בקצרה
אונייה גדולה שרשומה בחו״ל אבל ישראלים שולטים בה צריכה להירשם בפנקס מיוחד במשרד התחבורה, וחלים עליה חוקי הימאים הישראליים.
על מי זה חלעל ישראלים וחברות ישראליות ששולטים באוניות שרשומות בחו״ל.
מה זה אומר בפועל- החוק חל על כלי שיט שתפוסתו מעל 500 טון, שאינו רשום בישראל אבל אזרח, תושב או תאגיד ישראלי יכול להורות על תפעולו — גם דרך החזקה בחברה שבבעלותה הוא.
- מי שהפך לבעל שליטה כזה צריך להודיע לממונה על הרישום במשרד התחבורה תוך 30 יום, ולמסור לו פרטים על כלי השיט. גם על הפסקת השליטה צריך להודיע תוך 30 יום.
- אם הממונה חושב שיש שליטה ישראלית שלא דווחה, הוא יכול לדרוש הסבר ומסמכים, ולרשום את כלי השיט בעצמו אחרי שמיעת טענות.
- על כלי שיט רשום חל חוק הספנות (ימאים), כאילו היה רשום בישראל — על בעל השליטה ועל אנשי הצוות הישראלים. אם הדבר סותר את חוק המדינה שבה האונייה רשומה, חוק אותה מדינה גובר.
- מי שלא מדווח צפוי לקנס, ולקנס נוסף על כל יום שבו ההפרה נמשכת.
למה נחקקלפי דברי ההסבר של הצעת החוק: ההסדר היה קבוע בתקנות לשעת חירום, שתוקפן תלוי בהכרזה על מצב חירום, והחוק מעגן אותו בחקיקה רגילה. מטרתו לשמר בישראל ידע מקצועי בספנות, כושר הובלה ימית באוניות ישראליות וכוח אדם ימי מקצועי — בכל עת, לא רק בשעת חירום.
תיקונים היסטוריים
החוק לא תוקן מאז שנחקק.
החוק המקורי: 21 באוג׳ 2005 · רשומות (PDF)