות, בעיקר אלה שקשורים לארץ ישראל, למדינה ולעם היהודי; לאפשר לציבור בישראל ובעולם גישה אליהם, גם בטכנולוגיה מתקדמת; ולקיים תערוכות ופעילות תרבות וחינוך.
  • הספרייה מופעלת בידי חברה לתועלת הציבור שפועלת באופן עצמאי. המדינה מחזיקה במחצית מהמניות, האוניברסיטה העברית ברבע, ומוסדות ציבוריים שהן מסכימות עליהם ברבע הנותר.
  • בראש הספרייה עומדת מועצה של 14 חברים — בראשה נשיא האקדמיה הלאומית למדעים — והיא ממנה את הדירקטוריון. חברי המועצה פועלים באופן עצמאי ולא מייצגים את מי שמינה אותם.
  • ההנהלה קובעת כללים שנותנים לציבור גישה לאוספים לפי עקרונות של שוויון. הספרייה רשאית להעתיק יצירות לשימור, כולל שמירת עותקים של אתרי אינטרנט.
  • הספרים והפריטים שבאוספים ובניין הספרייה אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול, ואם החברה מתפרקת הם לא מחולקים לנושים אלא עוברים לגוף שימשיך להפעיל את הספרייה. החברה כפופה לביקורת מבקר המדינה ולחוק חופש המידע.
למה נחקקלפי דברי ההסבר של הצעת החוק: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי התקשה בגלל קשיים תקציביים לשמור על רמה שמתאימה לספרייה לאומית, והחוק נועד להבטיח את קיומה ולאפשר את פיתוחה, לפי המלצת ועדה ציבורית.

נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (2007) · דברי ההסבר. נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.

תיקונים היסטוריים

החוק לא תוקן מאז שנחקק.

החוק המקורי: 29 בנוב׳ 2007 · רשומות (PDF)

תקנות מכוח החוק

1 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:

  • תקנות הספרייה הלאומית (גישה לציבור לעותקים לצורכי שימור של אתרי אינטרנט ושל יצירות המצויות בהם), התשע״ט-2018
    3 באוק׳ 2018