בקצרה
מאפשר לבעל ספינה להגביל את הסכום שהוא ישלם על נזקים מתאונה או תקלה בים, לפי אמנה בין־לאומית שישראל אימצה.
על מי זה חלעל בעלי כלי שיט ומפעיליהם, ועל מי שנפגע מהם.
מה זה אומר בפועל- החוק נותן תוקף של חוק בישראל לאמנת בריסל מ־1957 על הגבלת אחריות בעלי ספינות, כפי שתוקנה בפרוטוקול מ־1979. הסכום המרבי נקבע באמנה לפי גודל הספינה.
- ההגבלה לא חלה אם האירוע נגרם באשמתו של בעל הספינה עצמו, ובעל ספינה גם לא יכול להגביל את אחריותו כלפי הקברניט ואנשי הצוות כשחוזה העבודה שלהם כפוף לדין הישראלי.
- בעל ספינה שרוצה ליהנות מההגבלה מבקש מבית המשפט לימאות להקים "קרן הגבלה" — מפקיד את הסכום המרבי או נותן ערובה לתשלומו. מאותו רגע אפשר לעכב נגדו תביעות והוצאה לפועל.
- בית המשפט מודיע לנושים ומפרסם ברשומות, וכל מי שרוצה חלק בקרן מגיש תביעה: תוך 30 יום מקבלת ההודעה (60 יום אם נמסרה לו בחו"ל), או תוך 120 יום מהפרסום ברשומות אם לא קיבל הודעה.
- בישראל לא תתקבל טענה של בעל ספינה שאחריותו מוגבלת לפי דין של מדינה אחרת, או שהוא משתחרר מאחריות אם יפקיר את הספינה.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: החוק נועד לתת תוקף בישראל לאמנה הבין־לאומית מ־1957, כדי שישראל תוכל לאשרר אותה.
תקנות מכוח החוק
1 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות: